בע"ה
שבת פרשת "תצוה"
בניית המשכן, כליו ובגדיו
כספרן אני פוגש ספרים רבים, ופה ושם אף מעלעל בתוכנם.
בבחינת "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה" (שיר השירים ד, ב) – אל תקרי ודיגלו אלא ו"דילוגו עלי אהבה".
בקיאות מדומה זו מביאה, לעיתים, לצירוף רחוקים ולקישור בין הכתוב בספרים שונים.
בשבת זו המוקדשת לענייני משכן ומקדש, בחרתי להביא דוגמא אחת לפניכם.
לפני שנה ומחצה הלך לעולמו תלמיד חכם מיוחד, ר' אברהם גניחובסקי זצ"ל. לאחר פטירתו יצאו ספרים וחוברות על הנהגותיו המיוחדות בין אדם לחברו* ובין אדם למקום.
הנה סיפור אחד מתוך ספר "ויאמר הנני", שכתב תלמידו שמואל בנימין שיפר (בני ברק תשע"ד 2014):
כבסיס לסיפור עומדת ההלכה כי המתפלל צריך לכווין פניו לכיוון ירושלים, וליתר דיוק לכיוון בית קדש הקדשים. כך נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צד, א) וכך נהגו בכל בתי הכנסת בעולם היהודי.
ברור לכותב הסיפור, שדין זה מיוחד רק לתפילה. לעומתה בברכת ההבדלה, הנאמרת במוצאי שבת, אין צד שיצדד עצמו המבדיל לכיוון ירושלים.
והנה הזדמנה לי תמונה מתוך ספר "אביר המלכות", סיפור חייו של האדמו"ר ר' אברהם יעקב מסדיגורה. בתמונה האדמו"ר נראה מבדיל, ובכיתוב הנילווה צויין, שמנהגו היה לעמוד כשפניו לצד מזרח !
לקוראי הנאמנים אני מפנה את השאלה : הישנם מקורות המרחיבים את תכולת ההלכה – שנאמרה לגבי תפילת העמידה – לתפילות או ברכות נוספות ?
שבת שלום
אבישי
* היה שותף לועדה הרוחנית של ארגון "מסילה לכלכלה נבונה". ראה על כך סרטון קצר.
————————————————————–
תגובות:
א.
ר' אריה שטרן ציטט את המקור הבא:
ר' אברהם טען גם שהמנהג המקובל בזמנו במזרח שכל אחד ישב ופניו לרוח אחרת, הוא פסול לא רק בגלל ההלכה של סדר הישיבה שהוזכרה לעיל אלא גם מפני שההלכה של פנייה לכיוון ירושלים לא נפסקה רק בתפילת העמידה אלא גם בכל תחינה שהיא, גם כזו שאינה נאמרת בעמידה, והואיל וברכות קריאת שמע כוללות גם תחינות, כגון "והאר עינינו בתורתך", עליהן להאמר בפניה לכיוון ירושלים[1].
[1] ראב"ם, המספיק, מהדורת נסים דנה, עמ' 94 – 95.
לפי ר' אברהם פניה לירושלים היא בבקשה בלבד, מסתבר שבהבדלה אין צורך.
בברכה
אריה
ד.
אבישי שלום!
א. נדמה לי כי מת בקבורה משכיבים שרגליו לכיוון ירושלים – לא עיינתי בכך עתה.
ב. בשכה"ג הל' נפילת אפים ב מובא שמהר"י ברונא היה נופל נפילת אפים כנגד ארון הקודש.
ג. עי' במאמר השתחוואות כלפי מזרח לרב דינר בקול התורה ס"ד תשס"ח.
ד. עלי תמר ברכות פרק ד: במחזור ויטרי סימן תע"ה ברכת אירוסין מכוון פניו כלפי מזרח נגד צד ירושלים שכל תפלות שאנו מתפללים אנו מביטין אל היכל ה' כי כן מצינו בדניאל וכוין פתחין ליה בעליתא נגד ירושלים לבד משאר כל הברכות שאין אנו קפידין להביט שם לכך צריך לכוון כלפי מזרח בברכת חתנים עכ"ל.
ה. ומחזור ויטרי זה מובא בכמה מקומות.
ו. לקט יושר חלק א (אורח חיים) עמוד ח ענין ד: ובשעה שמשימ' על ראשו הפך פניו למזרח והוי מברך באהאמ"ה אקב"ו להתעטף בציצית
ז. אבל ברמב"ם על המשנה מסכת ברכות פרק ד משנה ב: ושתי תפלות אלו חובה על כל מי שנכנס לבית המדרש ללמוד, הלא תראה שלא אמר בכניסתו מה היה אומר שמשמע שזה רק ספור מה שהיה אומר ר' נחוניה בן הקנה ותהיה הרשות בידינו, אלא אמר בכניסתו מה הוא אומר, ר"ל אם נכנס הנכנס לבית המדרש מה הוא צריך לומר. ויש לו להתפלל שתי תפלות אלו בין עומד בין יושב או איך שיהיה, ואינו מכוין פניו לרוח שמתפללין אליה, ואינו מברך, ואין בה השתחויה, וקראה תפלה כפי עיקר מובן המלה שכל בקשה נקראת תפלה.
ח. בנענועי הלולב עי' תשובה שכתבתי בחבל נחלתו כרך יד סי' כג.
ט. בהתפנות בשטח פתוח מקפידים על כיוון ההתפנות שלא יהיה מזרח מערב. (וכן לגבי שינה עם כל הדעות והמחלוקות).
י. עי' שו"ת בצל החכמה ח"ג סי' סד לענין קידוש לבנה.
יא. ויש דעות לגבי חתונה אם המדובר על החו"כ או על המברך שפניו למזרח.
שבת שלום
יעקב אפשטיין
ו.
—————————————————————————
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
כמדומני יש העומדים פני מזרח בברכת לבנה.
תודה. בהמשך לדבריך אוסיף שאצל אחד מרבותי, בישיבת מרכז הרב, ראיתי שצידד כלפי מזרח בעת תפילת עלינו לשבח, שבסוף קידוש לבנה, כנראה משום "ואנחנו כורעים ומשתחווים" הנאמר בה.
אבישי.