לשון יווני במדרשים

 

"כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם  תורתך"

[מתוך תפילת "על הניסים" לחנוכה]

לשון יווני  במדרשים

 

מדרש תנחומא דפוס וילנה והורדנה תקצ"ג (1833)

 

מדרשי האגדה הקדומים נכתבו רובם בארץ ישראל. ראיה לדבר, היותם משופעים בביטויים מהלשון היוונית, שהיתה הלשון המדוברת  בארץ ישראל תחת שלטון  יוון ורומא.

מדרש תנחומא הוא אחד המדרשים הארצי-ישראלים על התורה. גם בו  משובצים מילים יווניות. בחרנו להביא דוגמא  מתוך דברי המדרש על פרשת השבוע.

כשיעקב אבינו שולח את בנימין עם יהודה למצרים הוא מתפלל עליו:

"וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי" (בראשית מג, יד).

בעקבות תפילת יעקב  מתפתח במדרש דיון על התפילה בכללה ומובאת דעה, שאין אדם רשאי להתפלל יותר משלוש תפילות ביום. לכאורה מדוע לא? וכי לא הלוואי שיתפלל אדם כל היום?

להסברת העניין מובא המעשה הבא:

"שאל אנטונינוס (קיסר רומא) את רבינו הקדוש מהו להתפלל בכל שעה?

אמר לו: אסור.

אמר לו: למה? א"ל שלא ינהג קלות ראש בגבורה. לא קבל ממנו.

מה עשה רבינו הקדוש השכים אצלו. אמר לו: קירי ברא!

לאחר שעה נכנס אצלו אמר לו: אמפורטור!

ולאחר שעה, אמר לו: שלום עליך המלך!

אמר לו: מה אתה מבזה במלכות?

אמר לו: ישמעו אזניך מה שפיך אומר, ומה אתה שאתה בשר ודם השואל בשלומך בכל שעה אתה אומר מבזה, מלך מלכי המלכים על אחת כמה וכמה שלא יהא אדם מטריחו בכל שעה!"

[מדרש תנחומא, פרשת מקץ סימן ט]

מהו קירי ברא ?

בספריית הרמב"ם מצויה כרך של מדרש תנחומא, עם הערות והגהות בכתב ידו של יהודה פריס-חורב*.

כפי שתראו בתחתית העמוד נכתב בהערה: "ופירושו בלשון יוני: שלום עליך אדוני !"

 

 

גם המילה אמפרטור באה מהלשון היוונית, ולכן תיקן המהדיר את הנוסח. הקיף בסוגריים את המילה המודפסת "אמפורטור" , וכתב בשול השמאלי את המילה "אמפרטור" (מנוקדת) .

השימוש ביוונית במדרשי התורה יש בו היפוך כוונת מלכות יוון הרשעה "להשכיחם תורתך" !

להעמקה ראו דברי "שפת אמת" לחנוכה המובאים כאן.

****************
* יהודה פריס-חורב, היה בעליה של חנות ספרים "חורב" בתל אביב. היה שקוד כל ימיו על עיוני ספרות ימי הביניים.  ההדיר את "זמירות ישראל" לר' ישראל נג'ארה  (תש"ו 1946) ואת "מנורת המאור" לרבי יצחק אבוהב, שיצא  לאור אחרי פטירתו בשנת תשי"ז (1957).

ספרייתו הגדולה  נתרמה לספריית הרמב"ם.

 

 

 

מנהגו של יהודה פריס-חורב היה לסמן הערות בכתב ידו בתוך ספריו, ורבים מהם מלאים בסימונים והגהות.

בספריית הרמב"ם מצוי עותק מרשים של מדרש תנחומא, דפוס וילנה והורדנה תקצ"ג (1833), עם שולים רחבים מאד, שעליו רשם  יהודה פריס-חורב הערות ומקבילות תוך השוואה מדוקדקת לדפוסים ראשונים ולמדרשים אחרים. צילום שער הספר מופיע בראש הרשימה. באחד משולי דפיו (בפרשת מקץ!) כתב בשנת תרצ"ט (1939)  שרצונו להוציא לאור בקרוב מהדורה מתוקנת של מדרש תנחומא, אך הוא לא זכה לכך.

 

נשמח להעמיד עותק זה לטובת הוצאה מדוקדקת (מדעית) של מדרש תנחומא.

חנוכה שמח !

אבישי

 

נ.ב. זאת למודעי, ברשותנו גם ספר ילקוט המכירי, שיהודה פריס-חורב  הגיה ועמל בו במטרה להוציאו לאור.

 

תגובות:

א.

אבישי היקר שלום רב,

בהערה שציינת של ד"ר פריס מתוך המדרש – הוא כותב "המנטובי קיצר" – כוונתו כמובן לדפוס מנטובה שבאיטליה.

"ונמצא לנכון בד"ו " – כוונתו כמובן לדפוס ונציה.

חנוכה שמח ויישר כוח,

ערן

ב.

יש גמרא בפרק שילוח הקן (חולין קלט:) שמדברת על שורות של יונים הרדסאיות כולם אומרות קירי קירי ואחת אמרה קירי בירי והוציאו אותה להורג.

להבנתי מדובר בביקורת מרומזת על שלטון הפחד של הורדוס, אנשים פחדו לבקר את השלטון.

אורי

ג. 

תודה. וראה בפרשגן בראשית  מה כב "חליפות" על יוונית באונקלוס.

הרב ד"ר רפאל בנימין פוזן

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת