"על מזבח הדפוס"
למשמעותו של ביטוי
רשימה לפרשת ויקרא
שער ספר לבוש התכלת. פרג תס"א (1701). הביטוי "להעלות על מזבח הדפוס" – מסומן בחץ כתום (בצד שמאל למטה)
בשערי ספרים רבים מצויה המליצה, שהספר הובא/הועלה על מזבח הדפוס.
עד כמה מליצה זו נפוצה ? הרי לפניכם נתוני שאילתא שהרצתי במאגרי הספרים הדיגיטליים הגדולים: אוצרות התורה ואוצר החכמה.
מילות חיפוש: "מזבח הדפוס"
אוצרות התורה: 2316 מופעים בתוך 1292 ספרים
אוצר החכמה: 4064 מופעים בתוך 2934 ספרים.
למרות שכיחותו של הביטוי עדיין משמעותו סתומה.
מה הדמיון בין מכבש הדפוס לכבש המזבח?
מיהו המקריב: מחבר הספר, המוציא לאור או המדפיס?
מכובדי פרופסור יעקב שפיגל, שכל רז לא אניס ליה, הפנה אותי לעמוד בספרו של שאול חנא קוק "עיונים ומחקרים", ובו רש"ח קוק מסביר את הביטוי ודן בו. ההסבר המקובל הוא שביטוי זה מצטרף לאמירות אחרות על "עבודת הקודש", שבו התייחסו המדפיסים לעבודתם.
שער ספר שערי לשון הקודש. ונציה, תקס"ח (1807). הביטוי "והביאו על מזבח הדפוס" – מסומן בחץ כתום (בצד שמאל באמצע)
בשיטוטי בעקבות שימושים שונים במטבע הלשון "מזבח הדפוס", מצאתי שפרופ' בר אילן במאמרו על "הספר העברי המקוון" כתב את המשפט הבא: …'העלאה' על גבי המחשב (המשך ל'העלאה על גבי מזבח הדפוס').
משפט זה העלה בפני שאלות שאני מבקש לשמוע מה דעתכם עליהן.
האם יש הבדל בין הדפסת ספר לבין העלאתו במדיות דיגיטליות שונות?
האם רק מעשה הדפוס דומה למזבח?
במילים אחרות: האם הדמיון להקרבת קרבן על המזבח נובע רק מהשקעת הכספים הדרושים להדפסת ספר, כהרצאת דמים על גבי המזבח?
שבת שלום
אבישי
——————–
תגובות
1.
משה שוחט הפנה אותי לספר שושנת העמקים לר' אליהו בוחבוט. בפרק העוסק במעלת התומכים בהדפסת ספרים, אות ח, הובאו בהערה המקורות הבאים:
תגובה לתגובה: יש להעיר שהמקורות מדברים על מחברי הספרים ואילו העורך מתייחס לאלו המזילים כספם להדפסת ספרים. חזרנו, אפוא, לשאלה בה אנו עסוקים: מי המקריב ומה קרבנו ?
אבישי
2.
תגובה לתגובה:
דומני שזה קשור להשבחת הספר הקיים וההדרתו מחדש
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=3789&p=29332
אני מוצא את הפוסט הזה מעניין מבחינה אחת שלאדם אחד היתה הברקה נחמדה והשתמש בה ואחרים שבאו בעקבותיו מצא הדבר חן בעיניהם ועשו בו שימוש.
ואולי מלכתחילה היתה כאן רק טעות ובמקום "הועלה על מכבש הדפוס" נכתב "מזבח הדפוס", טעות שנבעה מכך שהביטוי המוכר הוא: "הועלה על גבי המזבח" וזה גרר את הטעות "הועלה על מזבח הדפוס".
באשר לשימוש הרב בביטוי הזה, אני חושב שדבר ידוע הוא, שרבנים מרגישים חירות להשתמש באמרות ודברים של אחרים שמוצאים חן בעיניהם גם מבלי לציין מאין נלקחו הדברים, ולכן השימוש הרב בביטוי הזה.
אני מאמין שמשחק המלים "מכבש הדפוס" ו"כבש המזבח"שיחק פה תפקיד.
קשה לי להאמין שהיתה פה כוונת מכוון.
שלום
—————–
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com
עם הספר 
ביטוי שהשתרש כמליצה המבוססת על מזבח הדפוס הוא "משבח הדפוס"
דומני שזה קשור להשבחת הספר הקיים וההדרתו מחדש
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=3789&p=29332
שלום אבישי
אני מוצא את הפוסט הזה מעניין מבחינה אחת שלאדם אחד היתה הברקה נחמדה והשתמש בה ואחרים שבאו בעקבותיו מצא הדבר חן בעיניהם ועשו בו שימוש.
ואולי מלכתחילה היתה כאן רק טעות ובמקום "הועלה על מכבש הדפוס" נכתב "מזבח הדפוס", טעות שנבעה מכך שהביטוי המוכר הוא: "הועלה על גבי המזבח" וזה גרר את הטעות "הועלה על מזבח הדפוס".
באשר לשימוש הרב בביטוי הזה, אני חושב שדבר ידוע הוא, שרבנים מרגישים חירות להשתמש באמרות ודברים של אחרים שמוצאים חן בעיניהם גם מבלי לציין מאין נלקחו הדברים, ולכן השימוש הרב בביטוי הזה.
אני מאמין שמשחק המלים "מכבש הדפוס" ו"כבש המזבח"שיחק פה תפקיד.
קשה לי להאמין שהיתה פה כוונת מכוון.
עזרא רענן