'הערת אזהרה' בספר האינוונטאר

בע"ה

כתיבה בספר החיים

רשימה ליום הכיפורים

בימים אלו שבין כסה לעשור אנחנו מאחלים איש  לרעהו "כתיבה וחתימה טובה", ומתכוונים לכתיבה וחתימה בספר החיים.

כתיבה בספר משמעותה להיות רשום, להיות קיים, להיות…

בעבר כל ספריה התכבדה ב"ספר מצאי", בו נרשם כל פריט שהגיע לספריה. בלשון המקצועית קראו לזה "אינוונטאר", שמשמעותו  "אני במלאי".

כמעט ולא היה שימוש מעשי בספרים אלו. והם עברו מן העולם סמוך ונראה לתחילת עבודתי בספריית הרמב"ם, לפני כעשרים וחמש שנים.

ובכל זאת… לפניכם מידע על 'הערת אזהרה' הרשומה בספר האינוונטאר של "ספריית שער ציון", לפני  כמאה שנה (ואולי פחות…).

 

באחד מעותקי ספר "שאגת אריה", שיצא לאור בשנת תקצ"ג (1832) בבית הדפוס המפורסם של האחים שפירא בעיר סלאוויטא, כתוב בכתב יד:

מתנת הרב יעקב שכויץ לבית הספרים

"שער ציון" ועומד ס' זה לפקודתו של הנותן

לאשר יצוה עליו

(וכן רשום בס'

האינוֶנטאר).

יעקב שכויץ היה דמות ידועה בין אנשי העליה הראשונה. מתושביה הראשונים של המושבה גדרה.  מבאי ביתו ומשומעי לקחו של הרב קוק ביפו.

היה מצאצאי הש"ך, רבי שבתי כהן, מגדולי מפרשי השלחן ערוך. לכן היה חותם לעיתים את שמו ש"ך-עוויטש  או יעקב הכהן שכי.

פינחס גרייבסקי היטיב להכירו ופרסם בחוברת מגנזי ירושלים (כד, תרצ"ב 1932) רשימה אודותיו בשם: "קוים וציונים לתולדות הרה"ח והחוקר הישיש ר' יעקב הכהן שכביץ".  (ראו עמוד 1, עמוד 2)

הנה תמונת דיוקנו, פרי מכחולו של הצייר הרמן שטרוק, המצויה במוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים.

ספר "שאגת אריה" ניתן בהשאלה קבועה לספריה  על ידי יעקב שכויץ, תוך כדי שהוא משייר לעצמו זכות בעלות על הספר.

ספריית "שער ציון" בבית אריאלה, הספריה המרכזית של תל אביב, נושאת בשם "שער ציון" החל משנת 1891.

יעקב שכויץ נפטר בשנת תרצ"ג (1933). ספר זה ניתן, אפוא, לספריה בטווח השנים שבין 1891-1933.

---

[דבר תורה]

רגיל אני בליל ראש השנה לברך את כל חברי בברכה ארוכה: "לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר בספרן של  צדיקים גמורים". נוסח זה למדתי לומר מראש הישיבה שלי, הרב אברהם שפירא זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב.

התשתית לברכה זו הם דברי רבי יוחנן במסכת ראש השנה (דף טז:). "אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה: אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים: צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים; רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה; בינוניים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים; זכו – נכתבין לחיים; לא זכו נכתבין למיתה.".

השבוע התבקשתי לעזור בפענוח ראשי תיבות המופיעים בדפוסים הרגילים של שולחן ערוך, בפירוש "מגן אברהם" על הלכות ראש השנה סוף סימן תקפ"ב.

 

המגן אברהם מביא דעה, "שגם צדיקים אין נחתמים אלא ביום הכיפורים רק שנכתבים בראש השנה".

מקור הדברים נכתב בקיצור: "ובס' י"מ ח"ב מתה"מ פ"י". מה פשר ראשי התיבות?

שאלה נוספת היא, כיצד ניישב זאת עם דברי רבי יוחנן לעיל, שצדיקים נכתבים ונחתמים לאלתר בראש השנה?

במהדורת שולחן ערוך השלם של  מכון ירושלים פענחו את ראשי התיבות: ובס' [-ספר] י"מ [-עשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו] ח"ב [-חלק שני] מתה"מ [מאמר חקור הדין (כנראה ראשי התיבות משובשים בדפוסים הישנים)] פ"י [-פרק י].

המעיין בספר "עשרה מאמרות" ימצא חידוש גדול בפירוש דברי רבי יוחנן.  מילת "לאלתר" – אין פירושה מייד ! אלא במובן של "על אתר". כלומר, במקומו המתאים לו – ביום הכיפורים.

לפיכך, ההולך בשיטת ספר "עשרה מאמרות", יש לו להסתפק בראש השנה בנוסח הברכה הקצר: "לשנה טובה תכתב".

ביום הכפורים הבא עלינו לטובה נחתם כולנו בספר החיים.

חתימה טובה לכל בית ישראל !

אבישי אלבוים

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com