בס"ד
על שמות מקומות תנ"כים בשימוש יום-יומי
לשבת "פרשת בא"
העיר "נא אמון", המוזכרת בשערי ספרים כמקום הדפסה מוכר וידוע, היא העיר אלכסנדריה במצרים.
מדוע כינו היהודים את אלכסנדריה בשם זה "נא -אמון"?
התשובה היא: השם לקוח מהמקורות, וליתר דיוק מהתנ"ך.
בהפטרת פרשתנו, פרשת בא, אנו קוראים:
"אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי פוֹקֵד אֶל אָמוֹן מִנֹּא, וְעַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם וְעַל אֱלֹהֶיהָ וְעַל מְלָכֶיהָ וְעַל פַּרְעֹה וְעַל הַבֹּטְחִים בּוֹ" (ספר ירמיהו, פרק מו).
גם בספר נחום מוזכרת עיר זאת שבמצרים:
"הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים מַיִם סָבִיב לָהּ אֲשֶׁר חֵיל יָם מִיָּם חוֹמָתָהּ". (ספר נחום, פרק ג)
בשני המקומות תרגם יונתן בן עוזיאל את שם המקום: אלכסנדריא.
(הזיהוי של נא אמון עם העיר אלכסנדריה אינו אפשרי. כבר האברבנאל מעיר : "היטיבי מנא אמון – הבוטחת בגבוריה עד שאין לה חומה, ובכל זאת החריבה נבוכדנצר בלכתו על נינוה, ואינה אלכסנדריא, שנבנתה צ' שנה אחרי מות נבוכדנצר, אלא עיר אחרת שאומנים בה מלכי מצרים". אמנם באנצ"מ בערך "נא אמון" מובאת דעתו של האגיפטולוג וילהלם שפיגלברג הקרובה לדרכו של התרגום. ראה נא כאן את הערך).
לפנינו תופעה מיוחדת: קריאת שם עברי – תנ"כי לעיר ידועה ומפורסמת.
ידועה דוגמא נוספת מעיר עתיקה, העיר חאלב בצפון סוריה, המכונה בפי היהודים: ארם צובה .
העיר נכבשה על ידי דוד במלחמתו עם בני עמון, כמתואר בהרחבה בספר שמואל.
וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת אֲרַם בֵּית רְחוֹב וְאֶת אֲרַם צוֹבָא עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי וְאֶת מֶלֶךְ מַעֲכָה אֶלֶף אִישׁ וְאִישׁ טוֹב שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ… (ספר שמואל ב, פרק י)
מעניין למצוא בכפיפה אחת את שתי הערים בכתובה ירושלמית משנת תרנ"ח (1898).
הכתובה סרוקה באוסף הכתובות המופלא באתר הספריה הלאומית.
בין התנאים המפורטים בגוף הכתובה מתחייב החתן "ולא יעבור מאר"ץ [=ארם צובא = חאלב] והלאה ולא מנ"א [=נא אמון = אלכסנדריה של מצרים] והלאה ולא בדרך ים כלל עד שיניח לה גז"כ [=גט זמן כשר]…".
שבת שלום
אבישי
נ. ב. תגובות תתקבלנה בברכה.
————————————–
מכתבי קוראים:
1. פרופ' עמיחי רדזינר.
תודה על הפוסט,
הנוסח של הכתובה שהבאת הוא נוסח ספרדי סטנדרטי, ולמרבה האירוניה (ואולי גם הבושה על כך שהפכו את הכתובה למסמך מגוחך בשל שמרנות מוגזמת. אם כבר, היה מקום ללמוד מהתנאי על כך שהיא צריכה להיות מסמך שמגן על האשה מעגינות, אבל לתנאים מודרניים שיעשו זאת יש התנגדות מוחלטת ואכמ"ל) הוא מופיע עד היום בכתובות ספרדיות שהרבנות בארץ מנפיקה (מצ"ב). כמובן שאפשר למצוא גם בחו"ל יהודים שנישאים עם כתובה ובה התנאי הלא רלוונטי הזה.
עמיחי
2. ד"ר אייל דוידסון.
אבישי יקר,
יישר כוח על בלוגיך המופלאים. בכל פעם יש לי עונג שבת, גם אם זה יוצא ביום חמישי.
א. תמיהתו של אברבנאל אף היא תמוהה. הכיצד נבנתה אלכסנדריה צ' שנה אחרי נבוכדנצר (המאה השישית לפסה"נ), אם היא נקראה ע"ש אלכסנדר מוקדון (המאה הרביעית לפסה"נ)?
ב. התופעה של "עברות" שם ערים מיוחדת אך לא ייחודית. בימי הביניים נקראה טריפולי דסוריה בשם "סינים" וקיסריה בשם "חצור". ויש דוגמאות נוספות. כך גם שמות ארצות – אשכנז, ספרד, מצרים, תוגרמה וכו'.
חזק וברוך,
איל
3. ד"ר מנחם פינקלשטיין.
תודה רבה.
הערה: נא-אמון היא כינוי למצרים בשירי מכות מצרים המפורסמים של נתן אלתרמן (1944), והשיר הפותח "בדרך נא-אמון".
מנחם פינקלשטיין
4. שמאי ברקו.
על נא אמון – עכשיו הבנתי לראשונה בחיי את השו"ע אבן העזר סו' סי' עה. יישר כח
שו"ע אבן העזר סי' עה סעיף ה:
יש מי שאומר, דהא דכופין לעלות לארץ ישראל, היינו בדאפשר בלא סכנה. הלכך, מסוף המערב עד נוא אמון אין כופין לעלות, ומנוא אמון ולמעלה כופין לעלות דרך יבשה, וגם דרך ים בימות החמה, אם אין שם לסטים.
—————————————————————
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
(אני חדש ולכן לא מכיר את הצד הטכני כראוי).
נשכח ממני לציין, שהתיאור בנבואת נחום על נוא אמון שבין היאורים, לא תיתכן על מצרים העליונה.
כך שמלבד שיונתן תרגם את נוא אמון כאלכסנדריה, ישנה הוכחה לכך מהמקרא.
מדוע הוחלט אצל האברבאנאל שאלכסנדריה היא עיר חדשה (כמו גם במחקר המודרני), ומדוע לא מסתבר שהיתה עיר כבר לפני אלכס.מוקדון?
אינני מכיר חומר המדבר על חפירות שיטתיות באלכס. המראים על שכבה ראשונה רק בימי אלכס. זאת ועוד יתכן שהעיר העתיקה היתה בסמוך לעיר החדשה שנוסדה על ידו. וגם על כך אינני מכיר חומרים כתובים.
מצטרף לדעתו של שמאי ברקו, ועל הפנייתו לויק. השנים החסרות.
וכן לדעתו של גבי"ר.
ההגיון אומר שמלכות שהגיעה לשלטון בכיפה, קדם לה שלטון מבוסס בארצה.
כך שאין כל סתירה בין המחקר המודרני לתיעוד חז"ל את 'פרס' כשולטת בכיפה.
המשך התגובה הקודמת – תעלומה לא פחותה מזו אופפת את מקור השימוש בשם "צרפת , " אשר 7 גם הוא מופיע בתנ"ך ובמקורות קדומים אחרים . מה שברור הוא , שקיימת זהות בין "צרפת" שבפי היהודים בימי הביניים הקדומים ל"פרנציא , " שהייתה באותה עת לא יותר ממחוז איל דה פראנס או 8 הדומנה המלכותית . רק מאוחר יותר הורחב השימוש בכינוי "צרפת" אל כל המחוזות שמצפון ללואר , ולבסוף התפשט גם אל שאר חבלי גאליה ( בתחומי צרפת המודרנית , לערך . ( במאות ה 11 12 מכונים חכמים אחדים , כגון רש"י ורבנו תמ , בשם "צרפתים , " ובספרות יהודית של ספרד , פרובנס ואיטליה – כמו גם בזו של צפון מערב אירופה – קיבל השימוש בשם זה תאוצה רבה . וכך , ארץ צרפת ( כמוה כ"תאומתה" אשכנז , ( שלא ברור מדוע דווקא אותה בחרו אבותינו לכנות בשם זה , זכתה ( שלא כמו שכנתה ממזרח ) להיקרא כך בפינו עד עצם היום הזה . חבל ארץ אחר באירופה שמצפון לאלפים , אשר זכה אף הוא להיקרא בפי יהודי התקופה בשם תנ"כי , היה בוהמיה ( צ'כיה . ( היהודים בימי הביניים כינוה "כנען , " ללא ספק בשל היותה ארץ הסלאבים – מקור העבדים שבמאות ה 9 ער ה 11 התרחש בהם שיא המסחר , ר"כנען" מתקשרת בתודעתו של היהודי עם "עבד כנעני . " מן הראוי להוסיף שכינוי בוהמיה כ"ארץ כנען" היא קללת כנען ( בראשית ט , כה ) – "עבד עבדים יהיה לאחיו , " ועל כן ארצות העבדים הן ארצות כנען . המושג "אשכנז" טעון הבהרה . במובנו הצר , יוחד המושג "אשכנז" לגרמניה , ואולי אפילו למחוזות הריין בלבד . אך הקרבה בין כל יהודי צפונה ומערבה של אירופה , ובהמשך אף התמזגותם לעדה אחת , מחייבות אותנו לעתים לדבר על "אשכנז" כעל כל המכלול הגיאוגרפי הנ"ל . כדי למנוע בלבול נקבנו בשם "המרחב האשכנזי , " לגבי כל קהילות ישראל שבין הלואר והאלבה ולשלוחותיהן במזרח ( בוהמיה , פולין , הונגריה ) ובצפון מערב
מתוך: האשכנזים הראשונים : תולדות היהודים באירופה הצפונית מראשית התיישבותם עד פרעות תתנ"ו, מאת אשר פרישמן, רעננה 2008 עמוד 15:
נושא מעורר סקרנות הוא השמות שנתנו היהודים בימי ביניים לארצות מגוריהם . יש מקומות שנתכנו בשמות המקובלים על יושביהן הגויים ויש ש"הודבקו" להם שמות עבריים למהדרין . אחדים מהם ירשה השפה העברית המודרנית ואיש אינו מעלה על דעתו לשנותם . כך מוצאים אנו , זה בצד זה , את אנגלטירה , איטליא ופולין ואת צרפת , אשכנז , כנען , ספרד ותוגרמה . השמ ה"בעייתי" ביותר מכל השמות המופיעים בקבוצה האחרונה הוא השמ "אשכנז . " נכון אמנם שגרמניה " ) אשכנז" בפי יהודיה ) זכתה להיקרא בשמות שונים ומשונים בפי בני עמים שונים – הסלאבים , הצרפתים , האיטלקים ואף בפי הגרמנים עצמם – אך ההסבר שנתנו לשם לא היה קשה ושנוי במחלוקת ככינוי הזה , שכינוה אבותינו בימי הביניים . קשה לקבוע בדיוק את הזמן שבו נתייחד הכינוי "אשכנז" לגרמניה . ברור 3 ש"אשכנז" הנזכרת בתנ"ך איננה נמצאת באירופה . גם בתלמוד הבבלי כינוי זה אינו מיוחס לארץ אירופית . אולם דווקא אנשי המזרח , ובמיוחד גאוני בבל , יודעים כבר לזהות את "אשכנז" כגרמניה ומדברים על 4 " אשכנזים" כיהודים יושבי קהילות מערב אירופה . רש"י היה הראשון בין 5 יהודי המערב שהשתמש בכינוי זה . נראה , שבקרב יהודי דרום אירופה היה שגור השמ "אשכנז" כבר במאה ה . 10 ספר יוסיפון מאזכר שם זה , ובן תקופתו חסדאי אבן שפרוט מדבר במכתבו אל מלך הכוזרים על "מלך אשכנז" ( על פי ספר הכוזרי של ר' יהודה הלוי , שנכתב בראשית המאה ה . ( 12 מכל מקום , במאה ה 12 מתרחב השימוש בשם "אשכנז" במרחב האשכנזי ומחוצה לו . כך רד"ק , פרשן המקרא הגדול בן פרובנס , אינו מותיר ספק בזיהוי אשכנז עם גרמניה : "ארץ אלמנייא … שקורין ארץ 6 אשכנז . " ההיסטוריונים המודרנים מודים שתעלומה אופפת את מוצא הכינוי "אשכנז" וייחוסו דווקא לגרמניה , והוצעו תיאוריות אחדות בנידון זה . לאמיתו של דבר , הן הובאו בגדר השערות בלבד , ובמחילה מכבוד בעליהן , אין בהן כל בסיס מוצק . כך , למשל , יש מי שרואה קשר בין " אשכנז" וסקנדינביה Scandza ) או , ( Scandia ככינוי לאזור זה בתקופות הקדומות . "סקנדיה" זו היא ארץ מוצאם של חלק מן השבטים הגרמאניים , ואליבא ד'בעלי "התיאוריה , " ההסבר לזיהוי מקורו של השמ נעוץ באופן שכינו הערבים אשר פלשו לדרומה של אירופה במאה ה , 10 את חבלי הארץ שמצפון לאלפים . לא פחות תמוהה היא התיאוריה בדבר הקשר שבין "אשכנז" ל"סאכסים" ( או "סאכסונים , ( " השבט הגרמאני הגדול ביותר עד ימי הקארולינגים . נושא מעורר סקרנות הוא השמות שנתנו היהודים בימי ביניים לארצות מגוריהם . יש מקומות שנתכנו בשמות המקובלים על יושביהן הגויים ויש ש"הודבקו" להם שמות עבריים למהדרין . אחדים מהם ירשה השפה העברית המודרנית ואיש אינו מעלה על דעתו לשנותם . כך מוצאים אנו , זה בצד זה , את אנגלטירה , איטליא ופולין ואת צרפת , אשכנז , כנען , ספרד ותוגרמה . השמ ה"בעייתי" ביותר מכל השמות המופיעים בקבוצה האחרונה הוא השמ "אשכנז . " נכון אמנם שגרמניה " ) אשכנז" בפי יהודיה ) זכתה להיקרא בשמות שונים ומשונים בפי בני עמים שונים – הסלאבים , הצרפתים , האיטלקים ואף בפי הגרמנים עצמם – אך ההסבר שנתנו לשם לא היה קשה ושנוי במחלוקת ככינוי הזה , שכינוה אבותינו בימי הביניים . קשה לקבוע בדיוק את הזמן שבו נתייחד הכינוי "אשכנז" לגרמניה . ברור 3 ש"אשכנז" הנזכרת בתנ"ך איננה נמצאת באירופה . גם בתלמוד הבבלי כינוי זה אינו מיוחס לארץ אירופית . אולם דווקא אנשי המזרח , ובמיוחד גאוני בבל , יודעים כבר לזהות את "אשכנז" כגרמניה ומדברים על 4 " אשכנזים" כיהודים יושבי קהילות מערב אירופה . רש"י היה הראשון בין 5 יהודי המערב שהשתמש בכינוי זה . נראה , שבקרב יהודי דרום אירופה היה שגור השמ "אשכנז" כבר במאה ה . 10 ספר יוסיפון מאזכר שם זה , ובן תקופתו חסדאי אבן שפרוט מדבר במכתבו אל מלך הכוזרים על "מלך אשכנז" ( על פי ספר הכוזרי של ר' יהודה הלוי , שנכתב בראשית המאה ה . ( 12 מכל מקום , במאה ה 12 מתרחב השימוש בשם "אשכנז" במרחב האשכנזי ומחוצה לו . כך רד"ק , פרשן המקרא הגדול בן פרובנס , אינו מותיר ספק בזיהוי אשכנז עם גרמניה : "ארץ אלמנייא … שקורין ארץ 6 אשכנז . " ההיסטוריונים המודרנים מודים שתעלומה אופפת את מוצא הכינוי "אשכנז" וייחוסו דווקא לגרמניה , והוצעו תיאוריות אחדות בנידון זה . לאמיתו של דבר , הן הובאו בגדר השערות בלבד , ובמחילה מכבוד בעליהן , אין בהן כל בסיס מוצק . כך , למשל , יש מי שרואה קשר בין " אשכנז" וסקנדינביה Scandza ) או , ( Scandia ככינוי לאזור זה בתקופות הקדומות . "סקנדיה" זו היא ארץ מוצאם של חלק מן השבטים הגרמאניים , ואליבא ד'בעלי "התיאוריה , " ההסבר לזיהוי מקורו של השמ נעוץ באופן שכינו הערבים אשר פלשו לדרומה של אירופה במאה ה , 10 את חבלי הארץ שמצפון לאלפים . לא פחות תמוהה היא התיאוריה בדבר הקשר שבין "אשכנז" ל"סאכסים" ( או "סאכסונים , ( " השבט הגרמאני הגדול ביותר עד ימי הקארולינגים .
אכן, כפי שהוער לעיל, התק' הפרסית קצרה להפליא במסורת חז"ל: "מלכות פרס בפני הבית [=השני] ל"ד שנה" (סדר עולם).
האבראנאל, המציין שבין נבוכדנצר לאלכסנדר הפרידו תשעים שנה, מתבסס כנראה על הכרנולוגיה החזלי"ת לפיה התקופה הפרסית היתה קצרה בהרבה מהמקובל במחקר.
מרתק! תודה!