Feeds:
רשומות
תגובות

איה שרה אשתך ?

 איה שרה אשתך ?

לראש השנה

 

 

תמונת אכילה2

האיור הזה  נמצא בספר עטרת אלי', פירוש על מסכתות מסדר קדשים לר' אליהו שידלוב.

פרטי הדפוסת של הספר הם: פיורדא, דפוס איצק בן דוד צ"ד ויתמי חיים מדפיס, שנת  ויק’ח את אדרת’ אל’יהו’ אשר נפלה מעליו [שנת תקל"ו 1776]. ‬

מיקום האיור הוא באמצע הספר [!]  במעבר בין פירוש מסכת זבחים לפירוש מסכת מנחות.

האיור נעשה בטכניקה של חיתוך עץ. האיור פגום קצת  (כך הוא במקור), אך ניתן להבחין בשלושה אנשים היושבים מתחת לעץ  סביב שולחן,  ועליהם איש העומד לשרתם ומגיש להם תקרובת. מאחוריהם, בפתח הבית עומדת אשה.

מה פשרה של התמונה ומדוע מופיעה בספר זה?

ידידי דודי בן נעים מספריית אונ' בר אילן פתר לי:

התמונה היא של של הסיפור על שלשת המלאכים המבקרים את אברהם אבינו.  אברהם אבינו מגיש אוכל לשלושת המלאכים, שרה באוהל מאחור.  המלאכים ישאלו  את אברהם אבינו: איה שרה אשתך ?  – "ושרה שומעת פתח האהל והוא אחריו" (בראשית פרק יח).

האיור נקבע באמצעיתו של הספר ולפני תחילת הפירוש למסכת  מנחות = אברהם מגיש מנחה לאורחים.

 

תמונת אכילה

 

מסורת ביד חכמינו, שבראש השנה באו המלאכים לבשר לאברהם שיוולד לו את יצחק בנו וכעבור שנה בדיוק נולד יצחק  בראש השנה.

לכן הקריאה בתורה  בבית הכנסת בראש השנה מתחילה: " וה' פקד את שרה כאשר אמר" וגו' (בראשית פרק כא), פסוקים שהם מעניינו של יום.

 

* * * * * * * * * * * * * *

מבקש להוסיף דברים על הקריאה בתורה המיוחדת ליום ראשון של ראש השנה.  הפותחת בלידת יצחק וממשיכה בגירוש ישמעאל והגר מבית שרה ואברהם.

אני כשלעצמי מתקשה כל שנה בקריאת אותה הפרשה, שמלבד הפסוקים הראשונים, רובה ככולה ממשיכה בגירוש ישמעאל. מה הקשר של גירוש ישמעאל לראש השנה?

התמיהה בולטת לעומת הקריאה של היום שני היא פרשת עקדת יצחק אבינו (בראשית פרק כב). כאן הקשר ברור ומיידי. הקריאה היא זכר לעקידת יצחק. בראש השנה תוקעים בשופר. השופר עשוי מקרן של האיל, שנשחט במקום  יצחק אבינו. מדוע לא קראנו זאת ביום הראשון ?

בתורה ראש השנה  הוא יום אחד בלבד.  בארץ ישראל חגגו אותו יום אחד  עד תקופת הגאונים.  (עדות על כך מופיעה ב"בעל המאור" על מסכת ביצה פרק ראשון דף ח) . יש לשער שהקריאה של  ראש השנה , כשהוא  יום יחיד,   התחילה מסיפור לידת יצחק והמשיכה עד עקדתו על המזבח.

כלומר,  שני הפרקים (כא-כב) בספר בראשית המספרים את עוצמת מעשה העקדה, מיום שנפקדה בו שרה אמנו דרך החגיגות סביב לידת יצחק ועד הניסיון להעלות את יצחק כקרבן לעולה, ניסיון  מר וקשה שאברהם אבינו עמד בו!

אם נכונה השערתנו, על הקריאה הארוכה  שנהגו לעשות כשראש השנה יום אחד , הרי אפשר שאותה הקריאה  חולקה לשניים- לשני ימי ראש השנה : חלקה הראשון – פרק כא – ביום ראשון וחלקה השני – פרק כב – ביום השני. משום כך  נקרא ביום הראשון מלידת יצחק ועד תחילת העקדה (ובאמצעיתו מעשה גירוש ישמעאל) ולמחרת נמשיך ונעפיל לפרשת העקדה עצמה.

קוראי הנאמנים !

אשמח לדעת מי קדמני בהשערה זו?

 

כתיבה וחתימה טובה

אבישי

 

 

 

 

לראש ולא לזנב

"ונתנך ה' לראש ולא לזנב"

פרשת כי תבוא

הברכה השגורה בפינו בליל חג ראש השנה, בשעה שטועמים מראש של דג, שנזכה להיות לראש ולא לזנב. מקורה של ברכה זו לקוחה מפסוקים בפרשת השבוע "כי תבוא", פרשת הברכות והקללות.

אם  נזכה  – "ונתנך ה' לראש ולא לזנב, והיית רק למעלה ולא תהיה למטה" (דברים פרק כח פסוק יג).

וחילופיהן  –  "הגר אשר בקרבך יעלה  עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה… הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב" (דברים פרק כח מג-מד).

הד לאותה הרגשה של נמיכות קומה אני מוצא  בנוסחי  ההתנצלות שנדפסו  בראש ספרים שיצאו לאור בגלות בארצות נכר.

במקומות שונים חששו המדפיסים פן ימצאו בספריהם תכנים  בגנות הגויים ולכן הוסיפו נוסח התנצלות.  היתה זו הצהרה חגיגית כי כל שנאמר ביחס לגויים הכוונה לעמים הקדומים, אלו שעבדו לשמש, ולא חלילה  לגויים הנאורים, שבתוכם אנו חיים…

לפניכם ארבעה נוסחים שונים, מסודרים מ"הקל אל הכבד", מהקצר אל הארוך.

 

 א.

 

כ"מ (=כל מקום) שתמצא בזה הספר שם עכו"ם או גוים הכונה על האומות אשר הי' מלפנים אשר עבדו לצבא השמיים לא כן האומות אשר בצלם אנו חוסים יודעים את ה' ועושי משפט וצדקה המה, מחויבים אנחנו להתפלל בשלום המלכות ושלום המדינה, הטיבה ה' לטובים ולהמטיבים.

דברי ברוך. לבוב תרע"א (1911)

ב.

דברי דוד. פרג תקצ"ה (1794)

ג. 

 

דברי דוד, וורנוב תרפ"ז (1927)

 

ד.

מאורי אש. פיורדא תקכ"ו (1766)

לא בכל המקומות ולא בכל הזמנים  נוספה  הצהרה שכזאת.  ואדרבה, רק במיעוט ספרים  היא מופיעה .

טרם מצאתי מחקר מסודר בנושא, ולכן אשמח לקבל מכם כל מידע נוסף, ואי"ה נפרסם רשימה מפורטת בעתיד.

שבת שלום

אבישי

 

————————————————————-

תגובות קוראים:

א.

הרב בצלאל דבליצקי הפנה את תשומת לבי לאשכול בנושא : הצהרות מחברים להכשיר ספריהם בעיני הגויים המופיע בפורום אוצר החכמה.

ובפרט להפניית "איש ספר" (שם) למאמרו היסודי של א"מ הברמן בספרו:  מסות ומחקרים בספרנות, הוצאת מאגנס ירושלים תשל"ו. הרוצה לעיין במאמר יפנה  לאשכול הנ"ל.

תודתי נתונה לו.

ב.

הרב ברוך אובלנדר אף הוא שלח לי הפניה למאמרו של א"מ הברמן אך ממקום אחר. לדבריו, המאמר צויין אצל יהשוע מונדשיין בתורת חב"ד חלק א (תניא) עמ' 117 הערה 1.

ג.

שתי תגובות נוספות "עדכנו" את המוסר השכל שניתן להפיק מההתנצלות בפני הגויים, שהיתה מקובלת בעבר.

י.ל. כתב:

בנוגע לרשימתך השבוע (כי תבוא) חבר שקרא אותה הזכירני פארודיה מוצלחת של הקטע הזה:
באחת ממהדורות ה'נועם אלימלך' נכתב בהקדמה כי להווי ידוע שכל פעם שנזכר 'צדיק' בספר הזה, הכוונה לצדיקים בדורות קודמים שהאמינו באלוקים שברא שמים וארץ, אבל הצדיקים שבצילם אנו חוסים היום נקיים הם מהחשש הזה ואין הכוונה אליהם.

א.ש. כתב:

שלום אבישי, לגבי ה"התנצלויות", ראה עמוד ראשון בספר החדש יחסית של הרב עדין שטיינזלץ, "חיי עולם" על פרשיות השבוע. כדאי היה לאזכר.

[לטובת קוראינו סרקתי את הקטע האמור ]

התנצלו2

 

 ד. 

הרב יואל קטן הפנה אותי למה שכתב על המודעה על הזכרת 'עכו"ם' שנדפסה בשו"ת התשב"ץ (דפוס אמשטרדם תצ"ח). ראו נא במהדורה החדשה של שו"ת התשב"ץ , מכון ירושלים ומכון שלמה אומן בישיבת שעלבים, תשנ"ח , מבוא לח"א, עמ' 48-49.

בחרתי לצטט כאן מתוך המבוא את  הערה 3 שם :

בפעם הראשונה נדפסה מודעה מעין זו בספר 'אור עינים' לר' שלמה בר אברהם, נדפס קרימונה שי"ז: כל מקום שתמצא בזה הספר נזכר שם אומות העולם ואויבי ישראל, וכן אדום וישמעאל, ר"ל עובדי ע"ז והאלילים שהם אויבי השם בודאי, אבל שאינם עובדי ע"ז והולכים לתומם – כבר אמרו חז"ל חסידי אומות עולם יש להם חלק לעולם הבא'. וראה בספרו של א"מ הברמן 'הספר העברי בהתפתחותו'עמ' 203-202, וראה במאמר 'הצהרות המחברים או המדפיסים בספריהם להכשיר אותם בעיני הנוכרים' מאת הנ"ל, בתוך הספר 'מסות ומחקרים בספרנות מוגשים לק"ד ווהרמן', ירושלים תשל"ו, עמ' 60 ואילך, ובספר 'הדפוס העברי בקרימונה' לבניהו עמ' 72 ואילך. וראה ב'צפונות' גל' א עמ' סה ואילך וגל' ד עמ' סב ואילך במאמרי הרד"צ הילמן שליט"א. יש לציין שלמעשה גם מרן הב"י הוטעה פה ע"י נוסח הדפוסים, כי בכתה"י ובדפו"ר של הטור הנוסח הוא 'אבידת גוי'; אך סברתו של מרן על השינויים בנוסח שנעשו מפחד הנוצרים במקומה עומדת, והיא נכונה בנוסחי הדפוסים ואף בנוסח דברי קדמונים בכת"י באין-סוף מקומות, עיי"ש. אף רבנו עצמו כתב בפירושו לאבות (פ"ב מ"ד; כג, א) על פירושו [השני] של ר' יונה למשנה זו, שכדי שלא יעלילו עליו 'הפך [רבינו יונה עצמו!] הדברים לשבח המלכות' וכו'.

 ה. 

הרב חזקי סופר הוסיף לנו מידיעותיו:

מטבעם של דברים בארצות ספרד פחות קיימת התנצלות זו. ולכן תהיתי מאד מהיכן צצה התנצלות זו בריש ספר "ולא עוד אלא", איזמיר תריג. וכרשום באוצרותיי.
כרגיל מחכים ונפלא לקרוא רשימתך היפה.
בידידות
חזקיה

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

תיקון אלמנה

תיקון אלמנה

לפרשת כי תצא

"לא תחבול בגד אלמנה… לגר ליתום ולאלמנה יהיה…"

 

כלה1

בקיץ האחרון, בשהותי בנופש בצפת, לקחתי עמי לקריאה את "כלה",ספרה המצויין של אורה אחימאיר  (תל אביב, עם עובד, תשע"ב 2012).  הספר מתאר טרגדיה אנושית של כלה צעירה שבעלה נרצח בידי פורעים ערבים ארבעה ימים אחרי חתונתה!  העלילה, המסופרת בכישרון רב,  מתרחשת בתוך חיי הקהילה היהודית העתיקה בצפת בשנות השלושים של המאה הקודמת,  עוברת אל החיים בירושלים המתחדשת ואף מפליגה אל העיר אויהל בהונגריה, לשם נוסעת הכלה עם אביה על מנת לקבל חליצה מאחי בעלה הצעיר.

בדרך כלל אני קורא באופן בקורתי את תיאורי החיים היהודים המצויים בספרות החדשה, כשאני מקווה שנעשתה עבודת הכנה טובה ולא אמצא טעויות בתיאור המנהגים היהודיים  ובהליכות החיים כפי שנהגו אבותינו.

להפתעתי מצאתי בספר תיאור  של "תיקון אלמנה", שלא הכרתיו עד כה, ו"חשדתי" במחברת שהמציאה אותו לצורך הסיפור.

טקס "תיקון אלמנה" נדרש לאלמנה החפצה להתחתן בשנית ולפתוח דף חדש בחייה.

כלה2ב

אתם בוודאי סקרנים, כמוני, לדעת מהו טקס תיקון אלמנה?  כיצד עושים אותו ?

המשיכו וקראו בספר:

 

כלה3

לפני ימים מספר מצאתי  באקראי במחסן הספריה חוברת דקה, שכתב הרב ישעיה אשר זליג מרגליות, בשם "ישב רוחו" (ירושלים תרצ"א 1931).

תיקון אלמנה 1

החוברת בת 20 דף וכל עניינה הוא  נוסח תיקון אלמנה המיוחס למקובל רבי שלום שרעבי , כפי שנכתב בשער: "הולך וסובב ואור עד נכון ויצב גבול אלמנה, ומבאר ענין תיקון אלמנה".

 

תיקון אלמנה 2

עותק של החוברת מצוי גם בספריית גרשם שלום בספריה הלאומית. עמיתי המלומד הרב ד"ר צבי לשם, מנהל ספריית גרשם שלום, סרק עבורי את הערותיו של פרופ' גרשם שלום  על עותק  "ישב רוחו"  הנמצא בספרייתו.

לצפיה בהערות נא ראו כאן.

 

ובכן,

מסיר אני את כובעי בפני הסופרת,  שהחייתה בספרה  טקס מקובל  – "תיקון אלמנה" , שנעשה על מנת לשחרר את האשה מרוחו של בעלה הראשון, ולתת לה ברכה לדרך חדשה.

קוראי הנכבדים,

האם ידועים מקורות נוספים  על טקס תיקון אלמנה?

+++ + + + + + +

תגובות קוראים:

א.

ר' גלעד הר שושנים  כתב :
האזכור של טקס "תיקון אלמנה" שבספרה של אורה אחימאיר ובעיקר ההפתעה להתוודעות אליו באמצעות הספר הוזכרו כבר בכמה מקומות:
בטור "היגיון בשיגעון – הטור המקוון של זאב גלילי" (http://www.zeevgalili.com/2012/12/17446)
"חדשות בן עזר – מכתב עיתי לֵילִי חינם מאת סופר נידח" גיליון מס' 844 (http://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00844.php)
עניין תיקון אלמנה יוסד ע"י הרב שלום מזרחי שרעבי ז"ל (הרש"ש).
סדר התיקון מובא גם בקונטרס שפת אמת נדפס בסוך הספר אמת ליעקב ליעקב שאלתיאל ניניו, קיד ע"א

ב.

ר' יפתח יצחק (צוקי) שנדורפי  כתב :
יישר כח
כתמיד נהנה לקרוא את רשימותיך
תיקון האלמנה מוכר לחסידים דרך הספר "טעמי המנהגים"  עמ' תכד.
ניתן לראותו כאן 
(גם אני הקטן התוודעתי אליו בעבר משם)

ג.

ר' ברוך אבערלאנדער  שלח לי :

שלום וברכה

דבר ראשון הנני להודות על המייל השבועי שתמיד מעניין.

אודות מה שכתב אודות תיקון אלמנה, לפלא שזה חידוש.

והנני מצרף בזה ליקוט הלכות בנושא בספר נטעי גבריאל פרק נב, וראה שם סעיף ח.

בברכת תודה וכתוח"ט

ד.

כתב לי מ. ע.:

ישר כח.

רציתי לומר לכת"ר כי בישיבת " נהר שלום " שמיסדה היה רבי מרדכי שרעבי זצ"ל אכן עושים הלכה למעשה תיקון האלמנה לבעל שרוצה לישא אלמנה,  וגם השתתפתי כשעשו זאת לאחד מחברי הקהילה  שלנו.

 

ה.

הרב ד"ר צבי לשם העביר אלי מכתב שקבל מאחד האדמו"רים, שנשאל על ידו אם התיקון מוכר ונעשה גם אצל אשכנזים?

תשובת האדמו"ר:

ודאי​.
זה מתלמידי הרש"ש. העיקרון הוא לגרש את הרוח של הבעל הקודם שנשאר באשתו.
כי כל איש משאיר חלק מרוחו באשתו כשהוא מתייחד עימה בפעם הראשונה.
ואנחנו חוששים שמא הרוח של הבעל הראשון יזיק לבעל השני והוא ימות או כיו"ב.
התיקון הוא ל"גרש' את הרוח ולפייס את הרוח שיואיל בטובו להסתלק ממנה לגמרי.
ידוע לי שכשהרבי מבעלזא הידוע רבי אהרן זצ"ל כשהוא התחתן עם הרבנית שלו כאן בארץ היא הייתה אלמנה, לבעלה הראשון קראו פולאק, בנה היה אדמו"ר.
וערכו לו תיקון אלמנה. אבי ז"ל דומני שהוא היה מן המניין ש עשו את התיקון.
ידוע לי שהרבי מלעלוב כשהוא נישא בשנית הוא רצה דווקא גרושה שלא יהיו בעיות עם הרוח הראשון…..

 

————————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

האגדה על "שמע ישראל"

 

 "כי תצא למלחמה על אויבך"

שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה…

לפרשת שופטים

השנה מציינים 100 שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

במלחמה נוראה זו  מליוני חיילים נפלו בחזיתות השונות תוך כדי הניסיונות לפרוץ את קווי האויב, המתבצר בתוך תעלות וחפירות.

גם יהודים רבים השתתפו כחיילים בצבאות השונים. מציאות זו הולידה את המיתוס על הטרגדיה של החיילים יהודים הנלחמים בצבאות האוייב זה כנגד זה,  כאשר תוך כדי סערת הקרב דוקר חייל את משנהו למוות ואז שומע הוא את קריאתו האחרונה "שמע ישראל", ונבהל לדעת  כי את אחיו היהודי הרג…

לקחתי לקריאה את ספריו ש. אנ-סקי, "חורבן היהודים בפולין, גליציה ובוקובינה"  (תל אביב תרפ"ט 1929), המתארים את השבר בקהילות היהודים במלחמת העולם הראשונה. המחבר נדד בין הקהילות מייד לאחר המלחמה ומתאר בגוף ראשון מה שראה ושמע. בספרו מביא עדות אישית על מעשה שכזה.

ש. אנ-סקי היה פולקולירסט, ועמד בראש משלחת חקר שאספה מסורות עממיות יהודיות  באיזורי הכפריים  שברוסיה .  נסיון רב לו בחקר אגדות עם, ולכן הוא מציג כאן גישה ביקורתית כלפי הסיפור ששמע.

אנ סקי1tאנ סקי2

 

נראה  שלסיפורים עממיים  יש 'חיים עצמאיים', ואף אם יאמר לך אדם "בדידי ההווה עובדא" (=בגופי היה המעשה) – אל תאמין לו !

 

*************************************

הוספות

א.

רבים מקוראי הרשימה ציינו שהרב חיים סבתו שליט"א בספרו "בואי הרוח"  (תל אביב תשס"ח) סיפר את הסיפור הזה  בסוף ספרו.

בואי הרוח

הגדיל לעשות ידידי משה גרוס, שיצר קשר עם הרב חיים סבתו וכתב לי הודעה בדואר אלקטרוני:


דיברתי עם הרב סבתו והוא אמר לי שאת הסיפור שהוא סיפר בספר 'בואי הרוח' הוא שמע מנכד המספר. כך שהתיעוד אצלו מאומת ואינו מיתוס. כמו כן אמר לי שבספרו החדש 'שפריר חביון' יש קטע נוסף על אמירת 'שמע ישראל'.

ב.

ר' שלמה י"ל הופמן כתב:
תודה על הרשימה המעניינת.
יורשה להוסיף כי התופעה מצאה לה מקום גם בכתבי החפץ חיים – בספרו "מחנה ישראל".
אם כי לא בתור "אגדה" אלא עצם העובדה – שמסתבר שאין חולק שהיא אירעה – שיהודי הרג יהודי מהעבר השני.
אמנם, החפץ חיים, באילוצי צנזורה, נאלץ להוסיף הערת שוליים – אבל הכוונה ברורה בהחלט.
ראה בצרופה.

מחנה ישראל פרק לט תפילה ליוצא למלחמה (2)

 

 

 

 

 

—————————————————————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

דורון דרשה

"איש כמתנת ידו"

לפרשת ראה

הרשימה השבועית מוקדשת כדורון דרשה לחתונת בתי משואה ואורי לבית איגרא

 מה נותנים מתנה לחתונה ?

היום מקובל לתת צ'ק  מכובד או סט כלים לבית החדש. האם חשבתם  להביא  ספר קודש מתנה לחתן?

מסתבר שפעם אכן כך נהגו. ואף שם מיוחד יש למנהג זה:

דורון דרשה לחתן

מדוע  נקראת המתנה לחתן וכלה "דורון דרשה"  ('דרשה געשענק' באידיש) ?

הפוסקים האחרונים דנים בשאלה האם מותר לתת בשבת ובחג מתנה לחתן, והצגת השאלה היא לגבי "הנוהגים לתת כלים במתנה לחתן הדורש", שכן מנהגם היה שהחתן היה דורש בשבת שלפני החתונה, והציבור היה מעניק לו מתנות "כדורון דרשה".מכאן התפתח השם ביידיש דרשה געשענק (מתנת דרשה או דורון דרשה).

שמואל גלברד,  מדור "שאל את הרב", אתר מורשת.

 

שתי דוגמאות ל"דורון דרשה" מאוספי ספריית הרמב"ם לפניכם.

באופן אקראי – ולא מוסבר – שתי ההקדשות הנן מאותו מקום – העיירה ראאב  בהונגריה.

1.

הרב ישכר שלמה  טייכטל  הי"ד (הידוע בספרו "אם הבנים שמחה") העניק דורון דרשה לבן גיסו את ספרו שאלות ותשובות משנה שכיר.


משנה1
משנה2

 

וכך כתב לו:

בעז"ה

ה"ז נתונה לדורן דרשה ולמנחת

מזכרת לחתן גיסי  הגאון  מראאב ה"ה האברך

הרב החו"ב  מטע קדש וחוטר מגזע היחוס  והמעלה

כמו"ה יונתן הכהן שטראססער שליט"א* ובעה"ח פ"ק ראאב

יצ"ו ה' בשלח תרפ"ו  לפ"ק  יצ"ו ממני הצעיר המחבר

 

* הרב יונתן שטראססער נולד בשנת 1898, היה דיין ומו"צ בקהילת ראאב. נרצח בשואה. דף עדות עליו קיים בארכיון יד ושם.

 2.

שמואל לוינגר מעיר ראאב העניק את ספר שאלות ותשובות רבינו משולם איגרא כדורון דרשה , והוסיף הקדשה בעיפרון בראש דף השער וזה לשונה:

לדורן דרשה ולמזכרת אהבה  לידידי

הב' החתן  תמים במעלות ומדות טובות חו"ב

חו"ש… חדש מלא ישן בקי בתורה ורגיל ביראת

ה' טהורה כש"ת מו"ה  אפרים מנשה ירוחם כהן צדק*

ליום חתונתו ושמחת לבו מנאי

הק' שמואל לאווינגער

מעיר ראאב יצ"ו

תרצ לפ"ק

 

*הרב  אפרים מנשה ירוחם הכהן  וילקוביץ נפטר בדמי ימיו בשנת תרצ"ג (1933). מחבר קונטרס פרי ירוחם (נדפס בתוך ספר מגילת אסתר ע"פ שושנת יעקב, בני ברק תשנ"ט)

 

דורון1

 

 

———————————————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

ילד פלא

"למען ירבו ימיכם וימי בניכם"

לשבת פרשת עקב

ילד פלא

סדרת זוטות 12:  פנקס קטן יש לי ובו רשמתי במשך שנים  מה שתפש את עיני: פריטים מיוחדים. עותקים חריגים. זוטות וסתם פיקנטריה.

אשע3

 

בפתיח לספר "עט ברזל" לרב טוביה אשע* (ברלין, תקצ"ב 1832)  מסופר, שהיו להוריו עוד אחד עשר ילדים, שלא האריכו ימים.

 המיוחד שבהם נכתב עליו תיאור פנטסטי של ילד פלא.

תיאור זה מתחלק לשניים:

א. חריפותו בלימוד. ידוע בין לומדי התורה שדברי  בעל המאור והרמב"ן הנדפסים על הרי"ף הם מהקשים להבנה לכל צורב הלומד גמרא, ואילו הוא – הילד אברהם –  דחה דבריהם ותקנם !

ב. כושר המצאה במלאכה – היה מציע הצעות שיפור לאומנים במלאכות. תחבולות שונות שלא עלו על דעתם.

"ואחד מהילדים רבי אברהם ז"ל עלה על כולמו, כאשר למד רבו אתו בש"ס היה מקשה ומתרץ כאחד הגדולים היושבים על מדין בישראל, היה רצוף בדבריו דברי הראשונים בעה"מ [=בעל המאור] ורמב"ן ודחה אתהם ותקנם עדי שאמר רבו שאינו יכול עוד ללמוד אתו. כאשר בא אל אומן במלאכת חרש וחושב היה מראה לעשות אתהן בתחבולות שונות בחכמה נפלאה, ואם הגדיל היה נעשה הפלא ופלא בכל החכמות. הוי ! כי לא בא לשבע שנים, וישן ונאחז בסנסני עדן עולם העליון זכרונו לברכה".

אשע2

 שימו לב ! הילד פלא לא הגיע לגיל שבע !!!

אינני יודע מה היה עולה בחלקו של אותו ילד אילו היה זוכה  להגיע לגדלות,

נראה שהעולם הפסיד גאון מיוחד במינו.

 

———————————————————————————————————————————————–

* המחבר הרב טוביה אשע, רבה של צעמפלבורג,  היה ידידו של הרב עקיבא איגר זצ"ל, והוא מוזכר לשבח באגרותיו  ובתשובותיו.

ספר "עט  ברזל"  ראוי לסקירה בפני עצמו. אציין שלשה סיבות :

1. בשער הספר מופיע תיאור יוצא דופן :

"ובענותנותו הגדולה לא אבה לעלות על כסאות  הנשאות והלך לביתו ק"ק קראטשין לסדר חבוריו ואיננו כי לקח אותו אלקים".

2. בן המחבר (המו"ל)  במקום הסכמות כותב  התנצלות, בלשון מושחזת:

"הן לא יאשימוני הרבנים הגדולים היושבים על מדין בישראל שלא לקחתי שום הסכמה, כי כתבתי עבור זה לגאון אחד אוהבו של אאמ"ו הגאון זללה"ה והשיב לי בזה"ל:  ההסכמה היא מבלי צורך והכרחי כי מר אביו הגאון הגדול זצל הי' גדול ליהודים והמפורסם א"צ ראיה… ואמרתי אם כן הדבר למה אביא מנחת זכרון מזכרת עון, ואיך הבן יפגע בכבוד האב רבי' הגדול זצוקללה"ה ןלכן חדלתי מזה"

3. בקורות חייו מובאים  ידיעות על משפחתו, ושהיתה לו אגרת יחוס על קלף, "אשר היה חוטר מגזע שלש מאות רבנים גאוני עולם דור אחר דור כסדרן" .

 

——————————————————–

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

אעברה נא ואראה את הארץ הטובה

לשבת "נחמו" – פרשת ואתחנן

במשך עשרים שנים רצופות עבד ר' יצחק גולדהאר בחיבור ספרו "אדמת קדש", על אתרי ארץ ישראל וגבולותיה לאור המקורות.

לצורך כך עבר בארץ לאורכה ולרוחבה, חקר את תושביה הערביים ועמל על זיהוי מקומות רבים.

גולדצהאר4

פרי מחקרו יצא בספר עב כרס בליווי מפות צבעוניות שצוירו במיוחד לספר זה.

הספר נדפס בירושלים בשנת תרע"ג (1913) ונלווות עליו הסכמות נלהבות מרבני ארץ ישראל: הרידב"ז, הרב יצחק ירוחם דיסקין, הרב אברהם יצחק קוק ור' יוסף חיים זוננפלד.

על אף שהמחבר נמנה על חוגי היראים, שומרי תורה ומצוות, לא נחסרה ממנו בקורת על חיבורו, בטענה שנמצא בין השיטין  זלזול  במקורות ובמסורות עתיקות.

עותק ספריית הרמב"ם גדוש בהערות והשגות בכתב יד בשולי הדפים. השגות אלו הן, כנראה, פרי עטו של ר' מרדכי דב ווכטפויגל, יליד פולין (תרכ"ה 1865) שעלה לירושלים ולמד בישיבותיה.

גולדצהאר6

מחבר ההערות בשולי הדפים  טוען שהמחבר טעה נגד מקורות מפורשים בחז"ל ובכתבי האר"י.

לדוגמא,  בעמד' 96-97 בהערה (ה) כתב המחבר: "אחינו יושבי טבריא מראים קבר ר' עקיבא בצלע ההר אצל בית מעון ולפי דעתי שגו בזה". סיבת הטעות נובעת, לדעתו, מזיהוי מקום מוטעה במדרש משלי : "אשר בלילה שאחר יום הריגת ר' עקיבא בבית האסורים בקיסרין, נכנס בלאט לבית האסורים איש צדיק ולקח גופא קדישא הדין והוליכו כל הלילה, וכיון שהגיע לאנטיפטרס של קוצרים והאיר היום ראה מערה פתוחה וקברו שם"

על כך באה הערה נוזפת בשולי העמוד:

גולדצהאר2א

תמה תמוה אקרא מי יבא אחר המלך האר"י ז"ל שכ' בשער הגלגולי' בסופו כי סמוך לר' חייא ובניו אצל טבריה היא מערת ר' עקיבא כנודע, א"כ זה הי' חוצפ' גדול כ"כ וכו', וגם למה כ' "איש צדיק" וכו' והלא הי' אליה ז"ל, איש האמת אשר הי' מחבר הז' רחוק ממנו. אכן ראיתי אח"כ בסוף הספר כי הודה על כל טעות זה ומודה ועוזב ירוחם…

———————————————————————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 61 שכבר עוקבים אחריו