בס"ד
רשימה לפרשת "תרומה"
נתחיל בסיפור על ניסיון להתרים כספים בקהילתו של רש"ר הירש, אחר כך נתגלגל ממנו לעיסוק בפתגם הידוע: "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל".
כל הרוצה לעמוד על גלגוליו של ניב או פתגם מפורסם כדאי לו שילך לספריו של ר' שמואל אשכנזי "אלפא ביתא דשמואל זעירא", בעריכת יעקב ישראל סטל, וימצא שם שולחן ערוך, שהכל כלול בו. לערך "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל" מוקדשים עשרים עמודים.
ההסבר המקובל למשמעות הפתגם הוא שבכל ארון קודש בבית כנסת יהיו כמה וכמה ספרי תורה, אך בדרך כלל יקראו באופן רציף בספר אחד והשאר יהיו מונחים בהיכל. לזה יש מזל ולמשנהו חוסר מזל.
בשם האדמו"ר אמרי אמת מגור, שהיה ברשותו אוסף גדול של ספרים וכתבי יד, מובא הסבר אחר. הרבה כתבי יד מונחים בגנזי ספריות ולא זכו שיצאו לאור בדפוס. לא תמיד יש לזה הסבר מניח את הדעת. וגם על זה נאמר "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל".
בהמשך להסבר זה הייתי מצביע על עובדה מעניינת. יש כתבי יד שזוכים לצאת לאור באותה שנה על ידי מהדירים שונים, כל אחד בלי ידיעתו של השני. כאילו יד ההשגחה העלימה את כתב היד עד שהתהפך מזלו ואז זוכה להידפס באותה עת פעמיים.
דוגמא אחת הבאתי במאמר הראשון שלי, שהדפסתי בגיליון כתב העת "המעין" (טבת, תשמ"ה 1985) על "מהדורה גנוזה של שו"ת "נשאל דוד" לרבי דוד אופנהיים.
דוגמאות נוספות תמצאו בפורום מטפחת סופרים ועיטור ספרים (באתר אוצר החכמה), אשכול: "חיבורים שנדפסו באותה שנה על ידי מהדירים שונים".
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
"היכל" או "ארון" ?
לשאלת קדמותו של הפתגם.
מקרה נוסף, הקשור קשר הדוק לפתגם הנ"ל, הוא סיפור כתב היד של תשובות הגאונים. כתב יד זה, שזמן כתיבתו המשוער הוא המאה הט"ו למניינם, היה בספרייתו הפרטית של הברון דוד גינצבורג בפטרבורג. ספריה זו הולאמה על ידי הרוסים אחרי המהפכה הבולשביקית ונבלעה כולה ב"ספריית לנין" במוסקבה. במשך שנים כתב היד החשוב נעלם ממקומו. אחרי קריסת השלטון הקומיניסטי הגיעו צילומי כתבי היד ארצה ובתוכם זוהה כתב היד זה. שני חוקרים עבדו במקביל על פרסום כתב היד, ובאותה שנה יצאו שתי מהדורות מודפסות שונות של כתב היד. אחת של שמחה עמנואל בהוצאת מכון אופק בירושלים, והשניה על ידי אלעזר הורביץ בניו יורק. שתיהם בשנת תשנ"ה (1995). הוא אשר אמרנו: "הכל תלוי במזל…"
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
עד כאן סיפור שיגרתי של כתב יד, שהגיע זמנו ומזלו להיגאל.
ברם בתוך כתב היד ישנו חידוש משמעותי לפתגמינו.
זוכרים את הסיפור על רש"ר הירש בו פתחנו את רשימתנו?
סופו של הסיפור מלמד אותנו, שמקורו של הפתגם הוא בספר הזוהר. כך מובא בכל הספרים שעוסקים במקורות הפתגם.
בספרות המחקרית מופיעה הערה ביקורתית אודות הביטוי "אפילו ספר תורה שבהיכל". נטען בה שפתגם זה מאוחר והוא "ימי ביניימי". וזאת למה ? כי "היכל" במשמעות של "ארון קודש" מופיע רק בימי הביניים ואינו לשון משנה או תלמוד. מכאן גם ההשלכות על זמן כתיבתו של ספר הזהר ועל מקורותיו. (יהודה ליבס, "כיצד נחבר ספר הזהר". מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ח, עמ' 21)
בקובץ תשובות הגאונים הנ"ל, שנדפס לראשונה בשנת תשנ"ה (1995) מופיע נוסח אחר בשם מדרש פסיקתא דרב כהנא (ואינו במהדורות הפסיקתא שלפנינו). הנוסח הוא כדלקמן:
"ארון" ולא "היכל" !
מי שעלה על שינוי זה וחשיבותו הוא מיודענו ר' שמואל אשכנזי, שזכה להערה מיוחדת שהוסיף בשבילו עמנואל במהדורתו:
מכאן שפתגם זה מקורותיו עתיקים.
שבת שלום
אבישי
—————————
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
המקור לפתגם "הכל תלוי במזל וכו'" הוא באדרא רבה (זהר נשא)
זוהר – האדרא רבא כרך ג (במדבר) פרשת נשא [דף קכז עמוד ב]
קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת בהיכל,
מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא והכא אית לאסתכלא
וכי הכל תלוי במזל
ותנינן ס"ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש, וכתיב (ישעיה ו) וקרא זה אל זה ואמר קק"ק הא תלת אינון, וס"ת לקבליהון נרתקו קדש וההיכל קדש והוא קדש, והתורה נתנה בג' קדושות, בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס"ת תליא ואיהו תליא במזל וכתיב (ירמיה י) ומאותות השמים אל תחתו, מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא, אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי מזל, מ"ט משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין, וס"ת אף על גב דאיהו קדוש לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל, כיון דעייל להיכל אתקרי קדוש בעשר קדושות, כגוונא דלעילא דלא אתקרי היכל אלא כד אתחברן עשר קדושות, ותאנא הכל תלוי במזל דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה,
הקשר הוא זרימת ה"מזלא" היינו י"ג מידות מהראש דרך הזקן (תה' קלג:ב), שכל השפע תלוי בו. כך שיש משמעות כפולה לביטוי "מזל".
נראה שגם "היכל" כפל משמעות, הארון של המשכן וגם ארון הקודש בבית הכנסת. שניהם דמות של (אחד מ)ה"היכלות" העליונות.
לפי ההקשר כאן ברור ש"היכל" הוא ארון המקדש, הנמצא בהיכל.
ויש מקום לדון על הקדמת האדרות לכל יתר הזהר, ואכמ"ל.
לא פלא שעמנואל הפנה לזהר בראשית, שהרי המחפש את הפתגם עצמו, ולא הרקע שלו, יגיע לשם, (אאכ"ו"כ מי שמחפש בחיפוש מילולי דיגיטלי).
עזרא שבט
לא ראיתי את כל הקישורים בפנים רק הפורמט שבמייל
פלא שלא הזכרת את המקור האמיתי והקדום ביותר שהוא זוהר מפורש במילים אלו בדיוק [ס"ת שבהיכל]
מימרא דרבי אלעזר בזוהר פרשת נשא דף קל"ד וכתב בספר מאה שערים לרבי אליהו קאפשאלי זצ"ל שער פ"ד בהגה"ה, אע"פ שהמאמר הזה יש בו סוד וכמו שהאריך בו החכם הגדול רבי עזרא ז"ל בסודותיו הכלולות, מ"מ אין מאמר יוצא מידי פשוטו ועכ"פ המזלות לא תוהו בראם לשבת יצרם עכ"ל וע"ע מש"כ בהגהות בן אריה למו"ק דף כח. בשם הגר"א ובמהרש"ם הביא מתשובות הרשב"א ח"א סי' ת"ט וכן בהגהותיו לקידושין פב. ובמהרש"א שם וע"ע דבר נחמד בזה בראש הדרושים נחמדים למהר"ם שיף הנדפס בסוף מס' חולין ואכמ"ל.
ב/מפעל מהר"ם שיף
——————
שלום
יישר כח.
אכן מופיע בהרחבה במאמרו של ר"ש אשכנזי שציינתי.
מכיון שרשימתי יצאה ארוכה החלטתי לא להוסיף את מ"מ בזוהר.
שבת שלום
אבישי
לר' אבישי, רוב שלום
א. ישר כח על טורו היפה כרגיל. בעקבות דבריו רציתי לדעת אם יודע על הערות
שנכתבו לתשובה כה במהדורת חמדה גנוזה (פותחת במילים "בזאת יבוא אהרן"),
העוסקת בענייני עירובין, בכה"י שבספריית הרמב"ם.
ב. אשמח לדעת אם התקדם משהו אודות פרסום עניין העירוב בקרקוב
בתודה
בועז