מחקר ביבליוגרפי קצר על הגדה אחת של פסח

כשחזרתי מחופשת חג הפסח לספריה צדה את עיני הגדה של פסח קטנה ודקה, בזכות צבע הכריכה  הסגול-וורוד המיוחד שלה. כשהתבוננתי בה מקרוב  ראיתי שיש כאן לספרן שכמוני  מקום לחקור.

א. 

מתוך עיון בדך השער  אני למד על ההגדה את הפרטים הבאים:

א. היא נדפסה בוינה , בדפוס של ר' יוסף שלעזינגער.

ב. היא כמנהג הספרדים, עם פתרון (תרגום) ערבי  (באותיות עבריות).

ג. היא מיועדת  ליהודים הגרים  בערי אלגיר ווהראן וקוסמטינא וכל ערי המערב.

ציורי ההגדה הינם אשכנזים, למרות שההגדה מיועדת לספרדים תושבי המגרב. הסיבה לכך היא הדפסת ההגדה  ע"י מדפיס אשכנזי בוינה .

ראו נא את התמונה בשער ההגדה, המכילה יהודים לובשי שטריימל  !!!

ב.

על הכריכה מופיע איור של בית כנסת והכיתוב המעניין תחתיו: בית הכנסת החדשה בירושלים.

שני בתי כנסת גדולים נבנו בירושלים במחצת השניה של המאה ה-19 למניינם.

1. "החורבה", שנבנתה מחדש ונחנכה בתאריך כד אלול תרכ"ד (1864)

בית כנסת "החורבה"

2.  "תפארת ישראל"  (('נישע'ס שול' על שם ניסן ב"ק) שנחנך בראש חודש אב תרל"ב (1872).

איזה בית כנסת מתואר בכריכה ?

ניתן לטעון שהתמונה פרי הדימיון.  כך נרשם במפעל הב"ב (על שני ספרים אחרים מהוצאת שלזינגר בוינה שנדפסו עם איור דומה על הכריכה. ראו כאן).

נטיית הלב שלי היא שישנו דמיון יותר למבנה "החורבה" מ"תפארת ישראל". החורבה הישנה היא "בית הכנסת החדשה בירושלים".

נציין כי דווקא בית כנסת תפארת ישראל נבנה מכספי חסידים באירופה ואליו קשורה האגדה על ביקור של פרנץ יוסף קיסר אוסטרו-הונגריה והשלמת כיפת בית הכנסת במימונו. משום כך מתאים יותר שהוא בית הכנסת החדשה בירושלים שהודפס על שערי הגדה דפוס וינה.

מעניין להיווכח, שההתרגשות סביב חנוכת שתי בתי כנסת ענקיים בירושלים הגיעה עד כריכה של הגדה פשוטה בוינה.

ג.

ההגדה חסרה תאריך הדפסה.

כיצד נוכל לתארך אותה ?

חיפשתי  ברשימות ביבליוגרפיות  של ההגדות ומצאתי רישומים שונים של אותה ההגדה  כדלקמן:

א.יערי.  ביבליוגרפיה של הגדות פסח. ירושלים תשכ"א. רשומה מס' 2556 כותב [לערך תר"ן-תר"ס]  (1890-1900)

נ. בן-מנחם. ביבליוגארפיה של הגדות פסח. בתוך "ארשת" כרך ד, ירושלים תשכ"ו . רשומה 146 כותב: חש"מ [=חסר שנת מדפיס].

י. יודלוב.   אוצר ההגדות. ירושלים תשנ"ז. רשומה מס' 1800  כותב [תר"ן, 1890, לערך]

העותק המצוי בספריית הרמב"ם נדפס בוודאות אחרי מלחמת העולם הראשונה. בשולי עמוד השער נדפס Made in Austria. עד מלחמת העולם הראשונה היתה קיסרות אוסטרו-הונגרית גדולה ורחבת היקף. מדינת אוסטריה קיימת רק אחרי מפלת  הקיסרות  במלחמת העולם הראשונה.

לפנינו כנראה ד"ס של ההגדה הראשונה. [הערה דומה מופיעה במאגר מפעל הביבליוגרפיה  על ספר "בכורים" שנדפס בוינה בשנת תרמ"ט. ראה כאן].

סימן לדבר הוא  שבעותק זה  לא מסומנים   הדפים  של מגילת שיר השירים שנדפסה בסוף הספר, כפי שמופיעה בהגדה שרשומה אצל  יודלוב:  52 עמ', קעד-קעו, [1] ד'

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת