שער ספר "אליה רבה". מהדורת זולצבך, תק"ץ (1830). מאוספי ספריית הרמב"ם
לשבת פרשת וארא – שבת מברכין חודש שבט.
תלמיד חכם אחד הפנה את תשומת לבי לרמז המופיע בספרים והמנבא לנו שנה עם מזג אויר קר ומושלג.
הרמז הוא במילה "ויגש", שהיא שם של פרשת שבוע הנקראת בתחילת החורף. המילה "ויגש" נדרשת בראשי תיבות כפולים: מימין לשמאל ומשמאל לימין.
כך הם הראשי תיבות:
ו' יהיה ג' שבט,
שלג גדול יהיה וקר.
כלומר, אם ראש חודש שבט יחול ביום רביעי, כפי שיקרה שבוע הבא, וביום ששי יהיה התאריך ג' בשבט. אזי צפוי בעולם (בארץ?) שלג וקור.
הרמז מופיע בספרו של ר' אליה שפירא, "אליה רבה", סימן תרפ"ה אות ד. הספר נדפס לראשונה בשנת תקי"ז (1757).
הפיסקה בספר "אליה רבה"
בדיקה אקראית שעשיתי בשנים גשומות ומושלגות לא העלתה ממצאים תואמים. לא כך היה בשנת תרע"ב (1912) – השנה בה נמדד בירושלים גובה שלג של קרוב למטר, ולא בשנת תשי"ב (1952) – השנה בה ירד שלג בתל אביב והיה קר מאד בכל הארץ.
התייחסות מעניינת מופיעה במהדורה החדשה של ספר הלבוש עם פירוש אליה רבה (ירושלים, הוצאת זכרון אהרן, תש"ס 2000). בהגהות לס' תרפ"ה מובא שכבר בדקו את אמיתות הסימן.
אף אם משמעותו המטאורולוגית של הרמז אינו ברור לנו ,נוכל להפיק לקח חשוב מעיון ברמז זה.
כך הוא הלשון:
מצאתי כתב לעולם כשחל ר"ח שבט ביום ד' אז הוא קר ושלג גדול באותו חורף והסי' הוא ויגש ר"ת יום ו' ג' שבט כי אז הוא כך בדוק ומנוסה והירא דבר ה' הניס וגו' (אייזק דרשן) .
הפסוק המובא בסוף הציטוט לקוח מפרשתנו. "הירא את דבר ה' מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים: ואשר לא שם לבו אל דבר ה' ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה". במכת הברד מסופר שכאשר בא משה רבינו התריע על המכה השביעית [!], לא האמינו לו חלק מהמצרים ולא אספו את מקניהם ורועיהם אל הבתים. למרות אזהרת משה לקו רבים.
אחרי שש מכות, מדוע היו כאלו שלא שמו לב לדבר ה' ?
שאלה זו נשאלה על ידי המפרשים. בספר קיצור אלשיך מדייק בלשון הפסוקים שאין כאן דבר והפוכו. לא נאמר "ואשר לא ירא" אלא "ואשר לא שם לבו". אין כאן צדיק מול רשע, מאמין מול כופר. אלו שלא אספו את מקניהם היו גם הם מ"היראים", ידעו שיגיע ברד אבל היו שאננים. אמרו עוד לא הגיע הזמן. יש לנו עוד כמה שעות מרעה…
אנחנו מכירים תקדימים היסטוריים בני זמננו על יהודים במקומות שונים, בבוא ימי פורענות ממתינים עוד ועוד, מתוך מחשבה שתמיד אפשר יהיה לצאת והימלט. לצערנו, לעיתים זה היה כבר מאוחר.
לירוא את דבר ה' משמעותו להיות נכונים ובזריזות ולא לעמוד מן הצד ולהמתין לרגע האחרון.
שבת שלום וחודש מבורך !
אבישי
נ.ב. תגובות נא לשלוח לכתובת המצויינת למטה.
——————————-
תגובות:
1.
הרב יודא הרשקוביץ
מעורכי גליון "עלים לתרופה", היוצא ע"י חסידי בעלז באנטוורפן ומופץ בכל העולם היהודי.
תודה רבה והצלחה מרובה!
בענין זה ראה בגליוננו – עמוד 2 – ובע"ה גם בגליון הבא.
בברכת יישר כוחכם וחילכם בכל פעליכם
יודא הרשקוביץ
לצפיה בגיליון ראה נא עלים לתרופה גליון פרשת וארא תשעה.
2.
ערן רביב הוסיף לי ידע מתוך ידיעותיו בחישובי הלוחות .
לידידי אבישי שלום רב,
בהתייחס לבלוג,
ר"ח שבט חל ביום ד' בשבוע בשנים שסימנן הכז (שנה פשוטה, שבה ראש השנה חל ביום ה', השנה כסדרה כלומר מרחשוון בן 29 ימים וכסלו בן 30 ימים ופסח בשבת).
לשם התרשמות החל משנת ת"ר ועד ת"ת – 37 פעמים, ובס"ה בשכיחות של כ- 18% מהשנים.
ובשנים הבאות בתשע"ח, תשפ"ט, ובתשצ"ב.
בברכה ערן
3.
הרב יהושע וידר, הוסיף מתורת הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל.
"הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ד' מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה – הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים:
וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר ד' – וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה:" (שמות ט, כ-כא)
———————————————-
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
אולי התחזית של ויג"ש ושלג לא מדבר על ירושלים דווקא אלא על מקום אחר – שמא בפראג מקומו של האלי' רבא. ויש לעיין
בגוף הרשימה הבאתי את עדותו של איש פראג, כפי שנדפס לאחרונה במהדורת הלבוש. ועדיין צ"ע אם זאת תחזית מזג אויר או עניין רוחני ואכמ"ל