בע"ה
"אם בחוקותי תלכו" – שתהיו עמלים בתורה (רש"י)
רשימה לפרשת בהר-בחוקותי
שאלת שכר הלימוד בבתי המדרש העסיקה את חכמינו מאז ורלוונטית גם לימינו.
האם שערי בית המדרש ייסגרו בפני מי שאין ביכולתו הכספית לשלם שכר לימוד לו או לילדיו ?
בגנזי ספריית "בית אריאלה" נמצא המכתב הבא. תאריך כתיבתו הוא שנת תש"ו (1946).
אז ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה היתה בראשית דרכה. הישיבה שילבה לימודי קודש עם עבודת האדמה.
הנמען: ראש הישיבה הרב משה צבי נריה. נריה, כפי כינויו אז, ללא תוארי כבוד.
נשוא המכתב: הנער ידעיה הכהן (אביהם של הרבנים רא"ם, אלישיב, חיים ואביה הכהן ושל אלוף במיל גרשון הכהן) החפץ ללמוד בישיבה.
תוכן המכתב: בן דודו של ידעיה, משה פישר, פונה לרב נריה ומתאר לו, ברגש רב, כיצד ידעיה מגיע אליו בוכה ומבקש את עזרתו להיכנס ללמוד בישיבה, למרות שאין ביד אביו הכסף הדרוש.
ב"ה כה' מנ"א תש"ו
מר נריה ה' עמך !
שלום רב לך נריה.
בשעת בקורך אצלנו לא היה סיפק בידי לשוחח אתך. היה הרבה עם לבבי. ואת רצוני זה אני שומר לזכותי להזדמנות הבאה שאי"ה נפגש. אבל עכשיו הנני פונה אליך בקשר לדבר שזעזע אותי וצערני מאד (והייתי עד ראיה לו). היום ביושבי בסמינר עלה אלי ידעיה בעינים דומעות. ובקול חנוק הוא מספר לי שאבא גזר אומר שלא יסע לישיבה והסבה לכך בגלל שאין לאל ידו לשלם. הילד ממש בכה. הוא לא הבין שבגלל סבות כספיות יבצר ממנו ללמוד באותו מקום שזה שנתיים התכונן לו ובצפיה שאין לתארה עברו עליו החדשים האחרונים שבבית הספר. הוא פנה אלי אחרי רוגזו של אבא , שאני איעץ לו מה לעשות. את בקשתו הגדולה מלאתי ע"י שכתבתי לך. ובכן, נריה, בידך הדבר לותר על התשלום של 7 לא"י שיצחק ג. קבע אותו לוינגרטן. ידעתי נאמנה שהוצאה כזאת קשה עליו מאד. אם ידוע לך ששמואל וינגרטן מפרנס גם הורים זקנים וחולים, אף את מצבם הכלכלי בבית ידעתי. קשה לו הדבר מאד. ומה א"כ חטא ידעיה שכל כך רוצה ללמוד. בקשתי היחידה עתה היא שתבין למצב ותחליט אתה מה לעשות. דבר שליצחק ג. קשה לעשות באשר הוא בא כח הישיבה ותו לא. לפי דעתי אין זאת רק שאלת ידעיה במקרה זה אלא בעיה כללית הרבה יותר. בעיה של הורים שאין ביכולתם לשלם את הכל למען חינוך ילדם. בבקשה תתקשר עם (אבי הילד) שמואל וינגרטן ע"מ להוריד מן שכר הלימוד. ואני תקוה שידעיה יוכל ללמוד בישיבתנו.
בתודה למפרע. בב"ח לתו"ע.
תלמידך משה פישר
תשובתו של הרב נריה אינה לפנינו, ולא אדע כיצד נפתרה שאלת המימון.
מה שחשוב הוא המסר. אין דבר העומד בפני הרצון ללמוד תורה, ובפרט לא עיכובים מבחוץ.
שבת שלום
אבישי
נספח:
רעי חנוך גוטליב הפנה אותי למסופר על ר' שמואל וינגרטן, אביו של ידעיה, ופועלו באיסוף כסף על מנת לממן את עליית הרב משה צבי נריה (בשם משפחתו הקודם: מנקין) .
סיפור יפה. "כי יש שכר לפעולתך".
מתוך ספר "שחר אורו" עמ' 44.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com
בע"ה
תוספת חשובה לרשימתי:
משה נוימן כתב אלי, ששאל את ר' יהוידע הכהן (וינגרטן) למעשה הכתוב ולהלן התשובה :
אכן למדתי בישיבה ולכשבגרתי ויכולתי לשלם מכיסי החזרתי לישיבה את שווי שכר הלימוד השנתי.
בברכה
אבישי
1. נדמה לי שאביהם של הרב ראם, גרשון ואביה נקרא ידעיה ולא יהוידע.
2. בספרו המפורסם של ר' אהרון מרגלית "אתהלך" הוא מתאר שהחליט לא לבקש כסף מהוריו ללימוד בישיבה.
בהיותו נכה, הוא עבד בקשירת ציציות ועוד כדי להשיג לעצמו מימון
שבת שלום
פרץ כהן
כוכב השחר ת"ד 167
ד.נ. מזרח בנימין 9064100
02-9942121
050-6264056
——-
לידידי ד"ר פרץ
תודה.
תוקן ברשימה – ידעיה הכהן.
אבישי
א. אשריכם ישראל, מאן דהו עוד לומד עם עוז והדר? חשבתי שכולם לומדים עם שוטנשטיין…
ב. לעניות דעתי ועיני הקשישות הפניה – של תלמידו של הרב נריה אליו – היא אל 'מ. נריה {=משה נריה} ולא 'מר נריה' ולא כפי שפיענח מי שכתב זאת על המכתב ובעקבותיו ר' אבישי, ואשאת"מ
אכן כך היו פני הדברים.
שמעתי מחותני שהיה תלמיד בישיבה בשנותיה הראשונות (מחזור ג או ד בערך) – לאביו היו שבעה ילדים והתפרנס בדוחק רב. כששמע שאביו משלם לישיבה מתוך המעט שבמעט שהיה לו קם ועזב ויצא לעבוד ואביו כעס מאוד שעזב את בית המדרש.
כלימה תכסה פנינו ביושבנו עם גמרות של עוז והדר עם מזגן וכיסא מרופד וכולי
האי ואולי…
מאיר אופנהיימר 4145207 050