רשימה לפרשת דברים – שבת הפטרת "חזון"
שער הספר מתוך אתר המכירות Amazon.com
השבוע בקרתי בבית הכנסת של בית חולים "שיבא" – תל השומר. לפעמים, דווקא במקומות כאלו בלתי צפויים, אני מוצא ספרים מעניינים שנתרמו לספריה על ידי מבקרי בית הכנסת.
אחד מהם, עסק בדיוקים בלשון פירוש רש"י על התורה, ואלו פרטיו:
מקום הניחו אבתיו : ביאורים בפירוש רש"י על התורה, מאת גילי בן שמואל יצחק בקינרוט. נדפס במונסי (מדינת ניו יורק), תשע"ב 2011.
המחבר מציין שהוא שהולך בפירושו בדרכו של רבו המובהק, הרב אברהם פסין, ממונסי בארה"ב, מחבר שו"ת תמורת איל.
מתוך ההסכמות לספר למדתי שהמחבר בַּעַל בְּעַמָּיו, תומך בישיבות בממונו.
אישוש לכך מצאתי גם בגיליון "מתיבתא דרש"י", ובו תיאור קצר על ביקור הנגיד הרב גילי בקינרוט שליט"א בספריה של המכון.
בספר "מקום הניחו אבתיו" מצאתי את החידוש הבא על הרש"י הראשון בפסוק הראשון בחומש דברים:
בכל התורה כולה לא מופיע הפועל כעס רק בחומש דברים. לעומת כל החומשים הקודמים שם התואר הרגיל לתגובתו של הקב"ה לחטאי עם ישראל הוא בלשון של חרון אף.
כך הוא בפרשת ואתחנן פרק ד פסוק כה:
כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְהַכְעִיסוֹ.
(וכן בפרשת עקב פרק ט פסוק יח, פרשת וילך פרק לא פסוק כט, פרשת האזינו פרק לב פסוקים טז, יט, כא, כז).
לשון כעס היא לשון קלה יותר. על פי דרכו של המלבי"ם בספר הכרמל, כעס "מורה התעוררות רגש בלב הכועס לבד ואינו יוצא עוד לחוץ לפעול רע על זולתו".
ספר "הכרמל". סיגט, תר"ס (1900)
דרכו של משה רבינו בספר דברים ללמד סניגוריה על ישראל.
לכן כשהוא מונה בראש החומש את רשימת המקומות שחטאו בני ישראל מופיעה רשימת השמות ב"קודים":
אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב.
ובפירוש רש"י:
אלה הדברים – לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל.
שימו לב !
רש"י בלשונו המזוקקת כתב כאן כלשון משה רבינו בספר דברים כולו: "כל המקומות שהכעיסו לפני המקום". בהמשך להבנתו בפירושו את דרכו של משה רבינו, "מפני כבודן של ישראל".
שבת שלום
צום קל
אבישי
———-
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
אבישי שלום!
בתלמוד בבלי מסכת זבחים דף קב עמוד א: "כתנאי; ויחר אף ה' במשה – רבי יהושע בן קרחה אומר: כל חרון אף שבתורה נאמר בו רושם וזה לא נאמר בו רושם". בכעס לא דרשו זאת. וא"כ אבחנת המלבי"ם נכונה. אולם רק לגבי לשון מקרא.
חרון אף הוא לשון תורה ולא לשון חכמים ורק הדרשנים השתמשו בו.
כמו"כ בחרון אף, אין הטיה מקבילה לבנין הפעיל – הכעיס את פלוני, אלא פלוני הכעיס את אלמוני ואלמוני חרה אפו או שכעס ולכן תמיד מכעיסים את פלוני והוא חרה אפו או שכעס. אבל אין הטיה דקדוקית מקבילה להפעיל בחרון אף.
לכן הכעיסו ברש"י אינו מטעמו של אותו רב, אלא מטעם שלשון תורה ומקרא לחוד, ולשון חכמים לחוד. ומטעם המבנה התחבירי של המשפט.
שבת שלום וגאולה קרובה
יעקב