- "]
- הרב אברהם יצחק קוק בטקס קבלת פנים עם ראש העיר ניו יורק. תרפ"ד 1924
תמונות ממסע הרבנים בארה"ב וקנדה בשנת תרפ"ד (1924)
המפגש עם חווית הלימוד באה דרך שימוש בכל החושים שלנו. אנחנו קוראים את הנכתב ושומעים את הנאמר ורואים את הדובר. החוויה בשלמותה מתקיימת בבית המדרש בחבורת לומדים מסורתית. כמליצת ר' יהודה הלוי בספרו הכוזרי "מפי סופרים ולא מפי ספרים" .
מהבחינה ההיסטורית, המצאת הדיו והנייר ואחר כך הדפוס קדמו במאות שנים להמצאת הרשמקול והפילם. כך שאין לנו הקלטה של מתן תורה ולא של שירת הלויים בבית המקדש. אין לנו תמונה של הרמב"ם ולא של ה"בעל שם טוב" ושאר החכמים שעיצבו את עולמה של הספרות התורנית לדורותיה. התיעוד החזותי – התמונות – ולאחריו גם התיעוד הקולי – הקלטות – הם תוצאותיה של ההתפתחות הטכנולוגית של העת החדשה. הפצת המכשור הטכנולוגי והשימוש בו באופן רחב התחילו רק במחצית הראשונה של המאה ועשרים.
משמעות הדברים, שיש לנו ספרים בני מאות שנים אבל רישומי קול ותמונה מהתקופה המודרנית בלבד. כך לדוגמא, שח לי ידידי שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק, כי אין בנמצא בעולם ולו הקלטה אחת של חיים נחמן ביאליק, שנפטר בשנת תרצ"ד (1934). וזאת על אף שהיה דמות לאומית בחייו ונשא דברים בכינוסים רבים.
לפני מספר שנים נכנסה למשרדי עובדת ב"מוזיאון תל אביב לאומנות" הסמוך ל"בית אריאלה". היא סיפרה לי כי סבא שלה שימש כמלווהו האישי של הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל בביקורו בארצות הברית וקנדה בשנות העשרים של המאה הקודמת. במסעו לקהילות היהודיות בצפון אמריקה השתתפו אף הרבנים אברהם דב שפירא (רב העיר קובנה) ומשה מרדכי אפשטיין (ראש ישיבת סלבודקה-חברון). מעזבונו של הסבא שלה נשמרו אצלה תמונות, אותן הביאה להראות לי. הכרתי תמונות של הרב קוק גם בעבר אך אלו נבדלו מהן לטובה בחדות ובחיות של הדמויות שצולמו. התמונות היו פרי איכות הצלמים והמעבדות בארה"ב, שהיתה חוד החנית הטכנולוגית אז כמו היום.
כמי שגדל על דמותו של מרן הרב קוק זצ"ל בבית המדרש של ישיבת מרכז הרב התרגשתי למראה התמונות. נסעתי במנהרת הזמן שמונים שנה אחורה ונפגשתי בענוה עם דמותו הענקית של הרב קוק .
סרקתי את התמונות והן שמורות עמי במחשב הספרייה.
משלחת הרבנים : צילום קבוצתי
דרשת הרב קוק על גזוזטרת הישיבה במונטריאול (תרפ"ד 1924)
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירות סריקה ומשלוח חומר תורני מתוך ספרים וכתבי-עת ישנים וחדשים
פרטים נוספים פנה אלינו rambaml1@gmail.com
עם הספר 
בתמונה הראשונה מי שעומד קיצוני בצד שמאל של התמונה עם זקן שחור גדול בתמונה השניה הוא שלישי משמאל ובאחרונה במרפסת מימינו של הראי"ה נראה לי כחזן הדגול יוסלה רוזנבלט זצ"ל. השווה לתמונה באתר http://yiddishmusic.jewniverse.info/rosenblattyossele/
אז הרב אפשטיין עדיין לא היה בחברון אלא עדיין בסלבודקה וכיהן גם כרב הקהילה שם וגם כראש ישיבת "כנסת ישראל" (מכונה "ישיבת סלבודקה" כשבסלבודקה הייתה גם ישיבת "כנסת בית יצחק" שלאחר גלגולים עקב מלה"ע הראשונה הגיעה לקמניץ ומכונה "ישיבת קמניץ") כפי שה"דבר אברהם" כיהן בקובנה והרב קוק בירושלים (רב האשכנזים שם, למעט "העדה החרדית").
ישיבת "כנסת ישראל" הגיעה לחברון בתרפ"ה.
שלום אבישי,
כעת ראיתי שהתמונה הראשונה מבין השלוש שהבאת כאן, כבר נדפסה על ידי הרב פילבר באלבום 'מראה כהן' (ירושלים תשס"ב) עמ' 117, במה שנראה בעצמו כמו הדפסה משנית. זאת אומרת שתמונה זו כבר נמסרה לפרסום בבמה כלשהי אי שם בדור הקודם.
לר' אבישי, נ"י
שלום רב,
נפגשנו כמה פעמים בעבר : שמי אלכס(נדר) קליין, ספרן ראשי של המכללה לבנות בבית וגן.
קראתי בעיון רב את הכתבות שלך באתר של ספריית הרמב"ם, ובמיוחד זו על התמונות של המסע של הרב קוק זצ"ל לאמריקה. הראיתי את הצילומים לעמיתי לעבודה, הרב אהרן צבי גולדשמידט (מנהל הספריה) והוא אמר לי שאת שתי התמונות הראשונות (זו עם ראש עיריית ניו יורק וזו בתחנת הרכבת) הוא ראה תלויות בביתו של של הרב שמשון אפשתיין ע"ה, מי שהיה רב בית הכנסת "מגדל" בבית וגן, ושהיה נכדו של הרב משה מרדכי אפשתיין זצ"ל (במשפ' אפשתיין מקפידים לכתוב את שמם עם "ת" ולא עם "ט").
יישר כח על כל המידע שאתה מפרסם לזכות את הרבים
יישר כוח ר' אבישי! תמונות נהדרות.
יש להעיר שהמלווה האישי של הראי"ה לכל אורך המסע, היה חתנו ר' ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים (בנו של האדר"ת), שאת פניו ניתן לראות כמעט בכל תמונה שצולמה לאורך המסע, כולל בפריז ובלונדון, וכלל בשתיים מתוך שלוש התמונות שכאן. אבל ברור שלא אליו התכוונה אותה אישה המחזיקה בתמונות, [לא רק מפני שאילו היה כך היתה היא עצמה נינת הראי"ה, אלא בעקר] מפני שהיש"ר לא זכה להותיר אחריו צאצאים.
הרב אבישי היקר והחביב שליט"א:
מה נפלאה היא תמונתו של מרן הרב הראי"ה זצ"ל. תודה לך על המשלוח. העומד לידו הוא ראש העיר המאה של העיר נוא יארק, מר ג'ון היילן שהיה ראש העיר בשנת 1924. גם התמונות האחרות נפלאות המה. אשמח בכל דאר אלקטרוני פרי יצירתך.
מאד נהנתי מהחומר על תל אביב. נולדתי בחסדי ה' ית' בת"א ושנות ילדותי עברו עלי בת"א. לעניות דעתי חשוב להראות את צד הקדושה של העיר בתחלתה, וביותר שאף ההנהלה החילונית של העיר בראשותו של מאיר דיזינגוף, כבדה את קדושת השבת, לכל הפחות בפרהסיה. וידועים דברי בעל עקדת יצחק בפרשת וירא עמ' קס"ב בהבדל שבין חטא שנעשה בפרטיות לבין חטא שנעשה בפומבי ע"י הרשות המחוקקת.
כל החומר ששלחת מענין ואשמח לקבל בעתיד כל משלוח ממך.תודה.
בברכת חזק ואמץ, עלה והצלח.
מוקירך,
אליעזר בן פורת