בן סורר ומורה – מכתב גלוי

בס"ד

רשימה לפרשת "כי תצא"

ראש שער ספר מנחת יהודא. אלטונא תקכ"ח (1768). עותק ספריית הרמב"ם

במקום קטן ונידח  בקרב קהילת אלטונא (כיום פרוור של העיר המבורג)  פעלו תלמידי חכמים עצומים. הפרסומים הלא רבים שיצאו מבתי הדפוס שפעלו במקום מיוחדים הם ואהובים עלי במיוחד. נאים הם בעיטוריהם ומיוחדים בתוכנם.

ספר מנחת יהודא  נדפס באלטונא בשנת תקכ"ח (1768). מחברו הוא יהודה שטאטהאגן (מהלברשטט). לפרנסתו היה מלמד בחורים גמרא, תחילה בעיר מגורי חותנו אלטונא ומסיבות שאינן תלויות בו עזב את מלאכתו באלטונא ונדד לאמשטרדם. בהקדמות לספריו מאריך בתלאות חייו.

עניינו של הספר כפי שנכתב בשער:

"באר היטב כוונת רש"י ז"ל בתיבת כלומר במסכת ברכות, שבת, עירובין… גם איזה חדושי הלכות".

העמוד האחרון של הספר מוקדש כולו לקריאה נרגשת לבן שברח מהבית וסטה מדרכי אבותיו.

באחת משורות המכתב  מכונה הוא בשם בן סורר ומורה !

 

מה טובו

תוכחה מגולה : מאהבה מוסתרת

שמעו נא מוסר אב אל בנו כוחו ואונו                                                 על בלי הגיד לו כי בורח הוא ממעונו

לא תועיל תחבולותיך

אודיע בעמים עלילותיך

בן חכם ישמח אב לאוריך ותומיך                                                      בן כסיל תוגת אמו לטומאיך ועוריך

בן יכבד אב למען יאריכון ימיך

נר מצוה ותורה אור אזרתי למתניך                                                    נער פרקת עול  עשות הישר בעיניך

נוטריקון אם לאו והן שמור לנפשך

ידיך תמכתי בכל כחי לכל מחסוריך                                                      הנה יד כהה גברה כתף סורריך

יהי לבך תמים וה' יישר אורחותיך

ואשא למרום עיני לרחם על ינוקתיך                                     ווי לינקותא ההולכת ואינה חוזרת מעצמותיך

והיה ראשית מצער ומאד ישגה באחריתך

ואם תאבה ושמעת ברוך אתה בבואך                                            ואם תמאן ומרית ברוך ע"תה בצאתך

ולמה תחיה כבן סורר ומורה בעמיך

 איעצך ויהי אלקים עמך להטיבך בילדותיך                                  אל בינתך אל תישען להרע בבחרותיך

אם אמרי אשכחה שים דברי לאזנך

לו ישיאך בלב חסר תבונה דעתיך                                                     לא תאבה ולא תשמע אל שונאיך

להיות בה' מבטחיך אנכי היום ידעתיך

פני אלי כמשפט בן טובים מאבותיך                                       פן תשחית נחלתך ולקחת מוקש  לעמותיך

פדה נפשך לשלום ולחיי' תקח פעולתיך

השמר קח טוב נפשך*

קח עצה טובה מנאמן אחי אביך

בין תבין והשיב אמרים אמת לשולחך

ומצאת את לבבו נאמן לפניך

ודלמאעלדוחומבנ

*

ראשי התיבות של המכתב בשני טוריו: בני וואלף הקטן (הערת דודי בן נעים).

_ _ _ _ _ _ _ _ _

אמנם את האשמה על בריחתו של הבן מטיל האבא על אנשים מבחוץ. כך כותב בהקדמה לספר:

 

---

שאלה לפיצוח:  

מה פשר רצף האותיות חסר הפשר המופיעים בסוף העמוד האחרון, שהוא גם סיום הספר ?

 

אם יש לכם רעיון, אשמח לשמוע !

שבת שלום

אבישי

 

**

במדור התגובות התקבלו מספר תשובות. תודה לכל המשיבים

הפיצוח הוא: ודע לפני מי אתה עומד לתת דין וחשבון וכל מעשיך בספר נכתבים.

 

——————————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com