תעלומת ע.ה.ע.י. בבית הכנסת הנאולוגי בסגד

"אבן העזר" 

רשימה לפרשת תרומה

בע"ה

בשנה האחרונה אני מקבל פניות לעזרה ב"חידות" שונות.

הרשימה הבאה היא תולדה של פניה אחת כזאת, ובעקבותיה מסע בילוש קטן בעזרת רעי חנוך גוטליב.

זה לשון המכתב:

שלום.

ראשית יישר כוח על הרשומות המעניינות שאתה שולח מעולם הספרים והספרנים.

שמא תדע דבר מה –  שלח אליי חבר את הצילומים של בימת בית הכנסת הגדול והמפואר בעיר סגד, שנבנה על פי תכנונו של הרב והחוקר עמנואל לעף.

הוא שאלני לפירוש האותיות עהעי החקוקות על הבימה. 

לאחר חיפוש קל בפרויקט השו"ת אמרתי לו שאפשר שאלו ראשי התיבות "עד הנה עזרנו ה'" על פי הפסוק בספר שמואל: "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶבֶן אַחַת וַיָּשֶׂם בֵּין הַמִּצְפָּה וּבֵין הַשֵּׁן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ אֶבֶן הָעָזֶר וַיֹּאמַר עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְ-ה-וָ-ה".

 ייתכן שהיה מנהג לחקוק מילים אלו על אבן מרכזית או על אבן פינה בבניין.

 אם אתה מכיר ביסוס כלשהו להצעה זו או הצעה אחרת – אשמח לשמוע.

אך טוב, יעקב עציון

למכתב צורפו שתי תמונות.

 

לאחר בדיקה ראשונית השבתי ליעקב:

ההצעה שלך מעניינת. עדיין נראה לי רחוק שישתמשו בפסוקים לא מוכרים בספר שמואל כאשר המקבילה בתפילת "נשמת" ידועה יותר :  עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך.

האם יש קשר שמדובר בבית כנסת נאולוגי? (לפי ויקיפדיה, הרביעי בגודלו בעולם!) ?

אציין שאני חש אי-נוחות למראה בית הכנסת המפואר מאד, כפי שניתן לראות בתמונות שונות. בתי כנסת כאלו נבנו בקרב קהלים שאינם אורתודוקסים. יש בהם הדר חיצוני רב ונדמה שהם חיקוי חיצוני של הנעשה בעולם הנוכרי.

שיתפתי את חנוך גוטליב בתעלומה החדשה ויחדיו יצאנו לחיפוש אחר מידע רלוונטי.

בית הכנסת בסגד היה שייך לתנועה הנאולוגית בהונגריה, שהיא קרובה בהשקפותיה לתנועה הקונסרבטיבית. הוא נבנה על ידי הרב עמנואל לעף, שהיה חוקר חשוב ובעל ידע תורני רב. הוא חשב על כל פרט בעיצוב בית הכנסת, כך לדוגמא את ארון הקודש בנו מעצי שיטים שהובאו במיוחד ממצרים זכר לעצי המשכן !

הנדע מה היתה מחשבתו מאחורי אותם ראשי תיבות החקוקות על בימת בית הכנסת?

מצאנו חוברת (בהונגרית) שהתפרסמה על בית הכנסת, וכן כתבה בשבועון יהודי Egyenlöség שהתפרסמו בעת ייסוד המקום בשנת 1903, אך לא היתה שם כל התייחסות לראשי תיבות הנ"ל. העלנו השערה כי הכיתוב המקורי היה שונה ולצורך כך חיפשנו  תמונות ישנות של בית הכנסת מלפני השואה. אך התמונות הבודדות מתוך בית הכנסת היו כלליות או מטושטשות ולא אפשרו לקרוא את הכתוב.

תמונה ישנה של פנים בית הכנסת. לקוחה מאתר מכירות פומביות MILEV

 

חנוך הפך עולמות  בחיפושו, ומצא תושב סגד מר Ferenc Lindeisz,  שבבלוג  האישי שלו עסק בקישוטי בית הכנסת בסגד, נשוא מחקרנו. בהתכתבות ביניהם עלה כי חלק זה בבית הכנסת לא שוחזר מחדש (בשנת 1980) והבימה היא במצב המקורי. הוא הציע פתרון זהה לראשי התיבות ותמך יתדותיו בדרשה אחרת של הרב עמנואל לעף. להלן תרגום מכתבו:

חנוך יקר.

ככל הנראה ארבע אותיות (עהעי) למטה על הבימה הם ראשי התיבות של ארבע המילים האחרונות של ספר שמואל א (7:12): עד-הנה עזרנו ה'.  פרשנות זו ניתן לתמוך עם הפניה לדרשה על ידי עמנואל לעף בחנוכת בית הכנסת Esztergom בשנת 1888 (זה היה בית הכנסת הראשון שעוצב על ידי Lipót Baumhorn, אדריכל בית הכנסת החדש סגד). בדרשה זו הוא אמר: "ועכשיו … אומר את המילים של כתבי הקודש "עד הנה עזרנו ה'…"

                                                                               מיטב האיחולים

                                                                               Ferenc

————————————————–

 בתפילת שחרית של ראש חודש אדר בבית הכנסת בפדואל חנוך הפתיע אותי, כשרמז לי שיש פריצת דרך בחיפוש…

מתברר ש"אבן עזר" הוא מושג בעולם הנוצרי. בתים שונים של נוצרים אדוקים חוקקים שם זה על קיר ביתם החיצוני.

הנה מספר דוגמאות מארצנו. שימו לב לתיאור הבתים.

1. בית סמואל – רח'מרכוס 10

תמונת הבית ותיאורו לקוחים מאתר "אהבת ירושלים" של שמואל כפיר. סיור בשכונת טלביה הירושלמית.

 

בית ללא יחוד שנבנה בשנת 1925. הבית נבנה על ידי אליאס סמואל מבוגרי בית היתומים שנלר. ליד הכניסה כתובת באנגלית "אבן העזר" מילים אלו מופיעות על עוד שני בתים במושבה הגרמנית. המילים נמצאות בשמואל א' ז' י"ב: "ויקח שמואל אבן אחת וישם בין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר ויאמר עד הנה עזרנו ה'".

באתר הפייסבוק של  מעליש (לקידום ידיעת הערבית והשימוש בערבית במרחב הציבורי) העתיקו ותרגמו את המשפט בערבית המופיע בתבליט, שהוא לשון הפסוק: "אבן העזר, עד הנה עזרנו ה'"!

2. בית דיק (Dück) – שדרות בן גוריון 8

תמונת הבית ותיאורו לקוחים מאתר של בוב68. סיור במושבה הגרמנית החיפאית.

משפחת דיק הייתה אחת מהמשפחות העשירות של המושבה הגרמנית. לימים בניה היו מהסוחרים הגדולים בחיפה. למשפחה אף היה את אחד הבתים הגדולים והמפוארים במושבה. הכותרת בפתח היא " EBEN EZER " והשנה 1893. נדמה כי הצירוף " אבן עזר " המופיע בשמואל א' בהקשר של המלחמה בין בני ישראל לפלשתים הפך עם השנים לביטוי המסמל את עזרת ה' בדומה לביטוי "בעזרת השם" המופיע בעברית. חריטת הביטוי משולה למזוזה ומשמשת מעין ברכת הבית. השם הפרטי אבנעזר נפוץ ברצועת התנ"ך בארה"ב.

הוסיף חנוך וכתב לי:

בהסתכלות נוספת ומחשבה קונספרטיבית משהו – אני רואה כמה וכמה מקומות שמוזכר הפסוק הנ"ל והמילים אבן עזר או אבן העזר וכמעט כולן בהקשר של צדקה/גמילות חסד נוצרי – ראה למשל בית זקנים בית אבן עזר והאגודה שלו, ואם תחפש בגוגל תמונות EBENEZER תראה כמה וכמה.

לסיכום:

 כנראה ראשי התיבות ע.ה.ע.י מקורם בפסוק בספר שמואל "… ויִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ אֶבֶן הָעָזֶר וַיֹּאמַר עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְ-ה-וָ-ה".

 שאלה פתוחה: האם היתה כאן השפעה חיצונית (נוצרית) שהגיעה לבית הכנסת הנאולוגי? 

 דיון בשאלה הזאת מזכיר לי את המצבה של רוטשילד שעסקנו בה בעבר. מחד היה יהודי גאה, ומאידך זלג למצבתו  שימוש בפסוק שמקובל אצל נוצרים.

שבת שלום

אבישי

—————————-

תגובות:

1.

תודה על הפרסום המעניין.

ראה גם כאן – כנראה היה מקובל להזכיר פסוק זה בהקשר אבני פינה וכדומה –

אך טוב,

יעקב  עציון

2.

חנוך גוטליב הוסיף וכתב לי:

בהמשך לדברינו – חנוכת בית הכנסת שערי תפילה 1846 (ועוד קצת על בית נאמן בירושלים) – אבן העזר

ראה בעיתון The Occident, שבת, אוגוסט 01, 1846 – כל הכתבה שם (מעמ' 13 והלאה).

נאום הרב בהנחת אבן הפינה לבית הכנסת מתחילה ונסובה על הפסוק משמואל עד הנה עזרנו ה'.

בית הכנסת היה בית כנסת אורתודוכסי לחלוטין ורבו הראשון היה הרב שמואל יצחק שהללויתו היתה הגדולה בארה"ב במאה ה19. למצער הפך בית הכנסת במשך השנים לרפורמי וגם שינה מקום – ראה ויקיפדיה

בהערה לבלוג הביא עציון ציטוט מירושלים של תמול והנה הטקסט המלא וההקשר (מתוך פרויקט בן יהודה) –

מדובר על הספריה שלימים היוותה את הבסיס לספריה הלאומית. ראה סיפורי הדברים בויקיפדיה על הספריה הלאומית פרק ההיסטוריה ובדברים בתלפיות.

ב' באייר תר"ס

בית נאמן

בשני, באחד לחודש לפנות ערב, הונח היסוד לבניית בית לאוצר ספרי ישראל בעיר קודשו, בירושלים. את היום הזה קבעו מנהלי "בית הספרים הכללי לבני ישראל" לחגיגה הזאת, ולמועד הקבוע הזמינו רבים מנכבדי אחינו מבני העדות השונות בירושלים להשתתף בשמחתם שהיא שמחת לב כל איש מישראל אשר רעיון קביעות מרכז לרוח הלאום על אדמה אבותיו נוגע אל לבו.

ובמעמד רבים מהקרואים, אשר אליהם נלוו גם אחדים מחשובי בני המושבות ובני הגולה, יצאה החגיגה לפועל.

על פני חלקת השדה הרמה והנישאה אשר נקנתה למוסד, עמדו הנאספים משני עברי החריץ אשר נעשה לאורך הבית העתיד להיבנות.  מרחוק נשמע קול הפטישים והמקבות, קול אחינו הפועלים בסיתות האבנים לבניין הבית, ובקצה החריץ עמדו מנהלי המוסד המנצחים על המלאכה. האדון הנכבד אפרים כהן, ראש ועד המוסד, ירה את אבן הפינה, וישא משא בעברית על האבן הזאת, אשר קרא לה בשם "אבן העזר", לאמור: עד הנה עזרנו ה', בהגיענו ליום אשר בו תחל סוף סוף משאת נפש רבים עמנו לצאת לפועל, ויזכיר לברכה את ראשי אחינו שבגולה המשתדלים לטובת המפעל בכספים ובעמלם, הם הד"ר יוסף חזנוביץ, המקדיש כל חייו לתכלית הנעלה הזאת, הד"ר יחיאל צ'לינוב, החכם יהושע סירקין, והגביר הנדיב הר' יצחק פיינברג מאירקוטסק.

——————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com