"וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד"
(בראשית לא, מז)
רשימה לפרשת ויצא
ברשימה זו אני רוצה להציג ספר מוזר שנפל לידי. הקשר לפרשה הוא צמד המילים המוזכר בפרשה: "יגר שהדותא – גלעד". גל עד בארמית הוא יגר שהדותא.
בשנת 1817 ציווה רוברט טירוויט (Robert Tyrwhitt) לתת מעזבונו 4000 פאונד עבור מלגה על שמו, לעידוד וקידום לימודי עברית באוניברסיטת קיימברידג'.
אמנם הסכום לא ענק אבל בהחלט משמעותי. (באותה עת זה היה שכר שנתי של שר האוצר , סכום המושווה לכ 135,000 פאונד ב 2008 == כ 800,000 ש"ח*). משנת 1826 ועד היום מחולקות המלגות על שמו !
מי היה האיש, ומדוע תרם מלגה ללמודי עברית?
רוברט טירוויט, בן למשפחה מיוחסת, היה נכד הבישוף של לונדון ואחיו כיהן כחבר הפרלמנט הבריטי. הוא הצטרף לUnitarianism (זרם בנצרות שמאמין בייחוד האל), והיה ממיסדי אגודת "המייחדים" הלונדונית בשנת 1791. כל ימיו היה רווק, הוא נפטר בשנת 1817.
כדי לקבל את המלגה הונהגו מבחנים, בהם התבקשו המועמדים לתרגם מעברית פרקים מהתנ"ך, מספרות חז"ל ומשירת ימי הביניים. כן נדרשו להסביר ביטויים קשים וייחודיים בעברית ובשפות שמיות נוספות, ושלל משימות נוספות.
בספריית הרמב"ם מונח כרך עב כרס, שעל גב כריכתו מוטבע: "examination papers" ("דפי בחינות").
הכרך מכיל שני סוגי מבחנים:
- בחינות TYRWHITT'S HEBREW SCHOLARSHIPS של השנים 1866, 1881.
2 . בחינות הסמכה (Tripoָ) בשפות שמיות של אוניברסיטת קיימברידג' בין השנים 1884-1894.
האם ספר זה מקומו בספריית הרמב"ם? האם יהיה בו כאן שימוש?
התייעצתי עם גב' מרים פוזנר, מנהלת מחלקת הספריות של תל אביב, והחלטנו להעביר את הספר לרשות הספריה הלאומית בירושלים.
שבת שלום
אבישי
—————————-
*תודתי לחנוך גוטליב על עזרתו בחיבור רשימה זו.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
l
בשאלות ששאלת ובדילמות שהצגת יש לי עמדה ברורה. אני נאמן לקו שבחרתי. לא אכניס לספריה ספר שאני לא רואה את חשיבותו לאוסף רק כי קבלתי אותו במתנה (ואולי לא נעים לי מהנותן). הנתינה שלנו לספריה אחרת היא ללא תמורה. אדגיש שמדובר ביחסים מקצועיים בין ספריות (להבדיל ממכירת ספרים לאנשים פרטיים). אמנם ביחסי אנוש שנוצרים בין הספרנים יש תמיד פירות לטווח ארוך. אם אצטרך עזרה מקצועית אוכל לפנות ואקבל יחס אישי וכו'.
אבישי
מנהל ספריית הרמב"ם
שאלותך: "האם ספר זה מקומו בספריית הרמב"ם? האם יהיה בו כאן שימוש?" מזכיר אותי בשאלות בהם בדיוק אני מתמודד בבניית ספרייתי הפרטית.
נניח שאני לא מצפה לקנות כל ספר הנמצא בחנות, כי לפי כורח המציאות אין לי תקציב לזה, וגם אין לי מקום להחזיק כל הספרים שנמצאים בחנות, אבל פה ושם, אנשים שיודעים שאני חובב ספרים מעבירים אלי ספרים שונים ומגוונים, וכך האוסף שלי גדל ומתרחב.
השאלה שמטרידה אותי היא האם בכל זאת מטרת ספרייתי היא לרכז כל חומר יהודי מודפס שאני יכול להשים ידי עליו (כדוגמת הספרייה הלאומית), או שיש לי להתמקד להבחין בין ספר לספר, ולהציב כללים מוצקים מה נכנס לאוסף שלי ומה לא?
השאלה מתחדדת במקרה שמישהו נתן לי ספר בחנם ללא עלות. במקרה זו, הכללת הספר הרי לא קשור לתקציב שלי, אבל מאידך, תוכן הספר לא מתאים בדיוק להגדרות שנניח שהצבתי לעצמי. השאלה היא, במקרה הזאת שהספר נמצא כבר בספרייתי, האם עלי בכל זאת להחזיק אותו, או שמא עלי להעבירו לאספן אחר (שלא ידוע לי שהוא דוקא ישתמש בו יותר ממני), או לחילופין, שמא עלי להכניסו לגניזה?
אולי הקוראים הנכבדים יציעו רעיונותיהם בגיבוש מדיניות ברורה.
אגב יש לזה השלכות גם לשאלה של גורל חומר הדומה ל"קובץ בחינות של אוניברסיטת קיימברידג'", נשוא הכתבה של אבישי. האם מפאת נדירות הפריט על הספרייה להחזיק בו בכל מקרה, או שטובת הציבור דורש שנעביר הפריט למקום אחר? והאם עלינו לבקש מהספרייה הדניה תמורה עבור הפריט?
ואם יש את נפשך לדעת איך רוב העולם מכיר את מורשתו של האדון הנכבד היום:
http://www.ctshirts.com
שלום ותודה על הפוסט,
מעניין למי המלגות היו מיועדות, שהרי מי שיכול לענות על שאלה 27 לעיל, לדעת שאין שני שוואים נחים רצופים בשפתנו ולשקול בעצמו שיר משירת ספרד, הוא ללא ספק מועמד וודאי לתקן מרצה בחוג לספרות עברית – הלא כן?
שלום
בלי ספק, רמת הלימודים באוניברסיטה זו היתה גבוהה מאד ובהתאם באותה תקופה הדרישות היו גבוהות. בלי ספק התוצאות הן מלומדים רבים וטובים.
אבישי