Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for פברואר, 2015

בע"ה

שבת פרשת "תצוה"

 בניית המשכן, כליו ובגדיו

 

כספרן אני פוגש ספרים רבים, ופה ושם אף מעלעל בתוכנם.

בבחינת "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה" (שיר השירים ד, ב) – אל תקרי ודיגלו אלא ו"דילוגו עלי אהבה".

בקיאות מדומה זו מביאה, לעיתים,  לצירוף רחוקים ולקישור בין הכתוב בספרים שונים.

בשבת זו המוקדשת לענייני משכן ומקדש, בחרתי להביא דוגמא אחת לפניכם.

 

ירושלים2

לפני שנה ומחצה הלך לעולמו תלמיד חכם מיוחד, ר' אברהם גניחובסקי זצ"ל. לאחר פטירתו יצאו ספרים וחוברות על הנהגותיו המיוחדות בין אדם לחברו* ובין אדם למקום.

הנה סיפור אחד מתוך ספר "ויאמר הנני", שכתב תלמידו שמואל בנימין שיפר (בני ברק תשע"ד 2014):

ירושלים1

כבסיס לסיפור עומדת ההלכה כי המתפלל צריך לכווין פניו לכיוון ירושלים, וליתר דיוק לכיוון בית קדש הקדשים. כך נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צד, א) וכך נהגו בכל בתי הכנסת בעולם היהודי.

ברור לכותב הסיפור, שדין זה מיוחד רק לתפילה. לעומתה בברכת ההבדלה, הנאמרת במוצאי שבת, אין צד  שיצדד עצמו המבדיל לכיוון ירושלים.

 

והנה  הזדמנה לי תמונה מתוך ספר "אביר המלכות", סיפור חייו של האדמו"ר ר' אברהם יעקב מסדיגורה. בתמונה האדמו"ר נראה מבדיל, ובכיתוב הנילווה צויין, שמנהגו היה לעמוד כשפניו לצד מזרח !

 

אביר3

מתוך ספר "אביר המלכות". מחבר: אריה בקנרוט. ירושלים תשס"ד 2004

 

לקוראי הנאמנים אני מפנה את השאלה : הישנם מקורות  המרחיבים את תכולת ההלכה –  שנאמרה לגבי תפילת העמידה – לתפילות או ברכות נוספות ?

שבת שלום

אבישי

* היה שותף לועדה הרוחנית של ארגון "מסילה לכלכלה נבונה". ראה על כך סרטון קצר.

————————————————————–

תגובות:

א.

יש"כ, סיפור דומה שמעתי על גדול אחר, שבשעת חופה הכלה לא הייתה מכוסה כראוי והוא הסתובב לברך את הברכות לכיוון ירושלים. אמנם בחופה יש מנהג אחר, והוא להעמיד את החתן והכלה לכיוון ירושלים.
תחילה סברתי שהגדול הוא הגרי"ד סולוביצ'יק, אך נזכרתי שהרב שכטר, ראש ישיבת YU, סיפר שהגרי"ד עמד בחופה כזו וביקש ברכון לברך את הברכות, ותלמידיו שאלוהו, והלוא הרב יודע בעל פה את הברכות, ומדוע פתאום התעקש לברך מברכון? סיפר להם הרב: הכלה הייתה חשופה וצריך שני כיסויים, ולכן עצמתי את עיני וצירפתי לכך את כיסוי הברכון, וכך יכולתי לברך.
שבת שלום
משה גרוס
ב.
ר' אלימלך צוויבל שלח אלי את המקורות הבאים:
1
 2
ג.

ר' אריה שטרן ציטט את המקור הבא:

ר' אברהם טען גם שהמנהג המקובל בזמנו במזרח שכל אחד ישב ופניו לרוח אחרת, הוא פסול לא רק בגלל ההלכה של סדר הישיבה שהוזכרה לעיל אלא גם מפני שההלכה של פנייה לכיוון ירושלים לא נפסקה רק בתפילת העמידה אלא גם בכל תחינה שהיא, גם כזו שאינה נאמרת בעמידה, והואיל וברכות קריאת שמע כוללות גם תחינות, כגון "והאר עינינו בתורתך", עליהן להאמר בפניה לכיוון ירושלים[1].


[1] ראב"ם, המספיק, מהדורת נסים דנה, עמ' 94 – 95.

לפי ר' אברהם פניה לירושלים היא בבקשה בלבד, מסתבר שבהבדלה אין צורך.

בברכה

אריה

ד.

תגובה לבלוג השבועי – 'לכוין פניו לקודש הקדשים'
שלום רב !
ב'שערי תשובה' בדין עניית ברכו (או"ח סי' נז) כתב: כתב בשלמי ציבור בשם מהרנ"ש ז"ל שלא להפך פניו ממזרח עד שיסיים לומר ברוך וכו'. וסימן לדבר 'מעולם לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי'.
ראיתי את תגובתו של משה גרוס עם סיפור הכלה בחופה ושני הכיסויים. כמדומני ששמע השומע וטעה, כי לא מצינו מעולם שני כיסויים מול ערוה, כמו"כ עצימת עיניים להרבה פוסקים אינה מועילה.
היה אפשר לפרש שרצה לכסות את פיו בברכון, ובגמ' בפרק 'מי שמתו' מוכח שכשמניח ידו על פיו אפשר לברך מול ערווה ( הפוסקים לא הביאו את הדבר להלכה, אבל הרוגוטשובער ציין אליה כפתרון הלכתי).
בכבוד רב
 ישראל גולדווסר
ה.

אבישי שלום!

א.      נדמה לי כי מת בקבורה משכיבים שרגליו לכיוון ירושלים – לא עיינתי בכך עתה.

ב.       בשכה"ג הל' נפילת אפים ב מובא שמהר"י ברונא היה נופל נפילת אפים כנגד ארון הקודש.

ג.      עי' במאמר השתחוואות כלפי מזרח  לרב דינר בקול התורה ס"ד תשס"ח.

ד.      עלי תמר ברכות פרק ד: במחזור ויטרי סימן תע"ה ברכת אירוסין מכוון פניו כלפי מזרח נגד צד ירושלים שכל תפלות שאנו מתפללים אנו מביטין אל היכל ה' כי כן מצינו בדניאל וכוין פתחין ליה בעליתא נגד ירושלים לבד משאר כל הברכות שאין אנו קפידין להביט שם לכך צריך לכוון כלפי מזרח בברכת חתנים עכ"ל.

ה.        ומחזור ויטרי זה מובא בכמה מקומות.

ו.       לקט יושר חלק א (אורח חיים) עמוד ח ענין ד: ובשעה שמשימ' על ראשו הפך פניו למזרח והוי מברך באהאמ"ה אקב"ו להתעטף בציצית

ז.      אבל ברמב"ם על המשנה מסכת ברכות פרק ד משנה ב: ושתי תפלות אלו חובה על כל מי שנכנס לבית המדרש ללמוד, הלא תראה שלא אמר בכניסתו מה היה אומר שמשמע שזה רק ספור מה שהיה אומר ר' נחוניה בן הקנה ותהיה הרשות בידינו, אלא אמר בכניסתו מה הוא אומר, ר"ל אם נכנס הנכנס לבית המדרש מה הוא צריך לומר. ויש לו להתפלל שתי תפלות אלו בין עומד בין יושב או איך שיהיה, ואינו מכוין פניו לרוח שמתפללין אליה, ואינו מברך, ואין בה השתחויה, וקראה תפלה כפי עיקר מובן המלה שכל בקשה נקראת תפלה.

ח.      בנענועי הלולב עי' תשובה שכתבתי בחבל נחלתו כרך יד סי' כג.

ט.        בהתפנות בשטח פתוח מקפידים על כיוון ההתפנות שלא יהיה מזרח מערב. (וכן לגבי שינה עם כל הדעות והמחלוקות).

י.    עי' שו"ת בצל החכמה ח"ג סי' סד  לענין קידוש לבנה.

יא.  ויש דעות לגבי חתונה אם המדובר על החו"כ או על המברך שפניו למזרח.

 

שבת שלום

יעקב אפשטיין

 

ו.

מספר מקורות ללא סדר:
ביסוד ושורש העבודה ובאוצר התפילות ועוד מובא לכוון פניו לכיוון מזרח בברכת הלבנה – גם היא במוצ"ש.
באהע"ז סי' סח מובא באחרונים שיש המעמידים חתן וכלה תחת החופה לכיוון מזרח.
במנהגי ר"י מדורא עמ' 46 שהמברך ברכות הנישואין יפנה למזרח.
במגן אברהם סי' רכג מובא שלפני ברכת הטוב והמטיב על בשורה טובה ישחה לכיוון מזרח, ושם באחרונים שכך הוא בכל ברכות השבח וההודאה.
וכן מובא במנהגי וורמיישא שהמוהל הופך פניו למזרח בעת הברכות.
במהרי"ל מובא להשתוות למזרח במודים אנחנו לך שבויברך דוד.
בלקט יושר מובא שפונה למזרח בברכת ציצית ובק"ש על מיטתו ובפסוקי ק"ש לא מטריח עצמו בכך.
בשו"ת נודע ביהודה תנינא או"ח יג מובא שקריאת התורה אינה צריכה להיות למזרח.

בברכת ארבעת המינים ובנענועים מובא לכוון למזרח. ביציאה מבית הכנסת מובא להשתחוות למזרח. י"א שאסור לאדם שיפנה או שיישן בין מזרח למערב.
וראה עוד עניינים אלו בשו"ת בצל החכמה ח"ג סי' ז וסי' סד, והביא שם ממחזור ויטרי שבברכות שאינן תפילות אין מכוונים לכיוון ירושלים. אכן לפי מחזור ויטרי ועוד מכוונים בקדיש בעת הקבורה למזרח.
וכן גם בפיה"מ לרמב"ם ברכות ט ד על הנכנס לכרך שמתפלל בכניסתו וביציאתו ולא לנוכח המקדש.
ולוואי ונזכה לכוון לבנו לפחות לשמים.
בברכה
אביגדור לוינגר

 

 

—————————————————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

"לתעלומה נקרא אור"

בע"ה

 

לשבת פרשת תרומה

434

תרומה איננה רק שאלה של כסף.

אנשים רבים תורמים מזמנם, מכישרונם  ומידיעותיהם ללא מטרת רווח.

על פרוייקט אחד מסוג זה ברצוני לספר לכם:

"לתעלומה נקרא אור", מבית היוצר של "איש ספר", מעורכי פורום אוצר החכמה.

בעיירה קטנה בליטא חי סנדלר פלאי בשם ר' משה מרקוביץ.  במשך שעות היום היה מטליא נעליים בחנותו ובשעות הלילה היה רושם מזיכרונו  רשימות על אישים תורניים וחיבוריהם.

לפי עדויות של אנשים שנפגשו עמו, הסנדלר היה איש פשוט, שלא ידע אפילו לכתוב בלשון הקודש ונעזר בבנו לשם כתיבת רשימותיו.

מקור התמונה: ספר קשת גבורים / אהרון בן-ציון שורין

מקור התמונה:
ספר קשת גבורים / אהרון בן-ציון שורין

רשימות אלו נדפסו בספר "שם הגדולים השלישי", שנדפס תחילה  בוילנה בשנת תר"ע (1910) ומהדורה שניה מתוקנת בקיידן בשנת תרצ"ב (1932).

הספר נדפס במתכונת ספר "שם הגדולים" הראשון, לרב חיים יוסף דוד אזולאי. לספר שני חלקים: מערכת גדולים ומערכת ספרים לפי סדר אלף-בית.

ברם, הספר הנדפס מכיל רשימות של מחצית האות אלף בלבד !

קיימים שני כתבי יד של הספר: אחד בספריה הלאומית והשני בספריית בר אילן. כתב היד של בר אילן מורחב יותר והוא נבחר כבסיס לפרוייקט.

כפי שראיתם בתמונה למעלה, מדובר בכתב יד צפוף וקשה לקריאה, המכיל פרטים רבים על אנשים וספרים.

הפרוייקט  לתעלומה נקרא אור מציע לנו להיות שותפים בהדרת הכתב יד.

כל מי שנדבה רוחו מעתיק עמוד אחד מהספר ומפענח את הכתוב בו.

 לאחר מכן מעלים הכותבים את העתקתם, והגולשים מעירים ומתקנים לפי צילום כתב היד.

בכתב היד ישנן  כשמונה מאות תמונות כפולות עמודים. עד כה נעשתה עבודה על כמאה וחמישים עמודים.

את התוצר הסופי (עד כה) ניתן לראות כאן.

הפרוייקט נפסק באמצע העבודה. בימים אלו כתב לי "איש ספר" שהוא רוצה להתניע מחדש את התהליך.

אתם מוזמנים להירתם לפרוייקט ייחודי זה  ולתרום מזמנכם לטובת הכלל.

לכניסה לתעלומה נקרא אור לחצו נא כאן.

 

שבת שלום

אבישי

————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

לשבת פרשת "משפטים"

כתב יושר

זכות הקניין היא אבן הבסיס עליה נשענים כל דיני ממונות  שבין אדם לחבירו.

ההלכה אינה מאשרת שימוש בספר של חברך ללא רשותו.

בעלי ספרים, שחששו שספריהם ילקחו ללא רשותם,  טרחו לרשום 'הערת אזהרה' בשערי ספריהם.

הערות אלו לבשו לעיתים צורה שירית והם מהווים סוגה ספרותית מיוחדת.

ידידי אלי שטרן, בבלוגו המצויין "נוטריקון", אוסף רישומי בעלות מיוחדים בשערי ספרים ישנים.

לאחרונה מצאתי בספר "כתב יושר", ורשה  1859, רישום בעלות מעניין. העברתי זאת לאלי שטרן לפענוח ולהשלמת אוספיו.

כתב יושר3א

 

לֹא לִמְכַחֵשׁ, גַּנָּב וּבַעַר

יוֹעִיל שְׁמִי אִם אֶכְתְּבֵהוּ בַּשַּׁעַר,

הֲלֹא יִגְדַּע מִנְעֲלֵי בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת

וּמַה, לִקְרוֹעַ הֶעָלֶה לֹא יֵדַע עַוָּל בּוֹשֶׁת?

רַק לְאִישׁ אֱמוּנִים אֲשֶׁר יִרְאַת ד' עָלָיו

אוֹלַי יִמְצְאוֹ וְלֹא יָדַע שֵׁם בְּעָלָיו,

לְמַעֲנוֹ וּלְמַעֲנִי אֶרְשׁוֹם שְׁמִי לְמַזְכֶּרֶת

לְמַעַן יֵדַע לְמִי הָשֵׁב הַמַּחְבֶּרֶת.

 

רישומי בעלות מעניינים נוספים תמצאו באתר בלוג "נוטריקון".

 

שבת שלום

אבישי

—————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

04

שער ספר מרכבת המשנה. אזמיר, תקט"ז (1755). מאוספי ספריית הרמב"ם

לשבת פרשת יתרו. מתן תורה.

 רוב לוחות הברית המופיעים באומנות יהודית, כגון בציורי שערי ספרים, עגולות בראשן.

האם הלוחות הברית היו מרובעים בכל צד או עגולים בראשם ?

שאלה זו נתונה במחלוקת  ולא באתי ללהכניס ראשי בין הרים גדולים.

חביבה עלי תשובתו המנומקת של הרב ישראל יעקב פישר זצ"ל, ראב"ד העדה החרדית בירושלים,  בספרו  "אבן ישראל".

לדעתו הלוחות היו עגולים. כהוכחה לדבריו מסתמך על המשנה בפרקי אבות שהלוחות הם מעשרה דברים שנבראו  ב"ערב שבת בין השמשות". כלומר הן קיימים כבר מששת ימי בראשית .

בתלמוד הירושלמי נקבע כי "אין מרובע מששת ימי בראשית". כלומר בכל הטבע  הבראשיתי אין בנמצא צורה חתוכה כרבוע. להבדיל ממעשה ידי אדם, החותך  בכלים חדים ויוצר צורות רבועיות שונות.

הלוחות שייכיםל"מעשה בראשית", משום כך, סובר הרב פישר, הן אינן מרובעיםאלא עגולים.

דברי התלמוד הירושלמי נאמרו בהקשר להלכה המופיעה במשנה. "אלו הם נדרי הבאי (= גוזמא): [האומר] אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד" (מסכת נדרים פרק ג).

נחש וקורת בית הבד  אלו שני הפכים.

הנחש מבטא בצורה הטובה ביותר את הלולאות שבטבע, הנחש מתקדם בעקלתון.

קורת בית הבד, מעשה ידי אדם, היא הביטוי של הקו הישר, ההולך מצד אל צד.

גם ברוחניות יש לנו ביטויים דומים. על  "רז היושר והעיגולים" כתב  בהרחבה הרב קוק זצ"ל בספרו אורות הקודש חלק שלישי.

שבת שלום

אבישי

 

03

שער חומש במדבר. פרנקפורט דאודר, תק"ו (1746). מאוספי ספריית הרמבם

 

 

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: