"בעניין ההרחקה מלימוד חכמת התכונה"

 

בע"ה

וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה. (דברים פרק ד פסוק ו):

"אמר רבי שמואל בר נחמני, אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות? שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים – איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הוי אומר: זה חישוב תקופות ומזלות" (מסכת שבת דף עה).

חכמינו החשיבו את לימוד האסטרונומיה וממנה חישוב לוח השנה העברי.

פרופ' אברהם פרנקל מנה במחברתו "המחקר המתימטי והאסטרונומי אצל היהודים" (תל אביב, תש"ז 1947) את חלקם  הגדול יחסית במדעים אלו בדורות האחרונים.

מנגד הביא הוא את דברי יש"ר מקנדיאה,שתלמידי החכמים בדורות האחרונים התרחקו מלימוד האסטרונומיה, בגלל הקשיים הנובעים  מההכנות האריתמטיות והגיאומטריות המתחייבות.

דוגמא קטנה לכך ראיתי בספר שאלות ותשובות חוות יאיר, לרבי חיים יאיר בכרך. מהדורה הראשונה של הספר נדפסה בפרנקפורט דמיין בשנת תנ"ט (1699).

תשובה רי"ט בספרו, היא תשובה ארוכה שכולה עוסקת בענייני אסטרונומיה.

החיד"א בספרו "שם הגדולים" מפליג בתיאור כשרונותיו של רבי חיים יאיר. בין השאר מציין הוא כי "ויהי תוכ"ן הרבה כמ"ש סימן רי"ט".

"תוכ"ן הרבה" כוונתו בקי בחכמת התוכנה ועוסק בה.

ציטוט מ"שם הגדולים" להחיד"א

ואמנם בתשובה רי"ט (219) בספר חוות יאיר ישנה תשובה ארוכה (8 עמודים בדפוס ירושלים, תשנ"ז 1997), שכולה עוסקת בדברי חכמינו בסוגיות האסטרונומיה.

לתשובה המלאה ראו נא כאן.

והנה הפלא ופלא, במפתחות לספר, מהמהדורה הראשונה ואילך, מפורש תוכנה של תשובה רי"ט:

איך ייתכן שכך היא תמצית התשובה?  זו תוכנה של התשובה?

נכון.  ישנם משפטים בסוף התשובה בו המחבר מבקש שלא להטרידו בשאלות נוספות, ומעיר לכותב שיעמול בתורה בלבד, אך אין די בכך להשיב על התמיהה.

משפטי הסיום תשובה רי"ט

 

ההצעה שלי, שלימוד זה של אסטרונומיה אינו עניין לרבים, לכן הצניעו במפתח את עניינה האמיתי של התשובה.

מצינו גם חכמי התורה בדורנו, שהצניעו את ידיעותיהם במדעים ובחכמת העמים. כנראה, שלא ילכו התלמידים לשתות ממימיהם.

נציין כדוגמא את הרב שלמה וולבה ואת הרב משה שפירא (ועוד חזון למועד להרחבה בכך).

 

עד כמה לימוד האסטרונומיה הוא קשה, תובעני ומסובך ניתן לראות בסיפור הבא על אחד מגדולי ישראל שטעה בחישוב הלוח.

הרב דוד קלינרמן משערשוב היה מרואי פניו של הגר"א. מחבר ספר "חומות ירושלים" על שלחן ערוך.

הסיפור שלפניכם לקוח מספר "הגאון" שכתב דב אליאך (ירושלים תשס"ב 2002), ומקורו בספר "עליות אליהו" (אות ל"ב) ששמע את הסיפור עדות מפי אחד הנוכחים.

בשולי הסיפור נציין שתי הוספות חשובות.

1.

הרב צדוק הכהן מלובלין ב"ספר הזכרונות" מתעמת עם קונטרס "מגילת טענות" של רבי דוד קלינרמן וחולק עליו.

קונטרס זה, כנראה, היה לפניו בכתב יד, כי איננו ידוע לנו.

רשומת מפעל הביביליוגרפיה

2.

אברהם אריה  עקביא, מראשי המדברים בימינו על הלוח העברי, סבור שטעות עלתה בידי שני החכמים.

המאמר פורסם בחוברת "סיני" כרך ס"א (תשכ"ז 1967). ראה על כך כאן .

[ותודה לרעי ר' יוסף לייכטר, מהספריה הלאומית על ההפניה למאמר]

 

שבת שלום

אבישי

---

 

נ. ב. נא עיינו בלשונית "תגובות" ותשכילו.

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com