גל של אגוזים

"ויקחו אבנים ויעשו גל…"

גל של אגוזים

בספרות התורנית מצויים מפעלים רבים הקרויים על שם המממן שלהם (ספונסר בלע"ז). כל מי שנהנה ללמוד דף יומי בגמרות "שוטנשטין",אלו המסכתות הכחולות עם הביאור המעולה מבית הוצאת הספרים האמריקאית "ארטסקול", עליו להודות למשפחת שוטנשטין, שהיא הפטרון של המפעל  ועל שמה נקראת כל המהדורה. כך גם מהדורת "רמב"ם פרנקל" נקראת כך על שם שבתי פרנקל, נדבן שמימן מכספו עשרות תלמידי חכמים, שהפיקו מהדורה חדשה של ספר משנה תורה לרמב"ם. משהסתיימה העבודה על "רמב"ם פרנקל" נעשה ניסיון להמשיך את ההצלחה עם  מהדורה חדשה של התלמוד הבבלי, אך פטירתו של הנדבן, באריכות ימים ושנים, הפסיקה את המפעל לאחר הדפסת מסכת בבא קמא בלבד.  אם אין קמח – אין תורה.

תופעה זו של תמיכה כלכלית במחברי ספרים ובהדפסת ספרים אינה חדשה. מלווה היא את תולדות הספר העברי לדורותיו כבת לויה נאמנה.

אחת מהנשים המפורסמות בהיסטוריה היהודית היתה דונה גרציה, בת למשפחת אנוסים עשירה מפורטוגל, שהיגרה לאירופה והשתכנה לבסוף בעיר קושטא בירת האמפריה העות'מאנית לפי הזמנת השולטן. דונה גרציה  התפרסמה כשחכרה את העיר טבריה מידי השולטן באלף דוקטים לשנה והחלה לבנות העיר וליישב בה יהודיים מאירופה. בתה של העשירה והנדבנית דונה גרציה ואלמנת דון יוסף נשיא  היתה הגבירה דונה ריינה,  אשר יסדה בבית ארמונה בילוידיר אשר בפרבר אורטה קייואי הסמוך לקושטא בית דפוס עברי  ואף רכשה לשם כך אותיות מיוחדות.  וודאי שלא נתכוונה דונה ריינה לשם מסחר וריוח אלא כדי לאפשר לחכמי ישראל שבתורכיה ובארץ ישראל להדפיס את חיבוריהם, וכך הלכה בעקבות  אמה ובעלה שעזרו לכמה חכמים להדפיס את ספריהם בבתי דפוס בקושטא.  מבית דפוס זה שבארמון בילוידיר הגיעו לידינו שבעה ספרים בלבד.

אחד מהספרים שנדפסו שם הוא ספרו של הרב מנחם אגוזי "גל של אגוזים". הספר מכיל דרשות לספר בראשית. נדפס בשנת שנ"ג (1593). ספר זה היה  יקר המציאות מאד, כיון שנדפס פעם אחת ובמשך ארבע מאות שנה מאז לא נדפס בשנית. כיום מצוי צילום שלו במאגרים השונים.

מדוע קרא המחבר לספרו בשם זה?

א.      כך שמו של  המחבר, הרב מנחם בן משה אגוזי,

ב.      המחבר ליקט חידושים ורעיונות ושזר מהם את דרשותיו, כמלקט אבן לאבן עד יצירת הגל לעד.

 "גל של אגוזים" משלב, אפוא, את שמו של המחבר עם אופן לימודו וכתיבתו.

כך כותב הוא בהקדמה לספרו:

ועתה אודיע נא את משפט החבור הזה ומעשהו בקוראי שמו כי היה למשל לגל של אבנים, כי כל האיש החפץ להציב לו גל, מסיע אבנים גדולות אבני גזית  גם אבנים אבני גיר  מנופצות  וצרורות בשמלותיו, כן אנכי עמדי ירוד ירדתי אל גנת האגוז בגן עדן תורתנו הקדושה  ודברי רבותינו חלקם בחיים ואלקטה בתר לקוטי אגוזי פר"ך גדולים וקטנים ועשיתי לי לשמי את הגל הזה…

 

גל של אבנים או של אגוזים מציין תכונה מיוחדת של עושר רוחני.  כך מסופר  על רבי יהודה הנשיא שהיה מונה שבחן של חכמים:

 לרבי טרפון קרא לו גל אבנים ויש אומרים גל של אגוזים. כיון שנוטל אדם אחד מהן כולן מתקשקשין ובאין זה על זה. כך היה רבי טרפון דומה בשעה שתלמיד חכם נכנס אצלו ואמר לו שנה לי, מביא לו מקרא ומשנה מדרש הלכות והגדות. כיון שיצא מלפניו היה יוצא מלא ברכה וטוב (מסכת אבות דרבי נתן, נ"א פרק יח).

בחרוזים אלו חותם מחבר הספר "גל של אגוזים" את ההקדמה לספרו:

דבר תורה וכל דברי חכמים/ וחידותם במרכולתי ארוזים/

כלוית חן לראש  בבני ענקים/ לגרגרות לצואר וחרוזים/

ואענדם אני אעדם כעדי/ ועדי שהדי גל של אגוזים/

פורסם במדור "עלי ספר" , שבת בשבתו גיליון "ויצא", תשע"ב.

לצפייה בפורמט המקורי:  עלי ספר – "ויצא"

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com