בע"ה
"בעון מטר לא נתך ארצה"
{ו} כִּי-זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָֽרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין-חָרִ֖ישׁ וְקָצִֽיר:
{ז} וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱ-לֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַֽחֲי֣וֹת לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה. (בראשית, פרק מה)
רשימה לפרשת ויגש
בחלום פרעה היו שני מרכיבים: הפרות השמנות והרזות והשיבולים המלאות והדקות.
רבי משה בן נחמן בפירושו מסביר, שהפרות מסמלות את החרישה והשבולים את הקצירה. ללמד כי "אין חריש וקציר" במצרים.
חתני, הרב מאיר פטנה, סיפר שבאתיופיה כל החרישה נעשתה בעזרת פרות בלבד.
פירוש הרמב"ן לתורה
"אין חריש" כי מפני מיעוט המים בנהר הנילוס נשארה הקרקע יבשה וקשה לחרישה, ו"אין קציר" כי גם מה שנזרע באה רוח קדים ושדפה הכל.
כך הוא במצרים וכך הוא בארץ ישראל הסמוכה לה. לכן יוסף מציע למשפחת יעקב אבינו תמיכה כלכלית ופתרון זמני במצרים עד יעבור זעם.
גם בתקופות מאוחרות, הבצורת שבאה ממיעוט גשמים ומפגעי טבע שונים בארץ ישראל הביאה בעקבותיה קריאה למגבית חירום מארצות אחרות.
כאן נבחנה הערבות הדדית בין קהילות ישראל בכלל, והמחוייבות שלהן ליהודים אשר חיו בארץ ישראל בפרט.
לאחרונה אני עוסק בפענוח של מסמכים שונים שנמצאו בתיק אריה טויבר בספריית "אחד העם" בבית אריאלה. עבודתי מוקדשת לטובת גיליון מיוחד של ספרני היהדות שיצא בע"ה לזכרו של יוחנן ארנון ז"ל, מנהלה המיתולוגי של ספריה זו.
אחד המסמכים המעניינים הוא קריאה ליהודי אירופה להציב קופות ייעודיות לטובת קהילת צפת. חתומים עליה הרב שמואל העליר ועמו הממונים האשכנזים לקהילה זו.
כותרת האיגרת ושורות הפתיחה
השורות הפותחות את האגרת מחמיאות לנמענים:
ראשי אלפי ישראל מוסדות דור ודור העמודים והמכונות מלכי ארץ ורוזנים נטעי נעמנים הפרתמים ושרי המדינות כולם אנשים שבחן של ישראל מקצוי ארץ וים רחוקים מארבע פנות והמה חכמים מבחר עצמים האנשים האלה שלמים עם בינות הלא המה הגבירים הרמים
שרים ויועצי ארץ גבורים לעמוד בפרץ פרנסים גזברים ממונים ועל צבא החכמים השלמים הרבנים המובהקים וכל העוסקים עם הצבור לשם שמים אשר אור להם בערי אטלייא ואירופא וצרפת עיר עיר מדינה ומדינה אתה ה'
תשמרם תושיבם לנצח כנהר שלום ובמשכנות " כי"רא " [=כן יהי רצון אמן].
האגרת נשלחה בשנת תרל"ה (1875), שהיתה שנה שחונה ומיעוט גשמים בה.
וכדברי האגרת:
טובה גם להבא לעשות ולתקן קופות גדולות בשם עי"ק צפת ת"ו ואז ינוח לנו ולא יראה עוד…
… הוא הדבר כי מלבד שהן בעון מטר לא נתך ארצה ויצא אדר ולא ירדו [גשמים]…
שורות מתוך האגרת של ראשי קהילת צפת. שימו לב לשורה האחרונה!
כל מלאכת הצבת קופות, שליחת שליחים וגיוס תרומות למען תושבי ארץ ישראל בערי הקודש השונות היא פרשיה מורכבת ומעורבים בה אינטרסים שונים. התעודה משקפת מתח מתמיד ומתמשך בין ערי הקודש על כספי התמיכה ואופן חלוקתם, בעיקר בין ירושלים והסמוכה עליה, חברון, לבין ערי הגליל, צפת וטבריה.
כאמור עוד חזון למועד לפרסום מלא של התעודה.
תודה לד"ר רבקה אמבון על עזרתה. רבקה כתבה את עבודת הדוקטורט על "הרב שמואל הלר (1803-1884) ומקומו בקהילה היהודית בצפת" (אוניברסיטת תל אביב, 2016).
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
נ.ב.
ההרשמה נמשכת…
עם הספר 
מנחם אב תשפ"ב.
להלן התכתבות ביני לבין ד"ר רבקה אמבון לפני כתיבת הרשימה (בשנת תשע"ח 2017. לפני כחמש שנים). אני מעלה זאת כאן כי ישנם פרטים בתשובת רבקה שחשוב שלא ילכו לאיבוד.
א.
בע"ה
לכבוד ד"ר רבקה אמבון
שלום וברכה
בגנזי ספריית בית אריאלה מצוי גיליון שנשלח מראשי קהילת צפת בשנת תרל"ה (1875) אל ראשי אלפי ישראל באיטליה, אירופה וצרפת.
אני מצרף צילום של הגיליון (שימי נא לב, הגיליון חסר בסופו. קטע החתימות בצד שמאל למטה צורף שלא במקומו!) וכן פענוח של הכתוב כמיטב הבנתנו. נודה על כל תיקון והשלמה.
ככל שאנו מבינים מדובר בפניה לשים קופות גדולות לטובת צפת בערי אירופה. וזאת למרות שהשלוחים כבר לא יוצאים מטעם ארבעת ערי הקודש.
אבקש להבין את הרקע לכתיבת האגרת בהיבטיה השונים,
כגון:
מה קרה סביב שנה זו שהצריך מגבית מיוחדת (האם זו מגפה החולירע)?
מה מצב היחסים בין פקאו"מ וקהילת צפת באותה עת (שנת תרל"ה)?
האם צפת היתה מקופחת לעומת חברון וירושלים? מה היה מפתח החלוקה בין הערים?
וכו' וכו' וכו'
תודה מראש על כל ידיעה!
אבישי אלבוים
מנהל ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)
ב.
שלום אבישי,
לעניות דעתי, פיענוח התעודה נכון. ראה בצרופה הערות ספורות שלי ובעיקר עזרה בפיענוח שמות החותמים ומעט מידע עליהם. על אנשים אלה תראה בהרחבה בדוקטורט שלי. מדובר בממונים מרכזיים של הקהילה האשכנזית בעיר אם כי יש גם מי שבולט בהעדרו ולא ברור לי מדוע. לעומת זאת, צירוף חתימתו של יעקב בהרב מטולנעשט מפתיע. הוא היה מן הממונים בשנות החמישים ומאז לא. מסיבה בלתי ברורה לי נוסף על החותמים אם כי לא היה בעת הזאת מן הממונים.
התעודה משקפת מתח מתמיד ומתמשך בין ערי הקודש על כספי התמיכה ואופן חלוקתם, בעיקר בין ירושלים והסמוכה עליה, חברון, לבין ערי הגליל, צפת וטבריה. כפי שאתה וודאי יודע אירגון הפקוא"מ ניסה להסדיר חלוקה הכספים על ידי ריכוזם בידיו וחלוקה מושכלת. אבל זה אף פעם לא צלח ובמקביל פעלו תמיד מערכות גבייה ואיסוף נוספות רבות: רבנים ואדמו"רים ניהלו מערכות גבייה, שלוחים מטעם הכוללים ולעיתים מטעם עצמם התרוצצו תדיר. למורת רוחו של הפקוא"מ, שנאלץ להשלים עם זה ואפילו לשתף פעולה בעזרה להעברת הכספים. נראה שגם במקרה זה ירושלים וחברון הקימו מערכת גבייה משלהם, מה שהביא את הצפתיים לומר: גם אני, גם אני.
שנת תרל"ה לא היתה יוצאת דופן מן הבחינה הזאת. להלן כמה הערות על המתרחש בתרל"ה שיש בהם אולי להאיר עוד את הרקע :
– היחסים בין צפת לפקוא"מ היו תקינים;
– הקשר עם מונטיפיורי היה הדוק מאוד (הוא ביקר בארץ באותה שנה) וכמה יוזמות בכיוון פרודוקטיביזציה ריחפו בחלל וחלק אפילו ירקום עור וגידים תוך שנים ספורות;
– תקנות מחודשות לחלוקת כספים בצפת בין אשכנזים לספרדים נתקבלו זמן קצר לפני כן (בתרל"ד), עובדה מאוד רלוונטית כשמדובר בארצות כמו איטליה וצרפת;
– ממשיך תהליך היפרדות הכוללים ליחידות קטנות יותר: מכולל וולין הגדול יוצאים ומקימים כולל מולדובה וכולל וולכיה. עוד קודם פרשה חסידות קארלין והקימה כולל משלה. ההיפרדויות הללו הן מתוך תחושות של אי-צדק חלוקתי ורצון למקסם כספי חלוקה על ידי הפניית אלה המגיעים מאזור גיאוגרפי מסויים ליוצאי אותו אזור.
– לדעתי אין קשר למגיפת החולירע בצפון הארץ. זאת פרצה בקיץ (וכנראה בטבריה ולא בצפת), בעוד שהתעודה היא בסביבות ניסן. כתבו בסופה שאדר חלף והיתה עצירה בגשמים. לעומת זאת זה יכול להסביר את החששות מפני עלייה גדולה עתידית במחירי התבואה לנוכח הבצורת.
מקווה שעזרתי במשהו,
בהצלחה ולרשותכם,
רבקה