בע"ה
"הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם"
בראשית פרק יא
— רשימה לפרשת נח —
מגדל בבל מבטא שאיפות לא ריאליות, דמיון מופרז, ציפיות בשמים.
אולי זהו סוג של מגלומניה – שיגעון גדלות – שמבטא חוסר איזון נפשי.
ברשימה הבאה נספר על אדם בעל תכונות של 'מגדל בבל'.
ידידי, הרב איתם הנקין הי"ד*, שנרצח עם רעייתו נעמה בחול המועד סוכות, היה מושך בעט מחונן. כל מאמריו ומחקריו רהוטים ובהירים. (קציר יבולו הספרותי ראו נא כאן באתר שערך בימי חייו). אחד ממאמריו האחרונים פורסם בביטאון "אסיף" של תלמידי ישיבות ההסדר, שהוא היה אחד מעורכיו. שם המאמר הוא:
'כי הכין בית חרושת להתיר עגונות' – סיפורו של ר' יוסף שפוצ'ניק מלונדון והמחאה כנגדו.
ר' איתם פורט בכישרון רב את תולדות חייו של האיש ומעלליו. העיקרי שבהם היתה תוכניתו להתיר ארבעים אלף עגונות בבת אחת. תוכנית שהרב חיים עוזר גרודזינסקי, "ראש הגולה", הזעיק את כל רבני העולם כנגדה.
אפשר ששיגעון המגלומניה של האיש התחיל כבר לפני כן, במפעלי ההדפסה שלו.
יוסף שפוצ'ניק התפרסם בתוכניתו להדפסת הש"ס תחת המותג "ש"ס הגדול שבגדולים".
מהדורה ראשונה של מסכת ברכות יצאה בשנת תרע"ט (1919) ובה הכריז על שאיפתו לפרסם אלף פירושים מגדולי וגאוני הדורות. כרך זה נדפס בפורמט ענק : 35X48 ס"מ.
בתרפ"א (1921) הדפיס דוגמא ממהדורה מורחבת של המפעל, כמאה עמודים על הדף הראשון של מסכת ברכות תחת השם 'ש"ס הכולל', ובתרפ"ג (1923) הדפיס השלמה עם תוספות שונות תחת השם 'ש"ס המסביר'.
מעבר לכך לא התקדם המפעל, למעט הדפסה חוזרת בשנת תרפ"ח (1928) תחת השם 'ש"ס המשפיע', בתוספת תכנים שונים ללא קשר לגמרא (ובכלל זאת קטעים מפירושו של ר' יהודה ליב אשלג לעץ חיים). בשער כרך זה הוכרז כי הש"ס עתיד להכיל למעלה משלושה מליון עמודים, בשלושת אלפים כרכים.
בצדק מכנה זאת ר' איתם : התוכנית המגלומנית של 'ש"ס הגדול שבגדולים'.
לימים, קמה מהומה רבתי סביב תקנת העגונות שיזם יוסף שפוצ'ניק בשנת תרפ"ח (1928).
על מהותו של האיש עמד הראי"ה קוק, שהכירו בשהותו בנכר – בלונדון – בימי מלחמת העולם הראשונה.
באגרת לרב חיים עוזר מתאר את דמותו של יוסף שפוצ'ניק:
"שהנני יודע את האיש ואת שיחו מאז הייתי בלונדון בקה"ק מחזיקי הדת שם בימי המלחמה, והוא איש שאינו מיושב ושואף בכל ההתאמצות לעשות לו שם".
הביטוי "לעשות לו שם" מקורו בפסוקי סיפור מגדל בבל:
"הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם".
——————————————————————————-
* הרב איתם הי"ד, היה צנוע ועניו. לפלא הוא רוחב ידיעותיו ובהירות מחשבתו. למרות גילו הצעיר, לא הילך בגדולות ובנפלאות ממנו.
חבל על דאבדין ולא משתכחין. יהי זכרו ברוך.
————————————
שבת שלום
אבישי
——–
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
בסך הכל, נראה שהיה לו תכנית לערוך מעין "אוצר מפרשי התלמוד" של "מכון ירושלם", אלא שהקדים זמנו. גם לא ניגש למפעל באותה יסודיות שהם ניגשו, וכנראה שלא היה לו מימון הנדרש להקים "מכון" כדי להגשים חזונו.
אם נעשה חישוב של כמות העמודים ב-18כרכי ה"אוצר מפרשי התלמוד" שיצאו כבר, ובהחשב עוד כמה כרכים נצרכים להשלים ה"אוצר" על כל הש"ס, האם אנחנו רחוקים "משלושה מליון עמודים"?
שלום
חישוב פשוט. נניח שבכל ספר של אוצר מפרשי התלמוד היו אלף עמודים [!], סך כל יהיו שמונה עשר אלף עמודים. עד מיליון ישנה כברת דרך ארוכה.
אני מודה לכם שקצת נסחפתי בחישוב.
ולגופו של ענין, בדקתי באוצר מפרשי התלמוד על מסכת בבא מציעא. כל דף מכיל 2 טורים, שהם מחשבים אותם כעמוד נפרד. יש 4 כרכים. הנה סיכום העמודים:
כרך א – 823
כרך ב – 929
כרך ג – 854
כרך ד – 582
סך הכל – 3,188
בש"ס שלי יש 20 כרכים
3,188×20=63,760
לפי חישוב הנ"ל של בבא מציעא, כרך ממוצע מכיל כ-800 עמודים.
האם ידוע כמה כרכים הם חשובים שזה יקח להם לכל הש"ס (כולל זרעים, טהרות)?
גם יש לציין, ש"באוצר מפרשי התלמוד" מתמצתים דברי המחברים, ואם כמה ספרים פחות או יותר אומרים אותו דבר, הם רק מציינים את זה בהערה.
עוד דבר, לפעמים הם רק מפנים לעיין בספר פלוני ואלמוני, בלי להביא מה שכתוב שם.
לא ידוע לי מה בדיוק היה תוכניתו של הר' שפוצ'ניק. האם היה יודע "סוד הצמצום", או שתכנן להביא דברי כל מפרש ככתבו וכלשונו.
ב"אוצר", הולכים בדרך ה"צמצום", ומתמצתים דברי המחברים. בלי זה יתכן שהיינו מגיעים למליוני דפים, דוגמא כמות הדפים שנסרקו במאגרים "אוצר החכמה" או "היברו-בוקס".
האם תוכל לפרט על הספר של הרב אנקין היד אודות החרקים במזון ומה מסקנתו בסםר