בית המדרש של קרן מורא סלומון לייפציגר בעיר ברסלאו

ב"ה

רשימה לפרשת כי תבוא

"תניא: רבי אלעזר הקפר אומר: עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל"

(מסכת מגילה דף כט עמוד א)

ספר התרומה. דפוס זולקוב תקע"א 1811. עותק ספרית הרמב"ם

דבר תורה.

מדרש אגדה: למה נסמכה פרשת "אתם נצבים" לקללות ? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים, חוץ מארבעים ותשע שבתורת כהנים, הוריקו פניהם ואמרו: מי יוכל לעמוד באלו ? התחיל משה לפייסם (מובא ברש"י, דברים פרק כט פסוק יב)

על מדרש אגדה זה שואל ה"כלי יקר" שתי שאלות:

1.  למה לא נבהלו מן אותן ארבעים ותשע קללות שבתורת כהנים (בחומש ויקרא) ?
2. למה אמר "מאה חסר שתיים", כי אם חסר שתיים אין כאן מאה, והיה לו לומר "תשעים ושמונה", כדרך שאמר חוץ מן ארבעים ותשע?

שח לי אחד ממבקרי הספריה, ששמע הסבר נפלא בדרשתו של הרב ישראל מאיר לאו הי"ו, לפני סליחות ראשונות בבית הכנסת הגדול בתל אביב שנה שעברה.

בקללות בחומש ויקרא משולבים בסופם שני פסוקי נחמה. פסוקים המעידים כי לא נעזבנו ולא נשכחנו וכי ה' זוכר לנו ברית ראשונים. אך בקללות שבפרשתנו בחומש דברים אין סוף טוב.

לא רק מניין פסוקי הקללה כפול (49/98) אלא גם ובעיקר אנחנו  מונים "מאה פחות שתיים" – אותם שתי הברכות שבסוף פרשת הקללות.

לכן משה נצרך להציב את עם ישראל ולהעבירו בברית עם ה', כדי להסביר להם שהקללות הן אזהרות בלבד ולא נבואה לעתיד.

(להרחבה, דברי הרמב"ן על הפרשה  פרק כח פסוק מב).

———————————————

אחת מדרשות חכמינו המבטאת את רעיון הברכה שבסוף הקללה, המסמלת את הגאולה שבסוף הגלות, היא זאת שהצבנו בראש הרשימה.

"תניא: רבי אלעזר הקפר אומר: עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל"

אחד מביטוייה הממשיים של דרשה זו, אלו ספרים שהגיעו אלינו מחורבנן של ספריות בתי המדרש בחוץ לארץ. ספרים שעליהם מוטבעים חותמות של אותם "בתי מדרשות שבבל".

כל חותמת שכזאת מספרת לנו על בתי מדרש נשכחים בקהילות שנמחקו בגולה.

נצעד בעקבות חותמת באחד הספרים המונחים במחסני ספריית הרמב"ם.

 

חותמת נאה זו מופיעה על דפי ספר התרומה, דפוס זולקוב משנת תקע"א (1811).

במרכז החותמת נרשם:

"בית המדרש

נתיסד שנת תרלד"

ומסביבה בעיגול נרשמו פרטי בית המדרש באותיות לטיניות.

בקשתי מרעי חנוך גוטליב שיחקור את החותמת, יזהה את בית המדרש וידלה פרטים אודותיו ברשת האינטרנט.

כל הממצאים דלהלן שלו הם ואני חב לו תודה על עזרתו הרבה.

אתגר לא פשוט.  אבל יגעת ומצאת תאמין !

בעיגול החותמת כתוב: Mora Salomon Leipzigersche Stiftung zu Breslau

כלומר, החותמת שייכת לבית המדרש של קרן מורא סלומון לייפציגר בעיר ברסלאו.

 מורא לייפציגר היתה גברת עשירה, שכנראה הזילה מכספה והשאיר בעיזבונה קרן לייסוד בית מדרש.

לפי רישום ב GENI  היתה נשואה ליעקב לייפציגר ובתו של שלמה (סלומון) פורסט. נפטרה בשנת 1842.

בחיפושים ברשת האינטרנט יש מידע מועט מאד על בית המדרש של קרן מורא סלומון לייפציגר. מצאנו שני מורים מכובדים שעסקו בהוראה במקום.

הרב ד"ר יעקב לוי, מחבר מילונים מרובי עמודים לתלמוד, למדרשים ולתרגומים.

עיתון "המגיד" מתאריך 03 מרץ 1892

הרב משה שמואל צוקרמנדל, מהדיר התוספתא.

לקוח מספר "אוצר ישראל"

 כשהתחלתי לקרוא על הקהילה היהודית בברסלאו (ורוצלב) באותה עת נקלעתי למבוכה.

מדובר בקהילה גדולה שפעלו בה באותם שנים ראשי חכמת ההשכלה לצד מוסדות קהילתיים מסורתיים. להיכן שייך בית המדרש שלנו?

תשובה ראויה לשאלה זאת עדיין לא מצאתי. אבל מושג על השתייכותה הדתית של מורא לייפציג, מי שהקרן קרויה על שמה, יש לנו.

 חנוך בחיפושיו ברשת מצא באתר "hebrewbooks" שלשה ספרים ובהם נזכרים ברשימת המנויים ("פרענומעראנטן"): מורא לייפציגר ובעלה יעקב.

עיון ברשימות ובמאפייני החתומים מעלה כי הגבירה מורא לייפציג וודאי היתה חלק מהקהילה המסורתית – אורתודוקסית, אך בעלה יעקב (לאחר פטירתה?) הסתפח אל הקהילה החדשה.

1.  "היד החזקה" לר' יהודה ליב קאלישר. דפוס ברסלוי  תק"פ (1820). ספר תורני-למדני. (הספר באתר HB). בין החתומים רבנים רבים, וביניהם (מסומן בחץ) "הקצין ר' מורי לייפציג". כנראה לא ידע מחבר הספר שמדובר באישה….

 2. ספר ברית אבות על הגדה של פסח. דפוס ברסלוי  תקצ"ט (1839). הספר מכיל שני פירושים . (הספר באתר HB). גם כאן מדובר רשימת חתומים רבנית מכובדת ומכילה הרבה "מו"ה" (=מורנו הרב).

 

3. ספר "יסוד עולם" לר' יצחק הישראלי. דפוס ברלין תר"ו (1846). ספר זה של אחד מהקדמונים עוסק בחכמת העיבור (אסטרונומיה) ובחכמת המדידה.  (הספר באתר HB). הספר נדפס בהשראת "חכמת ישראל". ברשימת החתומים ישנם דוקטורים (.Dr) ופרופסורים (.Profׂ) רבים. הראשון ברשימה מהעיר ברסלאו הוא ד"ר אברהם גייגר!

באמצע הרשימה (מסומן בחץ) מופיע יעקב לייפציגר.

*(ראה השלמות בסוף הרשימה פרק 2).

ספר "יסוד עולם" לר' יצחק הישראלי. ברלין תר"ו (1846)

 ———————————————————

הוספות  ועדכונים משולחנו של חנוך:

1. איך הגיעה ספרית בית המדרש מורה סלומון לייפציגר לספריית הרמב"ם?

• כידוע הגרמנים אספו הרבה ספריות יהודיות (ואכמ"ל)
• אחרי המלחמה היה מרכז אמריקאי שנקרא OAD שעסק בריכוז הרכוש הגנוב ולאחר מכן בחלוקתו .
• מצאתי מסמך של OAD בו רישום של ספריות שהוא אסף משלל הגרמנים ובינהן ספרית בית המדרש מורה סלומון לייפציגר (ראה במסמך שורה 163)

 2. על  מורא סלומון לייפציגר.

להבנתי היא היתה נדבנית לא קטנה – תרמה (או השאירה קרן אחריה) גם לבית החולים היהודי בברסלאו – ראה דוגמא . זה  סיכום/חוזר מ 1917, אבל בראשית הקובץ שם יש מסמכים קדומים יותר – למשל זה –

ראיתי שהיא היתה אלמנה – ראה בMETADATA של הקובץ הזה – בגרמנית = Akte fehlt. Feststellung der Familie mütterlicherseits der verwitweten Mora Salomon Leipziger geb. Friedländer.

ותרגומו = Establishment of the family paternal of the widowed Mora Salomon Leipziger b. Friedlander.

מעניין שכאן מצויין שם משפחת נעוריה פרידלנדר (ולא פורסט כמו בג'ני).

המסמכים נראים אוצר של היסטוריה אבל בגרמנית ובכתב יד.

* הקביעה שמורא אלמנה מנוגדת לחתימת בעלה יעקב על ספר יסוד עולם בשנת תר"ו 1846. אולי היה עוד יעקב לייפציגר בברסלאו, ומי שחתום על ספר "יסוד עולם" אינו בעלה של מורא ?

 3. על בית המדרש של קרן Mora Salomon Leipzigersche :

על  בית המדרש  יש מסמכים בארכיון הקהילה של ברסלאו המצוי בארכיון היהודי בוורשא.

תיק   105/0204:

_Statut der Mora Salomon Leipzigersche Beth-ha-midrasch-Stiftung zu BreslauJahresbericht der hebräischen Unterrichts-Anstalt über das Schuljahr 1881/82, Breslau 1882., Kultuskommission I.

תרגום  – חוק בית המדרש של מורה סלומון לייפציג לברסלאו דו"ח שנתי של מוסד ההוראה העברי על שנת הלימודים 1881/82, ברסלאו 1882., קולטוסומציון א.

הצלחתי לפתוח את הקבצים בארכיון בוורשה. הכל בגרמנית. יש כמה וכמה מסמכים, ראו נא כאן.

——————

הרחבה נוספת שהגיעה  לדואר של הספרייה.

שלום

בקשר לרשימה האחרונה יש תיק באוסף וורשא על הקרן (בדעתי היה לשלוח בער"ש אך חשבתי שאולי לא יעניין הדברים הגרמניים, אך כעת בדקתי עוד פעם וראיתי שנתוסף שם קישור לתיק הנ"ל הנני להוסיף עוד תיק הקשור הוא התיק על מינוי יעקב לוי ושם יש הרבה דברים נוספים על תקנות הביה"מ.

בכבוד וברכה

יעקב יצחק הכהן מיללער

———————–

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

מודעות פרסומת