בע"ה
"… גַּם-בָּרוּךְ יִהְיֶה"
בראשית כז, לג
רשימה לפרשת תולדות
הנושא המרכזי בפרשת השבוע הוא הברכות שמבקש יצחק אבינו לברך את עשו ובא יעקב אבינו תחתיו וקיבל את הברכות.
בצקלוני ממתין זמן רב לפענוח כיתוב מרובה על שער ספר "קרבן אליצור", שחברו הרב מנצור מרזוק, ונדפס בשלוניקי בשנת תקל"ז (1777).
מדוע התעכבתי ? כי אני לא אמון על קריאת כתב יד ספרדי חצי קולמוס. הוא שונה מהכתב שלנו כיום ומרובות בו אותיות מחוברות.
לעזרתי בא ר' יצחק גבאי שרתם למלאכה שניים מידידיו, הרב מרדכי מוטולה והרב משה שבת, שפענחו אות לאות ואף הוסיפו מידיעותיהם הרבות. להם השבח והתהילה.
בטרם נבאר ונרחיב את שידוע לנו ואת שאינו ידוע לנו, עלי לומר שהחכמים הספרדים מצטיינים במתן ברכות חמות ובשילוב מליצות בתוכן.
גם בשער ספר זה נרשמה ברכה ארוכה ומעניינת.
להלן הפענוח, כשהוא בסמיכות לכתב המקורי.
סביב שער הספר מופיעות כתיבות שונות. שתים מהן נכתבו בוודאות בירושלים והשלישית – הארוכה מכולן – לא ידועה לנו מקומה.
הירושלמיות הן:
א. קדש למדרש פרחי כהונה י"ב – מהגביר סי'[ניור] יצחק ב'[כר] אלישע הכהן נר"ו
פרופסור ירון בן נאה במאמרו היסודי על "ישיבות ירושלים והיצירה התורנית" מונה למעלה ממאה בתי מדרש שפעלו בירושלים במאה התשע עשרה. רבים מהם נתמכו על ידי גבירים. מספר 74 ברשימה היא ישיבת פרחי כהונה.
ב. החלפתי עם ס'[פר] א' שנתתי לה"ר משה ארוואץ יצ"ו, אני הצעיר מרדכי ב[כר] יצחק יצ"ו. והס'[פר] שנתתי לו הוא קול אליהו ח"א, ונתן זה הס'[פר] עם ס'[פר] מטה אפרים
הרב משה ארוואץ עלה לארץ ישראל ממרוקו בשנת תרי"ט 1859 ונפטר בה בשנת תרנ"ג 1893 ומצבת קבורתו ידועה בהר הזיתים.
——————
הכתיבה השלישית, זו שבראש השער, היתה קשה לפענוח. הרב משה שבת נר"ו הסביר לי, שאין זו הכתיבה המזרחית המצויה אלא כתיבה בסגנון ספניולית-ספרדית (המתאפיינת בכתיבה קליגרפית מתעגלת ומחוברת, ויש לה שורשים בפרובאנס בתקופת הראשונים)*.
ג.
הספר הנז' נתנו לי במתנה גמורה, דין הוא הדר, החכם השלם סו"ה [=סיני ועוקר הרים] מו"ר כמהר"ר שלמה בכר אהרן, אנא דאמרי ליפוש חיי סגי ומסגי, והעושר יחדיו יהיו תמים, ובני בנים יושבים על מדין, סמוכין עלי שלחנו מלא דשן, סמוכין דרבנן, וכל חותמי ברכות שבמקדש יחולו עלי ראשו, ברכות שמים מעל. כ"ד [=כה דברי] אינוש מזער, עבד נרצע לכל יודעי דת ודין. הצעיר אהרן בכר דוד ס"ט.
צרור של ברכות העניק אהרן בן (בכ"ר=בן כבוד רבי) דוד על ראש שלמה בכ"ר אהרן, שנתן לו ספר זה במתנה.
הוא מברך אותו באריכות ימים ובעושר, ושיזכה לראות בני בנים סמוכים על שולחנו ועוסקים בתורה.
שורות ספורות אלו מלאות במליצות הבנויות על פסוקים בתנ"ך ועל לשון חכמים במקורותינו. לדוגמא, המליצה הפותחת ליפוש חיי סגי ומסגי (=יאריך ימים וירבה זרעו בבנים ובבני בנים) היא זו שמסיימת את מסכת יומא בתלמוד הבבלי.
בחתימתו מתבטל הוא אהרן בן דוד בפני שלמה בן אהרן, ומכנה עצמו "אינוש מזער (=איש קטן) עבד נרצע לכל יודעי דת ודין".
מי הוא הנותן ומי הוא המקבל ?
שני החכמים לא נזכר שם משפחתם ולא הצלחתי לאתרם.
רבי משה שבת משער, כי לפי סגנון השמות, מיקום הכתיבה באזור יגוסלביה-מקדוניה שילהי שנות הת"ק. לפי שבאיזורים אלו לרבים מהם לא היו שמות משפחה, ונהגו לחתום פלוני בכ"ר פלוני – מה שהפך לאחר מכן למשפחת בכר, שאגב רובם בולגרים, יגוסלבים וכדו', ולא שלוניקאים.
יפה ברכה זו לשבת בה התברכנו "מטל השמים ומשמני הארץ… הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך …" (בראשית כז, כח-כט).
שבת שלום
אבישי
*
על סגנונות הכתיבה הספרדית כתב לי הרב משה שבת (מחבר ספר "ישיבות בגדאד", ירושלים, תשע"ו) סיכום קצר כדלהלן:
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
עם הספר 
בס"ד כ"ח בחשון ע"ח
לשמחה, אשפוך שיחה, מתוך הנח"ה, סובר"ת וכמעט בטוחה,
שבדורות קודמים, נהגו סדרים, שלא להקדים המאוחרים,
אלא מילאו המצברים, בתלמודים ובביאורים, שאת הלב מיישרים, ועמקי הלכות מבררים,
ורק אז ניגשו באימת, לעיין בסתרי החכמה, העמוקה והסתומה, לפענח כל תעלומה,
ולכן ישרו בעיני, דברי הרב אבישי, שהחכם השלם סו"ה' הוא 'סיני ועוקר הרים'.
בברכה, ש.צ. לוינגר, ספרן 'יד הרב נסים'
לגבי שמות החכמים, כעת אין הפנאי מסכים, ובל"נ אשתדל לקבוע עתים, לחפש בחורים ובסדקים, מידע על החכמים. רק אבו"א העי"ר, שהכינוי 'פלוני בכ"ר פלוני' היה נפוץ לא רק בבלקנים, והרי מצינו בקושטנדינא את רבי יצחר בכ"ר דוד בעל 'דברי אמת', ובע"ה עוד חזון למועד.
כמדומני שסו"ה אצל חכמי ספרד הוא בד"כ סובר הרזים. (מליצה משובר ארזים).