רשימה לפרשת בהעלותך
בפרשת שבוע עם ישראל מתחיל בתנועה מהר סיני אל ארץ ישראל. נראה מפסוקי התורה שהדרך עליה הם פוסעים אינה דרך המלך, שמוצאותיה ומבואיה ידועים, אלא מסלול חדש, בעזרת ניווט פורץ דרך: "וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשה ימים לתור להם מנוחה" (במדבר, פרק י פסוק לג).
לשבטי ישראל לא היתה כל ידיעה על הגיאוגרפיה של הסביבה הקרובה ומן הסתם לא פרשו לפניהם את מפת האיזור. כל מבטחם הוא בארון ברית ה', ולא בידי אדם.
חוסר הוודאות הוא המצע שעליו מתפתחת תסיסה שלילית, ובהמשך אנחנו פוגשים, לצערנו, שעם ישראל מתלונן על עינוי הדרך ועל ההליכה אל תוך המדבר הגדול והנורא.
לימודי גיאוגרפיה, הכרת העולם על יבשותיו וארצותיו, תמיד סקרנו את האדם. במסגרת פרוייקט קטלוג אוסף ספרי ההשכלה בספריית "בית אריאלה" התייעצה עמי המקטלגת גב' אסנת גינדי על הספר הבא, שפרטיו עלומים: לא רשומים בו לא שם המחבר ולא מקום ושנת הדפסה.
בשער נכתב: "לתועלת בני עמינו, החפצים לדעת גבולות הארץ והמדינות, ואיי הים לכל משפחות האדמה, ומבלים זמן בספרי לע"ז (מאחר שאינם מבינים בטוב הלשון), אשר לזאת העתקתי אותו ללשון אשכנז המורגל במדינותינו, למען יבינו בו קטן כגדול".
הספר מכיל ארבעים עמודים, כתובים אידיש, המתארים את היבשות השונות: אורופיע, אזיע, אמעריקע ואאוסטראליא. בתוך כל יבשת מתוארות המדינות המרכיבות אותה.
לא מצאנו שספר זה קוטלג בספריות אחרות בארץ ובעולם.
פנינו אל חיפוש חופשי ברשת בעזרת מנוע חיפוש google ספרים.
מצאנו שני איזכורים של הספר, המלמדים אותנו על טווח שנות ההדפסה של הספר:
- בספר Pinḳes, ניו יורק 1927, כרך א עמ' 239. שנת הדפסת הספר מוערכת בין השנים 1801-1825. הכותב מציין שמחבר הספר הקדיש ערך ליבשת אוסטרליה, שהתגלתה על ידי קוק רק בשנת 1770.
למרות שהמחבר הסתיר יפה את עצמו ואת פרטי ספרו, למדנו כי בעזרת עיון בדפי הספר ניתן להפיק מידע על שנות הדפסתו.
הספר הוא מדפוסי רוסיה-פולין ושנות הדפסתו בעשורים הראשונים של המאה התשע עשרה למניינם.
(תודה לחיים לוי, מקטלג אידיש בספריה הלאומית, על עזרתו)
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com
בע"ה
שלום
מופיע ברשימה העברית של ספריית המוזיאון הבריטי:
https://drive.google.com/file/d/0Bz9Rz9zlCOoNRS1tdzhoU1l5Y0ZFcmVSWWFtdVl4azdOdnZN/view?usp=sharing
בברכה
ישראל צבי בוים
שלום אבישי
בדקתי עכשיו בכתב העת פנקס 1927. הוא מסביר שהוא קבע את 1801 כשנה תחתונה בגלל אזכורו של הצאר אלכסנדר הראשון שהתחיל למלוך ב- 1801.
מחבר המאמר בפנקס הוא גם יהודה יאפע. יותר מאוחר הוא צמצם את השנים.
למאמר קוראים היסוד הסלאווי ביידיש – דער סלאווישער עלעמענט אין יידיש.
שבת שלום
חיים לוי
בס"ד
ר' אבישי היקר שלום
ייתכן והמחבר הסתיר את זהותו בגלל ההתנגדות ללימודי חול והשכלה, ובכלל זה גם עיסוק יתר בגאוגרפיה.
ניתן לפקפק אם הספר נכתב על ידי יהודי ירא שמים כי בברית המועצות בימי לנין נכתבו אין ספור פרסומים קומוניסטים באידיש. אף כי אנו מדברים על תקופה שהיא מאה שנה מוקדם יותר, אבל למרות הכל המלחמה בין המשכילים לרבנים בעיצומה, וסביר להניח כי מחבר הספר חושש מהתנגדות אם יוודע כי הוא פונה ליהודים בעיסוק בגיאוגרפיה.
חנניה
—————————
להלן תשובתי:
שלום
לענ"ד ומתוך היכרות עם ספרים אחרים בני אותה תקופה החסרים פרטים מזהים . אין מדובר כאן בסיבות אידיאולוגיות אלא מסיבות כספיות או חוקיות. כלומר הברחת תשלום מס או חוסר רישיון להדפסה.
תודה.
אבישי
לאבישי,
ראיתי שהספר הנ"ל מוזכר פעמיים בקטלוג של ספרי חיים מיכל
https://books.google.co.il/books?id=i0sqAAAAYAAJ&pg=PA303&dq=%D7%99%D7%A2%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A2&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwi6_JSQj6zNAhXEA8AKHQ0RAyUQ6AEIOTAG#v=onepage&q=%D7%99%D7%A2%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A2&f=false
—————————–
שלום למכובדי
תודה לך על ההפניות.
ראיתי שגם ר' חיים מיכל לא ידע להוסיף פרטים על הספר ורק כתב שנדפס בפולין.
שבת שלום
אבישי