שו"ת על גלגלים

בחג ראשון של סוכות ימלאו תשע שנים לפטירתו של הרב אברהם כהנא שפירא זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל בין השנים תשמ"ג-תשנ"ג (1983-1993).

הרב אברהם שפירא כסנדק בבריתו של בני בכורי, מנחם אב תשמ"ז (1987) . תמונה מהאלבום המשפחתי.

ותיקי תלמידי ישיבת מרכז הרב זוכרים את דירתו הישנה של הרב בשכונת גאולה הירושלמית ברחוב עובדיה, סמוך לביתו של הרב צבי יהודה קוק, בטרם נבחר הרב שפירא כרב ראשי לישראל, והעתיק את דירתו לבניין חדש סמוך לישיבת מרכז הרב בשכונת קרית משה.

חברי לספסל הלימודים פרץ כהן, שהיה ברשותו מכונית כנכה צה"ל, היה מסיע את הרב מביתו בגאולה לישיבה בקרית משה. כך מידי כל בוקר במשך שנה שלמה (תשמ"ב 1982). משך כל נסיעה כעשר דקות. אותם דקות יקרות ניצל פרץ לשאול את הרב שאלות שונות: מהן אישיות ומהן ציבוריות ובמגוון רחב של נושאים. בהגיעו לישיבה העלה פרץ על הכתב את השו"ת (=השאלות ותשובות) שהיה בינו לבין הרב על דפי פנקס, המכונה על ידו "שו"ת על גלגלים".

עמוד ראשון בפנקס "שו"ת על גלגלים"

לבקשתי פרץ הסכים לפרסם דפים מהפנקס ותודתי נתונה לו. עברתי על הפנקס כולו ודגמתי מעט מן המעט.

נדגיש  כי הדברים כפי שנכתבו  לא היו לעיני הרב שפירא לאחר כתיבתם. לפיכך הדברים יפים לשעתם ולמקומם, כפי שפרץ סיכם לעצמו. הבאת ציטטות לקמן הן כדי שנוכל ללמוד מכאן מעלת שימוש חכמים, ותו לא מידי.

הנה שתי תשובות הנוגעות לביטול תורה, המפתיעות כל אחת לחוד וביותר כשהן נקראות ביחד.

 

1. השתתפות תלמידי הישיבה בהלוויה של רעיית ראש הממשלה עליזה בגין.

יש "עניין" ללכת להלויה של עליזה בגין משום כבוד מלכות. ["ויאספו כל העיר לספוד לשרה ולבכותה"].

בקשר לביטול תורה שייגרם – מסתמא יישאר מניין לומדים בישיבה.

 

2. האם יש לעמוד בצפירת דומיה?

לכאורה אין לבטל תורה לצפירת דומיה. וכן אני [הרב שפירא] נוהג בבית לא לעמוד.

בציבור וברחוב יש לעמוד מדין של חלול השם.

לא מצאנו כמעט בשום מקום במקורותינו עניין של הפסקת לימוד (חוץ מיום ז' בין השמשות שזו שעת מיתת מרע"ה [=משה רבינו עליו השלום]).

[לעניין חוקות הגוי – נראה לי (פרץ) שאין פה קפידא גדולה לפי דעתו מרן]

 

סוגיה עקרונית מעניינת, שלפרץ כהן יש זכויות בפסיקת ההלכה בה, קשורה לבעיה המלווה כהנים המעוניינים ללמוד מקצועות רפואיים.

כיום מסלול הלימודים המקובל (ברפואה, בפיזיותרפיה וכד')  מחייב צפיה בניתוח גופות מתים על ידי הסטודנטים. הלכה פסוקה בשלחן ערוך שגם בימינו אסור כהנים להיטמא למתים.

העולה מכך הוא, שתהיה הדרה של הכהנים מכל מקצועות הרפואה. האמנם?

נחלקו בזה הפוסקים ואכמ"ל (=ואין כאן מקומו להאריך).

פרץ כהן השתוקק ללמוד רפואה ופנה לקבלת היתר מרבנים שונים.  באותה עת הרב שלמה גורן כתב פסק ארוך, המתיר בשעת הדחק, באופן מסויים לימודי רפואה, כאשר הכהן עונד שרשרת מתכתית שנגעה במת. הפסק התפרסם בחוברת אסיא כרך 18 (1-2): עמ' 65-84, בשנת 2002 (באיחור של עשרים שנה…).

הרוצה להעמיק יראה את תשובת הרב גורן כאן.

למען הגילוי הנאות, פרץ כיום הוא ד"ר פרץ כהן, מומחה לרפואת המשפחה.

באחת הנסיעות שאל פרץ את הרב שפירא  אודות היתרו של הרב גורן והרב שפירא העלה את השגותיו. ברם גם כאן שימו לב לשורה המסיימת, איך צריך להתייחס לפסקי הלכה !

בקשר להיתר הרב גורן ללימוד רפואה לכהן – גם אם ההיתר מוקשה על כמה מקומות בש"ס שאפשר היה להסתמך על "הפטנט" הזה ולא לתת כל מיני תרוצים דחוקים (על כהן בבית הפרס – עירובין ל:, למשל), דעת הרב (שפירא) שבש"ס עוסקים בספקות והפוסקים עוסקים במציאות. וכאן בפסק הרב גורן הוא מסתמך על דיעות מסוימות ופותר מציאות.

מפסקאות קצרות אלו, ואחרות המופיעות בפנקס, עולה כמה גדול ומקורי היה רבינו, הרב אברהם שפירא  זצ"ל.

 

חג שמח

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com