צדיק באדרת כבשים

בע"ה

ברכת ה"חפץ חיים" לשמעון פרס

רשימה לפרשת נח

הביטוי "צדיק בפרווה" מקורו כנראה בביטוי עממי באידיש ("צדיק און פעלץ"). הוא מיוחס במקומות שונים לרבי מקוצק או לזקני החסידים.

הרעיון שמאחורי הביטוי  הוא שצדיק  לא דואג רק לעצמו בעת צרה ומתכסה באדרת פרווה מפני הצינה, אלא עליו לפשוט את אדרתו ולמצוא פתרון לכל הסובבים אותו.

לא מצאתי ציטוטים של פתגם זה במקורות קדומים. הפעם הראשונה בו ראיתיו מוזכר, הוא בדרשותיו של  ר' יהודה ליב לזרוב, כפי שנדפס בספרו "מטה יהודה" (ניו יורק, תרפ"א 1921) בקשר לנח ודור המבול.

ספר "מטה יהודה", עמוד 254

כתמונת ראי לאותו "צדיק בפרווה" הוא הסיפור הבא המסופר על ה"חפץ חיים", כיצד וויתר על כריתו לטובת כלה עניה.

סיפור זה שמע  יצחק גנוז בילדותו בבית הוריו שגרו בעיר לידא הסמוכה לראדין, מקום מגוריו של החפץ חיים.

בשיחה עמי סיפר לי כי מתוך ארבעים ושלושה ילדים שלמדו יחדיו באותה כיתה לפני השואה שרדו לאחריה רק שלושה ילדים. משום כך יצחק רואה חובה לעצמו להעביר את מורשת ה'עולם שהיה' לדור הבא.

יצחק גנוז (נולד ב-1927) הוא חוקר פולקלור, סופר ומשורר. עורך כתב העת ידע-עם (במה לפולקלור יהודי).

הסיפור חורז על ידו ונדפס בספרו "מעבר לגשרון העץ" (לוד תשנ"ח 1998).

כיון שעסקנו ביצחק גנוז ובשירו על ה"חפץ חיים",  אני מבקש להמשיך לעניין שהעסיק אותי ודווקא הפתרון הגיע ממקום לא  צפוי.

לפני כחודש ושבוע (בכ"ה אלול תשע"ו) הסתלק לבית עולמו שמעון פרס, נשיאה התשיעי של מדינת ישראל. בן תשעים ושלוש היה.

בו ביום רצו הודעות ברשתות החברתיות, כי ישנה סמליות בכך ששמעון פרס נפטר ביום בו  נפטר החפץ חיים* ובאותו גיל !

נוסף לכך הסבר, שבילדותו קיבל שמעון פרס ברכה מהחפץ חיים לאריכות ימים.

אני נוטה להטיל ספק בסיפורים, שלא סופרו בחיי המסופר וצצים אחרי פטירתו.  אמנם בחיפוש ברשת נמצא שפעם אחת (מעניין למה רק אז?) סופר הסיפור על ידי שמעון פרס, בחג סוכות בשנת  תש"ע (2009). וכך הדיווח באתר NRG:

ועדיין לבי היה נוקפני. שהרי  זו עדות שמיעה ולא מפי המקור עצמו (שמעון פרס).

והנה בעיתון חדש (ומוצלח) בשם "שער השומרון", המחולק במקום מגורי, פרסם משה (בן יצחק) גנוז, תושב אורנית, מכתב שקיבל אביו משמעון פרס בעקבות פרסום ספרו "מעבר לגשרון העץ". ושם להפתעתי הופיע צילום המכתב המצ"ב, כתוב בכתב ידו של שמעון פרס.

למר יצחק גנוז

תודה על ספר שיריך "מעבר לגשרון העץ".

הספר עוסק בנושאים רבים ומפעמת בהם נשמה אמיתית.

במיוחד התרגשתי למקרא השיר "הכרית של החפץ חיים". 

שכן אבי ז"ל לקח אותי לראדין כדי לקבל את ברכת החפץ חיים. 

ברכה זו אני נושא בקרבי עד היום.

בברכה נאמנה

16.6.98   שמעון פרס

———–

• החפץ חיים נפטר בתאריך כ"ד אלול תרצ"ג 1933. שאלת גילו של החפץ חיים אינה ברורה. יש שכתבו כי נפטר בגיל 94.

שבת שלום

אבישי 

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

מודעות פרסומת