על כבוד בין רבנים
(רשימה לפרשת קורח)
חכם באשי היה הרב הראשי של הקהילה היהודית ונציגה כלפי השלטונות בתקופת האימפריה העותמאנית. בירושלים כהנו במשרה רמה זו רבנים מפורסמים.
בעותק של ספר שאלות ותשובות ימי יוסף (חלק ראשון. ירושלים תרע"ג 1913) מצאתי דף בודד, שכותרתו "מודעה גלויה". דף זה אינו חלק מהספר אלא צורף בנפרד.
המחבר, הרב יוסף ידיד, מתנצל על אוסף של טעויות בספרו הנ"ל. בפיסקה השניה (המסומנת בצילום) הוא "מתפתל" כדי להסביר ביטוי של זלזול על החכם באשי: "שהוא אינו אלא רב הממונה מצד המלכות ואינו רב בתורה".
באיזה חכם באשי מדובר ?
כנראה, אינו רבי יעקב שאול אלישר, ה"ישא ברכה", רב רבנן, שהיה חכם באשי עד פטירתו בשנת תרס"ו (1906), שהרי הוא מוזכר בפסקה הראשונה לשבח.
האם הוא הראשון לציון, רבי יעקב מאיר , שכיהן תקופה קצרה כחכם באשי?
להרחבה ראו נא: שרעבי, רחל. המאבק על הרבנות הספרדית ונושאי המשרה, תרס"ו-תרע"ד (1906-1914). קתדרה גליון 37.
יהי רצון שיהיו רבותינו לנו למופת בכבוד הדדי, ונלמד מהם לכבד איש את רעהו.
שבת שלום
אבישי
———————–
*** התשובה, בה מופיע הביטוי הנ"ל, היא בחלק חושן משפט סימן א. במוקד הסכסוך עמדה שאלת תוקפו של שטר הקדש חתום על ידי שני עדים, בקיום החכם באשי.
בתוך תשובה ארוכה העלה הרב יוסף ידיד אפשרות שלחכם באשי מעמד של בית דין (למרות שהוא יחידי), כהוראת הרמ"א על רב התופס ישיבה. אך הוא דוחה זאת בטענה, שאין לחכם באשי מעמד תורני מובהק.
וזה לשונו:
אע"ג דרמ"א כתב, דיש שנהגו שהרב התופס ישיבה מקיים ביחידי, ומנהג כזה מבטל הלכה יעו"ש … לא כתב הרמ"א, דמהני מנהג בזה אלא ברב שתופס ישיבה והוא יחיד מומחה, וכמו שסיים הטעם שם דיחיד מומחה במקום שלשה הדיוטות, אבל בנ"ד שהוא אינו אלא רב הממונה מצד המלכות ואינו רב בתורה, מהיכא תיתי שיועיל שלו והיא באחד. (דף מד עמודה ב).
———————————-
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
עם הספר 
בספר אביר הרועים חלק שני, מובא הצילום הנ"ל, ושם הרב יעקב ששון מבאר שכוונת רבבי יוסף ידיד היא לרב חיים נחום אפנדי. ושם מצולמת התייחסות מהרב עובדיה לכך.
דיון על דף זה ישנו בספרו של ר' יעקב ששון 'אביר הרועים', ושם גם על דרישה להתנצלות דומה מהרב עובדיה יוסף. דברי הרב יוסף ידיד הלוי על רבינו הגדול מרן הראי"ה הם בספרו שו"ת שארית יוסף ח"ד עמ' תלב' ואילך, מובאים כאן http://yoel-ab.com/katava.asp?id=175. תגובת מרן הרב עובדיה יוסף עליהם כאן http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=698337
לפני זמן מה קראתי על הפרשה בהרחבה בספרו של ר' יעקב ששון, נכדו של הרב עובדיה יוסף 'אביר הרועים'. איני זוכר היכן בספר זה מופיע ואינו כעת אצלי, מכל מקום שם ישנן עדויות כנראה מכלי ראשון בתוספת סיפור על דרישה דומה להתנצלות שהופנתה כלפי הרב עובדיה. גם על התבטאויותיו של ר"י ידיד הלוי [שאינן שמועות בעלמא אלא נדפסו בספריו, גם הם אינם כעת תח"י] על רבנו הראי"ה, ישנו ברשת סרטון [ניתן למצאו באמצעות מילות חיפוש מתאימות] שבו נשאל עליהם הרב עובדיה יוסף והשיב בשבחים גדולים על הראי"ה ואמר שאין צורך לקבל כל אמירה של ר"י ידיד הלוי.
למגיב שעלי:
כנראה לא עיינת היטב בצילום שהעלה ר' אבישי. יש שם שתי פסקאות שונות, הראשונה בקשר להגאון רב אלישר זצ"ל, אותו הוא מזכיר בשבח גדול ומכיר ב"גודל ערכו הרב", ורק מתנצל על שהשיג שלא בדרך כבוד על פסק שלו. הפסקה השניה מתייחסת לאיש אחר, אותו הוא מכנה ח' באשי, ונראה בבירור שאינו מעריך אותו, ורק שינה את לשםונו שם (כנראה מתוך אילוץ). בודאי השערת ר' אבישי מסתברת, שככל הנראה כוונתו להרב יעקב מאיר וד"ל.
לענ"ד, הביטוי שהוא "מבקש מחילה מעצמותיו הקדושים", משמעותו, שנשוא המחילה כבר אינו בחיים, ולכן קשה לקבל שכוונתו לר' יעקב מאיר שעדיין היה בין החיים בשנת תרע"ג (רי"מ נפטר בשנת תרצ"ט).
מה שמקשה על ההשערה שכונותו לה"ישא ברכה", שהרי הוא מוזכר בפסקה הראשונה לשבח. הרי שוברו בצידו, הודאת דעל דין, שכתב "ולא נהגתי כנימוס וכשורה לדבר בכבוד גדול לפי גודל ערכו הרב".
לכן אין מן הנמנע שכונותו באמת לה"ישא ברכה", וזה מסביר התנצלותו "ולא נהגתי כנימוס וכשורה לדבר בכבוד גדול לפי גודל ערכו הרב".
אבל האמת יורה דרכו, שכנראה שר' יוסף ידיד מעולם לא התתכוין להסחף בהשמצה אישית, וכל כונתו היתה רק להעמיד באופן אובייקטיבי, ההלכה הצרופה של מעמדו ההלכתי של "חכם באשי".
אלא שכנראה העירו לו על כך שיש שרואים בזה משום עלבון מסויים ל"הישא ברכה", ולכן התנצל על כך בפומבי, מה עוד, שטוען כותב שחלה השמטה בתוך דבריו, ולפי זה אין כל כך מקום להתנצל כלל.
וכל הדן חברו לכף זכות דנין אותו לזכות (עי' שבת קכז, ב).
כידוע היו לרב יוסף ידיד הלוי דברים קשים לומר גם על הראי"ה, מתברר כי הוא לא היה בגדר חושך שבטו.