Feeds:
רשומות
תגובות

"ולא תשחית פאת זקנך"

"ולא תשחית פאת זקנך"

(לשבת פרשת קדושים)

בספרו של הצדיק מרעננה,  ר' יצחק הוברמן,  מצאתי את הסיפור הבא, המתאים לפסוק הנ"ל מפרשת השבוע, פרשת "קדושים".

זקן2

המקור הנ"ל לקוח מספר "בן לאשרי", חלק שלישי , סיפורי קודש עמ' יג, בני ברק תשס"א (2001).

 

בספריית הרמב"ם אני נתקל לעתים נדירות  בשערות תלושות  בתוך ספרים ישנים.

הנה דוגמא אחת בודדת (ודי בכך…).

שערה בודדת נמצאה בתוך מחזור ליום כפור, דפוס מיץ תקע"ז (1817)

שערה בודדת  בתוך מחזור ליום כפור, דפוס מיץ תקע"ז (1817)

 

בפורום "מטפחת סופרים וספרים" של אוצר החכמה. ישנו אשכול לא ארוך שמטפל בשאלה, האם ראוי לטמון שערות הזקן בספרים.

שם  ראיתי שלסיפור ישנה גרסה דומה, המובאת בספר הקלאסי "חד וחלק"  למ.צ. פרוש (תל אביב, תשל"א 1971) עמ' יט.

 

זקן2 001

המשותף לסיפורים הנ"ל הוא ההתבוננות על הזיקה שבין הזקן לספר, בין ה'אות החיה'  והשערה התלושה.

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

הזקן הטוב שם למעלה

"הזקן הטוב שם למעלה"

אחרי מיטתו של מאיר הר ציון ז"ל
(לפרשת אחרי מות)

לפני כשלשה חדשים פנה אלי חבר, בן גילי וחברי  בתנועת הנוער, והביא לי עותק ישן ודי מרופט של "פרקי יומן" שכתב  מאיר הר ציון. הוא סיפר שהיה מנוי בספריית "שער ציון" בימי הנעורים, לפני כארבעים [!] שנה, ומאז הספר מונח אצלו.

כנער, מאיר הר ציון היה לנו  דמות מופת, ללוחם, לחולם ומגשים.

לפני כחודש נפטר מאיר הר ציון ואני שבתי לעלעל בדפי הספר ונשאבתי אל תוכם בצימאון.

הר1א

הספר משלב קטעי יומן אישיים  ורשמי פגישות של הסופרת נעמי פרנקל עמו  בחוותו המבודדת.

על שלשת פרקי חייו המיוחדים של מאיר הר ציון תקראו בספר:
1. טיוליו אל מרחבי ארץ ישראל ואל סביבותיה כנער וכבחור. שילוב של אהבת הארץ ויצר הרפתקנות.
2. חוויותיו כסייר וכמפקד בפעולות התגמול של יחידה 101 וסיירת הצנחנים עד לפציעתו הקשה בקרב.
3. בניית "אחוזת שושנה", חווה חקלאית מבודדת מעל בקעת הירדן, למרות נכותו ומגבלותיו הפיזיות. כאן בא לידי בטוי עצמאותו ודבקותו במטרה.

מאיר הר ציון היה בן להתיישבות העובדת. הערכה רבה יש לי לאותם חלוצים, מייבשי הביצות והנאחזים בחבלי ארצנו באהבה.
מאיר לא היה אדם דתי. אני בקשתי ומצאתי בתוך הספר שתי התייחסות מרמזות לכח עליון, לאבינו שבשמיים, שמאיר האמין בו.

הראשונה, עוסקת בתקופה שלפני פציעתו הקשה מאד. מעין תחושה פנימית שהיושב במרומים  – "הזקן הטוב" – שולח לו אותות אזהרה.

הר2א

 

השניה, מאיר יושב על פסגת "כוכב הירדן" וחולם על הקמת החווה. במכתב שכתב לרעיתו ושותפתו לימים הקמת החווה באותו מקום נידח הוא מתבטא פעם נוספת על "שמחת חיים שהזקן שלמעלה העניק לנו ברוב חסדו".

 

 

הר3א

יהיו דבריו אלו לעילוי נשמתו.

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

"וביום השמיני ימול בשר ערלתו".

לפרשת תזריע.

מסופר על ר' שלמה קרליבך שהקדיש זמן רב ומאמצים מיוחדים להשפיע על צעירים וצעירות יהודיים שעמדו להינשא לבחיר(ת) לבם הנכרי(ת) – לבל יעשו זאת. פעילות זאת ראה כגולת הכותרת של עשייתו הרוחנית.  ר' שלמה זצ"ל  רשם בפנקס את כל אותם שמות האנשים והנשים.  לימים התבטא כי מבקש שיקברו עמו בקבר את הפנקס, כי עם מצוה גדולה זו רוצה הוא לבוא לעולם הבא.  כשנפטר חפשו את הפנקס ולא מצאו.  [ר' שלוימל'ה, עמ' 193].

 

גם ברית המילה נחשבת מצוה רבה, ובדורות עברו כל המוהלים לא היו לוקחים שכר על המילה. שימו לב, מוהל שהוא ידוע ומפורסם יכול למול בימי חייו עשרות אלפי ילדים.  שכרם היה אותו פנקס מוהלים שבו רשמו כל שמות הילדים שמולו על ידם. מוהל שער פנקסי מוהלים זו סוגה ספרותית העומדת בפני עצמה.

אחד הפרוייקטים שעשינו בספריה , ואני גאה בו במיוחד, היה תיעוד של ספרי המוהל הראשון – והיחיד – של תל אביב הקטנה, ר' נחום ווינשטיין. בפנקסי אותו מוהל רשומים כל ילדי תל אביב  בשנותיה הראשונות. הפרוייקט הונגש לציבור לכבוד שנת המאה להיווסד תל אביב. (ראה נא פרסום בזמנו: הילדים של תל אביב). סך הכל מל ר' נחום בימי חייו למעלה מעשרים אלף ילדים וכולם רשומים בפנקסיו ! אני מבקש להביא דף אחד מתוך אותו ספר משום שיש בו חריגה מצורת הרישום הרגילה. שימו לב לשורה  באמצע העמוד ובה חסר שם האב ושם המשפחה. מוהל במקומה מופיע * הפניה לתחתית העמוד ושם כתוב: מוהל1

לצערי, מדובר במקרה של נשואי תערובת. האמא היתה יהודיה והאבא ערבי מכובד מיפו. על כן הבן הוא יהודי ונימול בזמנו, בן שמונה ימים. אך המוהל לא רשם בפנקסו את שם האב ומשפחתו.

חיפוש בgoogle אחר "מוחמד סיקסיק" מעלה כי אחד מהמנצחים המפורסמים בעולם כיום "הוא בנם של איסמעיל סיקסיק ורבקה גרנדשטיין. סבו מוחמד סיקסיק, שנשא אשה יהודייה, היה בעל אדמות וסוחר ערבי מיפו…"

כמובן שאותו מנצח הינו יהודי חם וכשר, אך ייחוסו פגום.

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

דגים, רבותי, דגים

(עלי ספר לפרשת שמיני)

פרשת השבוע עוסקת בכשרות בעלי החיים לסוגיהם: מהלכים על ארבע, מעופפים ודגים שבמים.

זו הזדמנות בשבילי להאיר סוג של פרסומים, המוטלים בקרן זוית, אף שמכילים עושר תורני ומחקרי רב. מדריכי הכשרות של הבד"צים השונים  יוצאים לאור על פי רוב פעם בשנה, לקראת חג הפסח.  חוברות עבות כרס המכילות  מידע שימושי לצרכן ולצדו גם פריסה רחבה של נושאים המעסיקים את גופי הכשרות בהווה או בעבר. חוברות אלו, יש להן מימד פרסומי לא מבוטל ולכן הן יוצאות בהידור רב על נייר כרומו  ובצבעוניות מושכת עין.

כדי להגיע לרמת כשרות גבוהה יש צורך בשילוב של תורה ומדע, בידיעת המציאות לפרטיה ובשימוש  בטכנולוגיות מתקדמות.  לכן מצויים בבטאונים אלו מאמרים מצויינים הנכתבים ע"י מומחי כשרות. כמדומני, שמאמרים אלו אינם ממופתחים  במאגרים השונים (וונדר ושות') ולכן אינם ידועים לכל.

כדוגמא לכך,  בחרתי  לציין שני פרסומים שפורסמו בשנים האחרונות בנושא כשרות הדגים:

1. נתיבות הכשרות, חוברת י"ז , ערב פסח תשס"ג (2003).

נותן הכשרות: בד"ץ מחזיקי הדת (בעלז)

דג1

מוסקוביץ, אברהם דוד. דגי הטונה, מהים עד למפעל. עמ' צט -קיז

מחקר בן שנתיים, הסוקר את תהליך ייצור כל סוגי דגי טונה בבתי הגידול הטבעיים באוקיינוסים. המאמר מלווה בתמונות צבעוניות.

(המחבר פרסם מאמר נוסף בנושא. "שאלת כיבוש בדגי טונה למהדרין". בתוך אור ישראל חוברת לג, תשרי תשס"ד, עמ' פא-צד)

2.  דעת כשרות.  חוברת 13, ערב פסח תש"ע (2010)

נותן הכשרות: בד"ץ יורה דעה (הרב שלמה מחפוד).

דג2

עורך החוברת  ר'  יעקב ידידיה עדני הקדיש את חלק הארי מהחוברת לבעיות של דגים. מחבר המאמרים עושה 'שימוש' אצל מדענים ורבנים בני דורנו בשאלות של זיהוי ומציאות.

בחוברת אחת נמצאים מאמרים בנושאים אלו:

מבוא לכשרות הדגים ועל החידקניים ודג האספן (עמ' 75-89), פרשיית כשרות הדגים – טורקיה (עמ' 89-94), פרשת דג הצ'יגא (עמ' 95-110), פולמוס השטירל (עמ' 110-164), שאלת הדג מגרוזיה – הברבוט (עמ'  165-176), דג – ה'פאר'  בטוניס (עמ' 176-186).

תמונות נלוות למאמרים בחוברת "דעת כשרות" 13

תמונות נלוות למאמרים בחוברת "דעת כשרות" 13

בספריית הרמב"ם אנחנו משתדלים לאסוף מדריכי כשרות אלו ולשומרם לטובתכם !

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

"זהירות!  בור פתוח"

 על נס פורים בקהילת אויגנאון

בסדור עתיק ונדיר שנדפס בקרפנטרנץ בשנת תקכ"ז (1767) מצאתי סיפור נפלא ומוזר על נס הצלה שנחוג בקהילת אויגנאון (צרפת) מידי שנה  בשנה, בעקבות נס גלוי  שחוותה הקהילה בשנת תקי"ז (1757).

הסיפור הוא על גוי שנפל לבור כשראשו למטה, ולמזלנו עשה היפוך באויר ונחת על רגליו, ויצא בשלום מן הבור.

לא יאומן כי יסופר  !!!

להלן ציטוט מדויק מתוך הסדור:

יום טוב של ק"ק אויגנאון בליל שמונה ועשרים לחדש שבט על אודות ערל אחד שנפל בלילה ההוא מעצמו בתוך הבור סמוך לבית הכנסת בשנת  התקי"ז ליצירה:

על הנסים ועל הנפלאות, שעשית לנו אדיר נוראות, שבח והודאה לך יאות,

אתה האל עושה פלא, הוספת הפלא ופלא, לעם י'י אלה,

ביום עשרים ושמונה לחודש עשתי עשר הוא חדש שבט כח מעשיך הראת לעמך, שנת ותקוה לדורשיך,

בעבור איש נכרי בגבולנו דרך המסילה, באישון לילה ואפלה,

והיה הוא הולך חשכים ואין נוגה לו, ומעדה קרסולו,

ואז קומתו בארץ הושפל, ובאשר כרע שם נפל,

ותהום כל  הקהילה לקול הנפילה, ויחרד כל העם חרדה גדולה,

 כי כלם מתפחדים, פן יגללו און מעל פי הבאר על היהודים,

ויאמרו הם הכינו מוקשי מות ויאשמו אשם, ואשמם בראשם,

ונס גדול נעשה באותה שעה, ויהי לנו לישועה,

כי בנפול האיש דרך הראש תחלה, בפליאה גדולה היתה ההצלה,

אשר טרם הגיעו אל המים, נהפך דרך הרגלים,

ואז דחק רגליו, במצר הבור וכתליו,

ויהי בהרימו את קולו, ויבהלו גבורי עמנו להצילו,

ויקשרו חבל בחבל,  משיחה במשיחה להוציאו לרוחה,

וירצוהו מן הבור, ורץ אורח כגבור,

בלי פצע חבורה ומכה טריה, וכאלו לא היה,

ואז פער פיהו לבלי חוק, שלום שלום לקרוב ולרחוק,

שמעו נא כל גוים, כי עם בני ישראל נקיים,

ומהגות פיו  לא נתרשל,  לומר כי  מעצמו נכשל,

והמכשלה הזאת תחת ידו, כי ירט הדרך לנגדו,

וברוך שומר ישראל שהוציאו בריא וחזק, ושום נזק לא הוזק,

כי לולי כן היו באים עמנו בחמה שפוכה, ובמלחמה  ערוכה,

בעלילות רשע, לעם זך בלי פשע,

ונפשנו בכפינו להוציא לאור משפטנו,

ובכן נפלאות מעשיך הראת לעם סגולתך, בשבט מישור שבט מלכותך,

ועל כי אין לנו בית בחירתנו, להקריב קרבנות חובותינו,

על כן קבענו יום זה בשיר ותודה, תוך קהל ועדה,

ואנחנו עבדיך צאן מרעיתך,  מיחלים את ישועתך

פודה ישראל וגואלם, השיבנו כימי עולם, בבנין מקדש ואולם,

ושם נודה לשמך הגדול סלה.

פורים1

—————————————————————————————-

לעיון נוסף ומקיף על התופעה של קביעת ימי הודאה מקומיים ופירוט ימים אלו לקהילותיהם, ראה מאמרו המקיף של יום טוב לוינסקי: "ימי פורים שני הנעשים ונזכרים בקהילות ישראל" בתוך ספר המועדים: כרך פורים. עמ'  297-321.

ובמבוא לספר מי כמוך: פיוטים על נס והצלה מקומיים בקהילות צפון אפריקה, בעריכת אפרים חזן ורחל חיטין-משיח, באר שבע, הוצאת אוניברסיטת הנגב, תשע"ג.

* * * * * * * * * * * * * *

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

בס"ד

האם רבי אלימלך  מליז'נסק נפטר בשנה מעוברת?

לפרשת ויקהל/פקודי

א.

מה קורה כאשר חל יום זכרון בחודש אדר של שנה מעוברת, כפי שקורה השנה,  האם יציינו את יום הזכרון באדר ראשון או באדר שני ?

ומה קורה אם גם השנה שבה נפטר המנוח  היתה שנה מעוברת?

שאלה זו עומדת על הפרק בנוגע לתאריך פטירתו של הרב אלימלך מליז'נסק, מאריות תלמידי המגיד ממז'ריטש ומחשובי צדיקי החסידות הראשונים.

ישנה  מחלוקת  בין היסטוריוני  החסידות  הקדומים: מתי היא  שנת פטירתו של הצדיק רבי אלימלך מליז'נסק . האם היא שנת תקמ"ו (1786) או תקמ"ז (1787) ?

המעניין הוא ששנת תקמ"ו (1786) היתה שנה מעוברת ולעומתה שנת תקמ"ז (1787) היתה שנה פשוטה.

מתי יעשו החסידים את ההילולא לצדיק?  באדר ראשון או באדר שני ?

ב.

בשאלה הלכתית זו נחלקו   מרן המחבר והרמ"א  בשולחן ערוך אורח חיים הלכות תענית סימן תקסח סעיף ז:

כשאירע יום שמת אביו או אמו באדר, והשנה מעוברת, יתענה באדר ב'.

הגה: ויש אומרים דיתענה בראשון (מהרי"ל ומהר"י מינץ), אם לא שמת בשנת העיבור באדר שני  דאז נוהגים להתענות בשני (ת"ה סימן רצ"ה /רצ"ד/); וכן המנהג להתענות בראשון, מיהו יש מחמירין להתענות בשניהם (פסקי מהר"י בשם מהר"י מולין). 

כלומר:

הספרדים יעשו תמיד אזכרה באדר שני.

האשכנזים יעשו  זאת  באדר ראשון, והמחמירים יעשו אזכרה בשני האדרים.

אמנם גם לדעת הרמ"א, אם השנה בה נפטר המנוח היתה זו שנה מעוברת, אזי גם ביום השנה  נלך לפי חודש הפטירה ונעשה אזכרה בחודש אדר בו נפטר .

ג.

מוסכם כי הצדיק ר' אלימלך מליז'נסק, מחבר ספר "נועם אלימלך"  נפטר בתאריך כא אדר בחודש אדר.  כאמור לעיל ישנה אי בהירות בנוגע לשנה: שנת תקמ"ו (1786) או שנת תקמ"ז (1787).

המעניין הוא ששנת תקמ"ו (1786) היתה שנה מעוברת ולעומתה שנת תקמ"ז (1787) היתה שנה פשוטה.

אם כן, שאלה זו אינה שאלה "אקדמית" גרידא, יש לה השלכה למעשה מתי יעשו יאר-צייט (יום השנה) לר' אלימלך בשנה מעוברת: באדר שני או בשני אדרים?

ציון תאריך פטירה של ר' אלימלך זצ"ל : שנת "תקו"ם" ! מתוך "לשון הזהב" לרבי זאב וולף מליז'נסק על מסכת שבת דף צ.

ציון תאריך פטירה של ר' אלימלך זצ"ל :
שנת "תקו"ם" !
מתוך "לשון הזהב" לרבי זאב וולף מליז'נסק על מסכת שבת דף צ.

ד.

המעניין הוא, כי החוקר החסידי ר' בצלאל לנדוי מביא ראיה ממנהג החסידים  לדעה שהרב אלימלך נפטר בשנת תקמ"ז (שהיתה שנה פשוטה).

"והנוהג שנהגו חסידים לשמור על היאר-צייט בשני האדרים מסייע לדעה זו".

קיום שני ימי זכרון (יארצייט) יכול להתקיים רק אם ר' אלימלך נפטר בשנה פשוטה, בה היה רק אדר אחד.

לעיון במקורות המבואים בספרו של ר' בצלאל לנדוי ראה נא כאן  הערה 2 .

ה.

הרב חיים אלעזר שפירא (הרבי ממונקטש)  תולה  את הסיבה שאין בספר "נועם אלימלך", לר' אלימלך מליז'נסק, דברי תורה על פרשת ויקהל, מפני שהצדיק  עתיד להסתלק מעולמנו  בשבוע שקוראים בו בתורה בפרשת ויקהל. יש בזה מסר לדורות, בבחינת "מחני נא מספרך".  הרב ח"א שפירא מציין שרק לקביעת שנת הפטירה תקמ"ז   יעשו החסידים את יום הזיכרון בשנה מעוברת באדר ראשון – בשבוע שקוראים בו פרשת ויקהל.  ולכן מצדד הוא ששנת הפטירה היתה שנת תקמ"ז  - שנה פשוטה –  ואז תמיד יחול יום הזכרון ( כא באדר) בשבוע של בפרשת ויקהל !!!

ראו את הפסקה הבאה מספרו "דברי תורה  מהדורא ח".  שם הוא מביא דוגמאות נוספות.

שפירא

————————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

שער

"ויתן על פניו מסוה"

[פרשת כי תשא]

חכמים ראשונים נמנעו מלהצטלם.  נימוקים רבים היו להם: על דרך הנסתר והקבלה ועל דרך הפשט.  כך נהגו גם חכמי תורת המוסר, תלמידיו ותלמידי תלמידיו של ר' ישראל סלנטר זצ"ל.  באגרת ששלח הסבא מקלם, ר' שמחה זיסל, לבנו יקירו, גוער  בו על ששלח לו תמונות ('בילדער') של נכדותיו. עם כל זה מודע הוא שמנהג  שהתפשט בעולם הוא, וכדרך בעלי המוסר מפיק ממנו משל נאה לחיים.

חכמה ומוסר

אגרת הסבא מקלם, מתוך ספר "חכמה ומוסר" חלק שני.

אחד משלשת תלמידיו הגדולים של ר' ישראל סלנטר היה ר' איצלה בלזר מפטרבורג, שבסוף ימיו עלה לארץ ישראל וקבע מושבו ב'חצר שטרויס'  בפאתי העיר העתיקה בירושלים.  לאחרונה יצא ספר  לתולדותיו של ר' איצלה . הספר חובר ונלקט על ידי  צאצאיו, משפחת בלזר הירושלמית, ובו שזורים  מסורות משפחתיות חשובות.

הספר, בן זמננו,  גדוש בתמונות  של רבנים הנזכרים בספר, ולמרות זאת עולה בו הפליאה על  תמונתו יחידאית של ר' איצ'לה  - הכיצד והיכן צולמה?

בתמונה מופיע ר' איצלה במלוא תפארתו עולה במדרגות.

הגרסה המשפחתית המובאת להלן מעניינת מאד. הנה היא לפניכם:

טקסט

מתוך: מרדכי בלזר, רבי איצלה מפטרבורג, ירושלים תשע"ד (2014) עמ' 614

למרות הכתוב בראש העמוד, כי  תמונתו צולמה ללא ידיעתו, אני נשארתי עם התחושה שר' איצלה ידע שמצלמים אותו.

המצלמה של פעם אינה מצלמת כיס, לפעמים גלויה לפעמים נסתרת.  המצלמה של פעם, כמתואר בסיפור, היא מתקן גדול ומורכב, המוצב מראש בזירת האירוע.  לכן ברור לכל ש"כאן מצלמים !!!"

זוהי התמונה המקורית .

תמונה1

הספר מעניין.  ממליץ להתמקד  בפרקים המתארים את אישיותו המוסרית  והליכותיו.

——————————————————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 43 שכבר עוקבים אחריו