בע"ה
וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם
פרק יא, פסוק ד
רשימה לפרשת נח
במרכז פרשת דור הפלגה עומדת בניית העיר ובה מגדל גבוה, ש"ראשו בשמים".
מאיירי דף השער, במחזור דפוס זולצבך תקס"ב (1802), ציירו אירועים שונים מהתנ"ך. ביניהם את בניית המגדל בדור הפלגה.
נדמה והמודל שעמד לפניהם הוא תמונת מגדל פיזה, הנוטה על צידו. מגדל זה ראשית הקמתו היתה בשנת 1173 וסיומו בשנת 1372 (למניינם). בסוף המיליניום שעבר המגדל שוקם. העבודות לייצובו נמשכו כאחת עשרה שנים. הבעיה במגדל פיזה היתה הקרקע הבלתי יציבה עליה נבנה. אולי גם המגדל של דור הפלגה סבל מבעיות ביסוס. על דרך ההשאלה נאמר, שאם ישנם שני סוגי מינות, "כפר בעיקר" מול "קיצץ בנטיעות", דור הפלגה "כפרו בעיקר".
—————————————————————————–
בבואנו לעיין בפרשה זו יש לשאול, לאיזה מטרה נבנה המגדל של דור הפלגה? האם הייתה לו גם פונקציה מעשית?
אני מבקש להציע הסבר נוסף להסברים המקובלים.
הסבר זה נשען על מציאות היסטורית, שבה מגדלים היו חלק ממערכת מבוצרת, והם שמשו לבתי סוהר בתקופות שונות.
בראשות דור הפלגה עמד השליט כל-יכול נמרוד הרשע. להקמת העיר הגדולה נדרש מנהיג דיקטטור, המפיל חיתתו על כל נתיניו ומנצל אותם ככוח עבודה למפעליו.
לכל שליט שכזה יש בתי סוהר. ראה דוגמאות בימינו: סטאלין והגולאגים שלו או קוריאה הצפונית ומחנות עבודת הפרך הידועים לשמצה שם.
אביא שתי דוגמאות, לשימוש במגדלים כבתי סוהר, וביטויים בספרים.
1.
סיפור כליאתו של המהר"ם מרוטנבורג בשנת ה' מ"ו (1286) במבצר אנזיסהיים (Ensisheim), וסירובו להשתחרר בכופר נפש שאספו למענו הקהילות, כבר דשו בו רבים וטובים.
בשנותיו המרובות שם, חיבר המהר"ם מרוטנבורג פירוש למשניות בסדר טהרות. בסוף פירושו לפרק רביעי במסכת אהלות, שקרוי פרק "מגדל העומד באויר" על שם הפתיח שלו, חותם הוא באמירה הבאה:
"כל אלו הדברים סבבתי והוספתי בפרק מגדל העומד באויר, במגדל אנזשהיים בהיותי תפוש שמה…" מגדל אנזשהיים הוא בית הסוהר בה היה כלוא.
2.
אברהם יערי בספרו על דגלי המדפיסים העבריים מביא את הדגל של המדפיס צבי הירש (אמשטרדם, תס"ו 1706).
בראש הדגל מופיע הפסוק "מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב".
יערי מסביר, שהמדפיס היה שבתאי ידוע ולכן השתמש בפסוק זה, "שהיה שגור מאד בפי השבתאים לאחר שנאסר שבתי צבי והושם במגדל" (שם, עמ' 155).
אני מודע שלשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד. אך גם בתנ"ך המציאות של מגדלים מופיעה במקומות רבים כחלק ממערך שמירה וביצור. מערכים אלו מתאימים גם לכליאה.
מובא בפרקי דרבי אליעזר, שבבניית המגדל בדור הפלגה היו בוכים על לבנה שנפלה ולא על אדם שנפל.
האם אין זה ביטוי נפלא למציאות בה פועלים משטרים דיקטטורים אפלים, בה חיי אדם וחירותו שווים כקליפת השום ?
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
בע"ה
ברוח הדברים כתב הרב מאיר נהוראי רשימה קצרה בעלון "שבתון" (מס' 843) לפרשת נח תשע"ח, תחת הכותרת "המגדל של קוריאה הצפונית". ראו נא כאן.
(תוספת מאת אבישי)
אבישי שלום וברכה,
ראה מאמרו של ד"ר צבי בצר בדף שבועי של בר אילן מס' 141 פרשת מטות מסעי תשנ"ו על הפסוק "מוסבות שם" ותמצא שייתכן שתמצא שמה שכתבת
"ברור גם לי, שאין זה פשוטו של מקרא בפרשת מגדל דור הפלגה. תפקיד המגדל היה כפי שכתוב בפסוק: "נעשה לנו שם". – אינו נכון ודווקא כיוונת יפה מאד לפשוטו של מקרא !!
יישר כח על המאמרים המלומדים אותם אני קורא בקביעות.
בכבוד רב
מוטי גנץ
קראתי את המאמר כרגיל מעניין ומסקרן (כרגיל נמשכת ללמעלה וללמטה..)
אך עדיין לא 'סגרת פינות' עם הנאמר במפורש הבה נעשה לנו עיר ושם וכו'
חשבתי להמשיך לטוות את הרעיון שלך, שנמרוד עשה זאת למטרת בית כלא, והוא 'עבד' על האזרחים שהמטרה היא לעשות לנו שם…
הם עבדו למען האידאולוגיה, אך השליט ניצל זאת למטרתו האישית
גם זה סגנון המאפיין עריצים.
חודש טוב, שבת שלום ורוב ברכות
זאב ויינברג
נ.ב.
'מגדל' הוא מלשון 'גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך', שפירושו מלשון שרשרת וקשירה כמבואר שם בראשונים, ולפי זה ברור שמגדל מורה על בית הסוהר מקום בו קושרים ומושיבים אנשים למאסר
(עצם השורש מאסר/אסיר הוא מלשון קשירה, אסרו חג בעבותים)
——————–
תודה.
בוודאי שצריך לטוות חוטים נוספים, וכפי שכתבתי באתי להוסיף על הידוע ולא לגרוע.
יישר כוחך.
אבישי