"טיפת נילוס"
רשימה לפרשת "בשלח"
שבת ט"ו בשבט, שבת שירה.
השבוע התחלתי לקטלג ארגז מלא לוחות שנה ישנים שחיכו שנים רבות לטיפול ולרישום. קבוצה ראשונה של לוחות שנה היו לוחות שנה ממצרים, דפוסי אלכסנדריה וקהיר, החל משנת תרנ"ו (1896) ואילך. ישנה חשיבות באיסוף לוחות שנה ממקומות שונים היות שהם מתעדים מנהגים מקומיים. להפתעתי, גם בלוחות שנדפסו באותו בית דפוס ובפורמט זהה לא היתה עקביות ברישום של אותם מנהגים, והם הופיעו בלוח אחד ונעלמו בלוחות שנדפסו בשנים הבאות אחריו.
ברשימתי אביא את המאפיינים המיוחדים שמצאתי בלוחות השנה שנדפסו במצרים.
אתחיל בשורה שמצאתי אותה רק בלוח לשנת תרפ"ט (1929).
א. מה היא "טיפת נילוס" המסומנת בלוח ביום שלישי, י' סיון?
רישום נדיר זה מצאתי גם בלוח קיר לשנת תרס"ד שנדפס באלכסנדריה ומוצג באוסף האפמרה של הספריה הלאומית. שם מצויינת "טיפת נילוס" בד' תמוז. ראו נא כאן.
ההסבר ל"טיפת נילוס" נמצא בחיבור של החיד"א "נחל קדמות", והוא מתייחס לתכונת ארץ מצרים לעומת ארץ ישראל. ארץ מצרים מגדלת ירקות ("כגן הירק") ולעומתה ארץ ישראל טובה לפירות (שבעת המינים). הסיבה להבדל זה נעוץ בתכונת המים שבמצרים שהם ממקור נקבי (הנילוס), לעומת תכונת מי ארץ ישראל שהם מים זכריים. הפתרון לגידול תבואה (שהרי חיטה משבעת המינים) במצרים תלוי בנתינת כוח למי הנילוס על ידי טיפה אחת זכרית שהקב"ה מטיל למי הנילוס אחת לשנה.
ואלו דברי החיד"א:
לפי הנכתב, הטיפה מוטלת ב"תקופת תמוז". חישוב התקופה תלוי בחמה ולכן יום זה "זז" בלוחות השונים.
ר' אהרן רפאל בספרו שאלות ותשובות "ומצור דבש" ביו"ד סימן ד' יש לו קונטרס ארוך ומעניין בשאלת טבילה במי הנילוס. בדבריו מסתמך על תופעת "טיפת נילוס" כראיה שהנילוס הוא מי מעיין. ראה נא כאן ברשימתי "עליית מי הנילוס".
באופן עקיף יש לנו כאן קשר לחג ט"ו בשבט (ראש השנה לאילנות), שאנו מציינים השבת.
ב. "פורים של מצרים"
פורים של מצרים חל בכ"ח אדר בכל שנה. שורשיו של חג זה במעשה שקרה בקהיר בשנת רפ"ד (1524).
ניתן לקרוא על כך בחיבור "מגילת פורים מצרים" שערך אברהם דיין (בת ים, תשנ"ז 1997). לצפיה בעמודים ראשונים מחיבורו ראו נא כאן.
ג. סעודת יתרו ומשה
מנהג שהיה רווח בקהילות צפון אפריקה בשבוע שלפני פרשת יתרו. כתבה על כך ד"ר מיכל שרף בקונטרס קצר בשם "סעודת יתרו" (לוד, תשנ"ה 1995), המצוי במאגר אוצר החכמה.
סעודה זו מכונה גם "סעודת סיום" ראשי תיבות: סעודת יתרו ומשה.
ד. שמחת כהן
מנהג כהנים לחגוג את יום י"א בתשרי, מחרת יום הכיפורים, בבגדים חגיגיים ובסעודה לרעיו. כך ממשיכים הם את המסורת שהיתה בזמן בית המקדש. הכהן הגדול כשהיה יוצא בשלום מבית קודש הקודשים, "ביום שאחריו היה עושה סעודה גדולה, ומזמן לאוהביו וקרוביו, ויום טוב היה עושה לפי שיצא בשלום מן המקדש" .
גם מנהג זה רווח בקהילות צפון אפריקה. מה שיכול ללמד על תפוצת לוח השנה שנדפס במצרים בכל קהילות המגרב.
תיאור לחגיגה זו מצאתי בחוברת "אור תורה" התוניסאית.
ה. טהור
רישום שמצאתי בכמה לוחות, לפעמים על שבת הגדול ולפעמים על שבת פרשת תזריע, ואיני יודע מהותו.
להלן שני לוחות שונים עם ציון זהה. אשמח לקבל הסבר לציון זה.
לשמיעת רשימה זו ורשימות נוספות בפודקאסט "עם הספר" האזינו נא כאן.
שבת שלום
ט"ו בשבט שמח.
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
hi,
in Egypt the karaite community produced ver intersting calendars from 1945 to 1970. I have such calendars 10
shat shalom
hershi
אבישי שלום,
"טהור" הוא אחד משמותיה ה"נקיים" של פרשת מצורע.
ראה מאמרו של טוביה פרשל כאן.
שבת שלום.
גלעד הרשושנים
גבעת שמואל
שלום
ענין טיפת נילוס הוא שעת עליית הנילוס בחצי סיון בכל שנה בזמן קבוע, ראה מה שהאריך באבן ספיר, א, דף כב-כד,ב
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22331&st=&pgnum=62
יעקב יצחק הכהן מיללער
הביטוי "טהור" הוא כינוי לפרשת מצורע בהיפוך לטוב,
שימוש זה מצוי בספרים רבים.
דוגמא אחת שבזכרוני כרגע היא בספר "קול החיים" של רבי חיים פלאג'י
כשרוצה לצטט 'זוהר' מפרשת מצורע כותב: סדר טהרה דנ"ב ודג"ן (=דף נ"ב ונ"ג).
שבת שלום
חנוך
שלום,
האין "טהור" כינוי "נקי" לפרשת מצורע?
רב תודות על השירות הנפלא והמאמרים המרתקים,
ע. א.
טהור זוהי פרשת מצורע.
בס"ד
תודה על הרשימה.
"טהור" זה פרשת מצורע, על פי המנהג שלא מזכירים את השם "מצורע".
מוזכר בכמה מקומות גם בין אשכנזים.
מקור: כ"ק אדמו"ר הרמ"מ מליובאוויטש בספר ליקוטי שיחות חלק ז עמוד 100 הערה 5. ושם הערה 40.
בברכה
הרב ברוך אוברלנדר
הנה "טהור" במופיע בלוח שנה הכוונה היא לפרשת "מצורע" שהיו קוראים לה בלשון נקייה על שם הפסוק בפרשת תזריע (פרק יג פסוק יז) "וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא". וכן כל פרשת מצורע עוסקת בעניני טהרה של צרעת וזב וזבה וכו'.
בשורות טובות וכל טוב
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
מח"ס מריח ניחוח
עפולה.
טיפת נילוס מופיע גם בכמה לוחות שנה מהגניזה הקהירית
תודה רבה על הטור המרתק!
אזכור "טיפת נילוס" מצאתי ע"י חיפוש ב'אוצר החכמה' בספר "סדר זמנים" לשנת
התל"ז יום ג' ט"ז סיון. (מן הסתם נמצא בעוד מקומות בלוח זה) מצורף קישור
להיברו בוקס
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52627&st=&pgnum=10&hilite=
"טהור" – הכוונה כנראה לשם הפרשה – מצורע, שהי' נקראת פרשת טהרה.
בכבוד רב
הלל מונדשיין
ירושלים
יעויין גם – אור תורה, תשע"ג (תקנד) עמ' תתרנט
https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?174534&$201702091137195
לי נראה, שטיפת נילוס הכוונה שאז בשעת תקופת תמוז לקו כל המימות בדם, וזה הכוונה 'טיפת נילוס', והמקור לכך הוא בספר אבודרהם (שער התקופות), שכתב הטעם לאיסור שתיית מים בשעת התקופה, על פי מה שמצא כתוב שיש ליזהר בכל תקופה מארבעתן שלא לשתות מים בשעת התקופה משום סכנה שלא ינזק ויתנפח מפני שתקופת ניסן היא לפי שנהפכו מימי מצרים לדם לפי רגע. ותקופת תמוז לפי שבשעה שאמר הקב"ה למשה ולאהרן (במדבר כ, ח) ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו וגו', והם לא עשו כן והכו אותו וזבו ממנו דם שנאמר (תהלים עח, כ) הכה צור ויזובו מים, ואין זיבה אלא דם שנאמר (ויקרא טו, כה) ואשה כי יזוב זוב דמה. ובאותה שעה לקו כל המימות בדם.
טיפת הנילוס, הוא היום שבו הנילוס מתחיל לעלות ולהציף את האדמה מסביב. מלשון דאטפך אטפוך.
זה שהצפת הנילוס היה יום חג במצרים הוא דבר ידוע.
התאריך צריכה ליבדק. אבל אין לי ספק שזה כוונת החיד"א.
יהודה
התאריך העולה מלוחות שנה מהגניזה הקהירית המזכירים טיפת נילוס הוא 11 בפאוני (שווה ל-5 ביוני בלוח היוליאני)
שלום ויישר כח
באופן פשוט 'טהור', הינו כינוי בלשון 'סגי נהור' לפרשת 'מצורע'
http://din.org.il/2011/03/30/%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A2/
טוביה בר אילן
בלשון נקיה
1. ""מצורע שבת הגדול":
2. "תזריע ומצורע"
שלום – שבת 'טהור' או 'טהרות' היא שבת פרשת מצורע, היא מכונה כך כדי להימנע מאמירת המילה הלא נעימה 'מצורע', ניתן לשמוע את הביטוי גם כיום מפי רבנים ספרדים אותנטיים, כמו הרב בן ציון מוצפי שליט"א .
שבת שלום ויישר כח על רשימותיך !
גבי רוונה
שלום,
על פי ההקשר, 'טהור' הוא פשוט כינוי לפרשת מצורע בלשון סגי נהור (המצורע טמא, ולא רצו להזכירו – וכינו את הפרשה 'טהור').
אגב, בכתבי הגניזה מכונה פרשת תזריע 'אישה', ופרשת מצורע – 'וזאת תהיה', על פי מילותיהן הראשונות, וכך אין בעיה.
בברכה,
שולמית אליצור
יפה מאוד
לגבי טהור בקהילות הספרדים נהגו לקרוא לפרשת מצורע "טהרות" ראה גם בבן איש חי בשמות הפרשיות.
נתן ששון
נראה לי שאולי במקום לכתוב "מצורע" (שהוא לגנאי) העדיפו לכתוב בלשון סגי נהור "טהור".
ובדקתי ואכן במקרה הראשון שבת הגדול היא גם שבת פרשת מצורע, ובשני זו היתה שבת תזריע-מצורע.
בברכה
אלישיב
טהור זה כינוי בלשון נקיה לפרשת מצורע.