בזכות שלא שינו…

בע"ה

בזכות מה ישראל נגאלו במצרים ?

חברי הרב עזריאל (עזי) זילבר, ר"מ בישיבת ההסדר בשדמות מחולה, כתב מאמר מעניין, הבוחן את המימרא המקובלת, כי בני ישראל במצרים נגאלו בזכות שלא שינו את שמם, את לשונם ואת לבושם.

פשט הדברים, שאלו הם המאפיינים המיוחדים לבני ישראל. בזכות ההיבדלות שלהם מהמצרים,לא נטמעו בתוכם וזכו להיגאל.

האם תנאי זה התקיים לאורך ההיסטוריה ?

הרב עזריאל  מצטט במאמרו  – ובשבילי זה היה חידוש – את הרב משה פיינשטיין בספרו שאלות ותשובות "אגרות משה". הרב נשאל על מתן שמות לועזיים לילדים. בהתייחס לזה השיב הרב, שלאחר מתן תורה המצוות הן אלו שמאפיינות את עם ישראל ואין צורך להשתמש  באמצעים אחרים לבידול של עם ישראל . לכן מצאנו יהודים לאורך ההיסטוריה בשמות לועזיים, ובהם חכמים מפורסמים כמו רבי וידאל (מחבר פירוש "מגיד משנה" על הרמב"ם), ואולי גם מימון אבי הרמב"ם, ששמו אינו שם יהודי אותנטי.

לולא דברי הרב, חשבתי שייתכן לתת הסבר אחר. אם נתבונן בהיסטוריה היהודית לכל אורכה,  יהודים שמרו על שם עברי מקורי במקביל לשם  נכרי. הם דברו  בשפת המקום וגם בלשון הקודש (בוודאי בתפילה ובלימוד), לבשו בגדים בסגנון מקומי אבל גם היה להם ציצית או ארבע כנפות כמאפיין יהודי.

ברצוני להביא דוגמא אחת מתחום הספר לשילוב ביחד של עברי ולועזי. דוגמא חריגה שתפסה את עיני.

הרב יעקב היבשר, היה רב בברלין, וחיבר ספר "בית יעקב" על הגדות הש"ס. לספר שני חלקים.  הראשון נדפס בברלין בשנת תרע"ג (1913) והשני במונקטש בשנת תרצ"ב (1932). בחלק השני הדפיס המחבר הסכמות שכנראה הגיעו אליו אחרי הדפסת ספרו הראשון בשנת תרע"ג (1913).

כידוע, רוב רובם של ספרי קודש  יש בהם הסכמות מרבנים הממליצים על הספר ועל המחבר.

להפתעתי, אחת ההסכמות כתובה בלועזית, בשפת אשכנז.

לפניכם הסכמות לספר "בית יעקב" בלשון הקודש:

ולאחריהן הסכמה בלשון אשכנז:

 

שבת שלום

אבישי

 

———————-

נספח:

מאת חנוך גוטליב

מי היה כותב ההסכמה? ומה היה הקשר שלו לכותב הספר?

מי היה פרופסור אברהם ברלינר –

עליו –
o בגרמנית – https://de.wikipedia.org/wiki/Abraham_Berliner
o וגם ב http://www.deutsche-biographie.de/pnd11613612X.html
o וב http://www.geni.com/people/Abraham-Berliner/6000000002275045126
לימד בסמינר שייסד הרב עזריאל הילדסהיימר בברלין. כתב הרבה.
יש ביוגרפיה שנכתבה עליו (בגרמנית) –
Bibliographie der schriften und aufsätze des dr. A. Berliner, By Aron Freimann
בקצרה – (מתוך Dictionary of Jewish Biography (By Dan Cohn-Sherbok

חלק מחיבוריו הרבים – http://odu/webbin/book/lookupname?nlinebooks.library.upenn.ekey=Berliner%2C%20Abraham%2C%201833-1915

וגם ב – http://data.bnf.fr/12784885/abraham_berliner/

על ההסכמה
נראה לי (לא בדקתי מילה מילה) שנדפסה כלשונה בעיתון Ost und West (מגזין חודשי יהודי שיצא בברלין) ביוני 1913
הרב היבשער היה רב בברלין (לפנים אב"ד קונסטנצא ברומניה), כתב גם בגרמנית ("לשון אשכנז") למשל ספרו על הקדיש (1912. יש בו חותמת ארכיון סמינר לרבנים בברלין), אך היה בד בבד מחובר לעולם החרדי – ראה אגרת ממנו וציון שהשתתף בדיוני מועצת גדולי התורה בכנסיה הגדולה השלישית של אגודת ישראל בשנת תרצ"ז
הספר "בית יעקב" ח"א מוקדש לרבי מאיר הילדסהיימער (בנו של ר' עזריאל). כנראה היה קשר אמיץ וחזק ביניהם. ומכאן דרך בימ"ד לרבנים דברלין גם לפרופ' אברהם ברלינר.

——————————-
הערה מעניינת שמצאתי תוך כדי חיפוש – פלגיאט??
ראה בפורום אוצר החכמה
אחד משני הספרים 'בית יעקב' (היבשר, קראקא תרע"ג) ו'נחלת אשר' (מרגליות, ניו יורק תרע"ב) העתיק אחד מהשני את הכל, כולל ההקדמה. ההקדמה של בית יעקב קצרה מעט יותר ואינה כוללת את הפרטים האישיים. מישהו שמע משהו על הענין המוזר הזה?
ההפניות להיברו בוקס
– בית יעקב – הקדמה
– נחלת אשר – הקדמה
[התשובה שם]
אשר מרגליות היה משכיל רבני ואילו ר"י היבשר היה רב תורני אך למרבה הצער, כפי הנראה, הגנב הוא היבשר. הדברים, דומני, ברורים למעיין בשני הספרים.

ועדיין צריך עיון.

רק להמחשה תמונת העמודי הראשון בשתי ההקדמות –

 

 

———————————————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com