בע"ה
"זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ: הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר"
רשימה לפרשת לך -לך
אתמול קבלתי הודעה בדואר של הספריה על "סיפור מפעים ומרגש, מע"כ (=מעלת כבודו) חייב לעבוד על זה".
להודעה צורפו שני עמודי מכתב. לדברי השולח הנכבד, החפץ בעילום שמו, מצא הוא אותם בארכיון המדינה במהלך חיפוש ונבירה של עשרות שעות למציאת מסמכים משפחתיים, שאינם ממין העניין.
קריאת המכתב מלמדת אותנו על חשיבות קיום מצוות המילה ועל המאמצים שנעשו במקומות נידחים לקיימה.
תוכן המכתב עוסק בקהילה היהודית הקטנה מאד במושבה "קוקליה", על האי קפריסין, בשנת תרפ"ד 1924, בה נולד בשעה טובה תינוק. מפאת ריחוק המקום לא הצליחו להשיג מוהל שיבואו לשם למולו. אבי המשפחה מבקש מהרבנות בארץ ישראל להשיג עבור אשתו ובנו בדחיפות אישור כניסה לארץ משלטונות המנדט כדי לקיים מצוות ברית המילה.
כותב המכתב הוא יוסף מירמוביץ, אבי הבן, ובסוף המכתב מאשר דבריו המוכתר: לייב גינזבורג.
נצטט משפטים אחדים מתוך המכתב. נעיר כי הכותב משתמש בכתיב חסר. (כך תחת "מאושר" נכתב "מאשר", "מלה" במקום "מילה" וכו').
"רב נכבד !
מאשר הוא היהודי אם יכל הוא לקיים את כל המצוות הכתובות בספרינו הקדושים. ועל אודות מצוות מלה, שהיא אחת המצוות העיקריות שלנו הלא אין מה לדבר, ובכל זאת אני החו"מ איני יכל לקימה כל כך בנקל, ולכן פונה אני אל כבודו במכתבי זה שיואיל נא בטובו הגדול לעזר לי את הוצאת המצוה הזאת לפעל…
כבודו יודע שבכל יום חל עלי אסור ערלת בני ולמצוה גדולה תחשב לו הדבר אם יסיענו בנסיעה זו בהקדם הכי אפשרי… ברגשי כבוד והערצה, יוסף מירמאוויץ"
שיתפתי את רעי חנוך גוטליב בחיפושי על אודות המשפחה המסוימת ועל המושבה "קוקליה" בקפריסין. תוכלו לקרוא על כך בנספח לרשימה.
—————————————-
ישנם סיפורים רבים על המסירות של עם ישראל בכל הדורות לקיים מצוה מיוחדת זו של ברית המילה. סיפור מיוחד, מפעים ומרגש גם הוא, מסופר בספר "איש צדיק היה" מפי ר' אריה לוין, "אבי האסירים".
סיפור זה שמע מרבו ר' חיים ברלין, שהיה רב שנים רבות במוסקבה תחת שלטון הצאר הרוסי ועלה ירושלימה באחרית ימיו.
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
נספח מקורות להרחבה.
בשיתוף עם חנוך גוטליב הי"ו.
א.
באתר הגניאולוגי MyHeritage מופיעים אילן משפחת מירמוביץ מקפריסין. שם מופיעה גם תמונתו של יוסף מירמוביץ, כותב המכתב.
יוסף היה יליד אוקראינה, שנת 1886. היה בן 38 בעת לידת בנו הנזכר. לזוג יוסף וחנה היה חמשה ילדים. אנחנו מעריכים שהבן הנזכר הוא יחזקאל.
(הערה: היתה משפחת מירמוביץ נוספת במושבה "מרגו" בקפריסין, ייתכן בני דודים, ובנה יוסף מירמוביץ (יליד 1924!) היה שחקן כדורגל ידוע ומאמן נבחרת ישראל).
ב.
בעקבות קשיי הבאת מוהל למושבת קוקליה בקפריסין, התפרסמה תודה מיוחדת בעיתון "דאר היום", 21 לינואר 1926.
ג.
המוכתר לייב גינזבורג, ברשימתו "לתולדות הישוב העברי בקפריסין" ("עיתון "דאר היום". 7 לספטמבר 1924), מספר על בקורו בארץ ישראל באותה שנה.
במהלך הביקור נפגש עם הרב אהרונסון ביפו ועם הרב קוק בירושלים.
"וכשתארתי לפניהם את מצבו האמתי של הישוב הזה התפלאו והשתוממו. והר' קוק הביע את אמרתו: חבל ! מהראוי היה להחזיק בישוב קפריסין ככתוב: ותטענו בגבולנו".
ד.
על האי קפריסין במקורות היהדות ועל מעמדו ההלכתי ראו נא בהרחבה במאמרו של גדעון חרל"פ, "קפריסין – האי של ארץ ישראל" (באתר "ישראל המקדשית").
ה.
מחקר מקיף ויסודי על התיישבות היהודים בקפריסין מצוי בספרו החדש של פרופ' יוסי בן ארצי "אי קרוב-רחוק" (רמת גן, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2016).
בפרק על המושבה "קוקליה" (עמ' 126-132) נרשם שבשנת 1924 חיו בה שבע משפחות בלבד !
וזאת היתה שנת השיא בתולדות המושבה…
לאחר סגירת הרשימה הגיעה אלי מכתבו של פרופ' יוסי בן ארצי, אליו הפניתי את מכתבו של יוסף מירמוביץ בצירוף בקשה לקבלת פרטים נוספים על האיש ומשפחתו.
שלום רב
המכתב שמצאת מעלה חידה מסוימת.
הכותב הוא יוסף מירמוביץ, שהתיישב בקוקליה שליד פמגוסטה, ונשא לאשה את חנה לבית ברנובסקי. הם עלו ארצה בסביבות 1935-6
לפי המידע שבידי, היו להם 5 ילדים, שתי בנות, ואחריהן שלושה בנים:
שבתאי שנולד ב 12.9.1925 ונפל ב 1948 ליד פתח תקווה
ראובן שנולד 1.12.1929, ולימים היה בפלמ"ח ובקיבוץ רעים, נפטר גם הוא. למרבה הצער, בנו שי-שבתאי שנקרא ע"ש אחיו שנפל, נפל גם הוא במלחמת יום הכיפורים.
יחזקאל נולד רק אחרי כן.
אף אחד משניהם לא תואם את תאריך הלידה במכתב הנזכר.
מכאן- שהיה אולי עוד בן שקדם לשבתאי, וייתכן שנפטר כתינוק, ולאחר מותו הביאו ההורים לעולם ילד אחרי שנה וחצי בלבד – אבל זו רק השערה.
הם גם קרובים של יוסל'ה מירמוביץ, שהיה שחקן מכבי תל אביב ומאמן אגדי של נבחרת ישראל בכדורגל, שגם לו היה אח בשם מנחם, שנולד בקפריסין ונפל כחייל בריטי בניו גיניאה במאי 1945, שחקן גדול לא פחות בנבחרת אוסטרליה
אם תדע יותר- אשמח להתעדכן
בברכה
יוסי
תוספת.
ביום הזיכרון, אייר תשע"ט קבלתי את המכתב הבא:
הטור היום על קפריסין מיוחד ומעניין. אמנם בקצרה אעיר על מאמרו של גדעון חרל"פ הנזכר. הרב קנייבסקי בדרך אמונה (הל' תרומות פרק א' סי' פ"ט) כתב על ההלכה שמודדים את גבול הים של א"י מטורי אמנוס ועד מצרים ומה שבפנים נחשב א"י לעניין תרו"מ, "וזו היא צורתה [כאן הוסיף איור]. וכל אי שמתחיל בתוך החוט ויוצא חוץ לחוט החלק שנכנס בתוך החוט דינו כא"י ואי קפריסין כולו מחוץ לחוט". וציין הרב קנייבסקי ב"ציון ההלכה" לשו"ת הרדב"ז חלק ד סי' ל' הכותב שהסברה שהאי קוברוס היא א"י זה 'טעות מפורסם'. וראה גם פסקים וכתבים לרי"א הרצוג (חלק ג, סי' ז) שפסק שקפריסין היא חו"ל (ועוד בשו"ת היכל יצחק או"ח, נד, שהניח כך באופן פשוט). לפיכך נראה שכל מה שנאמר שא"י כוללת קוי אורך נרחבים יותר, זה לא לעניין תרו"מ בזמן הזה, אלא אולי בבחינת הארץ המובטחת, ואולי זה מה שהתכוון הראי"ה 'חבל! מהראוי היה להחזיק בישוב קפריסין ככתוב: ותטענו בגבולנו'. אני מעריך שהנושא נחקר הרבה יותר ממה שעשיתי כעת בזמן קצר, בספרים הנדרשים לזה בעיון הנדרש.
שבת שלום
צוריאל
צריך לפתוח התנחלות
לאבישי שלום!
חזק וברוך על הדברים המעניינים שאתה שולח ואני קורא כמעט כל שבוע!
1. מעניין שסבא רבא שלי היה מוהל וגם לו קרה סיפור דומה אפילו קצת יותר דרמטי
שהתפרסם בעיתון היהודי 'פרח' שהודפס בהודו. שם היה סיפור שבכפר קטן בלבנון על
החוף (איני זוכר את שמו)
לא היה מוהל ובדיוק הייתה סערה בים והאונייה שסבא רבא שלי היה עליה בדרך לא"י
הייתה צריכה לעגון שם עד תחלוף הסערה כי לא יכלו להמשיך. תושבי הכפר קיבלו
אותם בסבר פנים ושאלו במקרה אם יש שם מוהל כי יש להם תינוק ביום השמיני בדיוק
ואין להם מוהל.
וסבא רבא שלי השיב כן וכולם התפלאו וראו בזה השגחת ה' על הסערה והברית שהיו
באותו הזמן ומלו אותו ברוב שמחה.
יש לי את צילום הכתבה אך היא כתובה בערבית יהודית כיוון שהוא הופץ ליהודי בבל
שהיגרו להודו.
2. אשמח אם תביא יותר סיפורים ותרחיב מעולם יהודי המזרח. רובם של הסיפורים
והספרים שאתה מביא באים מעולם יהודי אשכנז. למשל בסיפור הזה הייתי שמח לקרוא
על הרב שבתי בוחבוט או על המוהל הרב מערבי שמוזכרים בכתבה על דואר היום.
תודה ושבת שלום, יצחק
נחלת זבולון המקראית הינה איי הים.
כן כתב הזוהר הקדוש על הכפילות "זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות.."
ישמחו איים רבים…
והוא ההסבר האמיתי למה לא נחל זבולון בספר יהושע את חוף הים כברכת יעקב..
שפוני טמוני חול= מאגרי הגז הטבעי?!