ב"ה
רשימה לפרשת כי תבוא
"תניא: רבי אלעזר הקפר אומר: עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל"
(מסכת מגילה דף כט עמוד א)
דבר תורה.
מדרש אגדה: למה נסמכה פרשת "אתם נצבים" לקללות ? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים, חוץ מארבעים ותשע שבתורת כהנים, הוריקו פניהם ואמרו: מי יוכל לעמוד באלו ? התחיל משה לפייסם (מובא ברש"י, דברים פרק כט פסוק יב)
על מדרש אגדה זה שואל ה"כלי יקר" שתי שאלות:
- למה לא נבהלו מן אותן ארבעים ותשע קללות שבתורת כהנים (בחומש ויקרא) ?
- למה אמר "מאה חסר שתיים", כי אם חסר שתיים אין כאן מאה, והיה לו לומר "תשעים ושמונה", כדרך שאמר חוץ מן ארבעים ותשע?
שח לי אחד ממבקרי הספריה, ששמע הסבר נפלא בדרשתו של הרב ישראל מאיר לאו הי"ו, לפני סליחות ראשונות בבית הכנסת הגדול בתל אביב שנה שעברה.
בקללות בחומש ויקרא משולבים בסופם שני פסוקי נחמה. פסוקים המעידים כי לא נעזבנו ולא נשכחנו וכי ה' זוכר לנו ברית ראשונים. אך בקללות שבפרשתנו בחומש דברים אין סוף טוב.
לא רק מניין פסוקי הקללה כפול (49/98) אלא גם ובעיקר אנחנו מונים "מאה פחות שתיים" – אותם שתי הברכות שבסוף פרשת הקללות.
לכן משה נצרך להציב את עם ישראל ולהעבירו בברית עם ה', כדי להסביר להם שהקללות הן אזהרות בלבד ולא נבואה לעתיד.
(להרחבה, דברי הרמב"ן על הפרשה פרק כח פסוק מב).
———————————————
אחת מדרשות חכמינו המבטאת את רעיון הברכה שבסוף הקללה, המסמלת את הגאולה שבסוף הגלות, היא זאת שהצבנו בראש הרשימה.
"תניא: רבי אלעזר הקפר אומר: עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל"
אחד מביטוייה הממשיים של דרשה זו, אלו ספרים שהגיעו אלינו מחורבנן של ספריות בתי המדרש בחוץ לארץ. ספרים שעליהם מוטבעים חותמות של אותם "בתי מדרשות שבבל".
כל חותמת שכזאת מספרת לנו על בתי מדרש נשכחים בקהילות שנמחקו בגולה.
נצעד בעקבות חותמת באחד הספרים המונחים במחסני ספריית הרמב"ם.
חותמת נאה זו מופיעה על דפי ספר התרומה, דפוס זולקוב משנת תקע"א (1811).
במרכז החותמת נרשם:
"בית המדרש
נתיסד שנת תרלד"
ומסביבה בעיגול נרשמו פרטי בית המדרש באותיות לטיניות.
בקשתי מרעי חנוך גוטליב שיחקור את החותמת, יזהה את בית המדרש וידלה פרטים אודותיו ברשת האינטרנט.
כל הממצאים דלהלן שלו הם ואני חב לו תודה על עזרתו הרבה.
אתגר לא פשוט. אבל יגעת ומצאת תאמין !
בעיגול החותמת כתוב: Mora Salomon Leipzigersche Stiftung zu Breslau
- "היד החזקה" לר' יהודה ליב קאלישר. דפוס ברסלוי תק"פ (1820). ספר תורני-למדני. (הספר באתר HB). בין החתומים רבנים רבים, וביניהם (מסומן בחץ) "הקצין ר' מורי לייפציג". כנראה לא ידע מחבר הספר שמדובר באישה….
3. ספר "יסוד עולם" לר' יצחק הישראלי. דפוס ברלין תר"ו (1846). ספר זה של אחד מהקדמונים עוסק בחכמת העיבור (אסטרונומיה) ובחכמת המדידה. (הספר באתר HB). הספר נדפס בהשראת "חכמת ישראל". ברשימת החתומים ישנם דוקטורים (.Dr) ופרופסורים (.Profׂ) רבים. הראשון ברשימה מהעיר ברסלאו הוא ד"ר אברהם גייגר!
באמצע הרשימה (מסומן בחץ) מופיע יעקב לייפציגר.
*(ראה השלמות בסוף הרשימה פרק 2).
- כידוע הגרמנים אספו הרבה ספריות יהודיות (ואכמ"ל)
- אחרי המלחמה היה מרכז אמריקאי שנקרא OAD שעסק בריכוז הרכוש הגנוב ולאחר מכן בחלוקתו .
- מצאתי מסמך של OAD בו רישום של ספריות שהוא אסף משלל הגרמנים ובינהן ספרית בית המדרש מורה סלומון לייפציגר (ראה במסמך שורה 163)
_Statut der Mora Salomon Leipzigersche Beth-ha-midrasch-Stiftung zu BreslauJahresbericht der hebräischen Unterrichts-Anstalt über das Schuljahr 1881/82, Breslau 1882., Kultuskommission I.
תרגום – חוק בית המדרש של מורה סלומון לייפציג לברסלאו דו"ח שנתי של מוסד ההוראה העברי על שנת הלימודים 1881/82, ברסלאו 1882., קולטוסומציון א.
הצלחתי לפתוח את הקבצים בארכיון בוורשה. הכל בגרמנית. יש כמה וכמה מסמכים, ראו נא כאן.
——————
הרחבה נוספת שהגיעה לדואר של הספרייה.
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
להשאיר תגובה