Feeds:
רשומות
תגובות

לשבת פרשת נח 

שתי סיבות לפרסום רשימתי  הנוכחית:

א. הפרידה מתקופת החגים – ויום הכפורים בתוכם.

ב. פרשת נח והנסיון שלו להשיב את סביבתו  בתשובה במהלך שנות בניית התיבה. נסיון שלא צלח ובעקבותיו בא המבול.

הסיפור המובא להלן מתעד ניסיון של הרב חיים סולובייציק זצ"ל להשיב בתשובה, ניסיון שגם הוא לא צלח.

מקור הסיפור בספר זכרון לאיש חסד מיוחד ד"ר דוד יעקב אפלבוים, שנרצח בידי בני עוולה בפיגוע בקפה  הלל יחד עם בתו ערב כלולותיה. ר' דוד היה תלמיד מובהק לרב אהרן סולובייציק זצ"ל שהוא נכד של ר' חיים. הסיפור שלהלן 'טעם זקנים' בו, מסורת אבות נטועה בו, והוא כולל דיוק בפרטים ומשא ומתן הלכתי. אינו כשאר הסיפורים, שאין להם בית אב ומסורת העברה מדוייקת ומוסמכת.

 

בריסק2א

 

מעט מידי סופר על הנהגותיו  של רב חיים מבריסק. הספרים והמאמרים אודותיו מתמקדים בגאונותו בלימוד התורה. אך ר' חיים היה גם מיוחד במעשי החסד שעשה. ביתו היה פתוח לכל נדכה, הוא אימץ ילדים עזובים ותמך בנשים שנדחו אל שולי החברה היהודית.

הגיע הזמן לקבץ אל מקום אחד את כל הסיפורים על אישיותו של  ר' חיים והנהגתו עם קהל עדתו כרבה של העיר בריסק.

 

דוד עבדי1דוד עבדי2

דוד3א

 

שבת שלום

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

כרזות על שמירת שבת בתל אביב.

– לשבת בראשית –

לפני שנים רבות חשבתי להעמיד  בספריה תערוכה על שמירת השבת בתל אביב.

לצורך זה פניתי לארכיון העירוני וצלמתי כרזות  הנמצאות  שם, כחלק מאוסף גדול של מודעות שברשותם.

תקופת פרסום הכרזות הינה שנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת (למניינם).

לפניכם שתי דוגמאות מאוסף זה .

1.

שבת1

המסר חד וחלק. מעניין אם הפרסומאים של היום היו ממליצים על סגנון כזה.

 

2.

 

שבת2

בשולי המודעה  נקוב תאריך בכתב יד: כ"ח אלול תרצ"ג (1933).

קהל נכבד !

על פי דרישת עירית תל אביב לא נמכר יותר כרטיסי-ישיבה  בשביל כסאות המנוחה שעל שפת הים, בימי שבת וחגים… למנוע בעד חילול שבת בעיר העברית הראשונה.

 

היו זמנים… 

 

חורף טוב !

אבישי.

 

———-

הוספות משל הקוראים.

א.

חנוך גוטליב :

שני מקורות שמדברים בשבת התל אביבית של פעם…

ענג־שבת בתל־אביב (א.ל גרוסמאן "הדואר״ גליון כ"ב ניו־יורק ט' בניסן תרפ"ה)

שבת. השמים והארץ, כל צבא מעלה ודרי מטה, הכל אומדים: שבת היום! שעתים, או יותר, לפני שקיעת האור וגסיסת החול, משמיע קול שופר בראש כל חוצות תל־אביב: בואו ונצא לקראת שבת המלכה! מוסיפים מחול על הקדש. אין לך סביבה עברית בכל כדור הארץ, שתהיה רוח האומה יונקת ממנה כבתל אביב. העיר היחידה שכל תושביה עברים הם. אין לך מקום בכל העולם כולו שמשמרים את השבת כבתל־אביב, העיר היחידה בתבל שהיא כולה עברית! בגולה, רוב הצבור העברי שובת את שבתו ביום הראשון, ובארץ – ככתוב: יום השביעי שבת" בנכר יש הורים שובתים וחוגגים את שבתם ומועדם והבנים מחללים! ובמולדת – כמה שנאמר: "אתה ובנך ובתך, עבדך ואמתך ובהמתך וגרך״! כך, אף מי שאינו בן־ברית ויש לו משרה בבית־מסחר עברי, או עומד הוא במשא־ומתן עם העברי, בטל הוא ממלאכתו ושובת את שבתו בשבת וביום הראשון הוא עובד. כל בתי־המסחר סגורים, ומי שמאחר אחרי התקיעה לסגור את חנותו, ענשו בידי אדם: השוטר כותב פרוטוקול והשופט מענש… תל־אביב, העיר הצעירה, היא היחידה בתבל, שביום חמדה שורה בה מנוחה, שלוה והשקט: חמור לא גוער, סוס לא צוהל, אבטומוביל לא צורח, וגלגל עגלה אינו מנסר באויר. שבת המלכה פורשת בכנפיה־קודש צל־מנוחה, מנוחת אמת, על פני תל אביב. ומה נאוה היא, העיר הצעירה, השוכנת על חוף תכלת ים, תחת שמים כחולים־עמוקים ומלאים רזא דשבת, והחמה התמה שופכת אור־זהבה על הכמהים למנוחה שלמה, על המטיילים ברחובות השקטים, על השרים בקול צעיר ורענן מתוך רטט הנשמה הכמהה לחיים, על החולמים הבונים וטווים מחוטי־נוגה את הממשיות ותכנה, ועל המתדבקים בקודשא־בריך הוא, אשר נתן לנו מתנה טובה-ושבת שמה!

ובשעת בין השמשות, בשעה שהבנים והבנות יצאו לטייל על שפת הים, והאבות והאמהות מתכוננים ללוות את שבת המלכה, מתוך תפלה חרישה לאלהי אברהם׳ יצחק ויעקב ־ בשעה זו, במסיבת עונג שבת״, בני היכלא מתענגים על דברי תורה וחכמה ושיחות חולין של תלמידי־חכמים. המסיבה הראשונה של הסעודה השלישית בשם ,עונג שבת״, נתייסדה בתל־אביב, בהשפעתו של משוררנו ח. נ. ביאליק. הסיסמה של המסבה היא להשפיע על הנוער בנוגע לקדושת היום, ומתוך כך מדברים על רעיונות ומנהגים חדשים גם ישנים, אף על הדברים העומדים על הפרק ועל אנשים בעלי אישיות מסוימה, מסבות מעין אלה הולכות ומתרבות בתל־אביב, בירושלים ועוד, ובשעת שקיעה, נשמות הצמאות לדבר ה׳ נוהרות אל מרכז הנקודה אשר בקונסרבאטריה ״שולמית": נקודת אור וכח הרוחני שבעצם נשמת המשורר ח.נ ביאליק. ובני היכלא דכסיפין ל"עונג שבת״, השותים בצמא את דברי המשורר שהם בבחינת "טל שמים״ המפרה את המוח ומעודד את הניצוץ הקדוש – בשירה וזמרה הם מלוים את שבת המלכה. והנשמות מרטטות מתוך הרגשה בסוד של "זעיר אנפין״, בשעה שהחזן מבדיל בין קודש לחול – נסתלקה הנשמה היתרה!

 

שבת (מתוך "שבת", יעקב פיכמן, ספר השבת עמ' 527)  – … תל־אביב היא עיר חילונית, עיר שהיא כולה מודרנית, אבל ביום הששי אחר הצהרים השבת הולכת ומשתלטת בכל פנה. זרם החיים הולך ונפסק ושקט יורד על הרחובות הרועשים. כלה אופן עגלה מן השוק ושאון אוטו משתתק. הרחובות כאילו הולכים ומשתטחים, כאילו הולכים ורחבים. במורד רחוב אלנבי, סמוך לשפת הים, המגרש, בטרם ימלא טיילי־שבת, מתפנה לשעה קלה, והוא מלבין כלו, כמו אור ירד עליו. על הים נתלים, כוילאות־שבת שקופים, רקומי תכלת, עבי־שקיעה צחים. כמחיצה דקה הם תלויים מן הרקיע ועד המים הרוגעים. הים התכנס בחוגו ונח מנוחת היום הקדוש. והאיש היושב אז על שפת הים מרגיש באויר, בדממה הטובה, במלמול המים רוך של שבת. אכן מה נעמתם ערבי שבתות, על שפת ים המולדת!  (יעקב פיכמן 1881- 1958, משורר עברי, מהאבות המייסדים של הספרות העברית החדשה. היה מצעירי הסופרים העבריים בדור שלאחר ביאליק)

 

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

קהלת יב, יב

"ויותר מהמה בני הזהר, עשות ספרים הרבה"

 לשבת חול המועד סוכות

 

 למה לא חיבר ר' ישראל מאיר מראדין ("החפץ חיים")  ספר "משנה ברורה"  גם לחלק יורה דעה ?

מדוע לא היה המשך לסדרה המצליחה "משנה ברורה" על  חלק  אורח חיים ?

שתי תשובות שונות מצאתי:

1.   ההכנה של החלקים הקודמים של המשנה ברורה על אורח חיים דרשו מהמחבר עשרות שנים של לימוד והעמקה.  המחבר סבר  שכך יידרש ממנו גם להבא,  משום כך  נמנע  מלהמשיך בחיבורו.

2.    המחבר הנכבד "נבהל" מהצלחת ספרו  ולא רצה שהלימוד במשנה ברורה יחליף את הלימוד מהמקורות עד להלכה ולכן נמנע מלהמשיך בסדרת ה"משנה ברורה".

 

גירסה ראשונה מצאתי בכתב ידו של בעל החפץ חיים, כפי שפורסמה לאחרונה בכרך הראשון בסדרת "מן הגנזים", היוצאת על ידי חברת אהבת שלום.
בסדרה המשובחת מובאים חיבורים ומכתבים שטרם ראו אור, ובמהלך שנת תשע"ד בלבד יצאו 3 כרכים בסדרה זו.
משנב4
בכרך הראשון ישנם מכתבים  משנות תרפ"ג-תרפ"ד (1923-1924), שכתב החפץ חיים מראדין שבפולין  לרב יצחק נסים, שישב באותה עת בבגדד  [!].
המכתבים נשלחו בעקבות  בקשתו  של  הרב נסים  לרכוש עשרות סטים מכתבי החפץ חיים, כדי להפיצם בעירו בגדד [!].
בין השאר שואל  הרב נסים  את החפץ חיים,  אם הוא עושה משנה ברורה גם על יורה דעה?
תשובת החפץ חיים מפליאה:

"ולאשר שאלני אודות חיבור משנה ברורה על יו"ד – אודה ולא בוש – אודות יו"ד לא עסקתי, חסד הש"י היה עלי לעזרני לברר האו"ח, וגם זה מעשה נסים, כי עסקתי בו לערך כ"ה שנים, כי הוכרחתי ללמוד כל ענין עם ראשונים, וכל הראשונים שהובא בב"י הכל למדתי בחסד הש"י, וכן כל האחרונים שהובא במ"א הכל עיינתי בהם בעזה"י – ובצירוף חברים גדולי תורה… ואין בי כח לעת זקנתי לעסוק ביו"ד ולברר כל פרט למעשה"

משנב6
לצפיה בהתכתבות המלאה בין הרב נסים  לחפץ חיים ראו נא כאן.
* * * * * * *
גירסה שניה מצאתי מובאת בספר "עין יצחק (ירושלים  תשס"ט)   של הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א:משנב3 פגמשנב1עדות זאת מפי הרב משה לוין זצ"ל, תלמיד החפץ חיים, אומתה  על ידי  בנו הרב עמיהוד לוין שליט"א, רב בעיר נתניה, שכתב אלי :אבישי שלום וברכה.

אכן הדברים נכונים, ומקורם בספר "מאיר עיני ישראל" בכרך ג' או ד' ע"פ דברים שאני אישית מסרתי לעורך.
גמר חתימה טובה
עמיהוד לוין
* * *  * * *
בברכת מועדים לשמחה !
אבישי

תגובות קוראים:

א.
שכני ורעי  חנוך גוטליב :
כרגיל נהניתי ועשית שמחה לשמחת החג.
ולענין עצמו – ודאי טובה ראיה כתובה משמועה ואע"פ שיתכן וכך אמר החפץ חיים לתלמידו הרי מסתבר שזה היה לפני תרפ"ב (שנת המכתב) דהרי הרב לוין למד בראדין ואח"כ (כך נראה לי) במיר וקיבל המלצת הרב גרודזינסקי עם עלייתו לארץ בתרצ"ו. ואם לא נאמר קמא קמא בטיל לפחות נאמר שהטעם שכתב החפץ חיים במכתב הוא עיקר (שהרי כתיבת המ"ב נמשכה כעשרים ושלש שנים תרמ"ד – תרס"ז)
ב.
ר' יעקב אפשטיין, מחבר סדרת  הספרים "חבל נחלתו", הכוללים ברורי הלכה  אקטואלים  :

אישי שלום!

בקונטרס תולדות הח"ח שכתב בנו הוא כותב שיש סתירות בין הכרכים של המשנה ברורה מפני שכתבום כותבים שונים בניו וחתניו של הח"ח.

כמו"כ על הפסוק שפתחת בו דנתי בהקדמה לכרך ט דילי.   כ"ט ומועדים לשמחה יעקב אפשטיין

ג.

ר' משה מימון (מלייקווד) :

הרב אבישי יקירי
מהנה מאד.
נדמה לי כי גם הרמ"מ ישר כתב משהו בזה בביוגרפיה שלו על הח"ח.
עוד שמועה פורחת שמעתי שאמר פעם הח"ח שהוא מזניח חלק יו"ד בשביל הרבנים. וזאת אומרת שהמ"ב נועדה להיות לעזר לבעה"ב שאין עתותם בידם ללמוד הכל וחשש הח"ח שלא יקפח חלקם של הרבנים אם יעשה כזה בחיו"ד.
אם אמת אם לא אינני יודע אבל אציין כי רעיון דומה השמיע בשעתו הגר"מ פיינשטיין. הדברים נמסרו ב'מסורת משה' שי"ל לאחרונה ומדובר במי שהביא לפניו ספר כעין משנה ברורה על הל' נדה להסכמתו והגיב כנ"ל. (ידידי רא"מ קאהן מלייקווד, ספרן מובהק, אמר לי כי הוא משער כי מדובר בס' 'גופי הלכות' שפעם נשא כותרת משנה 'משנה ברורה' ועקב כך עורר סערה בעולם הישיבות).
בברכה
משה
ד.
ר' יאיר זלצר:
שלום ר' אבישי יישר  כח גדול על מאמריך המחכימים מאד.

אינני יודע איך זה מסתדר עם האמור אבל אני זוכר שראיתי פעם בגליון של עיתון משפחה רעיון עם הרב צוקרמן (שהיה מזקני תלמידי הח"ח ובאחרית ימיו רב קהילת 'פרושים' בגבעת שאול ירושלים, נפטר לפני כעשר שנים בגיל מופלג) ושם הוא סיפר שראה בעליית גגו של הח"ח טיוטה של משנה ברורה על יורה דעה ולשאלתו מדוע אין זה מתפרסם ענה הח"ח שהוא לא מפרסם זאת כי הוא לא חושב שיש בזה צורך לדור! (נדמה לי שהוא הביא את הסיפור כעדות לענוותנותו של הח"ח וגם למה היתה דעתו על שאר חיבורו לכאורה גם על הפחות נלמדים שבהם) .

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

אל כל העם !

אל כל העם !

(לשבת יום הכיפורים)

 

אל1

 — פרסום ראשון –

בימים אלו, עשרת  ימי התשובה, כל אחד ואחת מאתנו עסוק/ה בתשובתו/ה הפרטית:  בדרכי התיקון ובקבלות חדשות לעתיד.

האם ישנם אנשים שבוער בתוכם המצב של העם ושל העולם, והם מתאמצים להכין תוכניות שיוציאו לפועל חזון גדול של תשובה עולמית ?

כן. יש !!!

דוגמא אחת פגשתי השבוע.

בספריית הרמב"ם שמורים  כרזות גדולות. אחת מהם משכה את תשומת לבי בכותרתה: אל כל העם !

גודל הכרזה 48X58 ס"מ.

בכרזה מפורטים  דרכי הפעולה לתיקון העם והעולם.

[הכרזה מצורפת בסוף הרשימה].

שורות הפתיחה  מבשרות על פריצת דרך אל התשובה השלימה:

"איש מקרב העם, חפש  שנים רבות למצוא את דרך התשובה השלמה המביאה לידי הגאולה

השלמה והרפואה השלמה. יגע עד שזכה "בסיעתא דשמיא" למצאה ולגלות את מסכתה בכל

פרקיה משנותיה והלכותיה.  רבנו אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל  סמך את ידו ונתן מהודו על

ההלכות הברורות של התשובה השלמה…"

בשלב הראשון גבאי בתי הכנסת והרבנים נקראים  להחתים עצומה של רבבות בני ישראל בעד כינוס כנסיה  גדולה, שממנה תתעורר תנועה עממית אדירה.

בשולי הכרזה מופיע מכתב הסכמה מהרב קוק:

חתימה1

 

מיהו הכותב ? מהי תוכניתו ?  מה עלה בגורלה ?

פניתי אל מיודעי ר'  משה נחמני, מנהל  ארכיון 'אור האורות' לחקר תולדות הראי"ה קוק ותלמידיו, ונעניתי מיידית. 

כותב הכרזה היה הרב משה אפרים אפרתי, מבאי ביתו ואיש סודו של הרב קוק זצ"ל.

קבלתי ממנו הפניה למאמר רקע שכתב על האיש ופועלו:

משה נחמני. הרב משה אפרים אפרתי, מתלמידי הראי"ה קוק ומייסד תנועת השלום הראשונה לפני כמאה שנה, פעל להשגת שלום עולמי ברוח היהדות. קווים לדמותו.

המאמר פורסם במוסף שבת של "מקור ראשון": לקריאת המאמר לחצו נא כאן –  שלום על עמים רבים.

מסרתי העתק מהכרוז למשה נחמני ואני מקוה שבקרוב יופיע באתרו פרסום מלא של הכרוז המעניין.

בקשת השלום העולמי, משאת נפשו של הרב משה אפרים אפרתי, תואמת לנוסח תפילת העמידה של ימים נוראים, בה אנחנו מייחלים:

"וייראוך כל המעשים, וישתחוו לפניך כל הברואים, ויעשו כלם אגודה אחת, לעשות רצונך בלבב שלם".

אמן, כן יהי רצון !!!

אל כל העם

 

 

 

חתימה טובה !!!

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

איה שרה אשתך ?

 איה שרה אשתך ?

לראש השנה

 

 

תמונת אכילה2

האיור הזה  נמצא בספר עטרת אלי', פירוש על מסכתות מסדר קדשים לר' אליהו שידלוב.

פרטי הדפוסת של הספר הם: פיורדא, דפוס איצק בן דוד צ"ד ויתמי חיים מדפיס, שנת  ויק’ח את אדרת’ אל’יהו’ אשר נפלה מעליו [שנת תקל"ו 1776]. ‬

מיקום האיור הוא באמצע הספר [!]  במעבר בין פירוש מסכת זבחים לפירוש מסכת מנחות.

האיור נעשה בטכניקה של חיתוך עץ. האיור פגום קצת  (כך הוא במקור), אך ניתן להבחין בשלושה אנשים היושבים מתחת לעץ  סביב שולחן,  ועליהם איש העומד לשרתם ומגיש להם תקרובת. מאחוריהם, בפתח הבית עומדת אשה.

מה פשרה של התמונה ומדוע מופיעה בספר זה?

ידידי דודי בן נעים מספריית אונ' בר אילן פתר לי:

התמונה היא של של הסיפור על שלשת המלאכים המבקרים את אברהם אבינו ומבשרים לו על פקידת שרה בבן זכר.  אברהם אבינו מגיש אוכל לשלושת המלאכים, שרה באוהל מאחור.  המלאכים שאלו  את אברהם אבינו: איה שרה אשתך ?  – "ושרה שומעת פתח האהל והוא אחריו" (בראשית פרק יח).

האיור נקבע באמצעיתו של הספר ולפני תחילת הפירוש למסכת  מנחות = אברהם מגיש מנחה לאורחים.

 

תמונת אכילה

 

מסורת ביד חכמינו, שבראש השנה  נפקדה שרה (מסכת ראש השנה דף יא),  לכן הקריאה בתורה  בבית הכנסת בראש השנה מתחילה: " וה' פקד את שרה כאשר אמר" וגו' (בראשית פרק כא), פסוקים שהם מעניינו של יום.

 

* * * * * * * * * * * * * *

מבקש להוסיף דברים על הקריאה בתורה המיוחדת ליום ראשון של ראש השנה.  הפותחת בלידת יצחק וממשיכה בגירוש ישמעאל והגר מבית שרה ואברהם.

אני כשלעצמי מתקשה כל שנה בקריאת אותה הפרשה, שמלבד הפסוקים הראשונים, רובה ככולה ממשיכה בגירוש ישמעאל. מה הקשר של גירוש ישמעאל לראש השנה?

התמיהה בולטת לעומת הקריאה של היום שני היא פרשת עקדת יצחק אבינו (בראשית פרק כב). כאן הקשר ברור ומיידי. הקריאה היא זכר לעקידת יצחק. בראש השנה תוקעים בשופר. השופר עשוי מקרן של האיל, שנשחט במקום  יצחק אבינו. מדוע לא קראנו זאת ביום הראשון ?

בתורה ראש השנה  הוא יום אחד בלבד.  בארץ ישראל חגגו אותו יום אחד  עד תקופת הגאונים.  (עדות על כך מופיעה ב"בעל המאור" על מסכת ביצה פרק ראשון דף ח) . יש לשער שהקריאה של  ראש השנה , כשהוא  יום יחיד,   התחילה מסיפור לידת יצחק והמשיכה עד עקדתו על המזבח.

שני הפרקים (כא-כב) בספר בראשית מספרים את עוצמת מעשה העקדה, מיום שנפקדה בו שרה אמנו דרך החגיגות סביב לידת יצחק ועד הניסיון להעלות את יצחק כקרבן לעולה, ניסיון  מר וקשה שאברהם אבינו עמד בו!

אם נכונה השערתנו, על הקריאה הארוכה  שנהגו לעשות כשראש השנה יום אחד , הרי אפשר שאותה הקריאה  חולקה לשניים- לשני ימי ראש השנה : חלקה הראשון – פרק כא – ביום ראשון וחלקה השני – פרק כב – ביום השני. משום כך  נקרא ביום הראשון מלידת יצחק ועד תחילת העקדה (ובאמצעיתו מעשה גירוש ישמעאל) ולמחרת נמשיך ונעפיל לפרשת העקדה עצמה.

קוראי הנאמנים !

אשמח לדעת מי קדמני בהשערה זו?

 

כתיבה וחתימה טובה

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

—————————————————————

תגובות קוראים:

א.

אחד מקוראינו  העלה את שאלתי בפורום אלול וימים נוראים באתר אוצר החכמה.

"צופר הנעמתי"  הגיב בפורום לאתגר:

פליישר כבר שיער כן, עי' במאמריו "לוח מועדי השנה בפיוט לר' אלעזר בירבי קליר", תרביץ נב עמ' 251, וכן "פיוט ותפילה ב'מחזור ארץ ישראל – קודקס הגניזה'" קרית ספר סג עמ' 244.

[לתועלת הקוראים סרקתי את דברי פרופ' פליישר. שימו לב להערה 74]

פליישר

ב. 

אליהו לוין כתב:

נדמה לי שגם בלי להכנס לחילוקי הנוסח  בין כ"י מינכן לנוסח הדפוס  הקריאה של היום השני בלי לקחת בחשבון את בני מלכה  היא רק של יט פסוקים ואינה מספיקה לר"ה שחל בשבת
[גם עם בני מלכה לא בכל שלושה פסוקים אפשר לעצור] לכן במנהג יום אחד שהיה נהוג בא"י לפחות בזמן המשנה החלו את הקריאה מהולדת יצחק, וממילא גם על העדפת יצחק על ישמעאל וגירושו.  ובבבל שנהגו יומיים החצי הראשון הגדול יותר נשאר ליום הראשון שלפעמים חל בשבת. [אגב גולדשמיד טוען שקריאת בני מלכה מיותרת לחלוטין, והוא מנהג מאוחר] .

ג.  

אברהם אומן כתב:

המשנה והתוספתא כותבים שמנהג א"י לקרוא בר"ה "בחודש השביעי" (בפרשת שור או כשב).

ובברייתא כתוב שתי שיטות או בחדש השביעי או וה' פקד. והגמ' אומרת על זה שהאידנא שיש תרי יומי קוראים ביום הראשון כיש אומרים (משמע רק וה' פקד בלי העקידה) וביום השני 'והאלקים ניסה את אברהם'.

 

 ד. 

 פרופסור יוסף תבורי כתב:

שלום וברכה

אני מצרף בזה מה שכתבתי בספרי מועדי ישראל (עמ' 248) . בעניין קריאת התורה בראש השנה. השערתי דומה לשלך אלא שאני משער שלא חילקו את הקריאה לשניים אלא בחרו ליום הראשון את הפרשה שקדמה בתורה לקריאת היום הראשון שהועברה ליום השני. בדומה לכך שיערו חכמים שקריאת התורה במנחה ביום הכיפורים היא בפרשת עריות מכיוון שהיא מופיעה במרחק לא רב מפרשת אחרי מות שנקראה בבוקר.

 

 

 

 

לראש ולא לזנב

"ונתנך ה' לראש ולא לזנב"

פרשת כי תבוא

הברכה השגורה בפינו בליל חג ראש השנה, בשעה שטועמים מראש של דג, שנזכה להיות לראש ולא לזנב. מקורה של ברכה זו לקוחה מפסוקים בפרשת השבוע "כי תבוא", פרשת הברכות והקללות.

אם  נזכה  – "ונתנך ה' לראש ולא לזנב, והיית רק למעלה ולא תהיה למטה" (דברים פרק כח פסוק יג).

וחילופיהן  –  "הגר אשר בקרבך יעלה  עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה… הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב" (דברים פרק כח מג-מד).

הד לאותה הרגשה של נמיכות קומה אני מוצא  בנוסחי  ההתנצלות שנדפסו  בראש ספרים שיצאו לאור בגלות בארצות נכר.

במקומות שונים חששו המדפיסים פן ימצאו בספריהם תכנים  בגנות הגויים ולכן הוסיפו נוסח התנצלות.  היתה זו הצהרה חגיגית כי כל שנאמר ביחס לגויים הכוונה לעמים הקדומים, אלו שעבדו לשמש, ולא חלילה  לגויים הנאורים, שבתוכם אנו חיים…

לפניכם ארבעה נוסחים שונים, מסודרים מ"הקל אל הכבד", מהקצר אל הארוך.

 

 א.

 

כ"מ (=כל מקום) שתמצא בזה הספר שם עכו"ם או גוים הכונה על האומות אשר הי' מלפנים אשר עבדו לצבא השמיים לא כן האומות אשר בצלם אנו חוסים יודעים את ה' ועושי משפט וצדקה המה, מחויבים אנחנו להתפלל בשלום המלכות ושלום המדינה, הטיבה ה' לטובים ולהמטיבים.

דברי ברוך. לבוב תרע"א (1911)

ב.

דברי דוד. פרג תקצ"ה (1794)

ג. 

 

דברי דוד, וורנוב תרפ"ז (1927)

 

ד.

מאורי אש. פיורדא תקכ"ו (1766)

לא בכל המקומות ולא בכל הזמנים  נוספה  הצהרה שכזאת.  ואדרבה, רק במיעוט ספרים  היא מופיעה .

טרם מצאתי מחקר מסודר בנושא, ולכן אשמח לקבל מכם כל מידע נוסף, ואי"ה נפרסם רשימה מפורטת בעתיד.

שבת שלום

אבישי

 

————————————————————-

תגובות קוראים:

א.

הרב בצלאל דבליצקי הפנה את תשומת לבי לאשכול בנושא : הצהרות מחברים להכשיר ספריהם בעיני הגויים המופיע בפורום אוצר החכמה.

ובפרט להפניית "איש ספר" (שם) למאמרו היסודי של א"מ הברמן בספרו:  מסות ומחקרים בספרנות, הוצאת מאגנס ירושלים תשל"ו. הרוצה לעיין במאמר יפנה  לאשכול הנ"ל.

תודתי נתונה לו.

ב.

הרב ברוך אובלנדר אף הוא שלח לי הפניה למאמרו של א"מ הברמן אך ממקום אחר. לדבריו, המאמר צויין אצל יהשוע מונדשיין בתורת חב"ד חלק א (תניא) עמ' 117 הערה 1.

ג.

שתי תגובות נוספות "עדכנו" את המוסר השכל שניתן להפיק מההתנצלות בפני הגויים, שהיתה מקובלת בעבר.

י.ל. כתב:

בנוגע לרשימתך השבוע (כי תבוא) חבר שקרא אותה הזכירני פארודיה מוצלחת של הקטע הזה:
באחת ממהדורות ה'נועם אלימלך' נכתב בהקדמה כי להווי ידוע שכל פעם שנזכר 'צדיק' בספר הזה, הכוונה לצדיקים בדורות קודמים שהאמינו באלוקים שברא שמים וארץ, אבל הצדיקים שבצילם אנו חוסים היום נקיים הם מהחשש הזה ואין הכוונה אליהם.

א.ש. כתב:

שלום אבישי, לגבי ה"התנצלויות", ראה עמוד ראשון בספר החדש יחסית של הרב עדין שטיינזלץ, "חיי עולם" על פרשיות השבוע. כדאי היה לאזכר.

[לטובת קוראינו סרקתי את הקטע האמור ]

התנצלו2

 

 ד. 

הרב יואל קטן הפנה אותי למה שכתב על המודעה על הזכרת 'עכו"ם' שנדפסה בשו"ת התשב"ץ (דפוס אמשטרדם תצ"ח). ראו נא במהדורה החדשה של שו"ת התשב"ץ , מכון ירושלים ומכון שלמה אומן בישיבת שעלבים, תשנ"ח , מבוא לח"א, עמ' 48-49.

בחרתי לצטט כאן מתוך המבוא את  הערה 3 שם :

בפעם הראשונה נדפסה מודעה מעין זו בספר 'אור עינים' לר' שלמה בר אברהם, נדפס קרימונה שי"ז: כל מקום שתמצא בזה הספר נזכר שם אומות העולם ואויבי ישראל, וכן אדום וישמעאל, ר"ל עובדי ע"ז והאלילים שהם אויבי השם בודאי, אבל שאינם עובדי ע"ז והולכים לתומם – כבר אמרו חז"ל חסידי אומות עולם יש להם חלק לעולם הבא'. וראה בספרו של א"מ הברמן 'הספר העברי בהתפתחותו'עמ' 203-202, וראה במאמר 'הצהרות המחברים או המדפיסים בספריהם להכשיר אותם בעיני הנוכרים' מאת הנ"ל, בתוך הספר 'מסות ומחקרים בספרנות מוגשים לק"ד ווהרמן', ירושלים תשל"ו, עמ' 60 ואילך, ובספר 'הדפוס העברי בקרימונה' לבניהו עמ' 72 ואילך. וראה ב'צפונות' גל' א עמ' סה ואילך וגל' ד עמ' סב ואילך במאמרי הרד"צ הילמן שליט"א. יש לציין שלמעשה גם מרן הב"י הוטעה פה ע"י נוסח הדפוסים, כי בכתה"י ובדפו"ר של הטור הנוסח הוא 'אבידת גוי'; אך סברתו של מרן על השינויים בנוסח שנעשו מפחד הנוצרים במקומה עומדת, והיא נכונה בנוסחי הדפוסים ואף בנוסח דברי קדמונים בכת"י באין-סוף מקומות, עיי"ש. אף רבנו עצמו כתב בפירושו לאבות (פ"ב מ"ד; כג, א) על פירושו [השני] של ר' יונה למשנה זו, שכדי שלא יעלילו עליו 'הפך [רבינו יונה עצמו!] הדברים לשבח המלכות' וכו'.

 ה. 

הרב חזקי סופר הוסיף לנו מידיעותיו:

מטבעם של דברים בארצות ספרד פחות קיימת התנצלות זו. ולכן תהיתי מאד מהיכן צצה התנצלות זו בריש ספר "ולא עוד אלא", איזמיר תריג. וכרשום באוצרותיי.
כרגיל מחכים ונפלא לקרוא רשימתך היפה.
בידידות
חזקיה

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

תיקון אלמנה

תיקון אלמנה

לפרשת כי תצא

"לא תחבול בגד אלמנה… לגר ליתום ולאלמנה יהיה…"

 

כלה1

בקיץ האחרון, בשהותי בנופש בצפת, לקחתי עמי לקריאה את "כלה",ספרה המצויין של אורה אחימאיר  (תל אביב, עם עובד, תשע"ב 2012).  הספר מתאר טרגדיה אנושית של כלה צעירה שבעלה נרצח בידי פורעים ערבים ארבעה ימים אחרי חתונתה!  העלילה, המסופרת בכישרון רב,  מתרחשת בתוך חיי הקהילה היהודית העתיקה בצפת בשנות השלושים של המאה הקודמת,  עוברת אל החיים בירושלים המתחדשת ואף מפליגה אל העיר אויהל בהונגריה, לשם נוסעת הכלה עם אביה על מנת לקבל חליצה מאחי בעלה הצעיר.

בדרך כלל אני קורא באופן בקורתי את תיאורי החיים היהודים המצויים בספרות החדשה, כשאני מקווה שנעשתה עבודת הכנה טובה ולא אמצא טעויות בתיאור המנהגים היהודיים  ובהליכות החיים כפי שנהגו אבותינו.

להפתעתי מצאתי בספר תיאור  של "תיקון אלמנה", שלא הכרתיו עד כה, ו"חשדתי" במחברת שהמציאה אותו לצורך הסיפור.

טקס "תיקון אלמנה" נדרש לאלמנה החפצה להתחתן בשנית ולפתוח דף חדש בחייה.

כלה2ב

אתם בוודאי סקרנים, כמוני, לדעת מהו טקס תיקון אלמנה?  כיצד עושים אותו ?

המשיכו וקראו בספר:

 

כלה3

לפני ימים מספר מצאתי  באקראי במחסן הספריה חוברת דקה, שכתב הרב ישעיה אשר זליג מרגליות, בשם "ישב רוחו" (ירושלים תרצ"א 1931).

תיקון אלמנה 1

החוברת בת 20 דף וכל עניינה הוא  נוסח תיקון אלמנה המיוחס למקובל רבי שלום שרעבי , כפי שנכתב בשער: "הולך וסובב ואור עד נכון ויצב גבול אלמנה, ומבאר ענין תיקון אלמנה".

 

תיקון אלמנה 2

עותק של החוברת מצוי גם בספריית גרשם שלום בספריה הלאומית. עמיתי המלומד הרב ד"ר צבי לשם, מנהל ספריית גרשם שלום, סרק עבורי את הערותיו של פרופ' גרשם שלום  על עותק  "ישב רוחו"  הנמצא בספרייתו.

לצפיה בהערות נא ראו כאן.

 

ובכן,

מסיר אני את כובעי בפני הסופרת,  שהחייתה בספרה  טקס מקובל  – "תיקון אלמנה" , שנעשה על מנת לשחרר את האשה מרוחו של בעלה הראשון, ולתת לה ברכה לדרך חדשה.

קוראי הנכבדים,

האם ידועים מקורות נוספים  על טקס תיקון אלמנה?

+++ + + + + + +

תגובות קוראים:

א.

ר' גלעד הר שושנים  כתב :
האזכור של טקס "תיקון אלמנה" שבספרה של אורה אחימאיר ובעיקר ההפתעה להתוודעות אליו באמצעות הספר הוזכרו כבר בכמה מקומות:
בטור "היגיון בשיגעון – הטור המקוון של זאב גלילי" (http://www.zeevgalili.com/2012/12/17446)
"חדשות בן עזר – מכתב עיתי לֵילִי חינם מאת סופר נידח" גיליון מס' 844 (http://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00844.php)
עניין תיקון אלמנה יוסד ע"י הרב שלום מזרחי שרעבי ז"ל (הרש"ש).
סדר התיקון מובא גם בקונטרס שפת אמת נדפס בסוך הספר אמת ליעקב ליעקב שאלתיאל ניניו, קיד ע"א

ב.

ר' יפתח יצחק (צוקי) שנדורפי  כתב :
יישר כח
כתמיד נהנה לקרוא את רשימותיך
תיקון האלמנה מוכר לחסידים דרך הספר "טעמי המנהגים"  עמ' תכד.
ניתן לראותו כאן 
(גם אני הקטן התוודעתי אליו בעבר משם)

ג.

ר' ברוך אבערלאנדער  שלח לי :

שלום וברכה

דבר ראשון הנני להודות על המייל השבועי שתמיד מעניין.

אודות מה שכתב אודות תיקון אלמנה, לפלא שזה חידוש.

והנני מצרף בזה ליקוט הלכות בנושא בספר נטעי גבריאל פרק נב, וראה שם סעיף ח.

בברכת תודה וכתוח"ט

ד.

כתב לי מ. ע.:

ישר כח.

רציתי לומר לכת"ר כי בישיבת " נהר שלום " שמיסדה היה רבי מרדכי שרעבי זצ"ל אכן עושים הלכה למעשה תיקון האלמנה לבעל שרוצה לישא אלמנה,  וגם השתתפתי כשעשו זאת לאחד מחברי הקהילה  שלנו.

 

ה.

הרב ד"ר צבי לשם העביר אלי מכתב שקבל מאחד האדמו"רים, שנשאל על ידו אם התיקון מוכר ונעשה גם אצל אשכנזים?

תשובת האדמו"ר:

ודאי​.
זה מתלמידי הרש"ש. העיקרון הוא לגרש את הרוח של הבעל הקודם שנשאר באשתו.
כי כל איש משאיר חלק מרוחו באשתו כשהוא מתייחד עימה בפעם הראשונה.
ואנחנו חוששים שמא הרוח של הבעל הראשון יזיק לבעל השני והוא ימות או כיו"ב.
התיקון הוא ל"גרש' את הרוח ולפייס את הרוח שיואיל בטובו להסתלק ממנה לגמרי.
ידוע לי שכשהרבי מבעלזא הידוע רבי אהרן זצ"ל כשהוא התחתן עם הרבנית שלו כאן בארץ היא הייתה אלמנה, לבעלה הראשון קראו פולאק, בנה היה אדמו"ר.
וערכו לו תיקון אלמנה. אבי ז"ל דומני שהוא היה מן המניין ש עשו את התיקון.
ידוע לי שהרבי מלעלוב כשהוא נישא בשנית הוא רצה דווקא גרושה שלא יהיו בעיות עם הרוח הראשון…..

 

————————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 73 שכבר עוקבים אחריו