בע"ה
"קרעים שאינם מתאחים"
רשימה לפרשת "וישב"
השבוע אנחנו נפגשים במחלוקת בין השבטים, בין יוסף לאחיו. בכל מחלוקת הקו האדום הוא שיהיו מתחתנים אלו באלו ולא יווצרו שתי קהילות נפרדות. כך שנו חכמים לגבי מחלוקת בית שמאי ובית הלל: "לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי" (יבמות פרק א משנה ד).
אחת המחלוקות הגדולות בהיסטוריה היהודית היתה בין היהדות המסורתית ל"קראים", המכונים גם בני מקרא, שדרכם לשמור על חוקי המקרא ללא הפרשנות המסורתית וללא קבלת סמכות חכמינו.
אין ברצוני להיכנס לדיון ההלכתי, האם צאצאי הקראים ברי חיתון ברבנות. נשברו על כך קולמוסים רבים וסקירה ממצה קיימת בספרו של מיכאל קורינאלדי על "המעמד האישי של הקראים" (ירושלים, ראובן מס, תשמ"ד 1984). נציין כי קיימת דעה כי הקראים הם בבחינת "קרעים שאינם מתאחים", ואף כי להלכה רבו הפוסקים המתירים זאת בתנאים והגבלות מיוחדים.
אחד המדפים בספריית הרמב"ם מוקדש ל"קראים". אפשר לשאול מה לספרי כת הקראים בספריית הרמב"ם? אך גם ללא הסבר זו עובדה. קיים כאן אוסף של ספרי הקראים וכן מחקרים על משנתם ההלכתית והפרשנית.
אשתף אתכם בשתי "מציאות" באוסף הספריה הקשורות לקראים.
1.
ספר "תורת אל-מות" (ורשה, תרכ"א-תרכ"ג 1863-1860), שחיברו ר' אפרים מנקין, הוא דוגמא יוצאת דופן לספר שהיו לו מהלכים הן ביהדות המסורתית והן אצל הקראים. נושא הספר הוא הישארות הנפש אחר המוות. הספר ערוך במתכונת של שיחות בין ידידיה ושלמה, שני בניו של אבשלום שנפטר ממחלה, וידיד האב "מאמין", שסעד את האב בימיו האחרונים.
למרבה הפלא מודפסות בספר שתי רשימות של הפראנומעראנטען (החתומים מראש). באחת מופיעות שמות של יהודים מרחבי רוסיה ובשניה של קראים ממקומות מושבותיהם.
מה שמעיד על תפוצת הספר הן בקרב היהדות הרבנית והן אצל ריכוזי הקראים ברוסיה.
רשימת מנויים רגילה. אורכה בספר בחלקו הראשון כארבעה עמודים ומחצה. רשימה נוספת מופיעה בחלקו השני.
רשימת המנויים של הקראים. כשני שליש העמוד בלבד
בנוסף גם נדפסו "מכתבי תהלה" מרבנים חשובים (כדוגמת הנצי"ב מוולוז'ין) בראש הספר וכמותם גם "מכתבי תהלה" מחכמי בני מקרא כנספח בסופו.
2.
עבודת תיזה (Ph.D) של ברנרד רוול (Bernard Revelׂׂ) על ההלכה הקראית ויחסה לצדוקים ולשומרונים יצאה לאור באנגלית בדרופסי קולג' בפילדלפיה בשנת 1913. בעותק הספריה ישנן חותמות של הרב קוק זצ"ל. אינני יודע כיצד הגיע חיבור זה לספרייתו והאם עיין בו.
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
עם הספר 
מש׳ מנקין מצאצי הגר״א. ראה ספרי "Eliyahu's Branches"
בס"ד
שלום אבישי –
הרב קוק ז"ל ביקר בניו יורק בשנת 1924 והעביר שיעורים בישיבת רבנו יצחק אלחנן (ישיבה קולג', לימים Yeshiva University), שבו כיהן ד"ר רוול כנשיא. הראי"ה התפעל מן הישיבה והתרשם לטובה מאישיותו של העומד בראשה. סביר לשער שבאותה הזדמנות ד"ר רוול העניק לראי"ה את מחקרו. (מקור: Bernard Revel: Builder of American Jewish Orthodoxy, 1972, p. 125).
אליקים קרומביין
אכן היה קשר לבין הרב קוק והרב ד"ר רבל (ענק הרוח והמעש שנגדע בטרם עת). נתן אופיר כתב על היחסים ביניהם כאן, במאמר המבוסס על הרבה עבודה ארכיונית
http://www.daat.ac.il/daat/maamar.asp?id=115
שלום
על הנימה של התמיהה העצמית למה יש כאן בספרייה ספרי קראים, וכביכול התחמקות מתשובה ["זו עובדה"], נראה כי הגישה שלך לקראים הינה כמו לרפורמים או קונסרבטיבים. האמת היא זה לא בדיוק כך. היה אצלם הרבה תוכן ובאזורים רבים בתקופת רבות הקשר והחיכוך עם הרבניים היה גדול משניתן לשער. עד כמה שידוע לי, בקשר לפרשנות המקרא, גם הראשונים השתמשו עם חיבורי קראים, ולא רק האב"ע שלעתים מקבל את פירושיהם. לכן לא צריך להתפלא למה יש ספרי קראים בספריית הרמב"ם, וגם לא קשה על הרב קוק.
יישר כח וחנוכה שמח!
משה שוחט
———
שלום משה
לא עלה על דעתי שמדובר בתופעה שולית וחסרת עומק. ציינתי את הקושי בחיתון עם קראים. כל המצוי בסוגיה יודע שיש כאן בעיות קשות מהבחינה ההלכתית. כל זה עומד על כך שההלכה הקראית איננה מכירה בהלכה הרבנית.
שבת שלום וחנוכה שמח
אבישי
כתבה מחכימה ומעניינת, כתמיד.
מן הראוי לציין כי ברנרד רוול ה"ה הרב דב רוול ממנהיגי יהדות ארה"ב תלמידם של גדולי ליטא ביניהם רבי יוסף לייב בלוך ר"י טעלז ורבי יצחק בלזר מפטרבורג, היה ראשה של ישיבת רבינו יצחק אלחנן והעומד מאחורי הפיכתה גם למוסד אקדמי ה"ה ה"ישיבה יוניברסיטי", לצד זה היה אחראי להבאתם של גדולי התורה המובהקים לכהן בראשה רבי שלמה פוליאצ'יק ה"עילוי ממייצ'ט, רבי משה סולובייצי'יק ובנו רבי יוסף דב.
מן הסתם היה בקשר גם עם מרן הרב קוק, ולכן לא ייפלא כיצד הגיע הספר אל בית הרב.
שבת שלום.
על הקשר בין מחקרו של ברנרד רבל לרב קוק, יש לציין כי כנראה החוקר הנ"ל הוא הוא הרב ד"ר דב רבל ממיסדי ישיבת ר' יצחק אלחנן [ישיבה יוניברסיטי] בארה"ב ומעסקני הציבור הידועים בארה"ב באותם השנים.