בע"ה
"מה ילמד החייל בעת הפנאי"
בשושן פורים האחרון נפטר ב"ירושלים שבין החומות" הרב רפאל בנימין פוזן זצ"ל. מומחיותו של הרב פוזן היתה בפרשנות לתרגום אונקלוס על התורה. זכה להוציא לאור שלשה כרכים עבי כרס בסדרת "פרשגן"; ביאורים ומקורות לתרגום אונקלוס. הכרך האחרון, על ספר ויקרא, נדפס רק שבועות ספורים לפני פטירתו. למגינת לבם של רבים לא זכינו שישלים מפעלו. הרשימה מוקדשת לעילוי נשמתו.
סדרת "מחניים" של הרבנות הצבאית הראשית פקיע שמיה כחוברות המכילות מאמרים ורשימות מן המיטב. תחת המותג "מחניים" יצאו שתי סדרות. אחת, כחוברת המוקדשת לנושא מסוים, הופיעה לפני החגים בין השנים תש"ט-תשל"ב (1949-1972), והשניה הופיעה מידי שבוע בין השנים תשי"ד-תש"ך (1954-1960). זו הראשונה מפורסמת ברבים, וכלולה במאגר "אוצר החכמה", ואילו השניה אינה ידועה כלל.
באחת החוברות השבועיות פנתה המערכת לרבנים ואנשי חינוך ובקשה את התייחסותם לשאלה המטרידה חיילים דתיים רבים, שמפאת סדר יומם העמוס יש להם זמן מועט בסדר יומם ללימוד תורה. השאלה שנשאלה היא "מה ילמד החייל בעת הפנאי".
בין המשיבים היו גם הרב זלמן סורוצקין, שהיה אז ראש מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". הוא הציע להתמקד בלימוד פרשת השבוע, "שנים מקרא ואחד תרגום".
משיב אחר היה הרב אליהו לופיאן, המשגיח של ישיבת "כפר חסידים", מאישי המוסר הידועים, שהציע להתמקד בלימוד ספרי המוסר.
מעניין לראות גם את התשובות הנוספות ואת הצעות המשיבים לדעותיהם שונות.
תופעה זו לא היתה חד פעמית. גם בגליון פ"ח (טבת, תשכ"ד 1964) תחת הכותרת: אישי תורה מחשבה ורוח מחווים דעתם על בעיית היחסים בין דתיים לחילוניים, התפרסמו דבריהם של הרב זלמן סורוצקין (יו"ר מועצת גדולי התורה), הרב דוד כהן (הנזיר, ראש ישיבת "מרכז הרב"), הרב יחזקאל סרנא (ראש ישיבת חברון), לצד דעתו של המשורר אורי צבי גרינברג.
אולי זה מפליא בימינו שרבנים חרדים ידועים נדרשים לשאלות בעיתון המיועד לחיילים, אך אין זה פלא למי שהכיר את האווירה בעשורים הראשונים של המדינה.
על השינוי בין החרדיות הישנה לזו הקיימת כיום, כתב יאיר הלוי, בעבודת המוסמך (.M.A), "תגובות הזרם החרדי המרכזי למלחמת ששת הימים" (ירושלים, תשע"א) עמ' 132-147.
בשנת תשע"ב, עת הדפיס הרב פוזן זצ"ל את הראשון בכרכי "פרשגן; ביאורים לתרגום אונקלוס", בחר לפתוח את הקדמתו על חשיבות לימוד "שנים מקרא ואחד תרגום", באותו ציטוט של הרב זלמן סורוצקין, ראש מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל".
וזה הנוסח הנדפס בספר:
בשנת תשי"ז הובאה בפני הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל מגדולי התורה בדור שלפנינו, שאלת יהודי המוצא בקושי רבע שעה ביום ללמוד תורה ומבקש לדעת מהו הדבר החשוב ביותר שעליו ללמוד בזמנו המצומצם. ותשובתו היתה: "מעיקר הדין אין חובה ללמוד נושא מסויים ותוכל ללמוד במה שתחפוץ כדקיי"ל אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ (ע"ז יט ע"א). זולת לימוד "שניים מקרא ואחד תרגום" לפרשת השבוע שהוא חיוב מן הגמרא וגם נפסק להלכה (שו"ע או"ח סימן רפה), על כן ראוי שבזמנך המצומצם תעסוק דווקא בו".
המעיין בסיפור נוכח שהושמט כאן מקורו של הסיפור: חוברת "מחניים" של הרבנות הצבאית.
הרב רפאל בנימין פוזן סיפר, כי הנוסח המקורי של הפתיח היה:
בשנת תשי"ז התפרסמה ב"מחניים – עיתון החייל הדתי" שאלת חייל המוצא בקושי רבע שעה ביום ללמוד תורה ומבקש לדעת מהו הדבר הכי חשוב שעליו ללמוד בזמנו המצומצם.
השאלה הועברה לגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל [ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל] שהשיב כך: "מעיקר הדין אין חובה ללמוד נושא מסויים ותוכל ללמוד במה שתחפוץ כדקיי"ל אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ" (ע"ז יט ע"א). זולת לימוד "שניים מקרא ואחד תרגום" לפרשת השבוע שהוא חיוב מן הגמרא וגם נפסק להלכה (שו"ע או"ח סימן רפה), על כן ראוי שבזמנך המצומצם תעסוק דווקא בו.
לדברי הרב פוזן הוא הכניס את השינויים עקב לחץ מצד מפיצי הספר, שחששו לאיבוד קהל קוראים חרדי אם צה"ל יוזכר בפתיח.
בשיחות אישיות הצר על ההשמטה משום שזו אינה האמת, ואף ביקש לפרסם את דבריו, "שאדרבה ראו כיצד התייחס ראש מועצת גדולי התורה לשאלת חייל: לא זו בלבד שהשיב, אדרבה כלל לא נרתע מלפרסם ב"מחניים" שהיה של הרב גורן, הרב הצבאי הראשי".
והאמת והשלום אהבו.
שבת שלום
אבישי
————
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com
ישר כח
הרשימה המעניינת בדבר "מה ילמד החייל בשעות הפני" הזכירה לי את הדברים שכתב בנושא זה – סגן אברהם אורבך ז"ל ופורסמו בחוברת שיצאה לזכרו ע"י המשפחה אותה קיבלתי מנחמה לייבוביץ ז"ל לפני 40 שנה.
אני מצרף צילום מתוך החוברת.
בברכת חג שמח
אהוד
הכל תלוי " ברצונו של הקדןש ברוך הוא ", ארץ ישראל כולה וכל יושביה ישראל , ברצונו נתנה לנו וברצונו לקחה מאיתנו לאורך כל הדורות זו אמונתיינו . בקיצור לא בזכות צה"ל אנחנו כולנו חיים כאן . שבת שלום בן ציון רוטנברג
אגב, המשיב השמאלי בעמודה הכפולה 'רס"ן פימה מימון', היה לימים הרבצ"ר גד נבון.
"לדברי הרב פוזן הוא הכניס את השינויים עקב לחץ מצד מפיצי הספר, שחששו לאיבוד קהל קוראים חרדי אם צה"ל יוזכר בפתיח.
"בשיחות אישיות הצר על ההשמטה משום שזו אינה האמת, ואף ביקש לפרסם את דבריו"
כך נכתב בסוף הפוסט. אין לי כבוד למי שאזכור של צה"ל גורם לו לנהוג כך. האם צריך להזכיר לחרדים שגם בזכות צה"ל הם חיים כאן?