בע"ה
"…עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף"
(בראשית פרק נ פסוק כג)
רשימה לפרשת ויחי
רבינו חיים יוסף דוד אזולאי, החיד"א, (תפ"ד-תקס"ו, 1724-1806) היה מחכמי ישראל המצויינים בכל הזמנים ויד רב לו בכל מקצועות התורה.
מפליאים ידיעותיו בתולדות ספרים ומחברים כפי שרשם הוא בחיבורו "שם הגדולים" , המכיל מידע רב שצבר בשנות נדודיו כשד"ר.
ב"תיק טויבר*", בספריית אחד העם בבית אריאלה מצוי קונטרס כתב יד שהוא השלמות לספר "שם הגדולים".
לקונטרס צורף פתק ועליו רשום:
תיאור ספרים ומחבריהם
סדור בסדר א"ב
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
בדקתי את כל החיבורים. כולם נדפסו.
אגב תיאור הספרים נותן פרטים
על המחברים (שמא מועתק מ'שם הגדולים'
להחיד"א?) אם זהה עם שם הגדולים
שמא אוטוגרף של החיד"א.
איזכור האפשרות שלפנינו כתב יד קדשו של החיד"א 'הקפיצה' אותי. אך לאחר בדיקה נוכחתי שבלתי אפשרי ייחוס זה.
לפניכם דף אחד מהקונטרס ובו השלמות לספרים הפותחים באות ב.
שימו לב לספר הראשון ברשימה !
א. ברכי יוסף ב' חלקים על ש"ע א"ח ובסופו שיורי ברכה מעין הבריכה מראש עד ס"ס ח"י
ומסי' רכ"ט עד סופ: ועוד שם לו על ש"ע אה"ע עד ס"ס […] ועל ש"ע ח"מ עס"ס מ"א
מעשה ידי צדיק הרב המפורסם בדורו מאור הגולה כמוה"ר חיד"א נר"ו מתקיפי רבנן שבעיה"ק…
במהדורות השונות של "שם הגדולים" שהדפיס החיד"א בחייו לא מופיעים שמות חיבוריו המרובים ואין בו קורטוב של שבח עצמי. לכן ברור שכותב הרשימה אינו החיד"א בעצמו.
מה ניתן ללמוד מהשורות הנ"ל על שנת חיבור הקונטרס? מי הוא מחברו?
החיד"א מוזכר כאן ב"ברכת החיים" נר"ו – ראשי תיבות : נטריה רחמנא (=ישמרהו ה') ויחיהו. מכאן שקונטרס זה נכתב בחיי החיד"א, שנפטר בשנת תקס"ו (1806).
זאת ועוד, מבדיקה כרונולוגית של תאריכי פרסום הספרים המצויים ברשימה עולה שכתיבת הרשימה היא בין השנים תקמ"ו-תקנ"ו (1786-1796). דהיינו בין כתיבת "שם הגדולים" (על שני חלקיו. תקל"ד-תקמ"ו) להשלמותיו ב"ועד לחכמים" (על שני חלקיו. תקנ"ו-תקנ"ח).
לזיהוי הכותב פניתי לעזרתם של המומחים לכתבי החיד"א וכך הגעתי לרב שלום הלל נר"ו. לשמחתי זיהה את כתב היד והוא של ר' יעקב משה עייאש, מחכמי ירושלים וראשון לציון בין השנים תקס"ו-תקע"ז (1806-1817). בנו של הגאון הנודע ר' יהודה עייאש.

חתימתו של רבי יעקב משה עייאש. מקור: קטלוג בית המכירות Winner's, מכירה מספר 96.
בטובו שלח אלי הרב שלום הלל מה שכתב על חכם ר' יעקב משה עייאש ויפורסם בקובץ "מן הגנזים" של חברת אהבת שלום, כרך יא, הנמצא כעת בשלבי עימוד אחרונים. ראו נא כאן.
בע"ה נפרסם את הקונטרס במילואו בגיליון הבא של "ספרני היהדות".
צום קל ומועיל
שבת שלום
אבישי
*
אריה טויבר (תרל"א-תרצ"ב 1871-1932) היה ספרן וביבליוגרף מומחה. קובץ מאמריו "מחקרים ביבליוגרפים" יצא לאחר פטירתו כתוספת מיוחדת לשנתון "קרית ספר" של הספריה הלאומית. בהקדמה לחיבור ישנו תיאור דמותו של אריה טויבר על ידי אברהם יערי, שהיה עמיתו לעבודה בספריה הלאומית. בתוך דבריו מזכיר הוא את חיבתו של טויבר לספר "שם הגדולים" של החיד"א. וזה לשונו: "את "שם הגדולים" להרב חיד"א ידע כמעט על-פה".
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
יפה ומענין כתמיד.
בקשר לבקיאותו של מר טויבר בשם הגדולים לרבי חיד"א, ראה הנכתב בספר פאר ישראל [תולדות האדמו"ר מגור זצ"ל בעל בית ישראל] חלק ראשון (י-ם תשנח) עמ' מ, שם נאמר:
פעם אחת, בעודנו גיל תשע, השיאו [-אביו האדמו"ר בעל אמרי אמת מגור] עצה לקרוא בספר "שם הגדולים" לרבי חיד"א זלה"ה, ספר מלא וגדוש ידיעות מגדולי ישראל וחיבוריהם. וכה אמר לו: זה אינו ספר ביבליוגרפיה רגיל אלא שופע כולו יראת שמים, ויביא לך תועלת. הוא נצמד אל הספר ועבר עליו בלילה אחד בשימת לב מראשו ועד סופו עד שידע אותו בע"פ, – ועד זקנה ושיבה ציטט מדברי ה"שם הגדולים" ע"פ הזכרון כקורא מתוך הספר.
וראה עוד שם בהערות 39 ו40 [הערה 39 צויינה שם לא במקומה המתאים, והיא נסובה על הקטע שציטטתי משם].
החידוש בדבר הוא, שלמרות שהאב – האמרי אמת – לא גרס עיון בספרים זרים, וישנם סיפורים ידועים בענין זה, עודד את בנו, עודנו יניק וחכים, ללמוד את הספר הזה אם כי יש לשער שהוא לקח בחשבון שסקרנותו הבריאה של הילד לא תתן לו להניח מידיו את הספר לפני שיסיים לקרוא את כולו. נראה שהוא ראה בספר הזה ספר קודש לכל דבר וענין, וכך גם הנחה את בנו. ודרך אגב למדים אנו, כי מדפדוף חד פעמי זה, נשמר הספר כולו בזכרונו של הרבי עד סוף ימיו…
בברכת התורה והשבת
יהודה
נטריה
נר"ו : ראשי תיבות של נטרי רחמנא ופרקיה.
יישר כח!
הרב אלבוים מכובדי,
יפה ומרשים מאוד.
ניר