בע"ה
כתיבה בספר החיים
רשימה ליום הכיפורים
בימים אלו שבין כסה לעשור אנחנו מאחלים איש לרעהו "כתיבה וחתימה טובה", ומתכוונים לכתיבה וחתימה בספר החיים.
כתיבה בספר משמעותה להיות רשום, להיות קיים, להיות…
בעבר כל ספריה התכבדה ב"ספר מצאי", בו נרשם כל פריט שהגיע לספריה. בלשון המקצועית קראו לזה "אינוונטאר", שמשמעותו "אני במלאי".
כמעט ולא היה שימוש מעשי בספרים אלו. והם עברו מן העולם סמוך ונראה לתחילת עבודתי בספריית הרמב"ם, לפני כעשרים וחמש שנים.
ובכל זאת… לפניכם מידע על 'הערת אזהרה' הרשומה בספר האינוונטאר של "ספריית שער ציון", לפני כמאה שנה (ואולי פחות…).
באחד מעותקי ספר "שאגת אריה", שיצא לאור בשנת תקצ"ג (1832) בבית הדפוס המפורסם של האחים שפירא בעיר סלאוויטא, כתוב בכתב יד:
מתנת הרב יעקב שכויץ לבית הספרים
"שער ציון" ועומד ס' זה לפקודתו של הנותן
לאשר יצוה עליו
(וכן רשום בס'
האינוֶנטאר).
יעקב שכויץ היה דמות ידועה בין אנשי העליה הראשונה. מתושביה הראשונים של המושבה גדרה. מבאי ביתו ומשומעי לקחו של הרב קוק ביפו.
היה מצאצאי הש"ך, רבי שבתי כהן, מגדולי מפרשי השלחן ערוך. לכן היה חותם לעיתים את שמו ש"ך-עוויטש או יעקב הכהן שכי.
פינחס גרייבסקי היטיב להכירו ופרסם בחוברת מגנזי ירושלים (כד, תרצ"ב 1932) רשימה אודותיו בשם: "קוים וציונים לתולדות הרה"ח והחוקר הישיש ר' יעקב הכהן שכביץ". (ראו עמוד 1, עמוד 2)
הנה תמונת דיוקנו, פרי מכחולו של הצייר הרמן שטרוק, המצויה במוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים.
ספר "שאגת אריה" ניתן בהשאלה קבועה לספריה על ידי יעקב שכויץ, תוך כדי שהוא משייר לעצמו זכות בעלות על הספר.
ספריית "שער ציון" בבית אריאלה, הספריה המרכזית של תל אביב, נושאת בשם "שער ציון" החל משנת 1891.
יעקב שכויץ נפטר בשנת תרצ"ג (1933). ספר זה ניתן, אפוא, לספריה בטווח השנים שבין 1891-1933.
[דבר תורה]
רגיל אני בליל ראש השנה לברך את כל חברי בברכה ארוכה: "לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר בספרן של צדיקים גמורים". נוסח זה למדתי לומר מראש הישיבה שלי, הרב אברהם שפירא זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב.
התשתית לברכה זו הם דברי רבי יוחנן במסכת ראש השנה (דף טז:). "אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה: אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים: צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים; רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה; בינוניים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים; זכו – נכתבין לחיים; לא זכו נכתבין למיתה.".
השבוע התבקשתי לעזור בפענוח ראשי תיבות המופיעים בדפוסים הרגילים של שולחן ערוך, בפירוש "מגן אברהם" על הלכות ראש השנה סוף סימן תקפ"ב.
המגן אברהם מביא דעה, "שגם צדיקים אין נחתמים אלא ביום הכיפורים רק שנכתבים בראש השנה".
מקור הדברים נכתב בקיצור: "ובס' י"מ ח"ב מתה"מ פ"י". מה פשר ראשי התיבות?
שאלה נוספת היא, כיצד ניישב זאת עם דברי רבי יוחנן לעיל, שצדיקים נכתבים ונחתמים לאלתר בראש השנה?
במהדורת שולחן ערוך השלם של מכון ירושלים פענחו את ראשי התיבות: ובס' [-ספר] י"מ [-עשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו] ח"ב [-חלק שני] מתה"מ [מאמר חקור הדין (כנראה ראשי התיבות משובשים בדפוסים הישנים)] פ"י [-פרק י].
המעיין בספר "עשרה מאמרות" ימצא חידוש גדול בפירוש דברי רבי יוחנן. מילת "לאלתר" – אין פירושה מייד ! אלא במובן של "על אתר". כלומר, במקומו המתאים לו – ביום הכיפורים.
לפיכך, ההולך בשיטת ספר "עשרה מאמרות", יש לו להסתפק בראש השנה בנוסח הברכה הקצר: "לשנה טובה תכתב".
ביום הכפורים הבא עלינו לטובה נחתם כולנו בספר החיים.
חתימה טובה לכל בית ישראל !
אבישי אלבוים
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
תודה על המאמר !
הערה: יעקב רמברג מוורשה לא היה חתנו אלא אחיו של מחותנו
וכל הפילפול הזה בעניין מתי נכתב ומתי נחתם… מה נעשה אתו לשיטת "אדם נידון בכל יום"?
אז מסתבר שאנחנו צריכים להיות "בני אדם" לא רק בעשרת ימי התשובה. או כמו שאמרה פעם נחמה ליבוביץ ז"ל (בשם אביה) שכדאי לחזור בתשובה לא רק בין ראש השנה ליום הכפורים, אלא גם בין יום הכפורים לראש השנה…
וכמובן תודה רבה לרב אבישי אלבוים אל מאמריו המעניינים תמיד!
גמר חתימה טובה.
וברכה מרובה לרב אבישי שליט"א.
העומד על משמרת הקודש, ונוהג טובת עין בכל, ומרחיב את הדעת בכל מידה נכונה.
הערת אגב… ניתן לשער כי כוונת בעל הספר היתה בדווקא להישאר בעלים גם בעת היות הספר בספריה. ובכך לזכות בתשואה 'הרוחנית' של 'צדקתו עומדת לעד' – הכותב ספרים ומשאילם לאחרים.
וכן לפי שיטת הרא"ש שנפסקה בשו"ע, שבזה"ז מקיימים מצות כתיבת ס"ת, גם בשאר ספרי קודש המשמשים ללימוד תורה, ולדעה זאת, הרי מקיימים את המצוה רק בעוד הספר בבעלותו, כמו בספר תורה רגיל, שלדעת פוסקים רבים, פסק קיום המצוה כשמעבירים אותו לבעלות בית הכנסת, ואכמ"ל.
ידידי הרב אבישי שליט"א
ראשית תודה רבה על המאמרים המאלפים.
זו הזדמנות לאחל לך ולבני ביתך שנה טובה
וחתימה טובה לאלתר לחיים טובים [לשי' הרמ"ע מפאנו] בספרן של צדיקים גמורים.
ימלא ה' משאלות לבך לטובה.
ייתכן ואת ראשי התיבות במג"א – מתה"מ שאכן מכוונים למאמר חיקור הדין – יש לפתוח – תחיית המתים, אך לא מצאתי מי שיקרא כך למאמר חיקור הדין של הרמ"ע.
לרב אבישי אלבוים מכובדי שלום וברכה,
רשימה יפהפייה! נהדרת!
בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה,
ניר מן
——–
תודה ניר
שתהיה לכולנו שנה פוריה בעשיה וכתיבה.
אבישי
פרטים נוספים על יעקב שכביץ שחנוך גוטליב אסף מתוך במרשתת:
– יש עבודת -דוקטורט על יעקב שכביץ 1844-1933 איש העלייה הראשונה ב'חרש תרבות' : חקר השיח באיגרותיו בעברית וביידיש.
– פרטים קצרים מבת המשפחה במסגרת ספורי מורשת.
– מוזכר כי בספר "רעים אהובים – ענייני חתונה ממרן הראי"ה קוק" יש גילויים חדשים ומעניינים, כמו למשל מכתבים של הרב יעקב הכהן שכביץ, מידידיו של הרב קוק, המתפרסמים לראשונה מכת"י.
הקשר עם הרב קוק נזכר בעוד שני מקומות –
– מכתב שכתב שכביץ אודות אתרוגי ארץ ישראל – קטע נדיר מתוך מכתבו של הרב יעקב שכביץ זצ"ל (שהיה ממקורבי הראי"ה), לאחד הרבנים בחו"ל. במכתב זה מספר הרב שכביץ על פעילות זו בקשר לאתרוגים, ועל חלקו בה, והנה חלק ממכתבו: "…ותוך כדי כתבי הדרנא, כי לא באתי לתאר התעמולה ולקשור כתרים להעמל הרב שהשקענו בה, כי מה יתן לי התואר ומה יוסיף לנו, הן גם אז לא בקשתי דבר, אלא [אני] מוציא מגנזכי הכתבים אֵי אלה דברים שמהם תצא לדעתי תועלת. כותב הטורים פנה אז אל משפחה כבודה מאוד, להרב הראשי באנגליה הרר"נ אדלער, ותהי תשובתו כי יפקד על כל צאן מרעיתו בבריטניה וגבולותיה שלא יקח איש אתרוג אשר אין עליו עדות הגאון דיפו [הרב קוק] (אז שכן כבוד הגאון מרן שלי"ט ביפו). את תשובת ההגר"נ אדלער שלח לי המנוח לנג ז"ל….
– באגרות בר טוביה [(שרגא פייבל פרנקל) לרצי"ה קוק – נזכר "מידידנו היקר מר יעקב הכוהן שכ"י"
– במאמר של משה נחמני כתב כי הרב שכביץ היה בין שומעי שיעורו המרכזי של הרב קוק בספר 'הכוזרי', אשר נועד לתלמידי הישיבה וגם לאורחים מבחוץ [שם הערה 9] זה מתואר יפה באסיף – ""ויעידו על זה אנשי המדע הגדולים שהיו באים להקשיב לשעוריו של רבנו ב"כוזרי". זכורנו איך שהיה בא מגדרה ליפו רבי יעקב הכהן שכביץ זצ״ל הידוע לחלק גדול מהנאספים כאן, והיה יושב כפוף לפניו כתלמיד לפני רבו אף שהיה הרבה קשיש ממנו … [היה ישיש מן הרב בעשרים ואחת שנים]
– באנצקלופדיה של תדהר מוזכרות שתי נקודות מעניינות –
– הגה תכנית לרכישת אדמת הכפר הערבי יבנה לשם ייסוד ישיבה גדולה לזכר יבנה וחכמיה ואף לרכישת הכותל המערבי.
– עמל במשך כארבעים שנה בחיבור קונקורדנציה, לתורה שבעל-פה. בא בענין זה בקשרים עם חוקרים, סופרים ונדיבים, ביניהם אחד-העם ואלכסנדר אהרנסון, אך לא זכה לראות את חיבורו בדפוס. חתנו העשיר ר' יעקב רמברג מוורשה כבר הקציב לו סכום ראשון להוצאת משניות, אך לפתע נתערער מצב עסקיו והענין נתבטל.
– לגבי הקונקרדונציה – בדברים שכתב הרב יוסף לייכטר על הרב חיים יהושע קוסובסקי זצ”ל נכתב – למרות מאמציו המרובים לא הצליח ר' יעקב להגשים את חלומו. במפגש עם הרב קוסובסקי הוא שיכנע אותו לנסות את כוחו [וזה האחרון הוציא את אוצר לשון המשנה ועוד]
– אנקדוטה נוספת ממנו הביא ד"ר ברוך פלח במאמר על הש"ך– יעקב שכביץ זכה להקביל את פניו של ד"ר תיאודור הרצל, חוזה מדינת היהודים, בעת ביקורו של האחרון ב"מקוה ישראל", ולא רק נפגש עמו אלא גם "בירך את ד"ר הרצל בברכת שהחיינו, כשספר תורה בידיו, וזכה לתודה לבבית מחוזה המדינה. אחר כך נוהג היה לספר על מאורע זה ברטט לב".
– "לא בילו"יי אבל אדם יקר", מכתב למערכת "דבר" מאת אמנון בן צבי הורביץ מזקני בני הבילויים.
– וראה גם חתימתו של יעקב שכביץ על קול מחאה בעיתון המליץ בשנת 1899, ושם חותם "בני גדרה: יעקב הכהן ש"ך – עוויטש"
תודה אבישי!!
כל שבוע מופתע מחדש…
מאיר אופנהיימר בני ברק
מאיר אופנהיימר 4145207 050
————————–
תודה מאיר
שמח לשמוע .
שנה טובה ומתוקה.
אבישי