בס"ד
מדוע העלים נכד החפץ חיים את שם סבו משער ספרו?
ר' ישראל מאיר הכהן (קאגאן), ה"חפץ חיים", היה דמות ידועה בעולם היהודי בדורות האחרונים (*).
למרות שהתנהג בפשטות ובצניעות היה איש קדוש ומורם מעם . הוא נפטר בחודש אלול שנת תרצ"ג (1933) והוא בן 95 שנים.
תשע שנים לפני פטירתו הדפיס נכדו הרב יוסף חיים כהן ספר "רעיונות על מסכת אבות". הספר נדפס בוילנה בשנת תרפ"ד (1924).
הספר נמצא בשני עותקים בספריית הרמב"ם. להפתעתי, מצאתי שישנם שני שערים שונים לספר. לכל עותק שער שונה.
באחד מציין הוא את ייחוסו:
מאת יוסף חיים ב[ן] הגאון ר' אהרן הכהן
נכד אדמו"ר הגאון הצדיק ר' ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים" שליט"א.
כשראיתי שער זה קצת היתה לי פליאה שכתב המחבר כך על סבו בחייו "הגאון הצדיק", שהרי החפץ חיים היה ידוע בצניעותו וענוונתו.
בקובץ אגרות החפץ חיים (בני ברק, תשמ"ו 1986) חלק שני אגרת קלד, [שנכתבה בשנת תרפ"ו !], גילה החפץ חיים את דעתו המסתייגת באופן גורף מהוספת כינויים כאלו לשמו:
"כי אני משער ברור שאחד מהסבות שנתבטל נסיעתי אשתקד (לארץ ישראל – א. א.) היה עבור פרסום הגדול של מכתבי העתים וכדומה ובשם גאון וצדיק קראוני ולא אחד בי…"
והנה בעותק השני מופיע רק שם המחבר בשער. והתמיהה גדולה לאן נעלם ייחוסו ומשפחתו?
כך הוא נוסח השער:
מאת יוסף חיים כהן.
כאמור מדובר באותו הספר ובאותה המהדורה !
אין לי הסבר ברור לשינוי בשערים ואני נותרתי עם שאלות בלבד:
האם נדפסו מלכתחילה שני טפסים שונים של השער [מדוע?]
או ששער אחד קדם למשנהו ?
מדוע נכדו של החפץ חיים הסתיר את ייחוסו לסבו צדיק הדור ?
אשמח לשמוע דעתכם.
לפרטים מלאים על משפחתו של החפץ חיים ראה בהרחבה באתר "תולדות ושורשים" של בנימין מפתח תקוה.
(*) נספח:
ספורים על החפץ חיים
ששמעתי וקבלתי משכני וידידי יאיר פנטון נר"ו.
סיפורים שסיפרה לי אמי מורתי מינה פנטון (בת ר' יעקב חיים ואסתר טוקר)
סיפור על סבתא שלי, אסתר טוקר ז"ל.
סבתא שלי, אסתר טוקר לבית גליקשטיין, גרה בעיר אווגוסטוב שבפולין. אביה ר' יוסף גליקשטיין היה מנכבדי הקהילה בן למשפחה אמידה אשר עסקו בבניה. ר' יוסף גליקשטיין היה מעביר בכל יום (!) 2 שיעורים, אחד בבוקר ואחד בערב, בביהכנ"ס 'לאנגה שול' שהיה ברחוב לאנגה.(בבית הורי נמצא הש"ס שבו למד ר' יוסף גליקשטיין סבא רבה שלי., עם תאריכים על כל גמרא בכל פעם שסיים אותה)בשנת 1917 הגיע החפץ חיים לאווגוסטוב לביתו של ר' יוסף גליקשטיין, ע"מ שיעזור בהפצת חלק ב' של המשנה ברורה. החפץ חיים הסביר על חשיבותה הרבה של המשנה ברורה וביחד גלגלו פלפולי תורה. ר' יוסף גליקשטיין חלה אז במחלת הסרטן ולא יכל לתפקד כראוי. סבתי אסתר, שהיתה אז בת 17, שמעה את השיחה מחדרה. היא יצאה מן החדר ופנתה אל החפץ חיים וספרה על מצבו של אביה. אך המשיכה ואמרה שהיא זו שתדאג להפצה. היא תבקש מאביה שיכתוב לה למי ללכת, ויוסיף כמובן מספר מילים. החפץ חיים אמר כי הספרים מאוד כבדים. ענתה סבתי אסתר, אל דאגה היא תשיג מריצה מחנות המכולת המשפחתית שנמצאת בסמוך לביתם ותעבור עם הספרים אצל מי שצריך. החפץ חיים היה נרגש מדבריה (וכן מזה שבחורה מוכנה לעשות זאת, הן מבחינת הצניעות-להסתובב בחוץ, והן מבחינה פיזית) וברך אותה שתזכה להיקבר בארץ ישראל, בירושלים בהר הזיתים. כמובן שהברכה התקיימה, סבתא אסתר ז"ל עלתה לארץ עם סבא יעקב והדוד יוסף ב1935 לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, וזכתה להיקבר בשנת ה'תשל"ח (1978) בהר הזיתים.
סיפורים על סבא שלי, ר' יעקב חיים טוקר ז"ל:
סיפור ראשון
סבי, ר' יעקב חיים טוקר נולד במינסק שבביילו-רוסיה (רוסיה הלבנה) [המקום עבר מספר פעמים משלטון פולני לשלטון רוסי].בשנת 1925 לערך, כשסבא היה בן 27, יצא ללמוד שחיטה בעיר ראדין, למשך שנתיים. אז נודע לו על החפץ חיים, סבא כמובן היה מחובשי בית המדרש.כאן המקום לציין, שסבא היה חזן ידוע, מוהל, ושוחט. (בארץ ישראל היה אף סופר סת"ם) סבא היה איש חזק מאוד !
שני דברים תמיד היו מרגשים את סבא ר' יעקב חיים ז"ל עד כדי בכי עצום ללא יכולת להמשיך לדבר. זכיתי לראות זאת הרבה מאוד פעמים. הראשון: כשהיה מתחזן ושר את 'מזמור שיר חנוכת הבית' כשהיה מגיע למילים "מה בצע בדמי ברדתי אל שחת, היודך עפר היגיד אמיתך?!" . השני: כשהיה מנסה לספר משהו על החפץ חיים; כשסבא רק היה אומר את המילים "החפץ חיים" הוא פשוט היה בוכה ונאלם ולא מצליח להמשיך!!. סבא היה אומר שהחפץ חיים היה ממש כמו מלאך אלוקים! ההוד, קרינת פניו ואני מוסיף שכמובן מתוך למדנותו האדירה.
סיפור שני
כשסבא ר' יעקב טוקר, הגיע לראדין, בערך בשנת 1925 לקח אותו מישהו מהקהילה אל החפץ חיים. החפץ חיים שוחח עם סבא, ולקראת פרידה, ברך את סבי שיזכה לאריכות ימים. סבא ז"ל חי עד גיל 96, נפטר בירושלים בשנת ה'תשנ"ב (1992). בכל יומולדת, מגיל 80 ואילך, סבא היה תמיד מתרגש ובוכה. סבא היה אומר לגבורות הגעתי, והנה עוד שנה, בזכות ברכת החפץ חיים.
————————————————————————————————–
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
אם בהשערות עסקינן,
אולי אפשר לשער הפוך,
בתחילה לא שם את שם אביו והסבא כדי לא להתפאר ואח"כ אמרו לו שלא יצליח למכור את הספר ולכן הוסיף את היחוס.
לרב אבישי אלבוים שלומות!
אחת מהחברות הותיקות בטירת צבי הייתה לאה לוין ז"ל.
שיער ראשה היה דליל מאד, והיא ספרה שנולדה בעיירה ברנוביץ', ויום אחד כשביקר החפץ חיים בעיירה, לקח אותה אליו אביה, לקבל ברכה.
החפץ חיים הניח ידיו על ראשה וברך אותה.
לאה זכתה לעלות לארץ-ישראל ולהקים את ביתה בטירת צבי.
היא היחידה שניצלה מכל בני משפחתה.
אם זה היה העניין, קשה להניח שהוא היה משמיט באותה הזדמנות גם את שמו של *אביו*. פשוט שהחפץ חיים לא היה מתנגד לכך שהנכד שלו יחלוק כבוד לאביו שלו (חתנו של החפץ חיים).
בנתונים אחרים היה אפשר אולי לשער כי היה כאן ניסיון לפנות בצורה שונה לשני קהלי יעד שונים (ואף השערה כזו היתה טעונה עדיין ביאור), אך במקרה הנוכחי אפשרות זו אינה נראית סבירה.
מכל מקום אם דנים על אזכורו של החפץ חיים כ"הגאון הצדיק" בשער ספריהם של צאצאיו, כדאי להביט גם בדוגמא הזו: http://www.hebrewbooks.org/36465 (כאן גם: מרן)
אם כי באשר לאביו של נשוא הדיון הנוכחי, הרי שכשהזכירו בשנה סמוכה בשער ספרון קטן מתורת חותנו, הזכירו בלא התארים הנ"ל: http://www.hebrewbooks.org/34736
אם כבר כתבת על נכד הח"ח הרי מספר פרטים עליו:
הרב יוסף חיים קאגאן כיהן כרב בקהילת יעקב בית שמואל בשיקגו
ונפטר בכ"ח סיון תשל"א
למד אצל סבו הגדול ואח"כ בסלבודקא וכן אצל הג"ר ברוך בר ליבוביץ כשהיה בוילנא.
בתו היחידה היתה מרת אתל אשת ר' ליב יצחק תרשיש
קבור בבי"ק ולדהיים בפורסט פארק אילינוי
תמונת מצבתו באתר קברים.קומ
ייתכן שהעירו למחבר, שאם הוא מציין את הייחוס שלו, כשהסבא שלו בעלמא הדין, זה עלול להתפרש כאילו הסבא נתן לו הסכמה, ולכן יש להימנע מכך.
אם כבר לשער הייתי משער שהנכד הדפיס מקודם את המהדורה עם הייחוס הרם שלו,
והסבא החפץ חיים לא היה מרוצה, ע"כ הדפיס שוב שער חדש.
לבקשתי בדק עמיתי ר' יוסי לייכטר מהספריה הלאומית את העותקים שם. להלן מכתבו:
לר' אבישי שלום
בדקתי שני טפסים אצלנו. בטופס אחד יוסף חיים כהן בלבד. בעותק 2 עם היחוס. לפי בדיקתי טופס 2 הוא המקורי. כנראה שהחפץ חיים לא היה מרוצה מהנוסח ולכן תלש הנכד את השער המקורי והכין שער חדש. בטופס שראיתי רואים את ההדבקה בבירור. יש טופס שלישי הנמצא במחסנים באזור התעשייה ברקן. אבקש להזמינו ולהשוותו.
עניתי לו:
שלום
תודה.
בדקתי אצלי ולא ראיתי סימני תלישה/הדבקה של השער בעותק בלי הייחוס.
אשמח לשמוע על ממצאים נוספים.
לאחר יומיים שב וענה לי:
קיבלתי את העותק השלישי, שהיה ברשותו של פרופ' שמואל ורסס. עותק שמור כולל המעטפת המקורית. בשער ובמעטפת מופיע היחוס.
אולי להיפך, בהתחלה הדפיס את הספר בלי שמו של הסב, ואח"כ עוררו אותו או שהתעורר מעצמו מאיזה סיבה שתהיה והוסיף את שם החפץ חיים.
מרתק. תודה רבה.
בסוף ספר 'דורש לפרקים' (רובינשטיין) מופיע שם מחבר הספר כ"קארסינסקי". האם זה מה שהיה כתוב על השער שהיה בידו?
*ראו נא כאן(http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5293&st=&pgnum=189)