שמות בני ישראל

וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה:  אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ.

לפרשת שמות

 

נאוה סמל, בספרה "חתונה אוסטרלית" (תל אביב, הוצאת עם עובד, תשס"ט 2009),  מספרת על נסיעתה לאוסטרליה למפגש מחודש עם בנה הבכור ועם בת זוגתו המקומית. בספר יש ניסיון כן להבין את הצעירים הישראלים, שיצאו 'לראות עולם'  ונשארו שם.  מעבר לתיאורים היפהפיים שבספר, מרחפת לה בחלל הספר השאלה: איך מחזירים את הבן האובד הביתה?

לצערי, מעטים בספר הטיעונים בעד השיבה הביתה. דווקא מפיה של הסבתא נשמעה אמירה ברורה:

"אמא שלי, ניצולת שואה, אינה מאושרת מהזיווג. כבר הכריזה לא אחת – משפט אלמותי: "האם ניצלתי מאושוויץ כדי שנינים שלי לא יהיו יהודים?"  (עמ' 17)

 

 

חשש דומה מצאתי אצל  רבי יעקב היבשר,  בספריו "בית יעקב" (קרקוב-מונקטש, תרע"ג-תרצ"ב 1932-1913).

המחבר היה יליד יאסי (רומניה) ורב בברלין (משנת תרע"ג ועד עליית הנאצים ימ"ש לשלטון).  חיבורו "בית יעקב" נכתב כהגנה על התלמוד, מפני אלו "הדוברים עתק…ולא יכירו קדושת התלמוד" (מתוך השער).

בהקדמתו לחלק השני מביע את דאגתו, שהדור הצעיר – נכדיו –  ישנו  את שמם ויתבוללו.

וכך כתב:

להקדים תרופה למכה,  הוסיף בחלק הראשון של "בית יעקב"  את  "תולדות אבותי נוחי עדן", ומפציר הוא בבנו:

"מי אשר רוח אפרתי נוססה בו,  יקר הוא בעיניו, אם יוכל להתחקות על שורשי צור חוצב מהם לדעת להתיילד למשפחתו…

 לבלתי להתרועע עם מתי און… גם בלי לטעת זמורות זר בכרמו לעשות באושים…"

 

שבת שלום

אבישי

נ.ב. בהקדמה לחלק שני של "בית יעקב" ישנו תיאור מעניין של שבץ מוחי  (ׂSchlaganfallׂ) שלקה בו המחבר ותהליך החלמתו.

לצפיה בתיאור ראו נא כאן.

—————————————————————————————

נ.ב. תגובות נא לשלוח לכתובת המצויינת למטה.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

מודעות פרסומת