מדוע לא חוברו חלקים נוספים בסדרת "משנה ברורה" ?
אוקטובר 9, 2014 על-ידי amhasefer
קהלת יב, יב
"ויותר מהמה בני הזהר, עשות ספרים הרבה"
לשבת חול המועד סוכות
למה לא חיבר ר' ישראל מאיר מראדין ("החפץ חיים") ספר "משנה ברורה" גם לחלק יורה דעה ?
מדוע לא היה המשך לסדרה המצליחה "משנה ברורה" על חלק אורח חיים ?
שתי תשובות שונות מצאתי:
1. ההכנה של החלקים הקודמים של המשנה ברורה על אורח חיים דרשו מהמחבר עשרות שנים של לימוד והעמקה. המחבר סבר שכך יידרש ממנו גם להבא, משום כך נמנע מלהמשיך בחיבורו.
2. המחבר הנכבד "נבהל" מהצלחת ספרו ולא רצה שהלימוד במשנה ברורה יחליף את הלימוד מהמקורות עד להלכה ולכן נמנע מלהמשיך בסדרת ה"משנה ברורה".
גירסה ראשונה מצאתי בכתב ידו של בעל החפץ חיים, כפי שפורסמה לאחרונה בכרך הראשון בסדרת "מן הגנזים", היוצאת על ידי חברת אהבת שלום.
בסדרה המשובחת מובאים חיבורים ומכתבים שטרם ראו אור, ובמהלך שנת תשע"ד בלבד יצאו 3 כרכים בסדרה זו.
בכרך הראשון ישנם מכתבים משנות תרפ"ג-תרפ"ד (1923-1924), שכתב החפץ חיים מראדין שבפולין לרב יצחק נסים, שישב באותה עת בבגדד [!].
המכתבים נשלחו בעקבות בקשתו של הרב נסים לרכוש עשרות סטים מכתבי החפץ חיים, כדי להפיצם בעירו בגדד [!].
בין השאר שואל הרב נסים את החפץ חיים, אם הוא עושה משנה ברורה גם על יורה דעה?
תשובת החפץ חיים מפליאה:
"ולאשר שאלני אודות חיבור משנה ברורה על יו"ד – אודה ולא בוש – אודות יו"ד לא עסקתי, חסד הש"י היה עלי לעזרני לברר האו"ח, וגם זה מעשה נסים, כי עסקתי בו לערך כ"ה שנים, כי הוכרחתי ללמוד כל ענין עם ראשונים, וכל הראשונים שהובא בב"י הכל למדתי בחסד הש"י, וכן כל האחרונים שהובא במ"א הכל עיינתי בהם בעזה"י – ובצירוף חברים גדולי תורה… ואין בי כח לעת זקנתי לעסוק ביו"ד ולברר כל פרט למעשה"
לצפיה בהתכתבות המלאה בין הרב נסים לחפץ חיים ראו נא
כאן.
* * * * * * *
גירסה שניה מצאתי מובאת בספר "עין יצחק (ירושלים תשס"ט) של הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א:


עדות זאת מפי הרב משה לוין זצ"ל, תלמיד החפץ חיים, אומתה על ידי בנו הרב עמיהוד לוין שליט"א, רב בעיר נתניה, שכתב אלי :אבישי שלום וברכה.
אכן הדברים נכונים, ומקורם בספר "מאיר עיני ישראל" בכרך ג' או ד' ע"פ דברים שאני אישית מסרתי לעורך.
גמר חתימה טובה
עמיהוד לוין
* * * * * *
בברכת מועדים לשמחה !
אבישי
תגובות קוראים:
א.
שכני ורעי חנוך גוטליב :
כרגיל נהניתי ועשית שמחה לשמחת החג.
ולענין עצמו – ודאי טובה ראיה כתובה משמועה ואע"פ שיתכן וכך אמר החפץ חיים לתלמידו הרי מסתבר שזה היה לפני תרפ"ב (שנת המכתב) דהרי הרב לוין למד בראדין ואח"כ (כך נראה לי) במיר וקיבל המלצת הרב גרודזינסקי עם עלייתו לארץ בתרצ"ו. ואם לא נאמר קמא קמא בטיל לפחות נאמר שהטעם שכתב החפץ חיים במכתב הוא עיקר (שהרי כתיבת המ"ב נמשכה כעשרים ושלש שנים תרמ"ד – תרס"ז)
ב.
ר' יעקב אפשטיין, מחבר סדרת הספרים "חבל נחלתו", הכוללים ברורי הלכה אקטואלים :
אישי שלום!
בקונטרס תולדות הח"ח שכתב בנו הוא כותב שיש סתירות בין הכרכים של המשנה ברורה מפני שכתבום כותבים שונים בניו וחתניו של הח"ח.
כמו"כ על הפסוק שפתחת בו דנתי בהקדמה לכרך ט דילי. כ"ט ומועדים לשמחה יעקב אפשטיין
ג.
ר' משה מימון (מלייקווד) :
הרב אבישי יקירי
מהנה מאד.
נדמה לי כי גם הרמ"מ ישר כתב משהו בזה בביוגרפיה שלו על הח"ח.
עוד שמועה פורחת שמעתי שאמר פעם הח"ח שהוא מזניח חלק יו"ד בשביל הרבנים. וזאת אומרת שהמ"ב נועדה להיות לעזר לבעה"ב שאין עתותם בידם ללמוד הכל וחשש הח"ח שלא יקפח חלקם של הרבנים אם יעשה כזה בחיו"ד.
אם אמת אם לא אינני יודע אבל אציין כי רעיון דומה השמיע בשעתו הגר"מ פיינשטיין. הדברים נמסרו ב'מסורת משה' שי"ל לאחרונה ומדובר במי שהביא לפניו ספר כעין משנה ברורה על הל' נדה להסכמתו והגיב כנ"ל. (ידידי רא"מ קאהן מלייקווד, ספרן מובהק, אמר לי כי הוא משער כי מדובר בס' 'גופי הלכות' שפעם נשא כותרת משנה 'משנה ברורה' ועקב כך עורר סערה בעולם הישיבות).
בברכה
משה
ד.
ר' יאיר זלצר:
שלום ר' אבישי יישר כח גדול על מאמריך המחכימים מאד.
אינני יודע איך זה מסתדר עם האמור אבל אני זוכר שראיתי פעם בגליון של עיתון משפחה רעיון עם הרב צוקרמן (שהיה מזקני תלמידי הח"ח ובאחרית ימיו רב קהילת 'פרושים' בגבעת שאול ירושלים, נפטר לפני כעשר שנים בגיל מופלג) ושם הוא סיפר שראה בעליית גגו של הח"ח טיוטה של משנה ברורה על יורה דעה ולשאלתו מדוע אין זה מתפרסם ענה הח"ח שהוא לא מפרסם זאת כי הוא לא חושב שיש בזה צורך לדור! (נדמה לי שהוא הביא את הסיפור כעדות לענוותנותו של הח"ח וגם למה היתה דעתו על שאר חיבורו לכאורה גם על הפחות נלמדים שבהם) .
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
אף שדברי הח"ח עצמו מוסמכים יותר, אפשר שהתבטא כך לתלמידו, שחרה לו על עזיבת העיון במקורות, ואולי תלה זאת בהשגחה שלא כתב גם על יו"ד. ואולי אף החל לכתוב כמו שאמר הרב צוקרמן, ולבסוף עזב המלאכה.
לענין שבנו וחתניו כתבו, א"ז נכון לגמרי, כי אמנם הם עזרוהו, אך הכל נכתב בעינא פקיחא שלו. ורק מעט מן הענינים עזרוהו.
אוסיף פה סיפור מעניין שנדפס בקובץ ע"י ישיבת הרב גרדנוביץ ברחובות, שנכתב ע"י הרב נתן זוכובסקי: כשהיה צעיר הוא התקשה במ"ב בהלכות ציצית ושאל את הגר"י הוטנר פשר דבר. ובתגובה לכך אמר לו הגר"י הוטנר, שכשהוא למד במ"ב התקשה באותה קושיא, ושלח לחפץ חיים את שאלתו, והוא השיבו שכעת לעת זקנותו קשה עליו לעיין, אבל כשחיבר את המ"ב כך הוא קבע. (כלומר שנהיר לו שלא היה חוזר בו).
המכתב הראשון של הח"ח לר"י נסים נדפס כבר בספרו יין הטוב.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1778&st=&pgnum=3
כדאי אולי להוסיף שבדורות האחרונים נכתבו כמה חיבורים על יו"ד במתכונת הדומה למשנה ברורה, כמו 'בדי השולחן. אולי כדאי גם להוסיף כמה מספריו של הרב חיים קנייבסקי, [כמו דרך אמונה ושקל הקודש] שנכתבו גם הם במתכונת המשנה ברורה.