Feeds:
רשומות
תגובות

לך למדבר עזה

עזה שער

לך למדבר עזה

שבת פרשת מסעי

לפני תשע שנים, בימים הטרופים של גזירת גירוש היהודים מנחלת אבות בחבל עזה, הרב שמואל טל, ראש ישיבת תורת החיים בנוה דקלים – בירת הגוש – העביר שיעור על עניינה של עזה והתיקון שאנחנו צריכים לעשות על ידה. השיעור נסב על דברי הצדיק רבי אלימלך מליז'נסק בספר הקדוש "נועם אלימלך".  חשבתי שבסערת הימים אלו – מבצע "צוק איתן" בעזה - ראוי שנחזור ונשנה פרק זה .

תמצית הרעיון  של ר' אלימלך היא שהיתה ציפייה מ"דור המדבר"  להגשים את האידיאלים בעולם הזה, בחיי המעשה בארץ ישראל.  אותו דור שחווה את יציאת מצרים וזכה למתן תורה יכול "להמתיק את הדינים  בשורשם".  המדבר הוא משל לכל הסכנות הרוחניות בעולמנו, ויש לצלוח אותו בשלום. ההתמהמהות של עם ישראל במדבר  ארבעים שנה  מבטאת את ההחמצה והכישלון.

מדוע מכונה המדבר "מדבר עזה" ?

לפי הבנתי, הרעיון המרכזי הוא שעזה היא השער לארץ ישראל בכל המובנים.  שער הכניסה הראשי ממצרים לארץ ישראל עובר בעזה. אילו זכינו  היו נכנסים עם ישראל לארץ ישראל בדרך  המלך ולא היו גולים ממנה עוד.   עם ישראל במדבר - אחרי מתן תורה  – היה במדרגה הראויה לכך אבל נפלנו בחטא העגל.

יש לציין כי הרעיון המובא בפסקה שלפנינו נכתב בלשון עמוקה כדרך כל התורות החסידיות בספר נועם אלימלך. להלן הקטע:

עזה1

[ד"ה גם בי התאנף ד' בגללכם לאמר וכו']

נ"ל דאיתא בגמרא "דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא", ולכאורה הדבר תמוה לחשוב על דור המדבר דור דעה כזה שקיבלו התורה בסיני וראו אלקים שלא יהא להם חלק לעולם הבא.

אלא נראה הטעם, שהסיע הקדוש ברוך הוא את ישראל דרך המדבר, הוא מחמת שכשיצאו ממצרים וקבלו התורה ופסקה זוהמתן, ומחמת גודל קדושתם היה כח בידם להמתיק הדינים, לכן הנהיגם דרך המדבר, ששם הוא מקום ושורש הדינים כדי שימתיקו הדינים, שבשביל זה נשתלח השעיר למדבר מחמת ששם הוא שורש הדינים והקליפות כידוע. ואלו היה דור המדבר נכנס לארץ ישראל לא היה שום גלות לישראל, מחמת שהיו הדינים נמתקים לגמרי עד שורשם.

וזה שאמרו בגמרא מפני מה עופות שבבבל שמנים ? ואמר לו לך למדבר עזה ששמנים מהם. ולכאורה מה זו שאלה, ומה זו תשובה על שאלה זאת, אך נראה שרמז בזאת השאלה על גלותינו המר, דהנה העוף טמא נקרא הקליפה, זהו דאמרינן בגמרא: אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל, כשלמד תורה עוף הפורח נשרף בהבל פיו, מחמת שהיה לימודו בקדושה ובטהרה נשרף מהבל פיו הקליפות הנקראין עוף, שכשרצו לפרוח ולהגביר הדינים חלילה על ישראל נשרפו מהבל פיו הקדוש. וזה ששאל מפני מה עופות שבבבל שמנים ? רצה לומר, מפני מה יש להדינים והקליפות הנקראים עופות התגברות כל כך על ישראל, והשיב: לך למדבר עזה ששמנים מהם, רצה לומר ששם אתה צריך להמתיק הדינים, כי עיקר התגברות שלהם הוא משם, שבמדבר הוא שרשם, כי עדיין דור המדבר לא המתיקו עד השורש, מחמת שלא נכנסו לארץ ישראל. ונמצא עיקר נסיעתם דרך המדבר היה מחמת גודל קדושתם.

———————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

"בין איש לאשתו"

במדבר פרק ל פסוק יז

(לפרשת מטות)

כתובהא1

כתובה:

שטר התחייבות שהבעל נותן לאשתו בשעת הנישואין ובו מפורטות כל חובותיו כלפיה והסכום שיתן לה כשיגרשנה או לכשימות (אנציקלופדיה תורנית מרוכזת).

הכתובה היא  המסמך המכונן של חיי הנישואין.   ערך כתובה תופש 180 עמודות בחלק החדש של האנציקלופדיה התלמודית. טופס הכתובה הוא קבוע (לפי כל עדה), והרב מסדר החופה מוסיף את הפרטים המתאימים לזוג ולחתונה המסויימת. בכל טקס חתונה נקראת הכתובה תחת החופה והבעל מוסר אותה לאשתו באותו מעמד. מקובל שעותק של הכתובה נשמר במשרדי הרבנות [*]. בספריית הרמב"ם מהדורה נדירה של "ספר כתובה". מדובר ביוזמה של רב בארה"ב להדפיס טופסי כתובה מאויירים, הניתנים לתלישה בקלות מתוך הספר. בכל טופס ישנו חלק גדול – הכתובה הרשמית – וחלק קטן, הוא הספח הנשאר אצל הרב. לספר ישנו מבוא ובו "כל הדינים הנחוצים למסדר הקידושין".

 

כתובה2

בעותק הספריה הלאומית (ניו יורק,  מהדורת תרס"ח 1908) רשום שכל החלקים הגדולים חסרים. דהיינו הספר היה בשימוש עד כלות.

עותק ספריית הרמב"ם (ניו יורק,  מהדורת תרפ"ח 1928) מצויים כל הדפים בשלמותם, למעט שתי הכתובות הראשונות שנתלשו.

בחלק מהכתובות יש גם צד שני ובו תרגום הכתובה לאנגלית בצירוף תמונה של מעמד החופה. פרט מעניין כשלעצמו.

 

כתובה3כתובה3ב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[*] על מנהג רבני ישראל לכתוב "העתק" לכתובה ועל המעמד ההלכתי של ההעתק, ראו נא :

נתיב הכתובה. הרב יהושע זאב זנד. פתח תקוה תשס"ג. עמ' 340-342.

 

—————————————————————-

 

מוקדש לבתי משואה  ולחתני אורי איגרא, לאירוסיהם. שיזכו בע"ה  לבניין של שמחה.

מי כותב רשימות יוחסין ?

[לפרשת פינחס]

בפרשת פינחס נמנים בני ישראל לפי משפחותיהם.

כך הוא לשון הכתוב:

א וַיְהִי, אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה; 

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, וְאֶל אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר.  ב שְׂאוּ אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה–לְבֵית אֲבֹתָם:  כָּל-יֹצֵא צָבָא, בְּיִשְׂרָאֵל.  ג וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, אֹתָם–בְּעַרְבֹת מוֹאָב:  עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ, לֵאמֹר.  ד מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וָמָעְלָה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, הַיֹּצְאִים מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  ה רְאוּבֵן, בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל; בְּנֵי רְאוּבֵן, חֲנוֹךְ מִשְׁפַּחַת הַחֲנֹכִי, לְפַלּוּא, מִשְׁפַּחַת הַפַּלֻּאִי.  ו לְחֶצְרֹן, מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרוֹנִי; לְכַרְמִי, מִשְׁפַּחַת הַכַּרְמִי.  ז אֵלֶּה, מִשְׁפְּחֹת הָראוּבֵנִי; וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם, שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף, וּשְׁבַע מֵאוֹת, וּשְׁלֹשִׁים… [במדבר פרק כו]

 

בפסוקים אלו ניכרת  תבנית מיוחדת  של הוספת אותיות ה"א ויו"ד לכל שם. לדוגמא: חנוך / משפחת החנוכי,  חצרון / החצרוני.

על כך מבאר רש"י :

"לפי שהיו האומות מבזין אותם ואומרים: מה אלו מתייחסין על שבטיהם, סבורים הם שלא שלטו המצריים באמותיהם, אם בגופם היו מושלים קל וחומר בנשותיהם.

לפיכך הטיל הקב"ה שמו עליהם, ה"א מצד זה ויו"ד  מצד זה ["לחנוך משפחת החנכי"], לומר מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם".

לפי טעמו של רש"י  החשש הוא עירוב זרע נכריים בזרע ישראל על ידי אונס בנות ישראל בידי  השליטים המצריים. מטרת רשימת משפחות בני ישראל הוא להודיע על ייחוסם, שכל אחד ואחד אביו היה מישראל.

לפניכם דוגמא היסטורית נוספת, למצב בעייתי שגרר בעקבותיו כתיבת מגילת יוחסין: פרעות שנת ת"ח (1648), שבהם נאנסו נשים רבות על ידי הקוזקים ימ"ש. בעקבותיה כתב הרב שבתי הלוי הורוויץ, בנו של השל"ה הקדוש, בראש צוואתו את סדר ייחוסו, ונימק זאת  כך:

"בהיות כי ידוע החורבן השלישי שנעשה בימינו  בשנת ת"ח לאלף הששי שהיה הרג רב, בעוונותינו הרבים, ממש היה דומה לחרבן  הראשון  והשני,  אוי נא לנו כי חטאנו.  והיה בעתים הללו תערובות  רב בעוונותינו הרבים. ומה שחכמי הדור יכלו לתקן  - עשו, ומה שלא היה אפשר  - היו נשארים  בתערובות. ויש לחוש  פן במשך השנים יעמדו אנשים ויטילו מום בקדשים, יאמר אחד לחברו, שהוא מאותו זרע. לכן הראוי   שכל איש אשר הוא בימים ההם יעשה סדר יוחסין לזרעו ולזרע זרעו שיהיה  לאות ולמשמרת. ובכן להודיע אהו' בני… שאתה בני ואני בן הגאון הגדול החסיד… ".

צואהא1

צוואה זו, שעניינה מוסר והנהגות טובות, נדפסה במהדורות רבות בפני עצמה ואף צורפה לספרים רבים.  בחרנו לצלם אחת מההדפסות הקדומות ביותר, זו שצורפה כנספח  לספר "שלחן ארבע", דפוס פראג שנת 1783.

נאה לסיים כפי שמסיים המחבר: "ולא כתבתי זאת כדי להתגאות… רק מטעם הנ"ל שתדעו מי אתם ומי אביכם… כי אין הקב"ה משרה שכינתו אם לא ע"י מיוחסים שבישראל".

צוא3

 

 

צוא41

 

 

————————————————–

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

אריה עם פנים של דורס לילה

"הן עם כלביא יקום, וכארי יתנשא"

(פרשת בלק)

תועפות1

 על קירות ספריית הרמב"ם  תלויים פוסטרים  ענקיים של שערי ספרים יפים מאוספינו. אחד מהם הוא תמונת דף השער של ספר "תועפות ראם", שנדפס באזמיר בשנת תקכ"ב (1762), בדפוס יאודה חזן.
בצד התחתון של השער  מצויירים שני אריות. אריות אלו מופיעים בספרים נוספים שנדפסו באותו בית דפוס באזמיר והם מהווים את "דגל המדפיס" של יאודה חזן.
תועפות2
אריות אלו שונים במראה פניהם מאריות אותם אנו מכירים מגני החיות ובסרטי הטבע. הם אינם דומים לאריות המצוירים בספרים אחרים. ואני תמה איזה בעל חיים עמד לנגד עיני המאייר ?
פניתי בשאלה זו לד"ר משה רענן, מרצה במחלקה למדעי הטבע במכללה ירושלים לבנות ובחוג ללימודי א"י במכללת "הרצוג" בגוש עציון.
משה זכור לי לטובה כמורה שלי לביולוגיה בלימודי בישיבת נתיב מאיר בשנת תשל"ח.

מומלץ לעיין במדורו בפורטל הדף היומי, העוסק בהארות והערות על החי והצומח בתלמוד.
להלן תשובתו המעניינת:
שלום רב
זה עשוי להיות ציור דמיוני אך אם עמד מולו מודל כלשהו הרי שהפנים הם פני דורס לילה. החרטום מוטה כלפי מטה והעיניים בחזית הפנים.
להתראות משה
אשמח לשמוע הצעות נוספות.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 בעד חור המנעול

 

הצצה לחיי האדמו"ר  ה"צמח צדק"

לכבוד ג' תמוז, יום הסתלקותו של האדמו"ר השביעי לבית חב"ד

 

פנחס דב גולדנשטיין  נולד בשנת תר"ג 1843 בעיר טירפול (אוקראינה). נפטר בפתח תקוה בשנת תרצ"ב 1932.  בן 5 שנים התייתם מהוריו. בהמשך חייו  שודך כמעט בעל כורחו לנערה כפרית. טרם החתונה נסע להתייעץ עם האדמו"ר ר' מנדלי, הוא ה"צמח צדק", האדמו"ר השלישי בשושלת חב"ד. המחבר לא היה חסיד חב"ד והשווה את שראו עיניו למה שהכיר במקומות אחרים. בתיאור שלפנינו יש גם "הצצה" בעד חור המנעול  אל תוך חדרו הפרטי של הרבי, בשעת לילה מאוחרת…

עמוד ראשון בספר"תולדות חיי" / פנחס דב גולדנשטיין

עמוד ראשון בספר"תולדות חיי" / פנחס דב גולדנשטיין

 

מהדורת סטנסיל של זכרונות פנחס דב גולדנשטיין  הגיעה ל"בית אריאלה" במסגרת שיתוף פעולה עם  סניף תל אביב של העמותה הישראלית לחקר שרשי המשפחה (IGS).

למחבר יש כשרון נדיר לשלב את סיפור חייו  בהווי חיי היהודים בעיירות מזרח אירופה, ביניהם לבין עצמם וביניהם לבין שכניהם הגויים.

לפי האמור בספר, המחבר התגלגל את חצרו של האדמו"ר ר' מנחם מנדל, ה"צמח צדק", טרם היותו בן עשרים, בסביבות שנת תרכ"א  (1861). על התרשמותו תקראו בפסקאות הבאות:

פעם רציתי לראות מה שעושה הרבי כשנשאר לבדו בבית. הסתתרתי אחרי שכולם עזבו והשמש סגר  את דלתות האולם, מבלי שהרגיש בי. בלילה בשעה 11 הצצתי דרך חור המנעול לחדרו של הרבי. וראיתי אותו יושב על יד שלחן ומתפלל זמן רב. אחר כך דפק בשלחן ונפתחה הדלת, נכנס הגבאי והוביל אותו מחוץ לחדר. לאזני הגיע שקשוק של מים והבנתי שהרבי מתרחץ. שוב נפתחה הדלת, הרבי נכנס והגבאי השאיר אותו על יד השלחן ויצא. הרבי התישב והתחיל לכתוב, זה ארך שעה ארוכה, ושוב דפק בשלחן ושוב הופיע הגבאי וסידר את הטלית ועזבו. ואז הרבי התישב ללמוד. לאחר שעה דפק בשלחן, הגבאי נכנס וערך את השלחן, הגיש לו קערב לנטילת ידים. הרבי בירך "המוציא" והגבאי הגיש לו מרק עם בשר. הרבי אכל מעט מכל דבר, והגבאי הוציא את השארית מהחדר והביא לו "מים אחרונים". הרבי בירך ברכת המזון ושוב פנה ללמוד. פשטות חיים כזאת לא רואים ולא מוצאים בפולין. החדר בו הוא גר היה כל כך פשוט וצנוע: שני קירות מכוסים בארונות ספרים, ליד הקיר השלישי עמדה מיטה וארגז גדול. ליד הקיר הרביעי עמד שלחן וכסא עליו ישב הרבי, ועוד שני שרפרפים. קבינט "מפואר" לא תפגשו בפולין ! "אשרי עין ראתה כל אלה".

הרבי עצמו היה לבוש כולו בלבן, אפילו ה"שטריימל" (כובע פרווה) היה מקטיפה או אטלס לבן. הוא נראה כמלאך אלהים. יומם ולילה עסק בתורה ובעבודה. רק שעתיים ביום קבל קהל חסידים וענה על השאלות. מה"פדיונות" היה מוסר לצדקה עבור חסידים עניים  שבאו ללמוד תורה. החסידים שגרו קרוב קבלו מעות רק לשבת.  החסידים שבאו ממרחקים קבלו דמי מחיה שבועיים והיו גרים באכסניה ובאים ללמוד בבתי מדרש. מי שלא למד, הפסיקו לו את דמי המחיה והיה עליו לנסוע. כאן היה נהוג שמי שלא יודע תורה – לא היה חסיד. לא כן בפולין – שם כל מי שלבש בגדי "חסיד" הפך להיות חסיד, והיה נוהג לספר "ניסים ונפלאות" מביקורו בחצר הרבי. בפולין גם נשים יכולות להיות "חסידות", אפילו אינן יודעות תורה. עכשיו תבינו כמה נשגב היה הרבי מלובאביטש ומה המעלות המגדירות את חסידיו, החב"דניקים.

[קטעים מתוך הפרק  הששה עשר]

 

 

עמוד מתוך ספר "תולדות חיי" / פנחס זאב גולדנשטיין

עמוד מתוך ספר "תולדות חיי" / פנחס זאב גולדנשטיין

אצל האדמור מטולנא 

תלאות רבות עבר  ר' פנחס דב גולדנשטיין בנסותו להשיג משרה  כשוחט באחד הכפרים באזור מגוריו.  בשנת תרל"ב (1872) התקבל כשוחט בכפר סלובוז'ה, שם נקלע למחלוקת בין שני גבירים תקיפים, מראשי הכפר. מכיון שאחד מהם היה חסיד טולנא, נדרש הוא לנסוע ולהביא "הודעה" (היתר שחיטה) מהרבי מטולנא.

להלן תיאור הגעתו לטולנא והתקבלותו אצל אדמו"ר ר' דוד מטולנא:

ביום ג' הגעתי לטולנר, ובאותו יום נכנסתי לרבי בלי הסכמת הגבאי העבדקן והחזק ובלי לשלם אף אגורה. היו שם כמאה איש שחיכו בתור להיכנס לרבי, חלק מהם מחכים כבר כמה ימים. הנכנסים הם העשירים שיש להם לשלם פרוטה לגבאי והמחכים הם העניים שאין להם פרוטה. עמדתי בפינה ליד הכניסה וברגע שהגבאי פתח את הדלת להכניס עוד אנשים, נדחפתי והייתי בפנים לפני שהספיקו לעצור בעדי. הגבאי התחיל לצעוק אבל לא היה יכול לעזוב את הדלת, אחרת כולם היו מתפרצים פנימה, כך שאני בפנים. אני ניגש לכסא של הרבי והוא מושיט ידו לשלום ושואל מי אני. אני מספר לו בקיצור את עניני ומראה לו את החוזה שלי עם הבעלי בתים בכפר סלובוז'ה ומספר לו שאני עובד בסה"כ שנה ור' לייב יואלס רודף אותי בגלל שאני לא חסיד טולנאי ודורש שאביא "הודעה" מהרבי ואז יהיה שלום בינינו. בינתיים הוא הביא שוחט "מסיג גבול" – וזאת עושה חסיד טולנאי !

אני מספר לו שאני חסיד מלובאביטש – חב"דניק. הוא שואל אותי איפה למדתי שחיטה ואני מראה לו את כתב הסמיכות שקבלתי מהשוחטים בטירספול ומבנדר. הוא אומר לי: תבוא מחר ותקבל "הודעות" ותסע הביתה בשלום. אני חוזר לאכסניה וכולם מתפלאים: היתכן ? רק באת וכבר הייתי אצל הרבי ! אנחנו מחכים מלפני שבת.

[קטעים מתוך הפרק העשרים ושנים]

סורק

 

————————————————————————————————

לאחר פרסום רשימתי הנ"ל, קבלתי מכתב מאת מכובדי פרופסר דוד אסף:

שלום ובוקר טוב הרב אלבוים,

שמחתי לקרוא את הפוסט על זיכרונות חסיד חב"ד פינייה גולדנשטיין.

לא ציינת כי זיכרונות אלה נדפסו ביידיש (המחבר מתייחס לכך בהקדמתו): פנחס דוב גולדנשטיין, מײַן לעבענס-געשיכטע, א-ב, פתח תקוה תרפ"ח-תרפ"ט.

תרגום של כמה עמודים פרסם יהושע מונדשיין בקובץ כרם חב"ד, 1 תשמ"ז, עמ' 66-60 (העברתי לידיעתו את דבר הפוסט שלך).

אני עצמי השתמשתי בזיכרונות אלה בספרי 'הציץ ונפגע' על מחלוקת צאנז וסדיגורה, עמ' 72, 74, 407, 410.

מכל מקום, אשמח מאוד אם תוכל לסרוק לי את העמודים שבהם מתייחס ר' פינייה לבערניו פרידמן מליאובה.

אני מנצל הזדמנות זו ומצרף את הביבליוגרפיה שפרסמתי בשעתו במחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כג (תשע"א) – ספרו של גולדנשטיין נזכר בעיול מס' 200 .

כל טוב,

דוד

———————————————————————————————-

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

רב של ורשה בחלום

 

 "רב של ורשה בחלום" 

 לפרשת קורח

דרך אניה

 

סדרת זוטות: 11

פנקס קטן יש לי ובו רשמתי במשך שנים  מה שתפש את עיני: פריטים מיוחדים. עותקים חריגים. זוטות וסתם פיקנטריה. לפניכם  דף נוסף מן הפנקס.

ספר "דרך אניה" (בילגורי, תרצ"ב 1932) הוא ספר דק, חידושים על פרק "אלו טריפות" במסכת חולין, ובסופו מאמר על גילוח הזקן במכונה.

בשער הספר מצאתי הערה סתומה ומשונה:

ממני מחבר ספר… אברהם שיף, רב דטורגעל גם בווישניעווע כיום, ורב דווארשא בחלום,  וכאשר העולם חלם, נסתפקתי איך לחתום.

דרך אניה א

 

מי יבאר לי  פשר כוונת דבריו של הרב אברהם שיף "רב דווארשא בחלום"  ?

בגב השער הוסיף המחבר פרטים על ספריו. גם כאן דבריו מיוחדים במינם ומעוררים עניין:

"… יען כי תמכתי יתידותי, על דברי הגאון הצדיק בעל החפץ חיים שליט"א, אשר אמר איזה פעמים בפני בני הישיבה ובפני,  על ספרי אנית סוחר, כי זכיתי  שעל ידי נתגלה חלק תורה חדש".

וממשיך המחבר ומבקש תמיכה בהוצאתה לאור של כתביו התורניים בנימוק של עיכוב הגאולה.

"וכאשר קודם ביאת הגואל צריכה כל התורה להתגלות, וכאשר כעת היא עוקבא דמשיחא, לכן הגיע הזמן שיתגלה החלק התורה החדש. וכאשר זכיתי ת"ל לחדש הרבה חדושי תורה, חמשה עשר ספרים, ואין בכחי להוציאם לאור שיתגלו על פני התבל, לכן כדי שלא להיות ח"ו כמעכב הגאולה ומפני כבוד התורה, גמרתי להיות גולה מעיר לעיר בל"נ לבקש עזרת נדיבים להוצאת הספרים".

 

 

דרך אני2א

 

חיזרתי אחר ספרו "אנית סוחר" (בילגורי,  תר"ץ 1930), על מסכת  בבא קמא,  ומצאתיו  במאגר  Hebrewbooks, ושתי פליאות לי:

1. בשער ספר "אנית סוחר"  כותב המחבר על עצמו:

"כי כל ימי הייתי סוחר בעיר אגוסטאוו". האם המחבר הוא רב או סוחר ?

2. מה המיוחד בספר זה, שה"חפץ חיים" שיבחו בפני  בני הישיבה, כחלק חדש בתורה ?

אשמח לקבל תשובות.

נא הגיבו על אתר .

 

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

3543642_2096"עלה נעלה וירשנו אותה, כי יכול נוכל לה"

(לפרשת שלח)

לא ייאמנו הקשיים שעמדו בפני אנשי העליה הראשונה, מקימי המושבות בגליל וביהודה. באחד הספרים בספריית הרמב"ם מצאתי מקופל דף מודפס, קרוע בשוליו. תוכן הדף הוא   העתק מכתב שנשלח על ידי מתיישבי ראש פינה לרב יהושע פאליק וולפסון, אב"ד פאלטישען (מלדוביה, בעבר חלק מרומניה) בשנת תרמ"ג (1883). בדף תוכלו לקרוא  תיאור חי על   התקופה הראשונה לעלייתם לקרקע. העולים, ברובם יוצאי רומניה, מתארים את הצלחתם הראשונית באחיזתם בקרקע ואת המצוקה שנקלעו אליה, בגין "כופר נפש", שהם נאלצים לשלם בגלל הריגת ערבי בשוגג. בסוף המכתב מתבקש הרב, ש"יעורר במתק לשונו את לבב הנדיבים המוקירים את הרעיון…" (המשך השורה קרוע). כנראה הודפס המכתב כ"קול קורא" לעזרה  והופץ ברבים במולדביה שברומניה.

לצפיה במסמך המקורי בפורמט tiff נא הקש כאן.

ראש פינה

אכן, בזכות התעקשותם של ראשונים, יכולים אנו לומר היום "טובה הארץ מאד מאד". לקרוא ולהתפעל !

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 44 שכבר עוקבים אחריו