קדיש "תתכלי חרבא"

וְהֵסִיר יְ-הוָה מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ.

רשימה לפרשת וארא

ספר "שערי שמחה" הוא ספר הלכתי, שחברו אחד מן הראשונים, רבי יצחק אבן גיאת. בעותק ספריית הרמב"ם (פירט, תרכ"א-תרכ"ב 1861-1862)  כתובה ההערה הבאה על הכריכה הפנימית:

כותב  ההערה, אשר חתום בסופה  מש"י , מציין שבספר זה מופיע נוסח מיוחד של הקדיש, המוזכר עקב אמירתו גם בעתים מיוחדות ונדירות: בקבורה של נפטר ביום טוב שני של גלויות.

"מנהגנו לומר קדיש  על המת… ולומר לו "תתכלי חרבא" וכפנא ומותנא ומרעין בישין מננא ומכל בית ישראל…". [תרגום: "תכלה החרב" והרעב והמוות וחלאים רעים מאתנו ומכל בית ישראל].

עוד מציין בעל ההערה  מש"י, שנוסח זה נשען על דברי הגמרא במסכת כתובות: "רבון העולמים, פדה והצל ומלט והושע עמך ישראל מן הדבר (ומן הרעב) ומן החרב ומן הביזה ומכל מיני פורענויות המתרגשות ובאות לעולם". 

מדוע היה חשוב לבעל ההערה לציין זאת באופן חריג  בפתיחת הספר?  מי הוא כותב ההערה מש"י ?

חיפוש במאגר "אוצר החכמה" אחרי הביטוי "תתכלי חרבא" העלה, שקדיש זה נהוג לאומרו בקהילות המזרח בתשעה באב ויש שאומרים אותו בשעת הלוויה.

תוצאה אחת חריגה הופיעה בין התוצאות של החיפוש. חסידי סדיגורה נוהגים לומר את ה"קדיש תתכלי" !

הנה לפניכם שער חיבור מיוחד שיצא על ידי מכון "כנסת מרדכי" של חסידות סדיגורה בשנת תש"ס (2000). בשער הספר מוזכר  "קדיש תתכלי" שתיקן כבו"ק (=כבוד קדושת) אדמו"ר זיע"א (=זכותו יגן עלינו אמן). 

מה היא אותה תקנה שתיקן האדמו"ר מסאדיגורה, לומר "קדיש תתכלי" בסיום מסכת? מתי והיכן התחילה?

עיון בתוך החיבור הנ"ל מסביר לנו זאת.

במהלך הכנסיה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל  בשנת תשי"ד (1954), שהיתה הראשונה אחרי השואה הנוראה, הציע האדמו"ר מסדיגורה לחדש המנהג ולומר את הקדיש הזה לזכר קדושי השואה. כך עשה אז באותו מעמד, בפני עם רב ובהסכמת רבנים חשובים. נוסח קדיש זה המשיך האדמו"ר לאומרו  אחרי כל לימוד של משנה ואגדה.

לעניות דעתי, עכשיו ברור מי הוא מש"י, בעל ההערה בעותק  הספריה .

הכותב הוא בעל התקנה, האדמו"ר מרדכי שלום יוסף מסדיגורה זצ"ל.

מש"י  הם ראשי התיבות של שמותיו.

האדמו"ר סימן  בספר "שערי שמחה" את המקור למנהג אמירת "קדיש תתכלי".

זו השערתי. מה דעתכם?

 

לקריאת הפרק השלם על "קדיש תתכלי" מתוך "סדר מזמורי תהלים" הנ"ל ובו גם נוסח הקדיש,  ראו נא כאן.

 

שבת שלום

אבישי

———————————————————————

נספח:

לאחר פרסום הרשימה התקבל מכתבו של פרופ' דוד אסף:

אבישי, השערתך נכונה בוודאי. השוואת כתבי היד (ראה למשל האותיות ק, כ) אינה מותירה ספק בכך.

 

צילום המכתב נלקח מקטלוג של בית המכירות הפומביות 'מורשת'

http://www.moreshet-auctions.com/letter-with-the-blessed-signature-of-the-admor-rabbi-mordechai-shalom-yosef-fridman-of-sadigore-author-of-hachnasat-mordechai

---

בהמשך להנ"ל כתב לי  עו"ד אברהם זילברשלג:

ערב טוב הרב אלבוים הנכבד

כתב היד הוא של הרבי ה"כנסת מרדכי", ובידי מאות דוגמאות לכך… דווקא הדוגמה של אסף אינה בכתב ידו של הרבי אלא רק החתימה!

במאמרי על הרבי "עמוד צלותהון דישראל" התייחסתי לקדיש זה, שהמנהג בחצר סדיגורה לאומרו בכל סיום מסכת.

בל"נ אצרף לך בהמשך העתקים מכתב ידו הייחודי.

ויישר כח על טורך השבועי שאני ועוד ידידים – לא מפספסים!

נ.ב.

בטובו שלח לי אברהם שני שירים שכתב הרבי זי"ע, ועל אחד מהם אף חתם את שמו: "מש"י".

——————————————————————————————————————————————-

תוספת לרשימתי.

יד השגחה כיוונה אותי, בשבוע שאחר פרסום הרשימה הגיע למראה עיני המסמך הבא. מסמך זה כתוב בכתב יד על נייר רשמי של האדמו"ר. מופיע בראשו ראשי התיבות מ. ש. י.

מכתב זה הוא ברכת שנה טובה לדודו האדמו"ר מהוסיאטין, ערב ראש השנה של שנת תש"ג (1942).

 

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.