חסד של קבלה

בע"ה

רשימה לפרשת וישלח

 

{ח} וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לְךָ֛ כָּל-הַמַּֽחֲנֶ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר פָּגָ֑שְׁתִּי וַיֹּ֕אמֶר לִמְצֹא-חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי:

{ט} וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ-לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר-לָֽךְ:

{י} וַיֹּ֣אמֶר יַֽעֲקֹ֗ב אַל-נָא֙ אִם-נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וְלָֽקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖י מִיָּדִ֑י כִּ֣י עַל-כֵּ֞ן רָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַתִּרְצֵֽנִי:

{יא} קַח-נָ֤א אֶת-בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי-חַנַּ֥נִי אֱלֹהִ֖ים וְכִ֣י יֶשׁ-לִי-כֹ֑ל וַיִּפְצַר-בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח:

 

בתחילת הפרשה יעקב אבינו שולח מתנות לקראת עשיו  ההולך לקראתו, כדי לפייסו ולהימנע מעימות  בין מחנה עשיו למחנהו.

המהלך הצליח ועשו מתפייס. הוא מגיע למפגש עם יעקב ורוצה להשיב לו את המתנות.

יעקב אבינו מסרב ומפציר בו לקבל את המתנות עד שעשיו מתרצה לקחתן.

מדוע היה חשוב ליעקב אבינו שהמתנות יישארו אצל עשיו ?

מה ניתן ללמוד מכאן על חשיבות נתינת מתנות וקבלתן בין אדם לחברו ?

 

השבוע הסתלק לבית עולמו במפתיע חבר ושכן עופר טהורי ז"ל, ממייסדי היישוב פדואל. עופר באופיו ובמקצועו היה מגשר ומפשר.

במהלך ההלויה הקריא הרב שלנו קטע שכתב עופר על "חסד של קבלה",  ובו סיפר על "איש הטבק" של ילדותו.

קטע זו לקוח מסדרת מאמרים תורניים-חברתיים שעופר שילב באתר העסקי שלו "שילוב".

נתינת מתנות אינה עניין נימוסי או כלי להשגת יעדים. נתינת מתנות וקבלתן יוצרות זיקה ויחס של אהבה בין נותן המתנה ומקבלה.

כך למדונו חכמינו: "הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו" (תלמוד בבלי, מסכת ביצה דף טז).

כהסברו של רש"י שם: "… ומתוך כך ידעו אביו ואמו שהוא אוהבם ותרבה חבה ורעות בישראל".

בעותקי ספריית הרמב"ם מצאתי הקדשה מקסימה, שצורפה לספר שלחן ערוך ("שלחן הטהור")  חלק אבן העזר,  דפוס הלברשטט שנת תרכ"א (1861).

 

עיון בהקדשה מעלה את הפרטים הבאים:

1. מקבל המתנה לימד במשך עשרים וחמש שנים שיעורי תורה.
2.  מועד מסירת הספר היה שנת תרכ"ב (ברכ"ת, 1862), שנה אחרי הדפסת הספר.

על נסיבות מסירת המתנה נוכל להוסיף פרטים נוספים בעקבות זיהוי של אחד מהחותמים, הרביעי ברשימה, המתוחם בקו סגול בסריקה לעיל.

J.J.  Krimke

יצחק יעקב קרימקה*, הוציא לאור בהנובר מספר ספרים וביניהם ספר לימוד בעברית "חנוך לנער…". מהדורה ראשונה נדפסה בשנת תרל"ט (1879).

[ׁשותף לו בחיבור הספר היה S. Kayserling, ששם משפחתו כשם החותם האחרון על ההקדשה הנ"ל:  Dr. J. Kayserlingׂ]

 

רישום מהדורה שלישית של הספר בקטלוג הספריה הלאומית

יצחק יעקב קרימקה היה שותף לחיבור אחר, ספר "עלי שיח", שנדפס בהנובר בשנת תר"ל (1870).

ספר זה הוא קובץ מאמרים שבו שותפים: "המה  הנבחרים לשבת באהל תורה בבית המדרש של המנוח מוה' מיכל דוד ז"ל אשר השאיר אחריו בשנת יושר (=תקט"ז 1756)…"

שער הספר

רישום הספר במפעל הביבליוגרפיה העברית.

ספר זה ניתן לצפיה כאן.

על מיכל דוד הנובר ועל בית המדרש שהוקם מתרומתו למדתי מקריאה ב"חלוקי אבנים", הנספח המצויין שכתב ר' יצחק דוב פעלד לשו"ת נשאל דוד (מהדורת מכון חתם סופר, ירושלים תשל"ה 1975):

סוף דבר.

יש לשער כי  ספר "שלחן ערוך – אבן העזר" ניתן במתנה על ידי קבוצת לומדים בבית מדרש "מיכל דוד" בהנובר.

מקבל המתנה, ששמו לא ידוע, הורה בבית המדרש הוותיק "מיכל דוד" במשך שנות דור, בין השנים תקצ"ז-תר"כב (1837-1862).

 

שבת שלום

אבישי

* פרטים נוספים על הרב יצחק יעקב קרימקה, מהנובר, ראו בתגובות לרשימה.

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com