בס"ד
סדרת זוטות: 9
פנקס קטן יש לי ובו רשמתי במשך שנים מה שתפש את עיני: פריטים מיוחדים. עותקים חריגים. זוטות וסתם פיקנטריה. לפניכם דף נוסף מן הפנקס.
כריכות צבעוניות
כשהתחלתי לעבוד בספריית הרמב"ם לפני כעשרים שנה היה מקובל ל'הפשיט' את הספרים מכריכות הנייר הצבעוניות שהיו עטופים בהם. ולהעמיד את הספרים על המדף כשהם אפרוריים, חסרי חן וגוון. הספרן דאז אמר לי כי הכריכות מתבלות ונקרעות מהר ולכן אין טעם לשומרם עם הספר. לימים כשקבלתי עלי את תפקיד מנהל הספריה שניתי את המדיניות ועכשיו אנחנו משמרים את הספר בכריכתו הצבעונית. לטעמי זה מוסיף לוית חן לספר ומכניס צבע למדפי הספריה.
כשאני רואה ספרים והם מכורכים בכריכות נאות, הדבר משמח את לבי.
הנה דוגמאות ישנות לכריכה צבעונית שראיתי באוספי הספריה ובהם הכורך השתמש בדוגמאות של עטורי פרחים.
א.
ספר "אורח חיים", פירוש לפרקי אבות, שחברו החכם התוניסאי רבי כמוס חדאד, ונדפס בבית הדפוס המשובח של דוד עידאן באי ג'רבה בשנת תרפ"ו (1926) .
בספריית הרמב"ם שני עותקים ובשניהם עטורי פרחים שונים בכל כריכה.
עותק 1:
עותק 2:
יש לציין שהמחקרים על תולדות הדפוס אינם קובעים בוודאות אם ומתי ספרים נכרכו בבית הדפוס (כולם או חלקם) . ייתכן שפעולה זו בוצעה רק כשהגיעו הספרים לידי הקונים ונעשתה לפי בחירתם וטעמם האישי. נראה לי שבמקרים רבים ניתנה אפשרות לכריכה על ידי בתי הדפוס כשירות לקונה. הערתי על כך במאמרי 'כריכות בנות הים', בתוך "אשה חכמת לב": מנחת זכרון לד"ר שרה פרנקל, ירושלים תשע"א, עמ' 95-102 (ראה שם הערה 13).
כאמור ספר "אורח חיים" הנ"ל נמצא בספריית הרמב"ם בשני עותקים. תופעה יוצאת דופן נמצאת בעותקי הספריה. בשני העותקים נוסף אחרי 3 הדפים הראשונים דף הלקוח מספר "זרע השלום" לר' עקב בן שלום גאתו הכהן, והוא הדף האחרון בספר "זרע השלום" (דף מא). לא מצאתי קשר כלשהוא בינו לספר "אורח חיים", וכנראה שנכרך בטעות. גם ספר זה נדפס בג'רבה, בבית הדפוס של השותפים דוד עידאן ויעקב חדאד. בקטלוג הספריה הלאומית נרשמה שנת הדפסת ספר "זרע השלום" : [תרפ"ח 1928]. אם כנים דבריהם, נראה שכמות מסויימת של עותקים נשמרה בבית הדפוס ונכרכה שנתיים מאוחר יותר בכריכות צבעוניות, אולי כדי למשוך עיני קונים חדשים.
ב.
באוסף 'ספרים שמורים' שלנו ראיתי מדרש רבה, קראקא שס"ח (1608), בכריכה יפהפיה,
על רקע מוזהב מובלטים קשוטי פרחים.
אין לי ידיעה מתי נעשתה הכריכה: האם בסמוך להדפסת הספר או בשנים מאוחרות יותר .
בספר זה, בדף השער מצדו האחורי, מצוי איור מקסים ונדיר מאד.
אברהם יערי, בספרו דגלי המדפיסים (ירושלים תש"ד 1944) כותב שמצא איור זה רק בספר אחד, וגם הוא מדפוסי קראקא (שערי אורה. ש"ס 1600). הוא מציין שתמונה זו של "האיל", היא פרט מתמונה גדולה יותר של עקידת יצחק, שנדפסה בספר ארבעה טורים (קראקא שעג-שע"ה 1613-1615).
לפניכם האיור סרוק מעותק הספריה ולצדו התמונה הגדולה, מתוך ספרו של אברהם יערי, דגלי המדפיסים: דגל מס' 47.
ג.
אור החמה לר' אבהם אזולאי, פרמישל תרנ"ז (1897)
בספר זה נעשתה כריכה יפה רק לפס הצר בגב הכריכה, הנראה לעיני כל.
הספר עומד על המדף בין ספרים אחרים ונדמה לך שכריכתו כולה נאה עד שאתה נוטלו לידך…
ד.
חק לישראל. וינה תרע"ו (1816)
כריכה נאה עם רישום בעלים משנת 5577 (1817).
לפני דף השער נוסף דף עם איור מזרחי ופסוקים מעוטרים במסגרת נאה.
ה.
לקוטי אמרי אל. בגדד תרצ"ב (1932).
הספר נדפס במטבעת אלישע שוחט.
אשמח לקבל מידע על ספרים ישנים עם כריכות צבעוניות ולפרסם זאת בהמשך.
——————————————————————————————————
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
יודע הסיפור על ספר התשב"ץ שזכה שכריכותיו ישתמרו ושהנם מעור דג וכל העותקים מדפוס אמסטרדם שראיתי הם אכן יפים ומצויירים ברמונים ופרחים וצבעם ואף הטבעות הזהב שעליהם לא דהו ברבות השנים
שלום למכובדי.
יש לנו כריכות כאלו בספריה אך אלו אינם עיטורים מצוירים כלל.
אגב זאת שמעתי מהאספן והחוקר ביל גרוס, שאלו אינם כריכות עור דג כאגדה הידועה (שהיה אז הצפה של הים ונפלטו דגים רבים לחוף) אלא עיבוד עדין של עור כבש.