ההתעלמות החרדית מיום העצמאות ומיום שחרור ירושלים אינה דבר חדש, אך אותי היא מפתיעה כל פעם מחדש. פשוט "נאדה", אויר, כלום. לא היה ולא נברא ואף לא משל היה.
קחו למשל את ספרו של הרב צבי כהן: "בין פסח לשבועות" (בני ברק תשד"ם 1984). המחבר התמחה בסדרת ספרים הלכתיים המיועדים לציבור הרחב . בספר זה ישנו פרק נרחב על מאורעות שקרו בין פסח לשבועות. ארבעה עשר עמודים ובהם נ"ט (59) סעיפים, המספרים יום אחר יום מה אירע לעם היהודי בהיסטוריה בימים אלו.
מה יש למחבר לספר לנו על ה' באייר?
הסכיתו ושמעו:
"ביום ה' באייר, שנת ה' אלפים רנב, ניתנה פקודת הגירוש של כל יהודי ספרד מאת המלך…". זהו.
וביום כח באייר ?
נפטר שמואל הנביא והרמב"ם עשה אותו יום משתה ושמחה אחר שמצא ספר תורה בכתב יד קודשו של עזרא הסופר.
אפשר להשתגע…
האם התעלמות פותרת בעיות? האם אין זה הטמנת הראש בחול כבת היענה?
אני מבקש לשתף אתכם במידע מעניין מאד, ולפלא בעיני שמידע זה לא מפורסם וידוע לכל. ממליץ להחזיק ראש עד לסוף הרשימה. יהיה כדאי.
מסורת היא בקרב אדמו"רי הונגריה כי עת פקודה לביאת המשיח מגיעה אחת לששים שנה.
מקור לכך נמצא בספר דברי יחזקאל לאדמו"ר הרב יחזקאל שרגא הלברשטאם שהיה אב"ד שינאווה בנו של הרב חיים מצאנז – מייסד שולשלת צאנז המפורסמת, במהדורה שיצאה ע"י נכד המחבר (רמת גן תשל"ה) . שם נוספו תולדות המחבר בסוף הספר. מסופר כי "סמוך לפטירתו גילה רבנו דעתו ברבים בפרסום רב, כי יש להתכונן לקראת הגאולה השלמה בשנת תרס"ו. בחג הסוכות תרנ"ט הכריז רבנו בסוכתו: ברוך השם שזיכנו והגיענו לשבוע שבן דוד בא… ! וכאשר בשנת תרנ"ח אירס את נכדתו בת רבי אברהם שלום מסטרופקוב, והמחותן ביקש שרבי אברהם שלום יבטיח לזוג הצעיר מזונות לעשר שנים, העיר רבנו שאין צורך להבטיח אלא עד שנת תרס"ו, כי באותה שנה נעלה כולנו לציון ברנה". אם כן מסורת בידו על שנת תרס"ו (1906)
מסורת זו היתה ידועה לאדמו"ר רב יואליש מסאטמר , ייתכן ועברה דרך אדמו"ר רבי אברהם שלום הנ"ל שעבר בשנת תרע"ט להונגריה.
ידידי, הסופר אהרון פרלוב, איש חסידות גור, כתב מדור קבוע על אישי החסידות בעיתון המודיע. המדור היה מוקדש מידי שבוע לאישיות אחת. דרך עבודתו של ר' אהרן ללקט ולהעתיק קטעים מספרים נידחים ובכך ליצור פסיפס מעניין על הדמות השבועית . לכל פיסקה מציין הוא מקור מדוייק מהיכן לקוח הציטוט. אחת הדמויוות שעליהם אסף חומר ופרסם זאת במדורו היה: על ר' יואליש טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר.
הציטוט הבא נלקח ממדורו של ר' אהרן ונבדק מול המקור.
הסכיתו ושמעו. עברו ששים שנה משנת תרס"ו (1906), מועד הגאולה הקודם ואנחנו בשנת תשכ"ו (1966).
העדות מפי הגה"צ רבי משה וואלפסון, משגיח ישיבת תורה ודעת, כפי שנדפסה בספר "אמונת עתיך" (ברוקלין תנש"א) ח"ב ע' רכ"ג.
"דכירנא בשנת תשכ"ו היה האדמו"ר מסאטמאר זצוק"ל רועש על סגולת השנה ההיא, כי בכל ששים שנה הוא עת פקידת הגאולה ובשנת תרס"ו היו הצדיקים מצפים לשנת גאולה, שאז היה הזמן של ס' שנה וכן בשנת תשכ"ו הי' ס' שנה לאחר מכן. והחל מראש השנה היה מעורר על סגולת השנה ההיא. וכשחלפה שנה ובן דוד לא בא היה עדיין מקוה ואומר כי לפעמים דוחים הגאולה לשנה הבאה. וכאשר חלפה אף שנה זו מ"מ אמר לישועתך קויתי ה'. ע"ד שאמר יעקב אבינו ותמיד יש לייחל ולצפות לישועת ה'"
עברה שנת תשכ"ו, עברה שנת תשכ"ז ולא קרה כלום… מה עם שחרור הכותל, חזרה למערת המכפלה, לקברי אבות ולרחל אמנו, למקום הברית בשכם?
אתמהה…
בגיליון שבת בשבתו פרשת במדבר, (עמוד 6: מדור "עלי ספר"), הבאתי כתשובת המשקל את נוסח המדוייק של מאמר המערכת בעיתון המודיע בתאריך כט אייר תשכ"ז (1967), למחרת שחרור הכותל ויהודה ושומרון. ממולץ מאד לקרוא ולהאמין ! כך יהודים מאמינים מרגישים לאור האירועים שזכו לחזות במו עיניהם.
לצפיה בגיליון ראה נא כאן.
להשלמת הדברים:
ראו נא את מאמרו של הרב שריה דבליצקי על "קביעת יום הודיה לאחר מלחמת ששת הימים".
הרב לא חושך שבט לשונו מאותם חוגים ורבנים שאינם מציינים את יום ירושלים כיום הודיה.
"לתומנו חשבנו שבקביעת יום פורים כזה יהיו כל רבנינו וגדולינו מהקצה עד הקצה תמימי דעת ומעש, כי הגזירה היתה על כולם וכולם היו באותו הנס… "
הרב שריה שליט"א קורא להידברות בין כל החוגים כדי להגיע לקביעה אחידה של צורת היום.
אמן. כן יהי רצון !!!
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
