בע"ה
"החודש הזה … ראשון הוא לכם לחדשי השנה"
(שמות פרק יב פסוק ב)
רשימה לשבת "ויקהל-פקודי", שבת פרשת החודש.
פרשת החודש, הפותחת בפסוק לעיל, היא האחרונה מארבע הפרשיות, ונקראת בשבת הקודמת לחודש ניסן, הוא החודש הראשון למניין החודשים בתורה.
בחרתי לכבוד שבת זו לכתוב על לוחות שנה.
לפני מספר שבועות עסקנו בלוחות שנדפסו במצרים, ("טיפת נילוס", רשימה שזכתה לתגובות רבות), וכעת נעסוק בלוחות שנדפסו באירופה.
מהלוחות הישנים ניתן להפיק מידע על חיי היהודים ועל תפישת עולמם, כי מה שהיה חשוב להם – צויין בלוחות.
בכל הלוחות שנדפסו באירופה בולט ציון חגי הגויים בהבלטה, במקביל לתאריך העברי, מה שמלמד על החיכוך היום-יומי עם הסביבה הנוכרית.
שתי דוגמאות לפנינו ובשתיהם נביא את רשימת הכרוניקה, רשימת האירועים ההיסטוריים בסדר כרונולוגי, המופיעה בראש הלוח.
הראשונה, לוחות "חשבון על הדרך", שיצאו לאור בעיר למברג (לבוב) על ידי A. Spruch, וקהל היעד שלהם היו היהודים תושבי גליציה, בוקבינה, מולדובה ורוסיה.
בספריית הרמב"ם לוחות מהשנים: תרמ"ו (1886), תרמ"ז (1887), תרנ"ו (1896), תר"ס (1900).
בראש הדף "קראניק", כרוניקה של אירועים בסדר היסטורי מבריאת העולם ועד ימינו.
אז מה היה לנו ?
בטור הימני מתחיל באירועים יהודיים מ"בריאת עולם" ועד ל"לידת רמב"ם".
ובטור השמאלי אירועים שונים ומשונים, וביניהם:
647 שנים "להמצאת פאפיר" (נייר), 447 שנים "להמצאת בוך דרוק" (הדפסת ספרים), 327 שנים "להמצאת טאבאק" ו-16 שנים "למאנאפאל מטאבאק" (המונופול על הטבק!).
כמובן, לא נשכחו ברשימה אנשי המלוכה וכיבושי צבא (53 שנים "לעשו' חיל במאלדאווא").
בסוף כל לוח הועתקו רשימת הירידים ותאריכיהם. ראו נא כאן.
—————————
השניה, לוחות לכל עדת בני ישראל, שיצאו לאור בברלין על ידי M. Poppelauer's Buchhandlung, וקהל היעד שלהם היו היהודים תושבי מרכז אירופה.
בספריית הרמב"ם לוחות מהשנים: תרנ"ג (1893), תרנ"ד (1894), תרנ"ט (1899), תר"ס (1900).
תחת הכותרת "זכור ימות עולם" מופיעה רשימה היסטורית קצרה ותחתיה רשימת "ימי מיתת אנשי השם וגדולי ישראל".
ברשימת האירועים ההיסטוריים נמצא (בדומה ללוחות לעיל) את 454 שנים "למציאת הדפוס", 419 שנים "לראשית הדפסת ספרים בלה"ק" (בלשון הקודש), בצד אירועים מקומיים כגון 82 שנים "לדת ישוב היהודים בפרייסן" ו- 35 שנים "ללידת הקיסר המלך ווילהעלם השני".
מפתיעה, במידת מה, הגיוון של הרשימה השמית של הנפטרים, המכילה תערובת של רבנים ומשכילים יוצאי אשכנז. נראה שכל המשכילים נרשמו באותיות לועזיות.
המוקדם ביותר הוא ר' יצחק אלפסי (רי"ף), שתאריך פטירתו י' סיון בשנת ד' אלפים תתס"ג (1103). המאוחר הוא Prof. Dr. H. Graetz [פרופ' ד"ר צבי גרץ, היסטוריון ומחבר סדרת הספרים "דברי ימי ישראל"], שיום פקודתו בתאריך ד' אלול תרנ"א (1891).
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
עם הספר 
הצצה מהירה ב"קראניק" מורה כי על הקורא לבדוק את התאריכים בזהירות.
למשל, חתימת התלמוד הירושלמי קדמה לחתימת התלמוד הבבלי, ולא להפך כמודפס שם.
לידת רמב"ם הוקדמה באלף שנים.
"ללדת אבותינו מצרימה 3409" מזכיר את "ילדה אישה ששים ריבוא בכרס אחת".
תודה רבה!
אפשר להוסיף לרשימה את לוח הירידים משנת תקפ"ח
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46576&st=&pgnum=2
מהלוחות הישנים ניתן להפיק מידע על חיי היהודים ועל תפישת עולמם, כי מה שהיה חשוב להם – צויין בלוחות.
הפקת המידע היא מאד בערבון מוגבל. אנו רואים בלוחות הנדפסים בימינו, שהם משקפים יותר את השקפת עולמו של המדפיס, ולא של קהל הצרכנים (שקונים את הלוח בגלל הזמנים שבו, ולא בגלל דברים אחרים), ולעתים מדובר בנסיון מודע להשפיע על הקהל (כמו למשל לתת חשיבות לאנשים מסויימים על ידי הזכרתם עם אנשים חשובים וידועים, או בהזכרת איזה מנהג נשכח שלדעת המדפיס הוא מנהג חשוב והניחו לו מקום להתגדר בו, אע"פ שעד עתה איש לא נהג בו בפועל. לעתים זה גם באמת משפיע) .