"נעליכם ברגליכם"
(שמות פרק יב, פסוק יא)
חידוש הלכתי מבית המדרש של סוכנות החלל האמריקאית
תרשים מס' 1: זווית הראיה של האדם. (לקוח מאתר נאס"א)
השבוע אני מבקש לספר על שיתוף פעולה בין אברך למדן באחד הכוללים המכובדים בבני ברק לבין קצין בכיר במערכת הבטחון, שעיסוקו בפיתוח אמצעי לחימה.
האנשים הנ"ל לא נפגשו מעולם זה עם זה וכל ההתקשרות ביניהם עברה דרכי ודרך שירות הדואר האלקטרוני של ספריית הרמב"ם.
האברך חקר את השאלה מה הוא שדה הראיה של האדם הממוצע. לשאלה זו ישנה השלכה הלכתית בסוגיות שונות ובהם גובה הסוכה וגובה הנחת נר חנוכה המקסימליים ובעניינים נוספים.
לאחר העיון התורני הועלו הדברים על הכתב ונשלחו לאותו קצין, שהוא חבר אישי שלי, כדי שייתן חוות דעת מקצועית-מדעית.
חוות דעתו של הקצין התבססה על נתוני שדה הראיה, שנלקחו מאתר סוכנות החלל האמריקאית נאס"א (NASA). נלקחו בחשבון שני נתונים: א. זווית הראיה של האדם. ב. התפלגות שדה הראיה האנושי.
תרשים מס' 2: שדה הראיה האנושי. (לקוח מאתר נאס"א)
לאחר חלופי המכתבים פרסם האברך מאמר בסגנון ישיבתי, בביטאון פנימי של אברכי הכולל. המאמר היה בגרסה מקוצרת ולא כלל את התרשימים שבחלק המדעי.
בשולי המאמר התחדש לאברך חידוש מעניין, הקשור ל"נעליכם ברגליכם".
ישנה הלכה בשולחן ערוך בסימן ב "אסור (לאדם) לילך בקומה זקופה".
מה היא ההגדרה המדויקת לאיסור זה ?
בספר 'שולחן ערוך הרב' לרב שניאור זלמן מלאדי כתב:
"ושיעור הזקיפה: כל שלא יוכלו עיניו לראות למטה בסמוך לרגליו".
(המעיין בדבריו יראה שהם מבוססים על הגמרא במסכת שבת דף סב ע"ב וברש"י שם)
עכשיו שימו לב !!!
לפי נתוני NASA שדה הראייה האנכי מתחת האופק הוא כמעט 80 מעלות, וזווית ההסתכלות הממוצעת היא 10 מעלות כלפי מטה – סך הכל כמעט 90 מעלות. כלומר: האדם הממוצע רואה הכל, מקצה בהונותיו והלאה. כדי שלא לראות את הסמוך לבהונותיו עליו להיות "נטוי גרון" ולו במקצת, וככל שהליכתו תהיה יותר "בלתי טבעית" כך הוא יראה פחות ופחות מכשולות, וייאלץ ללכת יותר ויותר לאט.
כלומר, דרך ההליכה הטבעית היא הדרך הנכונה לילך. כך אתה רואה את מנעליך שעל רגליך. כל סטיה מעל זאת, כל נטיית גרון כלפי מעלה, היא אינה טבעית ומעידה על גאוה.
והדברים תואמים להסבר רש"ז.
——————————
שבת שלום
אבישי
——————————
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
עם הספר 
אבישי היקר שלום רב,
יישר כוח על הבלוג המעניין.
באופן מעשי נראה לי שבכדי לראות את קצה המנעלים יש להשפיל את הראש בזוית נמוכה יותר… פוק חזי.
מעניין לעניין מסופר במרדכי במסכת עירובין על הרשב"ם שהיה משפיל את עיניו, ופעם אחת כמעט ועלה לקרון שהיה רתום לסוס ופרד (כלאים), בא אחיו ר"ת ואמר לו אל תהי צדיק הרבה, שא מרום עיניך, והנה סוס ופרד לקראתך, ואמרינן בתוספתא פ"ד דמסכת כלאים לא יקשור סוס לפרד ופרד לחמור. ונמנע ולא עלה.
בברכה ערן רביב
——————-
העברתי את הערתו של ידידי המלומד ערן לעיונו של איש המקצוע ברשימתי הנ"ל ובקשתי את חוות דעתו, ולהלן תשובתו:
שלום אבישי,
להערכתי המגיב מבלבל בין שני סוגי הראיה שיש לנו –
א. זו הממוקדת והחדה בה אנו רואים דברים לפרטי פרטים – שדה ראיה צר מאד (מעלות בודדות)
ב. ראיה פריפריאלית (היקפית) בה אנו מודעים לנעשה סביבנו (כמו בנהיגה) אך לא רואים פרטים בחדות
השרטוט של NASA מתייחס לראיה הרחבה יותר, וכדי להימנע ממכשולים זו הראיה הרלוונטית שיש לקחת בחשבון.
אמנם לא רואים את הנעליים והמכשולים בדרך בחדות, אבל הם בתוך שדה הראיה ובמידת הצורך המוח מחליט שיש שם משהו חשוד ומפנה מבט ממוקד כלפי מטה (כמו בנהיגה – כשמישהו מתחיל לעקוף אותך אתה מודע לזה גם כשהוא נמצא משמאלך או מימינך – ב-90 מעלות לכיוון ההסתכלות שלך קדימה).
בברכה,
ש.