זואולגיה בשער ספר ישן
רשימה לפרשת וארא
כִּ֣י אִם-אֵֽינְךָ֘ מְשַׁלֵּ֣חַ אֶת-עַמִּי֒ הִנְנִי֩ מַשְׁלִ֨יחַ בְּךָ֜ וּבַֽעֲבָדֶ֧יךָ וּֽבְעַמְּךָ֛ וּבְבָתֶּ֖יךָ אֶת-הֶֽעָרֹ֑ב וּמָ֨לְא֜וּ בָּתֵּ֤י מִצְרַ֨יִם֙ אֶת-הֶ֣עָרֹ֔ב וְגַ֥ם הָֽאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁר-הֵ֥ם עָלֶֽיהָ. (שמות פרק ח, יז)
"את הערוב". כָּל מִינֵי הַחַיּוֹת רָעוֹת וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים בְּעַרְבּוּבְיָא, וְהָיוּ מַשְׁחִיתִים בָּהֶם [רש"י]
ספר "חק יעקב" על הלכות פסח נדפס פעמיים בחיי המחבר, הרב יעקב ריישר (נפטר בשנת תצ"ג 1733). הראשונה בשנת תנ"ו (1696) בדעסוי בדפוס משה בן שמחה בונם, והשניה בשנת תפ"ד (1724) ביעסניץ בדפוס ישראל בן אברהם. ברם דא עקא, המביא לדפוס של המהדורה השניה ערך שינויים והוסיף מדעתו משפטים בטקסט המקורי, ולא נודע כי בא אל קרבו. הספר חזר ונדפס פעמים הרבה, לפעמים לפי מהדורת דעסוי ולפעמים לפי מהדורת יעסניץ. מיודעי הרב יחיאל דוב ולר, שההדיר את הפירוש במסגרת מפעל שלחן ערוך של מכון ירושלים – שלוחת חולון, כתב מאמר מקיף על כך בקובץ "זכור לאברהם" (תשנ"ג 1993). ראו נא כאן.
הפעם אני מבקש לעסוק בשער המיוחד של המהדורה השניה. וליתר דיוק באיורי תחריט עץ המופיעים במסגרת השער ויוצרים את אחד השערים היפים שראיתי בספריה.
בשער הספר אפשר למנות ששה צמדים של חיות וצפורים.
כדי לזהות את בעלי החיים המופיעים בשער פניתי ל"ספארי" ברמת גן ובקשתי את עזרתם.
הנחת העבודה היתה שהצייר צייר בעלי חיים שהיו מוכרים לו. כלומר אנחנו רוצים לאתר בעלי חיים שאיזור התפוצה שלהן הוא מרכז אירופה, לפי שיעסניץ היא עיר בגרמניה.
מכלל זה יש להחריג את האריות, המופיעים בתחתית מסגרת השער.
לשמחתי נענתה לאתגר
כדי לפתוח את הקישורים שבתוך המלבנים, המכילים גם תמונות, נא ראו כאן קובץ בפורמט PDF.
נציין שייתכן ובציור ישנם שני סוגי איילות, ומופיעים בו סנאי אירופאי, ציפורי שיר וגם ארנבת.
עוד שתי הערות קצרות:
1. לא מצאתי ספר נוסף מבית דפוס זה (או אחר) ובו מופיע שער מיוחד זה.
2. בעותק הסרוק ב"אוצר החכמה" מופיע שער נטול מסגרת. כך שייתכן ולא כל עותקי הספר עוטרו בשער זה.
שבת שלום
אבישי
לאחר פרסום הבלוג הגיע אלי מכתבו של איתי מאור, תלמיד כיתה ח'.
התרשמתי מהרצינות שבה התייחס לזיהוי החיות ואני משתף אתכם במכתבו:
הנדון : זיהוי חיות על כריכת ספר ישן
שלום רב . אני שמעתי שאתם זקוקים לעזרה בזיהוי החיות על הכותרת ולכן אעזור . אני מסכים עם רוב הדברים שנאמרו על זיהוי החיות על השער מלבד לכמה דברים .
ראשית , בעניין מכפילי הפרסה . אמנם נראה בציור שאלו מכפילי פרסה אך איורים ישנים של חיות אינם מדויקות במיוחד . ייתכן שמדובר בחמור מבוית שצורת הפרסות שלו צוירה לא נכונה . מבנה הגוף הכללי מזכיר חמור [ אין מין של איילה שנראה כך ]ולכן אני חושב כך .
בעניין הארנבת ברור שמדובר בבעל חיים ממשפחות הארנבות אך נראה כי צויר לארנבת סוג של רעמה סביב הצוואר uשערות ארוכות על ראשו. רעמות כאלו אופייניות לגזע של ארנבון אירופאי הגזע נקראה Lionhead rabbit . מקור הגזע באירופה וגם עם הוא לא היה קיים באותה תקופה בה נכתב הספר לחיות מבויתות כמו הארנבון האירופאי נוטה להיות מגוון רחב בסוג וצבע הפרווה . לסיכום העובדה שרעמות כאלו קיימות רק אצל ארנבוני מחמד מעידה על כך שמדובר בארנבון אירופאי ולא בארנבת.
זה מול זה להשוואה:
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
לי נראה שהמעטר רצה לגוון, ולהציב ניגודים
כשר-טרף.
עוף-יונק.
טורף-מכרסם
בברכה
רמי זיו
עותקים נוספים:
כאן וכאן
שלום ר' אבישי
מעניין כתמיד,
לגבי השער ב'אוצר החכמה אציין רק שיתכנו סיבות נוספות להעדר המסגרת. פעמיים שישנה תקלה בסריקה או שמגיע למערכת ספר קרוע, ובמקרים כאלה על אף המדיניות הכוללת שלא לשנות מגוף הספר לעיתים במסגרת ההכנסה לתוכנה נמחקים מעמוד השער שיירי מסגרת קרועה שאינה פוגמת בתוכן הדף.