בע"ה
"וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך"
רשימה לפרשת עקב
בשבת האחרונה התארחתי ביישוב "כוכב השחר" אשר בחבל בנימין לרגל שמחת החתונה של אחייני יגאל הויזמן עם יערה מיכל.
זכינו ללינה ולהכנסת אורחים בבית משפחת הורוביץ. מעל פתח דלת ביתם ומעל פתח אחד החלונות תלויות התמונות הבאות.
כששאלתי על מה ולמה תלויות התמונות מעל הפתחים? מה לקמיע מעל המזוזה?
הסביר לי בנועם בעל הבית, שמצא את התמונות הממוסגרות אצל אביו במחסן ביתו. קמיעות אלו קיבל אותם סבו, יהושע בן אפרים פסח הורוביץ, מידי האדמ"ור מסדיגורה-פשמישל, ר' מרדכי שלום יוסף פרידמן, בעל "כנסת מרדכי", בתל אביב. הסבא עלה מהעיירה לסקו בגליציה בשלהי שנות השלושים של המאה הקודמת, ואת הקמיעות קיבל בעת חניכתו את ביתו הראשון בארץ ישראל.
נוסח הקמיע מופיע בספר "רפאל המלאך", שהוא אוסף של סגולות וקמיעות שאסף ר' יהודה יודל רוזנברג. הדפסה ראשונה פיוטרקוב תרע"א 1911.
לפענוח הקמיע נעזרתי בספר "הקמיע היהודי" (שכבר כתבנו אודותיו כאן), וזה פתרונו.
נוסח הקמיע לדלת:
וזפ הלא פעב ביב באמ ובה והו
ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו
והאפה הב מוג ולה
ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצוא הפתח
רדפמיאל
(שם מלאך ?)
נוסח הקמיע לחלון:
ילשת באשר בוליב
יבדל לחיים שומע תפילה ברחמים אליו שלום רב ברכה ונגע לא יקרב באהלך
יואאחצצבירון
(צירופי אותיות היוצרים את אחד השמות הקדושים)
רדפמיאל
(שם מלאך ?)
לקהל הקוראים, שאלתי ובקשתי:
האם נתינת קמיעות הוא מנהג רווח הוא או תופעה יוצאת דופן אצל אדמו"ר בית רוז'ין?
והאם ידוע על מנהגו של האדמו"ר ר' מרדכי שלום יוסף זצ"ל בחלוקת קמיעות?
שבת שלום
אבישי
תגובות:
עו"ד אברהם יעקב זילברשלג שלח לי מאמר שכתב על האדמו"ר מסדיגורה:
רזין דרזין
מילין זעירין ורסיסי אורה מרזי הסוד והנסתר,
בהנהגת קדשו של אדמו"ר הרה"ק רבי מרדכי שלום יוסף מסדיגורה,
בעל ה"כנסת מרדכי" זצוק"ל,
לרגל יומא דהילולא קדישא כ"ט ניסן – "מלכות שבגבורה".
מתוכו בחרתי לצטט את הפסקה הבאה:
~ קמיעות ומטבעות ~
הרה"ח ר' משה שפונד שליט"א, מזקני חשובי אנ"ש היה נקרא תדיר על ידי רבינו לכתוב קמיעות על פי סוד. רבינו זצ"ל הזהירו לבל יגלה לאיש את תוכן הקמיעות ואופן הכנתם. על פי הדרכת רבינו נוהג ר' משה שליט"א לטבול במקוה עובר לעשיית הקמיעות, ולא לשוחח שום מילה עד אחר הכנתם. עצם כתיבת הקמיעות הינה על פי מסורת מהרה"ק האוהב ישראל מאפטא, שעברה מדור לדור מפה לאוזן בלבד. כשהיה מגיע לפני רבינו ענין כל שהוא שהצריך זאת, היה מזמן אליו את הסופר החשוב לכתוב את הקמיע, ומדריכו בדיוק רב מה לכתוב. דבר פלא הוא שכל אימת שהקמיע סיים ועשה את פעולתו לטובה, הוא נעלם באופן מסתורי.
פעם קרא אליו הרה"ק הבית ישראל מגור זצ"ל את ר' משה שליט"א, וביקשו לתקן ספר תורה כלשהו. הבקשה היתה מעט משונה בעיניו של ר' משה, מה פתאום הרבי מגור קורא דווקא לו? ועוד מבקש הימנו להיכנס אליו לכשיסיים את מלאכת ההגהה והתיקון? לאחר שסיים את תיקון ספר התורה, נכנס ר' משה לפני הרבי מגור, ובהזדמנות זו ביקש ממנו הרה"ק ה"בית ישראל" שיואיל לספר לו על מנהגו של רבינו בענין הקמיעות, ומה בדיוק הוא כותב שם. ר' משה התנצל לפניו שהוא התחייב לפני רבינו לא לדבר ולא לספר לשום בריה, והוא מנוע מלספר זאת. ה"בית ישראל" קיבל את דבריו ופטרו מלפניו .בברכה ובכבוד.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
נא פנה אלינו
תגובה על הקמיע מעל המזוזה –
בקשר לשם רדפמיאל ששאלתם אם זה שם של מלאך. הנה עיינתי בספר מלאכי עליון של רבי ראובן מרגליות – ושם לא מופיע שם של מלאך כזה. ועיינתי בספר שרשי השמות לרבי משה זכותא הרמ"ז ושם באות ר' סימן נב כתב כמה שמות, וז"ל: רדפיאל פדרי קרע שטן. וכתב מה משמעות שמות אלו, וז"ל: למי שאחזו רוח רעה כתוב אלו השמות ושים על מצחו. עכ"ל. יוצא שזה שם קדוש ולא שם של מלאך לכאורה. ועוד יוצא שהשם הוא רדפיאל ולא רדפמיאל, וצריך עוד לחפש האם מופיע בספרים אחרים.
כל טוב רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
מח"ס וגליון מריח ניחוח.
rantorah@gmail.com
שלום לך
מעניין מאוד בדיוק שמעתי שיעור ובן נאמר שלדעת ר אליעזר ממיץ היראים מזוזה היא כעין קמיע שנועדה לשמירה ויש לכתוב בה שמות מלאכים וכל מיני צורות
אך דעת הרמב"ם מזוזה ה ד שהעושים כן וכותבים שמות מלאכים במזוזה אין להם חלק לעלולם הבא
ולמהות מצוות מזוזה ראה שם ברמב"ם בסוף פרק ו
יתכן אם כן שלצאת את שיטת הרמב"ם כתבו הקמיע חוץ למזוזה ואין כאן המקום להאריך
בברכה איתמר
תגובה לש.ז. הבלין/ם:
עברתי שוב על הציטוט מהרמב"ם שהבאת, ואני מבין, שהכוונה היא "מבפנים – על הקלף של המזוזה, היכן שכותבים הפרשיות. בזה ראה הרמב"ם בעיה. לא בתליית קמיע אחר מעל המזוזה. וא"כ, יפה נהגו המשפחה הנ"ל.
בעניין הקמעות
כן , זה היה מקובל אצלו .
הוא היה שולח לסופר בירושלים, משה שפורד.
גם נאמר לי שיש הוראה שזה לא יהיה דבוק למשקוף אלא בריווח
[תגובה זו הגיעה לכתובת ספריית הרמב"ם. המחבר חפץ בעילום שמו]
יישר כח! תיקון קל "כנסת מרדכי" ולא "תכלת מרדכי" כפי שנכתב בטעות.
נושא זה של הקמיעות שהיה הכנסת מרדכי מוסר לפעמים אכן נסתר ולא מדובר כמעט.
שמעתי שזה קיבל מבית מעז'בוז' (משפחת חותנו), ושגם גיסו הרמ"ש מבויאן נהג כך. לפי זה אכן לא ידוע על רביים נוספים מבית רוז'ין שנהגו כך.
ולמגיב הראשון, בהנחה ואכן מעוניין בתשובה עניינית, איני בטוח שנאמר להם לתלות קמיע זו מעל המזוזה, יש כו"כ אנשים שקיבלו קמיע לשמירה על הבית ולא תלו אותה בבית אלא מניחים אותו בבית לשמירה.
גם הרבי עצמו לא תלה בביתו, עכ"פ, לא במקום גלוי, קמציע כנ"ל.
אגב, ידוע גם על בנו הרבי ה"עקבי אבירים" שהעניק קמיעות לשמירה, לא כולם בדיוק בנוסח הנ"ל, למי שהיה זקוק לכך.
שלום רב וישע יקרב!
ואני קבלתי מכ"ק מרן מפוסטאט זצוקללה"ה, כדברים דלהלן –
רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וס"ת פרק ה הלכה ד:
מִנְהָג פָּשׁוּט שֶׁכּוֹתְבִים עַל הַמְּזוּזָה מִבַּחוּץ
כְּנֶגֶד הָרֶוַח שֶׁבֵּין פָּרָשָׁה לַפָּרָשָׁה: שַׁדַּי,
וְאֵין בָּזֶה הֶפְסֵד לְפִי שֶׁהוּא מִבַּחוּץ.
אֲבָל אֵלּוּ שֶׂכּוֹתְבִין מִבִּפְנִים שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים,
אוֹ שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים, אוֹ פָּסוּק, אוֹ חוֹתָמוֹת,
הֲרֵי הֵן בִּכְלָל: מִי שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
שֶׂאֵלוּ הַטִּפְּשִׁים לֹא דַּי לָהֶם שֶׁבִּטְלוּ הַמִּצְוָה,
אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ מִצְוָה גְּדוֹלָה שֶׁהִיא יִחוּד הַשֵּׁם שֶׁל הַקָּבָּ"ה,
וְאַהֲבָתוֹ, וַעֲבוֹדָתוֹ, כְּאִלּוּ הוּא קָמִיעַ שֶׁל הַנָּיַית עַצְמָן,
כְּמוֹ שֶׁעָלָה עַל לִבָּם הַסָּכָל, שֶׁזֶּהוּ דָּבָר הַמְּהַנֶּה בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם.
פלא, שלחת לך תגובה על המזוזה, ואף ראיתיה ועכשיו היא נעלמה …?!
אפשר בבקשה לשאול אם ידוע לך שיש איזה קשר בין האושפיזין לענין המים. כפי
שמופיע בתיקון של תפילת הגשם שמזכירים שם את המוטיב מים אצל כל אחד מהאושפיזין.
האם מישהו כתב על זה פעם?
אודה לך על עזרתך והפוסט הכל כך מרתק שלך