בע"ה
"והקול נשמע לאמר, באו אחי יוסף"
רשימה לפרשת ויגש
השבוע נשר מתוך עותק של ספר זהר (דפוס יוזפוף, תרל"ג 1873) הפתק הבא. הפתק היה מונח בספר ולא שמנו לב אליו עד כה. נציין שאין כל קשר בין הפתק לבין הספר המודפס והוא היה מונח בתוכו כעין גניזה.
הפתק כתוב בכתב יד והוא חתוך בחלקו העליון.
עיון בטקסט מגלה שלפנינו חלק מהפיוט "אחד מי יודע", המושר בכל עדות ישראל בסוף ליל הסדר בחג הפסח.
מה שתפש את עיני הוא השינוי במספר אחד עשר.
הנוסח המקובל הוא: "אחד עשר מי יודע? אחד עשר אני יודע. אחד עשר כוכביא" (כוכבים).
ואילו בפיוט שלפנינו הנוסח הוא "אחת עשר מן הוא? אחת עשר אחי יוסף".
פרופ' שמעון שרביט נר"ו חקר את הנוסחאות השונות של פיוט "אחד מי יודע" והראה כי מדובר בפיוט קדום, ושיש לו גם נוסחים לא ידועים במזרח.
הוא פרסם שני מאמרים בנידון: אור חדש על "אחד מי יודע" (בתוך ספר שפירא, בר אילן ט, תשל"ב), הנוסח המזרחי של "אחד מי יודע" (תרביץ מא תשל"ב).
עיון במאמרים אלו מראה שבנוסח ששוררו בו יהודי קוצ'ין ושינג'ילי בחתונותיהם מופיע גם כן "אחד עשר אחי יוסף".
כפי הנראה, לפיוט שלפנינו ישנו פזמון. המילים "ינחיל משה", המופיעות בסוף כל שורה, הן תחילתה של שורת הפזמון. לא מצאתי סימוכין במקום אחר לפזמון דומה.
שוחחתי אמש עם פרופ' שרביט טלפונית ובקשתי את עצתו. לשמחתי, אמר לי שהוא עובד על מאמר נוסף מקיף על הפיוט, וברצון ימסור לי את חוות דעתו על הנוסח הנ"ל אחרי בדיקה מעמיקה.
כשאקבל את תשובתו אשתף אתכם בידיעות החדשות.
שבת שלום
אבישי
——————-
בע"ה, יום שלישי.
להלן מכתב שקבלתי היום מפרופ' שרביט, שהואיל בטובו לתת כיווני חשיבה לאחר קריאה ראשונית.
נ. ב.
חדש… חדש… חדש…
הגיע אלינו ספר חדש של הרב ראובן מרגליות, מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם.
ספר "כבוד מלכים" על הרמב"ם. נערך ונסדר על ידי הרב נתן דוד רבינוביץ. (ניו יורק-ירושלים. תשע"ו). רכד עמודים.
הספר מכיל הגהות קצרות שכתב רבי ראובן מרגליות על עותק משנה תורה לרמב"ם, בו השתמש כל ימי חייו, בתוספת ביאור רחב של המביא לבית הדפוס.
תודה לחנניה וינברגר מרחובות, ב"א של הרב ראובן, שטרח והביא לנו את הספר החדש.
—————————————
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
שלום וברכה המעניין הוא שבאמת לשיר יש מספר נוסחאות כך שבאגדה שיש אצלי שכתובה בערבית בשתים במקום לכתוב שני לוחות הברית זה משה ואהרון ובשבע במקום ימי שבתא כתוב ימי חופה
אחד עשר הכוכבים בחלום יוסף
אחד עשר כוכביא – אפילו בליל הסדר מזכירים את חלומות יוסף שהם מהידועים במקרא…
על כך קראו נא בבלוג על אסטרונומיה ומדע.
שבת שלום
קובי
שלום אבישי, הפוסטים שלך מעשירים אותי תמיד. בגלל מחלת חמותי אני ממעט לצערי להגיע לספריה. בעזר ה' אגיע כשאוכל רק כדי לקרוא את מאמריו של שרביט על "אחד מי יודע". שבת שלום עזרא רענן – נתניה
תודה, עזרא.
לקריאת המאמרים של פרופ' שרביט אין צורך שתגיע אלי. אתה יכול לקרוא אותם דרך הקישוריות הנמצאות בתוך הרשימה. תקיש על שם המאמר והוא יפתח לקריאה.
שבת שלום
אבישי
מזיכרוני על אודות השיר "אחד מי יודע" – ללא קשר עם אחי יוסף:
בעבר הרחוק חקרתי את מקורות השיר, לאחר שמצאתי שאת "אחד מי יודע" נהגו יהודי אשכנז לשיר בסעודות שבת חתן כלה. ככל הנראה, שבת שבע ברכות. ויש לשיר גירסה ביידיש, ואולי מעידן היידיש של יהודי אשכנז [ לפני ההשכלה].
איינס – איז דער חתנ'ס טיש, ווו מען עסט און ווו מען טרינקט.
צווי – זענענן די חתן כלה, ווויל ווויל ווי אלע.
דריי – זענען, די כליזמרים, שפילן אנטקעגן די מחותנים.
פיר – זענען די חופע שטאנגען….
זיבן – זענענן די זיבן טעג ווו מע טאר נישט און ווו מען מעגט…..
אשמח תעביר לד"ר שמעון שרביט. אני פשוט צריכה למצוא את המקורות שלי בנידון.
לאה לנגלבן
ידידי היקר הרב אבישי ,
בנוסח המופיע בגניזה (מאה ט"ו) מופיע הפיוט אחד מי יודע אחד הוא יודע…
ושם, בנוסח הפיוט, תשעה ירחי בטנה ואחד עשר הם אחי יוסף.
{תיאור ביבליוגרפי של כתב היד ניתן בקטלוג נויבאואר לכתבי היד העבריים בספריית הבודיליאנה באוקספורד –
The Hebrew Manuscripts in the Bodleian Library, vol. ii, by Adolf Neubauer and Arthur Ernest Cowley, Oxford 1906, No. 2843, page 298.}
בברכה רבה,
ערן רביב
נ"ב- על חלק אחר בכתב יד זה בע"ה יפורסם מאמר של ר' רחמים שר שלום ושלי
שלום וברכה,
תודה על רשימתך המרתקת,
ושתי הערות:
עדיף לכנות את 'אחד מי יודע' בשם 'שיר' ולא בשם 'פיוט', כי 'פיוט' נאמר על יצירה הנאמרת במעמד קודש ציבורי, כמו תפילה, ולא בסעודה (הגם שמדובר בסעודת הסדר, שהיא ציבורית ויש לה מימד קודש)
שמעון שרביט פירסם מאמר נוסף על השיר 'אחד מי יודע', והוא: "מסורות הפיוט 'אחד מי יודע' בקהילות דוברות לאדינו" בתוך מחקרים בעברית החדשה ובלשונות היהודים (תשעג).
בברכה רבה
יעקב ס.
———-