מדוע לא נדפס הש"ס הארץ-ישראלי השלם?

 

לשבת פרשת עקב

פרוספקט הדפסת הש"ס: כריכה חיצונית.

אני חובב פרוספקטים.

ישנם שני סוגי פרוספקטים. אלו שמלווים את הוצאת הספר  ואלו שקדמו להוצאת הספר.

אני מכוון לפרוספקטים מהסוג השני. אלו שנכתבו בעוד הרעיון היה באיבו,  טרם קרם עור וגידים.

עד לשלב  הביצוע יעבור הרעיון שינויים, מוטת כנפיו תקוצץ וייתכן שהפרוייקט אף  יתרסק על קרקע המציאות וישאיר אחריו רק אודים עשנים. לזיכרון יעמדו לנו רק דפי  הפרוספקט, שיעידו על החזון הגדול, שהיה ולא נשלם.

אחד הפרוספקטים היפים נדפס בשנים הראשונות להקמת  מדינת ישראל. הוא מתאר את התכנית להוצאה חדשה ומושלמת של הש"ס: הש"ס הארצי ישראלי השלם . תוכנית שהושקעה בה מחשבה רבה ואלפי שעות עבודת צוות גדול של תלמידי חכמים.

לסבר את האוזן על כמות העבודה, להלן נתונים שליקטתי מתוך הפרוספקט על כמות הכרטיסיות שנאספו :

300,000 כרטיסיות של בירור נוסחאות מכתבי יד וספרי הגאונים והראשונים.

400,000 כרטיסיות של מסורת התלמוד ( ציון מאמרים מקבילים).

ובנוסף לכך נכתבו כרטיסיות בתחומים אחרים. בסך הכל למעלה ממיליון כרטיסיות !!!

מה עלה בגורל העבודה ?

שאלתי את חברי הספרן ר' דודי ארונובסקי, איש "יד הרב הרצוג".

שלום דודי.

מבקש את עזרתך. 

אני מכין רשימה על הש"ס הארץ-ישראלי השלם, שעמלו עליו עשרות תלמידי חכמים בירושלים בשנות תש"ג-תש"ח , בניפוי גרסותיו וכו'. ויצא הכרוז כי מסכתות ראשונות ירדו לדפוס בקרוב… 

לא מצאתי שבפועל נדפסה  ולו מסכת אחת…

האם ישנו קשר כלשהוא למהדורת התלמוד הבבלי  (עם "דקדוקי סופרים")  של מכון התלמוד השלם – יד הרב הרצוג?

ידוע לך משהו על כך?

תודה.

דבריו המאלפים מובאים כאן במילואם:

אבישי, שלום

אכן צוות גדול בראשות הרב מרדכי ליב זק"ש חתנו של הגרי"מ חרל"פ עבד בין השנים תש"ג-תשכ"ג על הוצאת מסכת ברכות ושבת.

במובנים רבים היה זה רעיון  שבדיעבד התברר כרעיון שהקדים את זמנו בכארבעים שנה, ומיושם כיום בדרך כזו או אחרת בהוצאות החדשות של הש"ס.

היה בש"ס זה סדר חדש ומוגה, עם שינויי נוסחאות לתלמוד ולרש"י. עם מדור עין משפט השלם  (לכל ספרות חז"ל), מדור ילקוט מפרשים המביא סכום של דברי הראשונים על הסוגיא (בסגנון אוצר מפרשי התלמוד) ועוד.

לאחר כעשר שנות עבודה התברר שישנם כת"י נוספים וקטעי גניזה שלא היו ברשותנו ולכן העבודה הופסקה עד שהם יושגו ויוטמעו בעבודה.

בערך בשנת תשכ"ו העבודה חודשה שוב על ידי צוות חדש בראשות הרבנים: ניסן זק"ש (בנו של הגרמ"ל זק"ש) ויבל"א הרב אפרים רוטמן. שבמידה מרובה התחילו את העבודה מחדש.

הצוות הנ"ל עבד כמה שנים, באמצע העבודה נודע לרב הוטנר שפרופ' אפרים אורבך רוצה להוציא משניות זרעים עם שינויי נוסחאות. הוא גייס מיד את הצוות הנ"ל ע"מ שחלילה הפרופ' לא יקדים אותנו ו"יגזול" ממנו את מה שחשב  כפרויקט חיים שלו. במקביל עסקו חלק מהצוות גם בהכנת כרך "דקדוקי סופרים" על כתובות.

בשנת תשל"ב יצאו לאור "דקדוקי סופרים" משניות זרעים א, וכתובות א. ואז חזר כל הצוות לעבוד על מסכת ברכות ואכן בשנת תשל"ג היה מוכן בדפוס כרך ראשון של הש"ס הישראלי השלם על כמחצית  מסכת ברכות.

אולם כאשר אותיות הדפוס היו כבר מוכנות (מדובר בשנת תשל"ג…) פרצה שרפה בבית הדפוס וכילתה את כל העבודה.

הדבר גרם ליאוש ורפיון גדול, ואף שניתן היה לשחזר את העבודה מהניירות, ההפסד הכספי וההשקעה שירדה לטמיון, גרמו לרב הוטנר להחליט להתרכז בהוצאת ה"דקדוקי סופרים" השלם לסדר נשים, וחלק מן המדורים שהיו אמורים להופיע בש"ס הישראלי השלם  הופיעו ב"דקדוקי סופרים" במקום. [מסורת הש"ס השלם כבר הופיעה במסכת כתובות, וציונים לראשונים החל ממסכת סוטה]

עוד לפני השרפה הגדולה, כאשר הרב צבי יהודה ראה שהעבודה על הש"ס הישראלי השלם תיקח נצח. הוא דרש וקיבל חזרה את מחברות ההלכה ברורה של הרב זצ"ל. ובשנת תש"ל הוקם מכון הלכה ברורה, שמוציא את ההלכה ברורה של הרב עם בירור הלכה, שגם הם היו אמורים לצאת בש"ס הישראלי השלם.

אני חושב שזו דוגמה מצוינת ועצובה ל"תפסת מרובה לא תפסת", אך מאידך ייתכן שהרעיונות של הרב הטנר חלחלו בדרכים כאלו ואחרות, והם אלו שעמדו בין השאר במדורים הנוספים היום לשסי"ם עוז והדר, וגשל, וילנא החדש ועוד.

————————————

פרוייקטים שכאלו, שלא הבשילו לידי גמר, יש בהם הרגשה של החמצת השעה.

אולי דומה במשהו להרגשה של משה רבינו ע"ה.  כל ימיו שאף אל הארץ המובטחת, ותיאר אותה בפרשתנו בתיאורים מיוחדים  (ארץ אשר לא תחסר כל בה…, ארץ אשר ד' אלוקיך דורש אותה …), אך לא זכה לבוא בשעריה.

שבת שלום

אבישי

 

נ.ב. החידה משבוע שעבר על מחבר גבול בנימן לא נפתרה, עדיין.

————————–

תגובות שהתקבלו בתיבת הדואר של ספריית הרמב"ם:

1.

כרגיל מעניין ומרתק.

כמה איזכורים מעניינים שהצלחתי לדלות בקציר הזמן הדוחק –

התוכנית – פרדס שנה י"ט חוברת ה' – אב תש"ה (ועמוד שאחריו) – תיאור יפה של עבודת המפעל ומטרתו, העיכובים שנבעו מהמלחמה וחידוש העבודה. בין השאר – "נוסף לפירושים התרשים ישוכלל הש״ס הא״י השלם בכמה מכשירי־עזר טכניים, שחשי­בותם מרובה מאד ללומד…. וכן מטפלים בזה שהאותיות תוכלנה להבליט במקומות המתאימים, התחלת ענין או את דברי המשנה או ברייתא, באופן שהלומד יוכל להבחין מיד בין מאמרי תנאים לדברי אמוראים (בלי שום שינוי בצורת הדף המסורתית)"

בפרדס שנה כ"ב חוברת ח' – אייר תש"ח  – דו"ח התקדמות של הרב בר אילן בביקורו באמריקה –  "עומדות המסכתות הרא­שונות להמסר לדפוס בירחים הקרובים ביותר"

ובנוסף "נוסח ההחלטות שנתקבלו ביום י״ט אדר ב׳ תש״ח בישיבת ועד ההנהלה של אגודת הרבנים הארצות הברית וקנדה בקשר להוצאת הש״ס" ובתוכם שם – " 2. אגוה״ר רואה במפעל הש״ס הא״י השלם את אחד האותות המבשרים להתחדשותה של תורת ארץ ישראל, והתקדמותה ליצירת מפעלים תורניים כבירים שערכם מרובה לדורות. 3. אגוה״ר מרימה על נס את דבר המשכת עבודת העריכה והסדור של ההוספות התורניות לש״ס אף בשעת־מלחמה זו בא״י, ורואה בזה הד של מסירת־הנפש הגדולה של חכמי התורה שבירושלים להחזיק את נר התורה בכל עת ובכל זמן ואף בשעת סכנה, כי הם חיינו ואורך ימינו." – כמה נשגבים הדברים לשעתם.

בפרדס שנה כ"ג חוברת ב' – חשוון תש"ט  – מאורע תורני-היסתורי ממדרגה ראשונה! …. מתחיל להופיע בקרוב…  לאחר חמש שנות עבודת הכנה ועריכה של 50 למדנים וחכמים בירושלים,  בנשיאותו של הרב מאיר ברלין ובראשותם של הרב הראשי הגרי״א הלוי הרצוג, הרב הגרא״ז מלצר והרב הגרי״מ חרל״פ — יתחיל בקרוב להופיע הש״ס הגדול והמשוכלל ביותר בתולדותנו. מיועד במיוחד ללמדן, לחוסר ולכל יהודי יודע־ספר.

תודה על אגלי טל מידי שבוע. תורתך שעשועי.

חנוך

——

2.

לר' אבישי שלום וברכה

כדאי להוסיף את הרב פרופ' שמואל ביאלובלוצקי  שכתב את "ילקוט פירושים" שנועד להיות חלק מהתלמוד השלם. ראה: בר אילן ספר ב עמודים  61-69 ומאמרו של הרב יהושע הוטנר שם ודוגמא לעבודתו של הרב בילובלוצקי ז"ל.

כל טוב

יוסף

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com