מגדל כבית סוהר

בע"ה

וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם

פרק יא, פסוק ד

רשימה לפרשת נח

במרכז פרשת דור הפלגה עומדת בניית העיר ובה מגדל גבוה, ש"ראשו בשמים".

מאיירי דף השער, במחזור דפוס זולצבך תקס"ב (1802), ציירו אירועים שונים מהתנ"ך. ביניהם את בניית המגדל בדור הפלגה.

נדמה והמודל שעמד לפניהם הוא תמונת מגדל פיזה, הנוטה על צידו. מגדל זה ראשית הקמתו היתה בשנת 1173 וסיומו בשנת 1372 (למניינם). בסוף המיליניום שעבר המגדל שוקם. העבודות לייצובו נמשכו כאחת עשרה שנים. הבעיה במגדל פיזה היתה הקרקע הבלתי יציבה עליה נבנה. אולי גם המגדל של דור הפלגה סבל מבעיות ביסוס. על דרך ההשאלה נאמר, שאם ישנם שני סוגי מינות, "כפר בעיקר" מול "קיצץ בנטיעות", דור הפלגה "כפרו בעיקר".

ציור ישן של מגדל פיזה

—————————————————————————–

בבואנו לעיין בפרשה זו יש לשאול, לאיזה מטרה נבנה המגדל של דור הפלגה? האם הייתה לו גם פונקציה מעשית?

אני מבקש להציע הסבר  נוסף להסברים המקובלים.

הסבר זה נשען על מציאות היסטורית, שבה מגדלים היו חלק ממערכת מבוצרת, והם שמשו לבתי סוהר בתקופות שונות.

בראשות דור הפלגה עמד השליט כל-יכול  נמרוד הרשע. להקמת העיר הגדולה נדרש מנהיג דיקטטור, המפיל חיתתו על כל נתיניו ומנצל אותם ככוח עבודה למפעליו.

לכל שליט שכזה יש בתי סוהר. ראה דוגמאות בימינו: סטאלין והגולאגים שלו או קוריאה הצפונית ומחנות עבודת הפרך הידועים לשמצה שם.

אביא שתי דוגמאות, לשימוש במגדלים כבתי סוהר, וביטויים בספרים.

1.

סיפור כליאתו של המהר"ם מרוטנבורג בשנת ה' מ"ו (1286) במבצר אנזיסהיים (Ensisheim), וסירובו להשתחרר בכופר נפש שאספו למענו הקהילות, כבר דשו בו רבים וטובים.

בשנותיו המרובות שם, חיבר המהר"ם מרוטנבורג פירוש למשניות בסדר טהרות. בסוף פירושו לפרק רביעי במסכת אהלות, שקרוי פרק "מגדל העומד באויר" על שם הפתיח שלו, חותם הוא באמירה הבאה:

"כל אלו הדברים סבבתי והוספתי בפרק מגדל העומד באויר, במגדל אנזשהיים בהיותי תפוש שמה…"  מגדל אנזשהיים הוא בית הסוהר בה היה כלוא.

2.

אברהם יערי בספרו על דגלי המדפיסים העבריים מביא את הדגל של המדפיס צבי הירש (אמשטרדם, תס"ו 1706).

בראש הדגל מופיע הפסוק "מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב".

יערי מסביר, שהמדפיס היה שבתאי ידוע ולכן השתמש בפסוק זה, "שהיה שגור מאד בפי השבתאים לאחר שנאסר שבתי צבי והושם במגדל" (שם, עמ' 155).

 

אני מודע שלשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד. אך גם בתנ"ך המציאות של מגדלים מופיעה במקומות רבים כחלק ממערך שמירה וביצור. מערכים אלו מתאימים גם לכליאה.

ברור גם לי, שאין זה פשוטו של מקרא בפרשת מגדל דור הפלגה. תפקיד המגדל היה כפי שכתוב בפסוק: "נעשה לנו שם". הפירוש שנתתי הוא נכון על התהליך. מתחילים במשימה טכנית – הנדסית  גדולה ומסיימים במפולת של הבניין על הבונים אותו.

מובא בפרקי דרבי אליעזר, שבבניית המגדל בדור הפלגה היו בוכים על לבנה שנפלה ולא על אדם שנפל.

האם אין זה ביטוי נפלא למציאות בה פועלים משטרים דיקטטורים אפלים, בה חיי אדם וחירותו שווים כקליפת השום ?

 

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com