חומשי ה"ביאור" של משה מנדלסון

בע"ה

עם לבן גרתי

גרתי בגימטריא תרי"ג. כלומר, עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים (רש"י)

רשימה לפרשת וישלח

השבוע נפרדתי מהחומשים עם התרגום והביאור של משה מנדלסון ותלמידיו והעברתי אותם לאוסף החדש של ספרי ההשכלה בבית אריאלה.

ספרים אלו שכנו כל השנים במחסני ספריית הרמב"ם ולא על מדפי הספריה הפתוחים לקהל.

נדמה לי שהסיבה להשארת הספרים במחסן היא המחלוקת על מעמדו של משה מנדלסון ועל כשרות כתביו לבוא בקהל.

הגישה הרווחת בציבור הדתי, שמנדלסון עצמו ובעקבותיו חומשי ה"ביאור" אינם חלק מהיהדות האורתודוקסית. עם גישה זו התפלמס רפאל בנימין פוזן ז"ל ב"המעין" (גליון תשרי תשס"ט 2008) בתגובתו  "אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה – אתם מה טיבכם?".  לענייננו חשובים דבריו (בהערה 14) על גדולי ישראל שהשתמשו בחומשי ה"ביאור".

אנקדוטה הקשורה להתנגדות לחומשי ה"ביאור", מצאתי בספר "המרד" שכתב מנחם בגין על שנות שירותו במחתרת כמפקד האצ"ל.

כאשר מנחם בגין הסתתר במרכז תל אביב, ברחוב יהושע בו נון, הוא היה מחופש ליהודי דתי בשם ישראל ססובר. ככזה פקד מנחם בגין את בית הכנסת הסמוך בקביעות.

מחוסר ידיעה הביא עמו בשבת לבית הכנסת חומש עם "הביאור", וכמעט חשף בכך את תחפושתו.

על מה שקרה עמו קראו בקטע המצורף:

 

 

שבת שלום

אבישי

 

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com