בע"ה
"בעניין ההרחקה מלימוד חכמת התכונה"
וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה. (דברים פרק ד פסוק ו):
"אמר רבי שמואל בר נחמני, אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות? שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים – איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הוי אומר: זה חישוב תקופות ומזלות" (מסכת שבת דף עה).
חכמינו החשיבו את לימוד האסטרונומיה וממנה חישוב לוח השנה העברי.
פרופ' אברהם פרנקל מנה במחברתו "המחקר המתימטי והאסטרונומי אצל היהודים" (תל אביב, תש"ז 1947) את חלקם הגדול יחסית במדעים אלו בדורות האחרונים.
מנגד הביא הוא את דברי יש"ר מקנדיאה,שתלמידי החכמים בדורות האחרונים התרחקו מלימוד האסטרונומיה, בגלל הקשיים הנובעים מההכנות האריתמטיות והגיאומטריות המתחייבות.
דוגמא קטנה לכך ראיתי בספר שאלות ותשובות חוות יאיר, לרבי חיים יאיר בכרך. מהדורה הראשונה של הספר נדפסה בפרנקפורט דמיין בשנת תנ"ט (1699).
תשובה רי"ט בספרו, היא תשובה ארוכה שכולה עוסקת בענייני אסטרונומיה.
החיד"א בספרו "שם הגדולים" מפליג בתיאור כשרונותיו של רבי חיים יאיר. בין השאר מציין הוא כי "ויהי תוכ"ן הרבה כמ"ש סימן רי"ט".
"תוכ"ן הרבה" כוונתו בקי בחכמת התוכנה ועוסק בה.
ואמנם בתשובה רי"ט (219) בספר חוות יאיר ישנה תשובה ארוכה (8 עמודים בדפוס ירושלים, תשנ"ז 1997), שכולה עוסקת בדברי חכמינו בסוגיות האסטרונומיה.
לתשובה המלאה ראו נא כאן.
והנה הפלא ופלא, במפתחות לספר, מהמהדורה הראשונה ואילך, מפורש תוכנה של תשובה רי"ט:
איך ייתכן שכך היא תמצית התשובה? זו תוכנה של התשובה?
נכון. ישנם משפטים בסוף התשובה בו המחבר מבקש שלא להטרידו בשאלות נוספות, ומעיר לכותב שיעמול בתורה בלבד, אך אין די בכך להשיב על התמיהה.
ההצעה שלי, שלימוד זה של אסטרונומיה אינו עניין לרבים, לכן הצניעו במפתח את עניינה האמיתי של התשובה.
מצינו גם חכמי התורה בדורנו, שהצניעו את ידיעותיהם במדעים ובחכמת העמים. כנראה, שלא ילכו התלמידים לשתות ממימיהם.
נציין כדוגמא את הרב שלמה וולבה ואת הרב משה שפירא (ועוד חזון למועד להרחבה בכך).
עד כמה לימוד האסטרונומיה הוא קשה, תובעני ומסובך ניתן לראות בסיפור הבא על אחד מגדולי ישראל שטעה בחישוב הלוח.
הרב דוד קלינרמן משערשוב היה מרואי פניו של הגר"א. מחבר ספר "חומות ירושלים" על שלחן ערוך.
הסיפור שלפניכם לקוח מספר "הגאון" שכתב דב אליאך (ירושלים תשס"ב 2002), ומקורו בספר "עליות אליהו" (אות ל"ב) ששמע את הסיפור עדות מפי אחד הנוכחים.
בשולי הסיפור נציין שתי הוספות חשובות.
1.
הרב צדוק הכהן מלובלין ב"ספר הזכרונות" מתעמת עם קונטרס "מגילת טענות" של רבי דוד קלינרמן וחולק עליו.
קונטרס זה, כנראה, היה לפניו בכתב יד, כי איננו ידוע לנו.
2.
אברהם אריה עקביא, מראשי המדברים בימינו על הלוח העברי, סבור שטעות עלתה בידי שני החכמים.
המאמר פורסם בחוברת "סיני" כרך ס"א (תשכ"ז 1967). ראה על כך כאן .
[ותודה לרעי ר' יוסף לייכטר, מהספריה הלאומית על ההפניה למאמר]
שבת שלום
אבישי
נ. ב. נא עיינו בלשונית "תגובות" ותשכילו.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
ידידי היקר אבישי,
בהמשך לבלוג של השבוע ראוי ללמוד מהאגרת של האדר"ת (הודפס בסוף אד"ר היקר).
חשובה ידיעה בסיסית בלוח העברי.
בשנת תרס"ב (1902) היה בלבול מהו סימן השנה עקב הלוחות המשובשים המודפסים בטור או"ח סימן תכ"ח.
ראה באיגרת הרצ"ב.
בברכה רבה,
ערן רביב
אבישי ידידי, שלום וברכה.
במאמר שאתה מפרסם לפרשת ואתחנן אתה טוען שלדעת הרב בכרך מוטב שלא לעסוק באסטרונומיה. לעניות דעתי אין הדבר כך. יש לראות את דברי הרב יאיר בכרך בהקשרן הנכון, כלומר, כמתייחסים לשאלה שהוא נשאל בלבד- והרי השאלה: "- – – ובקטן נתחיל והוא מ"ש רש"י בברכות [דף נ"ח ע"ב] עקרב היינו כימה וממזל טלה הוא ומלבד שככסילים נסכל ענין כסיל וכימה בעצמן ולא ידענו כי מה הוא אף דשותא דמרן רבן של הגולה רש"י ז"ל לא ידענו פה כי מה ענין מזל עקרב למזל טלה והמה רחוקים זה מזה כמעט כרחוק מזרח ממערב והרב הגדול מהרש"א ראה בעוניינו ולא הניח דעתינו:"
השאלה היא, אם כן, כלל לא אסטרונומית! אלא קושי בהבנת רש"י בפרושו לתלמוד.
הרב בכרך מודה שאינו מבין את דברי רש"י הנ"ל ואחר הוא כותב בנושאים אסטרונומיים ומבקש שלא להטרידו בשאלה זו.
כל הנושא הזה מחזיר אותי עשר שנים לאחור כאשר ניגשתי לראשונה לפענח את דברי רש"י הנ"ל ודבר ראשון בדקתי בעזרת בת דודתי שרה שחם ז"ל (שהייתה ספרנית באונ' בר אילן) האם יש נוסחאות נוספות בכתבי יד לדברי רש"י – ולא נמצאו כאלה.
גם להגיד שרש"י אינו מדבר על עקרב כאחת מי"ב המזלות אלא כקבוצת כוכבים אחרת בשמים או החיה שעל הארץ (כמו שאומרים כמה מהמפרשים) – אינו עולה בדעתי כלל, רש"י תמיד היה מדייק במילותיו.
ואני הגעתי למסקנה שרש"י פשוט מתאר מצב שבו יש מקומות בתלמוד שעקרב הוא כימה (ברכות נח:, ראש השנה יא:) ויש מקומות שטלה הוא כימה (ראש השנה יא:, בבא מציעא קו:).
במסכת ראש השנה יא: יש תופעה מעניינת, של פרושים מנוגדים לחלוטין בין רש"י לתוספות דבר שהביא את מי מהפרשנים להוסיף הגהה בסוף המסכת (דף לה.) ההופכת את דברי רש"י על הראש ומשווה אותם בכך לדברי התוספות.
(פרוט נוסף לדברי יש במאמרי "מאי כימה?" שפורסם ב"יודעי בינה" כרך ה', ע' 244, תשע"א).
בברכה
אהוד בר סיני
השורה הקצרה מתמצתת נכון את התשובה הארוכה. השואל שואל על האסטרומיה של רש"י והתשובה אומרת שיש הרבה מודלים אסטרומיים אצל חזל, עם סתירות ביניהם, ואי אפשר לגבש מהם תמונה מוסכמת של מערכת בשמש והכוכבים. חבל לדבריו להשקיע מאמץ לעשות סדר בתפיסה האסטרומית של חזל.
ברור שהחוות יאיר הכיר את מודל מערכת השמש של קופרניקוס (שאינו נזכר בתשובה) ואולי ניסה להתאים אותם למאמרי חזל ואחרי ונואש. הוא אינו אומר לשואל "למד את קופקניקוס" אלא "אל תשקיע מאמצים ליישב את דברי חזל בנושא, אני נכשלתי". והמבין יבין.
כדאי לזכור כי הרמבם אימץ את המודל של פתולומיוס (עם שיפורים כפי שנכתבו על יד האסטרונם המוסלמי אל בתאני) ולא הכניס להילכות קידוש החודש מודלים של חז"ל.
עיין עוד בהקדמת הגרח"ק שליט"א לפירושו שקל הקדש על הרמב"ם שהביא בשם מרן החזו"א, דאחר שהעתיק הרמב"ם את חשבונות הענינים הללו [של קידוש החודש] במשנה תורה הרי שנעשו תורה ממש.
ובספר מסורת משה חלק א' דף רפ"ו נכתב בשם מרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל, שאין הלכות אלו נכללות בחיובו של המקבל על עצמו ללמוד את כל היד החזקה.
ויצוין עוד להקדמת הגאון רבי שלמה הכהן זצ"ל לחיבורו לחם שלמה שהזהיר לא ללמוד את חכמות הכוכבים וכדו', זולתי קידוש החדש שהוא מצוה עלינו.
ביקרא דאורייתא
אלישע חן
תשובה רי"ט אכן מתוארת לנכון במפתח, כמו שיראה כל אחד שלומד את התשובה לעומק. המחבר משתמש בידיעותיו הרבות בחכמת התכונה להוכיח שהיא מלאה סתירות פנימיות ודברים בלתי מובנים. מאז ימי החוות יאיר האסטרונומיה התקדמה הרבה, וכל ספיקותיו, קושיותיו וסתירותיו כבר לא קיימים, ואולי היום החוות יאיר היה מסכים בחשיבות לימוד תכונה.
ויהי תוכן הרבה כמובן מליצה מורכבת מלשון הכתוב וַיְהִי טוֹחֵן שופ' טז כא ולשון חז"ל 'טוחן הרבה' ומוציא קימעא
אולי זה המקום להזכיר כי ביום א הקרוב, (מחרתיים) 11:30-13:30, מושב בענייני
לוח עברי במסגרת קעמ"י. באוניברסטיה העברית בהר הצופים.
ד"ר בנימין אלבוים 054-5968942 .Binyamin Oelbaum, PH.D