בע"ה
תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם
רשימה לחג שבועות
במסגרת עבודתי בטיוב קטלוג הספריה, דפדפתי השבוע בספר "אדני פז" (דפוס אלטונא תק"ג 1743), שמחברו הרב אפרים הקשר היה דיין בקהילת אלטונא, והנה צדה עיני מחיקה באחד מדפי הספר.
מדובר בשאלה שנשאל גאון אחד אב"ד (אב בית דין) מקהילה מפוארה, בנוגע לתקנה אחת "פה ק"ק (קהילת קודש)". אותו גאון כתב תשובה ושלח העתק לרב אפרים הקשר וביקש לשמוע חוות דעתו על התשובה. משום מה, שם הקהילה מחוק מהספר !
התמיהה היא, מדוע העלימו את שם הקהילה המפוארת?
ספר "אדני פז" דף לד. עותק ספריית הרמב"ם
בחנתי עותקים נוספים כדי לראות מה נכתב במקור.
עותק אחד נמצא במאגר "אוצרות התורה", וגם שם ישנה מחיקה. זה כבר אומר דרשני. האם יש כאן מחיקה עקבית בכל עותקי הספר?
עותק מאגר "אוצרות התורה"
———————————-
הפתעה גדולה חכתה לי בעותק "אוצר החכמה" (דפוס צילום, ניו יורק תשמ"ו). כפי שתיווכחו, במקור הושאר רווח ולא הודפס שם המקום !
עותק מאגר "אוצר החכמה"
————————————
פניתי לידידי ר' יוסף לייכטר, איש הספריה הלאומית, ובקשתי שיבדוק את העותקים שם.
וכך השיב לי כעבור יום:
קיבלתי כעת את שני העותקים.
בעותק 1 ישנה מחיקה בדיו שחור.
בעותק 2 ישנה מדבקה קטנה, הדבק התייבש מעט, וכך יכולתי להציץ. נדפס במפורש באלטונה.
עותק 1: הספריה הלאומית
עותק 2: הספריה הלאומית
ר' יוסף ברוחב ידיעותיו אף הוסיף לי, שתשובה זו נכתבה על ידי רבה של קהילת אלטונא והמבורג באותה עת, ר' יחזקאל קצלנבויגן, ונדפסה בספרו "כנסת יחזקאל" (אלטונא, תצ"ג 1733) בסימן פה. תשובה זו עוסקת בדיני אונאה בסחר ביהלומים ואבני חן.
בעקבות הגילוי הנ"ל חזרתי לעיין בכתוב מתחת למחיקה ונראה לי שהכיתוב המלא הוא: אלטונא והמבורג.
הנה לפנינו מקרה קלאסי בו רב הקהילה ואב בית הדין מתייעץ עם דיין בקהילתו. על כן גברה תמיהתי, מדוע נעלם ונמחק שם המקום ושם הרב השואל (וגם בהמשך מכונה הוא "הרב פלוני אב"ד דק"ק פלוני") ?
כדי להבין זאת עלינו להכיר את המציאות הרבנית באותה שעה ולעימות שהיה בין הרב יחזקאל קצנלבויגן לחכם אחר ובר פלוגתא מפורסם, הלוא הוא ר' יעקב עמדין, שבא לגור באלטונא בשנת תצ"ג (1733). כפי שנוכחנו דרכו של האב"ד, ר' יחזקאל, להיוועץ בחכמי עירו. באחד הפעמים נשאל ר' יעקב עמדין לדעתו בנוגע לבעיה שהיתה על הפרק. הוא חיווה דעתו אך זו לא התקבלה על דעת ר' יחזקאל. ר' יעקב עמדין לא הבליג וכתב נגד האב"ד בדרך לא מכובדת ונקלע לעימות חריף עם האב"ד ועם פרנסי הקהילה . הפרשה ארעה בשנת תצ"ט (1739) והיא מוזכרת בספרו של יחזקאל דוקס על רבני קהילות אה"ו, "אוה למושב" (עמ' 25-26), בערכו של הרב יחזקאל קצנאלבויגן.
השערתי היא, שכנראה שהרב אפרים הקשר ז"ל בחר במקרה זה להעלים את שמו של המרא דאתרא מן הכתובים, כדי שלא לעורר מדנים ולא להסתבך עם פרנסי הקהילה.
המעניין שהרב יחזקאל קצנלבויגן כתב הסכמה אשר נדפסה בראש ספר "אדני פז". בהסכמתו כתב, שאיננו מסכים עם תשובה אחת בספר העוסקת בדיני קידוש החודש, אך "זולת זה כולם אהובים כולם ברורים".
הסכמת הרב יחזקאל קנצלבויגן לספר "אדני פז". עותק ספריית הרמב"ם
שבת שלום
חג שבועות שמח
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com
ר' אבישי
לדעתי הטעם שהסתירו את שם הקהילה נובעת מסיבה פשוטה בימים ההם היו משומדים או אויבי היהדות האורטודוקסית יושבים על ספרי שו"ת ומלשינים לשלטונות על היתרים כאלו או אחרים לפגיעה ברכוש מי שאינם יהודים או לחלופין יכולת לרמאות על הסוחרים הגויים דבר המפר את רביונות החוק במדינות האלו דברים אלו גרמו להרבה כאב ראש עלילות וכו' לדיינים ורבנים בין מהקהילות ששאלו ועד לאלו שענו תשובות. לכן לדעתי אחרי שבטעות הודפסו שמות הקהילות הלכו ומחקו את הרישום.
בכבוד רב
ויישר כוח על הבלוג המיוחד
ישראל איצקוביץ
אלעד
(נכד הרב אליעזר דוד פרידמן)