טיפת נילוס

רשימה לפרשת "בשלח"

שבת ט"ו בשבט, שבת שירה.

השבוע התחלתי לקטלג ארגז מלא לוחות שנה ישנים שחיכו שנים רבות לטיפול ולרישום. קבוצה ראשונה של לוחות שנה היו לוחות שנה ממצרים, דפוסי אלכסנדריה וקהיר, החל משנת תרנ"ו (1896) ואילך. ישנה חשיבות באיסוף לוחות שנה ממקומות שונים היות שהם מתעדים מנהגים מקומיים. להפתעתי, גם בלוחות שנדפסו באותו בית דפוס ובפורמט זהה לא היתה עקביות ברישום של אותם מנהגים, והם הופיעו בלוח אחד ונעלמו בלוחות שנדפסו בשנים הבאות אחריו.

ברשימתי אביא את המאפיינים המיוחדים שמצאתי בלוחות השנה שנדפסו במצרים.

אתחיל בשורה שמצאתי אותה רק בלוח לשנת תרפ"ט (1929).

א.  מה היא "טיפת נילוס" המסומנת בלוח  ביום שלישי, י' סיון? 

רישום נדיר זה מצאתי גם בלוח קיר לשנת תרס"ד שנדפס באלכסנדריה ומוצג באוסף האפמרה של הספריה הלאומית. שם מצויינת "טיפת נילוס" בד' תמוז. ראו נא כאן.

ההסבר ל"טיפת נילוס" נמצא בחיבור של החיד"א "נחל קדמות", והוא מתייחס לתכונת ארץ מצרים לעומת ארץ ישראל. ארץ מצרים מגדלת ירקות ("כגן הירק") ולעומתה ארץ ישראל טובה לפירות (שבעת המינים). הסיבה להבדל זה נעוץ בתכונת המים שבמצרים שהם ממקור נקבי (הנילוס), לעומת תכונת מי ארץ ישראל שהם מים זכריים. הפתרון לגידול תבואה (שהרי חיטה משבעת המינים) במצרים תלוי בנתינת כוח למי הנילוס על ידי טיפה אחת זכרית שהקב"ה מטיל למי הנילוס אחת לשנה.

ואלו דברי החיד"א:

לפי הנכתב, הטיפה מוטלת ב"תקופת תמוז". חישוב התקופה תלוי בחמה ולכן יום זה "זז" בלוחות השונים.

ר' אהרן רפאל בספרו שאלות ותשובות "ומצור דבש" ביו"ד סימן ד' יש לו קונטרס ארוך ומעניין בשאלת טבילה במי הנילוס. בדבריו מסתמך על תופעת "טיפת נילוס" כראיה שהנילוס הוא מי מעיין. ראה נא כאן ברשימתי "עליית מי הנילוס".

באופן עקיף יש לנו כאן קשר לחג ט"ו בשבט (ראש השנה לאילנות), שאנו מציינים השבת.

ב. "פורים של מצרים"

פורים של מצרים חל בכ"ח אדר בכל שנה. שורשיו של חג זה במעשה שקרה בקהיר בשנת רפ"ד (1524).

ניתן לקרוא על כך בחיבור "מגילת פורים מצרים" שערך אברהם דיין (בת ים, תשנ"ז 1997).  לצפיה בעמודים ראשונים מחיבורו ראו נא כאן.

ג. סעודת יתרו ומשה 

מנהג שהיה רווח בקהילות צפון אפריקה בשבוע שלפני פרשת יתרו. כתבה על כך ד"ר מיכל שרף בקונטרס קצר בשם "סעודת יתרו" (לוד, תשנ"ה 1995), המצוי במאגר אוצר החכמה.

סעודה זו מכונה גם "סעודת סיום" ראשי תיבות: סעודת יתרו ומשה.

ד. שמחת כהן

מנהג כהנים  לחגוג את יום י"א בתשרי, מחרת יום הכיפורים, בבגדים חגיגיים ובסעודה לרעיו. כך ממשיכים הם את המסורת שהיתה בזמן בית המקדש. הכהן הגדול כשהיה יוצא בשלום מבית קודש הקודשים, "ביום שאחריו היה עושה סעודה גדולה, ומזמן לאוהביו וקרוביו, ויום טוב היה עושה לפי שיצא בשלום מן המקדש" .

גם מנהג זה רווח  בקהילות צפון אפריקה. מה שיכול ללמד על תפוצת לוח השנה שנדפס במצרים בכל קהילות המגרב.

תיאור לחגיגה זו מצאתי בחוברת "אור תורה" התוניסאית.

מתוך חוברת "אור תורה" גליון תשרי תשס"ו

ה. טהור

רישום שמצאתי בכמה לוחות, לפעמים על שבת הגדול ולפעמים על שבת פרשת תזריע, ואיני יודע מהותו.

להלן שני לוחות שונים עם ציון זהה. אשמח לקבל הסבר לציון זה.

לשמיעת רשימה זו ורשימות נוספות בפודקאסט "עם הספר" האזינו נא כאן.

שבת שלום

ט"ו בשבט שמח.

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.