בע"ה
בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, בִּמְחֹקֵק, בְּמִשְׁעֲנֹתָם
במדבר כא,יח
רשימה לפרשת חוקת
איינר מונקסגורד. האיש שמאחורי הדפסת כתב היד של הרמב"ם. המקור כאן.
השבוע חזרו כל ספרי אולם הקריאה למקומם. אלו שהיו ארוזים במאות קרטונים במחסן כשנה ומחצה מפאת השיפוץ ראו שוב אור. אף כי עדיין לפנינו עבודה רבה בסידור המדפים עד למועד פתיחתה המחודשת של הספריה – זו שעה חגיגית עבורי.
אך לא לכל הספרים היה מקום בארונות החדשים ונאלצתי להחליט "מי יעלה, ומי ירד". מי יירד בחזרה למחסן החשוך ומי יעלה לאולם המואר באור טבעי. בזכות השיפוץ נחשפה התקרה המקורית של הבניין שתוכננה במיוחד לתת אור שכזה.
אחת הקטגוריות שנבחרו היא התאמת הספר למדף סטנדרטי ולמעט ספרים בגודל ענק וחריג. ספרים אלו בחלקם הם פקסימילים (מהדורות צילום משובחות) של כתבי-יד . בעידן טרום-דיגיטציה היו הם הדרך היחידה לראות שכיות חמדה אלו.
כך ירדו למחסן שני כרכים עבי כרס וכבדים מאד, המכילים פקסימילה של פירוש המשניות שכתב הרמב"ם. גודל כל כרך 42×32 ס"מ.
הידעתם שכתב ידו המקורי של הרמב"ם בפירוש המשנה התגלגל ונשמר עד לימינו ?
הידעתם שבכתב היד הזה ישנם תיקונים, הגהות ומחיקות שכתב הרמב"ם לאורך כל ימי חייו ?
הידעתם שהרמב"ם מזכיר באחת מהערותיו את ספרו מורה נבוכים (וזו הזכרה יחידה בכל כתביו!) ועונה לשאלת הנוקבת: האם הוא מאמין בחידוש העולם?
מכובדי הרב יהודה זייבלד כתב מאמר ארוך ומרתק על גלגוליו של כתב היד ועל המשמעויות שלו בלימוד התורה. המאמר פורסם בקובץ המשובח "חצי גבורים" כרך תשיעי (לייקווד, תשע"ו 2016). המעוניין להעמיק יראה נא כאן המאמר במילואו.
הסדרה כוללת שלשה כרכים – לנו חסר האחרון – התבססה על כתב היד בחלקיו השונים שהיה מצוי בשלשה אוספים באנגליה. שנים בספריות הבודליאנה ואחד באוסף הפרטי של משפחת ששון. עותק זה נמצא כיום בספריה הלאומית.
ראו כאן דוגמא לדף מן הספר.
אנחנו נפנה את מבטינו אל מי שיזם את הפקה גדולה ואיכותית זאת, ועל כך שזכות זאת התגלגלה לפאתי צפון, לקופנהגן בירת דנמרק. שם נדפסו הכרכים בין השנים תשט"ז-תשכ"ו 1956-1966.
מעניין להיווכח שהיזם של הפרוייקט הוא איינר מונקסגורד, דני לא יהודי !
מי היה איינר מונקסגורד?
מעט החומר שמצאנו אודותיו ברשת (בסיועו של מיודענו חנוך גוטליב) היה בשפה הדנית.
לפי המסופר בערכו בויקיפדיה הדנית הוא חי בין השנים 1890-1948. ברשותו היתה חנות ספרים גדולה והוצאה לאור שהתמחתה במהדורות מדעיות שונות.
בבית ההוצאה לאור "מונקסגורד" הופיעו בין השאר פרסומים של החברה המדעית המלכותית הדנית והאגודה המדעית האיסלנדית.
איינר גם כתב ספרים בעצמו. בין רשימת חיבוריו ע"פ הויקיפדיה נרשם גם הפריט הבא, שמשך את תשומת לבי:
Den første danske Bibel og dens Historie, København 1928
התנ"ך הדני הראשון ותולדותיו, קופנהגן 1928
הפריט כנראה נדיר מאד ולא נמצא בספריה הלאומית ובספריית הקונגרס.
חנות הספרים של מונקסגורד בקופנהגן. המקור כאן
מה היה המניע של הדני איינר מונקסגורד לפרוייקט יקר ושאפתני שכזה?
סלימאן דוד ששון, שכתב את המבוא לסדרה, מציין את העיתוי המיוחד של השנים אחרי מלחמת העולם השניה.
לדבריו, החשש לשלימות כתבי יד אחרי מלחמת העולם השניה, בה נבזזו ונשרפו ונכחדו אוצרות כתבי יד בספריות רבות, הניע את איינר מונקסגורד להבטיח את קיומם של כתבי-היד יקרי הערך לתועלת דורות יבואו.
הקדמת סלימאן ששון למהדורת פקסימילה של פירוש המשניות. נדפסה גם בשם: מחקר מקיף על כתב ידו של הרמב"ם
ראוי לציין שפרסום זה היה אמור להיות הראשון בסדרת פרסומים של כתבי יד עבריים בימי הביניים.
כעורך כללי נבחר רפאל אדלמן, שהיה ספרן המחלקה היהודית בספריה המלכותית בקופנהגן.
שער מקדים: שער הסדרה
נשוב לכותרת הרשימה: "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, בִּמְחֹקֵק, בְּמִשְׁעֲנֹתָם"
בזכות נדיבי עם, מדפיסים ומוציאים לאור, בני ברית ושאינם בני ברית, זכינו לבאר מים חיים.
שבת שלום
אבישי
————–
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
עם הספר 
תוספת:
מנהלת מחלקת הספריות של תל אביב, גב' מרים פוזנר, היא ילידת דניה. כשקראה את הפוסט שלי , שיתפה אותי בהשערה כי ההשראה למונקסגור (את ה-d בסוף השם לא שומעים בדנית) הגיעה משותפו היהודי אוטו לוין.
מרים אף הציעה את עזרתה בשפה הדנית, שהיא "מאמע-לושן" שלה.
שמחתי לעזרתה ובקשתי ממנה שתעיין בחוברת שיצאה בדנית במלאות מאה שנה להוצאת הספרים על תולדות ההוצאה ומייסדה. ראו נא כאן.
גב' מרים פוזנר הואילה לקרוא את החוברת בשפת המקור ולהלן נקודות מרכזיות בחוברת .
· לאוטו לוין היה בית מסחר לספרים בקופנהגן בשותפות עם וודל אנדרסן, ובסוף 1916 הוא הזמין את מונקסגור לעבוד אצלו, מתוך כוונה שיהפך בהמשך לשותף. בית המסחר לספרים המשותף של אוטו לוין ואיינר מונקסגור נפתח ב-15 למרץ 1917, כאשר עד מהרה החליף מונקסגור את אנדרסן כשותף של לוין.
· בית המסחר הפך מהר מאוד אחר-כך להוצאת הספרים המדעית הגדולה ביותר בסקנדינביה.
· עד 1938 נשאה ההוצאה את השם לוין & מונקסגור (לוין נפטר ב-1933, ראה תמונה שלו בעמ' 9 משמאל). לאחר מכן הוסר השם של לוין.
· בעמ' 10 יש תמונה של בית המסחר לספרים.
· בחלק ששם כתוב על מפעל הדפסות הפקסימיליה לא מוזכרת היצירה של הרמב"ם.
ראוי להזכיר שאחד הפוסטים הראשונים בבלוגי היה של גב' מרים פוזנר "מדפים".
שלום רבי אבישי יצ"ו
חילך לאורייתא!
על קצה המזלג:: כת"י ששון (ב' כרכים) נרכש מאת האחים הרבנים טולידאנו, וראה מבוא לפירוש המשניות לרמב"ם (צפת, תרע"ה 1915), שציינת לפני כשבועיים.
יש לציין כי בשנת תשמ"ט, מבואו החשוב של רבי סלימאן ששון לכת"י, ראה אור בעברית בלבד, עם תוספת של שני דפים מפיה"מ שלא הובאו בג' הכרכים הנדפסים.
במבוא הנ"ל מבואר, כי את שלשת הכרכים הנותרים רכשו בחלב שני כמרים אנגליקנים! – פוקוק והונטינגטון, לפני כ-300 שנה, בנוסף לספרים רבים מספריית רבינו דוד הנגיד השני שהיגר לחלב, ועזבונם נמכר לספריית אוקספורד, ומאז הם נמצאים שם. וראה עוד, י' פנטון, מבוא לספר מורה הפרישות (מקיצי נרדמים תשמ"ט). משערים כי אותו רבי דוד, הביא לחלב גם את כתר אר"ץ שעמד בפני הרמב"ם.
מי יתן ומהדורא חדשה של שלשת הכרכים (כולל ב' הדפים הנ"ל), יראו אור במהדורא חדשה ומשוכללת.
תודה גדולה לאבישי על המאמר הנפלא.
פועלו של מונסגורד מונח בקרן זוית, ובא אבישי והאיר עליו באור יקרות.
להשלמת הפרטים על אודות ספרו של מונסגורד על התנ"ך הדני ותולדותיו.
עותק שלו נמצא בספריה הלאומית של דנמרק, כאן:
https://rex.kb.dk/primo-explore/fulldisplay?docid=KGL01007834374&context=L&vid=NUI&lang=en_US&search_scope=KGL&adaptor=Local%20Search%20Engine&tab=default_tab&query=any,contains,Den%20f%C3%B8rste%20danske%20Bibel%20og%20dens%20Historie&sortby=rank&offset=0
וברכות לפתיחה מחדש של אולם הקריאה. ירבו הקוראים ותרבה הדעת.