בע"ה
עם לבן גרתי
גרתי בגימטריא תרי"ג. כלומר, עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים (רש"י)
רשימה לפרשת וישלח
השבוע נפרדתי מהחומשים עם התרגום והביאור של משה מנדלסון ותלמידיו והעברתי אותם לאוסף החדש של ספרי ההשכלה בבית אריאלה.
ספרים אלו שכנו כל השנים במחסני ספריית הרמב"ם ולא על מדפי הספריה הפתוחים לקהל.
נדמה לי שהסיבה להשארת הספרים במחסן היא המחלוקת על מעמדו של משה מנדלסון ועל כשרות כתביו לבוא בקהל.
הגישה הרווחת בציבור הדתי, שמנדלסון עצמו ובעקבותיו חומשי ה"ביאור" אינם חלק מהיהדות האורתודוקסית. עם גישה זו התפלמס רפאל בנימין פוזן ז"ל ב"המעין" (גליון תשרי תשס"ט 2008) בתגובתו "אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה – אתם מה טיבכם?". לענייננו חשובים דבריו (בהערה 14) על גדולי ישראל שהשתמשו בחומשי ה"ביאור".
אנקדוטה הקשורה להתנגדות לחומשי ה"ביאור", מצאתי בספר "המרד" שכתב מנחם בגין על שנות שירותו במחתרת כמפקד האצ"ל.
כאשר מנחם בגין הסתתר במרכז תל אביב, ברחוב יהושע בו נון, הוא היה מחופש ליהודי דתי בשם ישראל ססובר. ככזה פקד מנחם בגין את בית הכנסת הסמוך בקביעות.
מחוסר ידיעה הביא עמו בשבת לבית הכנסת חומש עם "הביאור", וכמעט חשף בכך את תחפושתו.
על מה שקרה עמו קראו בקטע המצורף:
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?155288&lang=eng
עמ' קלט
אהבתי את התמימות שהיתה כרוכה בזה.
לפני כשמונה שנים עצר לי ביום שישי רכב לטרמפ בצומת אשקלון.
אבא חרדי מירושלים יחד עם בניו ששחו בים.
במהלך הנסיעה הבנתי ששם משפחתם הוא זקס.
שאלתי אם הם צאצאים של החפץ חיים והנהג אמר שכן, שהוא בן של ר' הלל, נכד החפץ חיים.
ביקשתי: תספרו בבקשה סיפור ממקור ראשון.
הוא סיפר כמה סיפורים מהעבר, ואז על אחד מהם אמר, אספר לך סיפור שראיתי בעיני:
לפני כמה עשרות שנים סבתא שלי (בת הח"ח) הייתה כבר מבוגרת מאד וגרה בביתנו.
היא לא ידעה עברית, הייתה עיוורת ולא צלולה והורי סעדו אותה.
יום אחד הביא יהודי לאבא שלי חומש עם 'הביאור' ובראש הספר חתימה ועם הערות בכת"י בפנים על תוכן הספר של (אני מצטט מה הוא אמר):
'אחד מגדולי הדורות שעמדו לעם ישראל מכל הזמנים, ואל תנסה לשאול מי, כי אני בחיים לא אענה לך!'.
אבא שלי לקח את החומש ושם אותו בתוך שקית, בארון הספרים, מוסתר מאחורי הספרים.
למחרת בבוקר סבתא שלי התעוררה מאד מבוהלת. שאלנו אותה מה קרה,
והיא אמרה שהיא חלמה שאבא שלה, החפץ חיים, הגיע מבוהל לבית הזה,
הלך לארון הספרים והתחיל לחפש שם בלחץ אחרי משהו…
סבתא היית כבר ממש 'עובר בוטל' ואבא הבין שהחפץ חיים נגלה אליה כדי שהוא יפנה את הספר מהבית – וכך עשה…
שבת שלום
נעם כהן
תודה על הרשימה המעניינת.
ברשותי החומש "דרך סלולה" עם הביאור, מהדורה שניה, פיורדא תקפ"ד (1824). הספר הגיע אלי אחרי שעבר דרך שושלת מכובדת של רבנים חרדים בגרמניה. כנראה שהיה ברשותו של הרב יצחק זקל וורמסר ממיכלשטאדט, עבר ממנו לחתנו, הרב יצחק דב במברגר (הרב מווירצבורג), ממנו לנכדו, הרב יצחק זקל במברגר מבאד קיסינגן, סבי. הוא הוחזק על ידי רבנים אלה בארון הספרים ולא במחסן!.
הערה ושאלה.
בשער הספר שבידי, בכל חמשת הספרים, כולל חומש ויקרא, מופיע "וביאור ותיקון סופרים מהחכם המפורסם מוהר"ר שלמה דובנא זצ"ל". רנ"ו אינו מופיע בשער. רק בגוף הספר מופיע "הקדמה והתנצלות כותב הבחאור על ספר ויקרא מאת הק' נפתלי הירץ בן לא"א ע"ר כהר"ר יששכר בער וויזל זצ"ל.
מעניין לציין כי לפי עדותו של השר משה מונטיפיורי, גםבתלמוד תורה עץ חיים -המוסד הראשון והמרכזישל בני היישוב הישן בירושלים- למדו הילדים חומש עם הביאור של מנדלסון.
ראה כאן:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44214&st=&pgnum=68
שבת שלום.
לכ' הרב אבישי
יישר כחך. עוד התיחסות חיוביות מגדולי ישראל (כולל הגר"מ פיינשטיין) לביאור אפשר לראות בהערה 9 בעמ' 209 (עמ' 5 בקובץ) ב
http://www.hakirah.org/Vol17Maimon.pdf
יהודה ס.
לרב אבישי שלומות
איזו רשימה נפלאה!!
גם לי היה חומש עם ביאור מנדלסון.
למדתי בביה"ס שלמה המלך, ולחלק מהבנות היה חומש עם ביאור גורדון.
בקשתי מסבא ז"ל (ליפא אליעזר שווגר) שיקנה גם לי חומש מבואר, והוא נבהל מעצם הרעיון.
אבל, מצאתי בחנות שלו (ששכנה בביתם ברחוב מאזה 18), זרוק באיזו פינה, חומש עם ביאור מנדלסון. עדיין לא ידעתי מי האיש, אבל לקחתי אלי את החומש…
כשהתברר לי מי האיש, זנחתי את הספר…
שבת שלום
נילי בן ארי
כידוע, כל השנים, היו החומשים הללו שנויים במחלוקת. יש שהחרימום. היו כאלה שגנזום, אם במקרה באו לידם.
מי שרצה להחזיק אותם, אבל לא רצה שאנשים ישאלו מדי הרבה שאלות, היה מחזיק אותם בצינעה [כנראה כך היתה המדיניות של הספרנים הקודמים של ספריית הרמב"ם, להחזיק אותם במחסן, ולא על המדפים הפתוחים].
אינו מובן מה נתחדש כעת, שהיה בו כדי לגרום לשינוי במעמד של חומשים הללו, לדונם כספרי השכלה ממש.
האם הבאים בתור הם ספרי רנ"ו [ר' נפתלי הירץ וייזל]?