על סימן "+" כפעולה חשבונית בספרים עתיקים

בע"ה

"לא תעשה לך פסל…"

(שמות, פרק כ פסוק ג)

רשימה לפרשת יתרו

כשרצינו להחליף את האוטו הישן  בחדש הציעו לנו  לקנות רכב של חברה מסוימת, שסמלה המסחרי דומה לסימן +.  התלבטתי אם אני רוצה רוצה לנהוג באוטו שזאת צורת הסמל שמעטר אותו. שכן שלי תמה על כך ואמר לי שאין זה דומה לשתי וערב (=צלב) אלא לסימן פלוס "+" הידוע והמוכר.

אני חוזר ונדרש לשאלה זו בעקבות ספרו החדש של הרב ד"ר שמעון בולג "בריכות בחשבון", שמאגד בתוכו אוסף של ענייני מתמטיקה וחשבון במקורות היהדות. המלקט הינו בר סמכא בתחום. במבוא לספר מוקדש פרק ל"שאלת השימוש בסימן + לציון פעולת החיבור". לקריאת הפרק ראו נא כאן.

בבדיקה שערך הרב ד"ר בולג נמצאו ספרים רבים שהעדיפו להתעלם מסימן "+" ולהמירו בסימן חילופי, שאינו מזכיר צורת שתי וערב (=צלב).

להלן דוגמאות שלקטנו על פי הרשימה המופיעה בסוף מאמרו.

1. מפתח האלגיברה החדשה / אשר אנשיל ווירמש. אופנבך תפ"ב 1722
   

   שער הספר.עותק הספריה הלאומית

    

   

   סימן "*" (כוכבית) לפעולת חיבור

   2.  כליל החשבון / דוד פרידזנהויזן. ברלין תקנ"ז 1797

   

   שער הספר. צילום מאתר hebrewbooks

   

   סימן "_I_" (קמץ הפוך) לפעולת חיבור

    

   3. מלאכת מחשבת החדש / שלום בליינקר. ברדיטשוב תקצ"ד (1834)

   

   שער הספר. צילום מאתר hebrewbooks

   

   סימן "_I_" (קמץ הפוך) לפעולת חיבור

---

יש לציין כי  הרב ד"ר בולג הביא במאמרו מקורות הלכתיים המתירים שימוש בצורת שתי וערב לצורכי חול.

תשובה מפורשת להיתר שימוש בסימן "+" לחישוב מספרים כתב הרב חיים דוד הלוי ז"ל, שהיה רב ראשי של תל אביב שנים רבות, בספרו "עשה לך רב" חלק חמישי תשובה כא.

לקריאת התשובה בשלמותה ראו נא כאן.

 

---

מפורסם הוא  ה"סטייפלר", רבי יעקב ישראל קנייבסקי ז"ל, שברח מכל מראה צורת שתי וערב בצורה קיצונית. כך מסופר אודותיו:

מתוך ספר "ארחות רבינו" / הורביץ אברהם. בני ברק תש"ן

לסיכום:

1. סימן + לא עבר בקלות את המסננת היהודית, שמרחיקה כל צל צלם עבודה זרה.

2. מותר להשתמש בסימן "+" כסימן חשבונאי, ואע"פ כן אפשר שזו מידת חסידות להחליפו בסימן אחר.

שבת שלום

אבישי

 

---

תוספת:

לאחר פרסום הרשימה קבלתי מכתב מהרב ד"ר שמעון בולג ובו התייחסות לרשימתי הנ"ל.

שלום וברכה לאי"ט

קיבלתי עותק מן הכתבה היפה על שימוש בסימן "פלוס".

תודה מיוחד על הסגנון המכובד והמעודד.

שמחתי על ההבאה של דברי הרב חיים הלוי, הכרתי את התשובה.
ישנו עוד מקור – דיון רחב בבן איש חי ח"ב פ' מסעי ובפרט שם סע' ב' וד'. אפשר להעביר למתענינים.

כמו בנושא בכמה וכמה נושאים הובאו רק אחדים מדברי המפרשים.

"ילקוט ברכות בחשבון" הנו ליקוט ולא מתיימר להקיף הכל, וברצ"ה בחלק נוסף תהיינה גם השלמות רבות.

עיקר כוונתו היא להראות עד כמה רבותינו עמלו גם בנושאים חשבוניים.

תודה שוב על עזרתכם בעבר לפני שנים.

בברכה ובהצלחה, חילכם לאורייתא

ש.ב.

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת