מה קרה "לנחש הנחושת" ?

בע"ה

"… והביט אל נחש הנחשת וחי" (במדבר, פרק כא פסוק ט)

"… וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה… (מלכים ב, פרק יח פסוק ג)

(רשימה לפרשת חוקת)

לפני כעשור שנים ראיתי מודעות גדולות בבני ברק על ספר שיצא לאור וניתן לקניה רק בחנות מסוימת בירושלים. הספר נקרא "נחש הנחושת". המחיר שנדרש עבור הספר היה עצום. חמש מאות שקלים פלוס. התאויתי לרכוש אותו.  היתה לי קופה קטנה, משכתי ממנה את כל הסכום ושלחתי את בתי ירושלימה לקנות את הספר.

כגודל הציפיה כך גודל האכזבה. הספר היה פשוט בתכלית ומלא צירופים של קבלה מעשית. הנחתי אותו במדף הפתוח ליד ספרי סגולות ורפואות עממיות ושכחתי ממנו. לאחר זמן כשחזרתי לאותו מדף נעלם הספר, נלקח על ידי מאן דהו ולא חזר עד עצם היום הזה.

 

פרטים על ספר "נחש הנחושת". מתוך אתר "נוסח תימן".

ספר זה הצטרף, לצערי, לספרים נוספים שנעלמו ברבות השנים. עם הזמן למדתי כי ל"ספר יש רגלים", ואולי יותר נכון ישנם בני אדם עם "ידים עסקניות", שלא עומדים בפיתוי ולוקחים עימם את הספרים בצאתם מהספריה.

בהקשר זה אני מבקש להפנות אותכם למפעל מיוחד שעוסק בו ידידי ר' אלי שטרן, בבלוגו "נוטריקון". אלי אוסף רישומי בעלות מיוחדים בספרים, וברבים מהם אזהרה מפני גנבי הספרים. ראו נא כאן  (ובתוויות "רישומי בעלות" שם).

הנה דוגמא פשוטה מאוספי הספריה. שימו לב לרישום הנמצא בצד ימין.

שער ספר "זכר רב". ורשה תרל"ג 1873

זה הזכר רב שייך להבחור מרדכי ב"ר זאב ראביאוסקי

אף על פי שאסרו חז"ל לכתוב על הספר  אבל  משום

סימן מותר מחמת שיש אנשים ששלחים ידיהם

בחמישה אצבעות בלא מעות רק משום זה מתירי'[?]  להעמיד

סימן      —————————————————-

בקשתי מאלי שטרן, שיבאר מה המקור למה שנכתב ברישום הנ"ל, ש"אסרו חז"ל לכתוב על הספר", ביטוי החוזר ברישומי בעלות רבים ?

והנה תשובתו:

כפי הנראה, שורש העניין הוא עניין החשיבות של כבוד הספרים. כידוע לך, בזמנים עברו שימשו דפי הכריכה והפורזץ, מאחר והיו ריקים, כמשטחים לרישומים שונים, ניסויי קולמוס ושרבוטים שונים. יש בדבר משום ביזיון לספר, ועל כן היה מן הראוי להמנע מזה.

והמקור לאיסור הוא כנראה בספר חסידים, שהזהיר בכמה מקומות לשמור על כבוד הספר, ראה במיוחד סו"ס תתקז (וגם בסעיפים הקודמים לו).

בהצלחה,

אלי

אשמח לשמוע מכם האם יש מקור נוסף, ש"לא לכתוב על הספר" ?

שבת שלום

אבישי

———————————

תגובות:

1.

שלו' רב

מהאנציקלופדיה התלמודית, ערך כתבי הקדש:

לא יכתוב דברי חול בתוך כתבי הקודש273

273. ספר חסידים סי' רפא וסי' תתצח וסי' תתקז; פלא יועץ ערך ספר ד"ה וחייב. ואפשר שדוקא כשלא היתה דעתו מתחילה לכתוב עליהם דברי חול.

מסתמא גם הודעת בעלות בכלל.

יישר כח על דבריך, המענינים תמיד.

כל טוב

סער מייזל

2.

שלום

אכן מפורש בספר חסידים, מהד' מרגליות, סי' קב, סי' תתצח: "אסור לכתוב בספר: פלוני חייב לי כך וכך". מובא בא"ר סי' קפ, וראה גם משנ"ב קנד לא.

מה צריך יותר מזה?!

ראה עוד:

שבת שלום

משה ש.

3.

להרב אבישי

שלום רב

 בהקשר לכתיבה על ספרים, ברצוני לציין שראיתי בספרי הרמב"ם דפוס יעסניץ  שר'
עקיבא איגר כתב בהם את הגהותיו, בכל מקום שמספר העמוד היה קיב הוסיף רעק"א את
 האות ע לפני מספר הדף ואחרי מספר הדף הוסיף א גינז,  "עקיבא גינז".

בברכה

דוד דוב רביץ
הוצ' שבתי פרנקל

4.

שלום רב,

לענין של "לא לכתוב על הספר" נמצא מקור גם בספר תולדות יעקב על מרן הגרי"י קניבסקי בעל קהילות יעקב עמ' קי"ז, שם מתבאר שגיסו מרן החזו"א ראהו כותב בגליון ספר, והעיר לו על כך שאין כדאי לעשות כן, מכיון שעלול להתחרט ולמחוק וזהו בזיון הספר. והשיב לחזו"א, שההגהה מסייעת כשלומד שוב העניין, ואם יכתוב במחברת ישכח שכתב שם. החזו"א שתק לדבריו, ונראה שהודה להם, ואכן למעשה כתב הערות והגהות רבות בגליונות ספריו. ושם בהערה ציינו שמצאנו הערה ארוכה בכת"י בגליון הגמרא, כשאחריה השיב לו החזו"א בכתי"ק, כך שנראה שהסכים לדבריו, עכת"ד.

ביקר,

אלישע חן

—————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת